הדולר המשיך לאבד גובה: "המשקיעים עדיין מאמינים שהדולר יתחזק מול השקל"

כך נמסר מחברת אי-טריידר. במסחר המקומי מול השקל נחלש הדולר ב-0.43% ובנק ישראל קבע את השער היציג ברמה של 3.919 שקלים. האירו רשם עליה של 0.12% לרמה של 5.53 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר המשיך לאבד גובה במהלך יום המסחר, בעולם ובארץ. זאת, בעת שהסוחרים ממתינים לפרסום נתוני מאקרו כלכלה חשובים בארצות הברית.

טל עבדה, סמנכ"ל השקעות בכלל פורקס, אומר היום כי "מאז סוף ינואר השנה לא הצליח לחצות הצמד דולר שקל את רמת התמיכה 3.90. הניסיון שהתרחש היום הוא השביעי בחודש האחרון, ופרט לפריצה שב קצרה אל עבר 3.86 שתוקנה למחרת היום, לא הצליח הצמד לרדת מתחת לרמה זו".

"ניתן להבין את כוחה של הרמה הזו אם נבדוק את הפער שנוצר בין האירו לשקל במסחר למול הדולר. יש פער של 1.3% לטובת האירו, כדי לסגור אותו אמור השקל להתחזק בכ-5 אגורות נוספות לרמה של 3.87. העובדה שהשער עדיין מעל 3.90 מעידה על הביקושים הגדולים לדולר ברמה זו. "

במסחר המקומי מול השקל נחלש הדולר ב-0.43% ובנק ישראל קבע את השער היציג ברמה של 3.919 שקלים. האירו רשם עליה של 0.12% לרמה של 5.53 שקלים. בעולם מתחזק האירו ב-0.3% לרמה של 1.413 דולר לאירו והיין היפני מתחזק ב-0.13% לרמה של 95.94 יין לדולר.

מחברת אי-טריידר נמסר כי "עליית מחיר חבית הנפט החלישה אמש את הדולר מול מרבית המטבעות בעולם. נוכח התחזית של דויטשה בנק כי הדולר יתחזק מול היורו בשיעור של- 17% עד סוף השנה, אני עדים להתמתנות מסוימת בהיחלשותו.

"השטר הירוק ממשיך להיסחר בין הרמות 3.92 ל- 3.98 שקל כאשר יציאה מהטווח הזה כלפי מטה עלולה למשוך את הדולר עד לרמת מחיר של 3.88 שקל. לעומת זאת, חציית מחסום זה לכיוון מעלה תחזק את המטבע האמריקאי עד לרמת מחיר של 4.05 שקל. משקיעי אי-טריידר אופטימיים בכל הנוגע לשטר הירוק היות ו- 79.3% מהם רכשו הבוקר אופציות CALL על הדולר".

"רואים בברור שיפור באינדיקטורים הכלכליים המצביעים על כך שתחול התאוששות מאוחר יותר השנה", אמר לבלומברג נאדר נאימי, אסטרטג ב-AMP קפיטל בסידני, העוזר לנהל כ-95 מיליארד דולר. "הנפילה בערך היין מאותתת כי התיאבון לסיכון חוזר, דבר טוב לשוק המניות".

הסוחרים ממתינים כעת לפרסום נתוני מאקרו חשובים בארה"ב, היום, מחר וביום חמישי. לפני פתיחת המסחר בוול סטריט היום יתפרסמו נתוני מחירי בתים, לפי מדד Case/Shiller, שצפוי להצביע על ירידה של כ-18.8% ב-12 החודשים האחרונים. לאחר פתיחת המסחר יתפרסם גם מדד אמון הצרכנים לחודש יוני, שצפוי לעמוד ברמה של 55.2 נקודות לעומת 54.9 נקודות במאי.

ביום רביעי יתפרסמו 3 נתונים: סקר ה-ADP צפוי להצביע לפני פתיחת המסחר על ירידה של כ-390 אלף במספר המשרות במגזר הפרטי ביוני, לאחר צמצום של 532 אלף במאי. לאחר הפתיחה צפוי מדד מנהלי הרכש לסקטור היצרני להצביע על שיפור ל-44.5 נקודות ביוני לעומת 42.8 נקודות במאי. ההשקעות בבניה צפויות לרדת במאי ב-0.6% לאחר עליה של 0.8% באפריל.

ביום חמישי יתפרסמו נתוני שוק העבודה החשובים. מספר דורשים העבודה הראשוניים צפוי לרדת לכ-615 אלף בשבוע האחרון, לעומת 627 אלף בשבוע קודם. דוח התעסוקה לחודש יוני צפוי להצביע על צמצום של כ-350 אלף במספר המשרות בארה"ב (ללא סקטור החקלאות) לאחר ירידה של 345 אלף במאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.