לא רק בישראל - מחירי הבתים בארה"ב ממשיכים לעלות
מחירי הבתים הגבוהים, יחד עם שיעורי ריבית המשכנתא שנותרו גבוהים, הפעילו לחץ הן על הקונים והן על המוכרים. יותר מארבעה מכל חמישה משתתפים בסקר שוק הדיור של Fannie Mae מחודש יולי טענו כי "זה זמן גרוע לרכוש בית", ומכירות הבתים הקיימים שנסגרו נותרו נמוכות יחסית במהלך השנה עד יולי, כאשר המחירים נותרו גבוהים.Highest real U.S. home prices ever! According to Case-Shiller data using CPI-U Less Shelter as the deflator. pic.twitter.com/B2tvqJctgd
— John Wake (@JohnWake) August 27, 2024
שוק הדיור הבלתי נגיש אי פעם
ליסה סטורטבנט, הכלכלנית הראשית של שירות רישום הבתים Bright MLS, אמרה בהצהרה "הלחץ כלפי מעלה על מחירי הבתים הופך את שוק הדיור הנוכחי לבלתי נגיש ביותר אי פעם. קונים המתכוונים לרכוש את ביתם הראשון ובעלי הכנסה ממוצעת, בפרט, מוצאים את עצמם יותר ויותר מחוץ לשוק הדיור". לפי הודעת ארגון המתווכים הלאומי של ארה"ב מוקדם יותר החודש, מחיר הבית החציוני שנמכר ביולי עמד על 422,600 דולר, עלייה של 4.2% לעומת השנה הקודמת. מאז, מדד Redfin השבועי מראה כי המחירים נותרו מעל לרמות של השנה הקודמת, עם עלייה של 4% בארבעת השבועות שהסתיימו ב-18 באוגוסט. על אף שהמחירים המשיכו להגיע לשיאים חדשים ביוני, קצב העלייה האט מאז חודש מרץ, כפי שמראים הנתונים. כלכלנים מעריכים כי ההאטה הזו עשויה להימשך. לפי התחזית העדכנית של Fannie Mae, עליות מחירי הבתים שנמדדות בנפרד על ידי החברה יואטו ל-6.1% ברבעון הרביעי, לעומת 6.9% ברבעון השני. העלייה במחירים תמשיך להצטמצם עד שנת 2025, ובסופה של השנה המחירים יהיו גבוהים ב-3% בהשוואה לשנה הקודמת.הורדת הריבית תפעיל לחץ מטה על המחירים
כריסטיאן דריטיס, סגן הכלכלן הראשי של Moody's Analytics, כתב בדוח המאקרו האמריקאי מאוגוסט כי ריביות משכנתא נמוכות יותר יביאו ליותר קונים ומוכרים. "ככל ששיעורי הריבית יורדים, יותר בעלי בתים יהיו מוכנים להציע את ביתם למכירה, מה שיפעיל לחץ מטה על המחירים", כתב דריטיס. "אף על פי שלא צפויה האצה במחירים, גם לא צפויה ירידה משמעותית בהם, מכיוון שהביקוש לדיור הנובע מגורמים דמוגרפיים נותר חזק". התנאים ישתנו בהתאם למיקום הגיאוגרפי ולתנאי השוק המקומיים. ביוני, המחירים בניו יורק, סן דייגו ולאס וגאס צמחו בקצב המהיר ביותר, עם עליות שנתיות שנעו בין 8.5% ל-9%, בעוד שבפורטלנד שבאורגון, דנבר שבקולורדו ומיניאפוליס נרשמו העליות המתונות ביותר. בכל הנוגע לשכירות, השוק מציג תמונה מעורבת. ברמה הארצית, מחירי השכירות החציוניים בארה"ב לדירות התייצבו, עם מחיר ממוצע של 1,987 דולר נכון למרץ 2024. עם זאת, ערים מסוימות כמו שיקגו ודה מוין חוות עליות משמעותיות במחירי השכירות, העולות על 15% בשנה, בשל ביקוש גבוה והיצע מוגבל. מצד שני, כמה ערים, במיוחד בטקסס, חוות ירידה במחירי השכירות בשל עודף היצע. פורט וורת', למשל, רשמה ירידה של 10% בשנה, כאשר שווקים כמו יוסטון ודאלאס חווים גם הם ירידות של מעל 5%. בהסתכלות קדימה, צפוי כי צמיחת מחירי השכירות תישאר מתונה, כאשר אזורים מסוימים אף יציעו הטבות כמו שכירות חינם או ויתור על דמי פיקדון ככל שרמות ההיצע עולות. דינמיקה זו, עם זאת, תשתנה מאוד בהתאם לתנאי השוק המקומיים.- 3.קשקש 28/08/2024 14:13הגב לתגובה זוהנכסים כולם נמצאים בקצה הצוק ומספיקה רוח קלה כדי שהם יתמוטטו
- 2.ביטול ה gold standatd - הרס הציוויליזציה המערבית. (ל"ת)99 28/08/2024 13:58הגב לתגובה זו
- 1.אייל 28/08/2024 11:07הגב לתגובה זוהפד צריך להצהיר שהוא מתכוון לשמור על ריבית של 4-5% וזה לעשר שנים לפחות , ברגע שמעלים ריבית ומכים לחודש אחד עם אינפלציה רגועה כדי להוריד את הריבית ,אז אנשים מתנפלים על שוק הדיור, כמו כאן כמו בישראל,
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
