יום תנודתי בשוקי המטבעות: "התחזקות האירו מול הדולר עשויה להסתיים מהר"

הדולר היציג נקבע בירידה של 0.66% לרמה של 3.889 שקלים והאירו נחלש ב-1.3% לרמה של 5.14 שקלים
אריאל אטיאס |

יום תנודתי עובר על שוק המט"ח העולמי, על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה רבים, באירופה ובארה"ב. המטבע האירופאי נחלש בשעתיים האחרונות ביחס להתחזקותו הבוקר מול הדולר, לאחר שפורסמו דיווחים בתקשורת הזרה, כי אירלנד עשויה להזדקק להזרמת כספים מקרן המטבע הבינלאומית.

כלכלני בנק טוקיו מיצובישי פרסמו סקירה עדכנית לקראת ההודעה על הריבית באירופה מחר בה הם מציינים כי "התחזקות האירו מול הדולר עשויה להסתיים מהר. ה-ECB צפוי להוריד את הריבית ב-0.5% אבל עשוי גם לאותת כי בכוונתו לעשות אתנחתא בהורדות ריבית עתידיות".

בחדרי המסחר במט"ח שלחו את האירו-דולר לירידה בשעות האחרונות, ברקע לדיווח, כי ראש ממשלת אירלד אמר שמדינתו עשויה להזדקק לעזרה מקרן המטבע הבינלאומית במידה והמצב יחמיר. בתוך כך, כלכלה השליליים באירופה נמשך גם היום. הייצור התעשייתי באירופה, נפל לשפל היסטורי בנובמבר לאחר שנסוג ב-1.6%. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בגרמניה מעריכה כי הכלכלה צמחה בשיעור של 1.3% בשנת 2008, לאחר צמיחה של 2.5% ב-2007.

סוחרי המטבעות בעולם לא מתרגשים מנתונים קשים לפני זמן קצר בארה"ב. המכירות הקמעונאיות רשמו ירידה של 2.7%, שהיא השישית ברציפות והגבירה את מהלך הירידה הארוך ביותר מעולם של המכירות, כך דיווחה לשכת המסחר היום מוושינגטון.

דברי נגיד הפדרל ריזרב, בן שלום ברננקי, גם משפיעים על המסחר. ברננקי אמר, כי מדיניות פיסקלית לבדה לא תוביל להתאוששות ברת קיימא בכלכלה, ואותת בכך כי הממשל האמריקני עשוי להצטרך לעשות יותר כדי להאיץ את הצמיחה. בתגובה לכך, הלירה סטרלינג מתחזקת בשיעור של 0.38% מול הדולר.

מיבשת אירופה, תגיע מחר החלטת הריבית של הבנק המרכזי באירופה (ECB). האנליסטים צופיים, כי ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק המרכזי, יוריד את הריבית ב-0.5%. כאשר 7% מהסוחרים בחוזים העתידיים מגלמים הורדה חדה יותר. נזכיר, כי ה-ECB חתך את הריבית בשיעור של 1.5% מאז תחילת השנה, בעוד ה'פד' חתך את הריבית ב-4%. בלונדון, הבנק המרכזי באנגליה הוריד את הריבית ב-4% ב-12 החודשים האחרונים.

הדולר היציג נקבע בירידה של 0.66% לרמה של 3.889 שקלים והאירו נחלש ב-1.3% לרמה של 5.14 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.