משרד האוצר, רשות ניירות ערך ובנק ישראל הכריזו אתמול על הקמת ועדה לבחינת ההוצאות והעמלות של הציבור במכשירי ההשקעה השונים בשוק ההון. אחת ההוצאות שהצוות צריך לבחון לעומק ולבטל היא עמלת הפצה. העלנו כאן מספר פעמים את הצורך-חובה להפחית את העמלה הגבוהה והמיותרת הזו שמושלמת בלי באמת שהציבור מקבל תמורה. הסיבה האמיתית לעמלה הזו היא היסטורית. זו עמלה שנולדה בחטא ומשרתת את האינטרסים של הבנקים, אבל פוגעת בציבור.

לאפס את עמלת ההפצה

בוועדת בכר לפני 20 שנה החליטו ובצדק להוציא את ניהול הקרנות מהבנקים. הבנקים התלוננו שלוקחים להם נכס חשוב וכמו תמיד באירועים מסוג זה נתנו להם פיצוי - עמלת הפצה. הבנקים גובים חלק מדמי הניהול השוטפים כעמלת הפצה. מה זאת עמלת הפצה? לכאורה, הפעילות של יועץ ההשקעות מול הלקוח. אבל, אין דבר כזה באמת , אין כאן הפצה, יש כאן אולי ייעוץ, גם לא בטוח. היועץ הרי מסתכל במחשב רואה את רשימת הקרנות ובוחר את אחת הקרנות שמדורגות אצלו גבוה. 

הבנקים יצאו מוועדת בכר מנצחים - גם הצליחו למכור את נכסי הקרנות בסכומים מאוד גבוהים וגם מקבלים עמלת הפצה כבר 20 שנה שהיא מאוד משמעותית. היא תוקנה לפני מספר שנים לכיוון מטה ועדיין - 0.1% בגין רכישה של קרן כספית, 0.2% בגין רכישה של קרן שקלית ללא מניות, 0.35% בגין רכישה של קרנות אג"ח או מנייתית. תעשו חשבון ותגיעו ל-600 מיליון שקל בשנה.

מנהלי הקרנות מגלגלים את זה עלינו. הציבור משלם את עמלת ההפצה. וכך, מקבלים אבסורד שעל מכירת ניהול קרנות הנאמנות מהבנקים לגופים המוסדיים, אנחנו משלמים קנס עד היום. ועדת בכר נועדה להוריד את הריכוזיות ולהוריד את העמלות, והיא די הצליחה במקביל למגמות עולמיות (הרחבה של התחום הפאסיבי), ועדיין בשל עמלות ההפצה - העמלות גבוהות. 

• מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
• איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הורדת עלויות לציבור

הצוות שבודק את מבנה העמלות בשוק ההון מצא שקיים קושי בהשוואת עלויות בין נותני שירותים שונים הנובע משונות במבנה העמלות, הנגשה מוגבלת של שירותי ייעוץ השקעות והיעדר הלימה בין השירותים הניתנים לבין התשלום עבורם.

הצוות הגדיר ארבעה עקרונות מרכזיים שיעמדו בבסיס הרפורמה המתוכננת: קידום תחרות – באמצעות מודלי עלויות פשוטים וברורים אשר ישפרו את יכולת ההשוואה בין ספקי שירות שונים ויכולת תמחור אופטימלית על ידי הלקוח. יצירת הלימה בין השירות שניתן בפועל לבין התגמול עבורו. כמו כן,  סטנדרטיזציה בין מוצרים דומים והגברת שקיפות מודלי התמחור שתסייע בהגברת השקיפות ללקוח וצמצום ניגודי עניינים פוטנציאליים.

וגם, הגברת הנגשת שוק ההון לציבור באמצעות מתווכים פיננסיים מקצועיים ומורשים – באמצעות יצירת תמריץ להנגשת שירותי הייעוץ, שימור מערכים קיימים וחיזוקם, ויצירת תשתית למודלים עסקיים חדשים לתיווך בידי בעלי רישיון ייעוץ או שיווק השקעות.

• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
• ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

אלו מילים גבוהות שמחביאות כוונה להוציא מהמשחק הוצאות שאינן מול שירות כמו עמלות הפצה ושקיפות ותחרות שתוביל לירידה בעמלות.

הצוות מבקש מהציבור לתת הערות-הארות ורעיונות - במסגרת הקול הקורא, הצוות מבקש לקבל מהציבור התייחסות למגוון נושאים הנגזרים מעקרונות אלו, ובהם: מבנה עמלות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך, הבחנה בין מוצרים לעניין עמלות קנייה ומכירה, מודל התגמול עבור שירותי ייעוץ השקעות, עמלות הפצה בקרנות נאמנות, עלויות הנגבות על ידי יצרני הנכסים הפיננסיים, ואפשרות ליצירת מסלולי השקעה מובנים בעלות קבועה למשקיע.

הוועדה אמורה לטפל בעיוותים בעמלות ניירות ערך ועמלות שקשורות לשוק ההון בכלל. עמלת הפצה צריכה להיעלם מהעולם. אבל היא לא לבד. הבנקים גובים עמלות ניירות ערך גבוהות. במקרים רבים הם מנצלים את חוסר הידיעה של הציבור אינו מתמקח ומשלם עמלות גבוהות. מולם יש את הברוקרים הפרטיים- הברוקראז' שגובים עמלות של 0.09%. מסתבר שבעולם הגדול העמלות על קנייה ומכירה אפילו נמוכות יותר.

איך עמלת ההפצה מתגלגלת עליכם?

ההמלצה של וועדת בכר הייתה להוציא מהבנקים את ניהול קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות. הבנקים מכרו את הנכסים הללו (במחירים יפים מאד), אבל שיווק המוצרים המשיך להיות בידי הבנקים ונקבעה כאמור "עמלת הפצה" - חברות הקרנות משלמות לבנקים על כל קרן שנמכרת על ידם, תמורת "שיווק" הקרן שלהם.

אז לכאורה אתם לא משלמים כלום, שכן קרנות הנאמנות משלמים את העמלה הזו, לא? טכנית זה נכון, אבל בפועל העמלה הזו מגולמת בדמי הניהול שאתם משלמים על הקרן, כי, כאמור, אף אחד לא עובד בהתנדבות, והקרן צריכה להרוויח אחרי שהיא משלמת לבנק את עמלת ההפצה. בפועל עמלת ההפצה מהווה עשרות אחוזים מתוך דמי הניהול שנגבים מהלקוח הסופי.

בחלק לא מבוטל מהמקרים הבנק מקבל את הכסף הזה שלמרות בפועל הוא לא עושה כלום עבורו. בעוד מנהלי הקרנות צריכים להשקיע משאבים בניהול ההשקעות, באנליזה ובפלטפורמה עצמה. הבנקים אמורים לקבל את עמלת ההפצה שהרי הם "ייעצו" ללקוחות לקנות את הקרן הזו, אבל לעיתים קרובות הם לא עושים אפילו את זה, שהרי חלק גדול מהלקוחות קונים קרנות נאמנות ישירות דרך אתר הבנק ללא כל ייעוץ, אבל גם אז הבנקים גובים את עמלת ההפצה במלואה.

יש לציין שגם במקרים שבהם הלקוח משתמש בשירותי הייעוץ של הבנק לא ברור עד כמה מדובר בייעוץ יעיל שאכן נותן ערך ללקוח, מלבד העובדה שהבנק נהנה מניהול ההשקעות דרכו בדרכים אחרות – עמלות קניה ומכירה ודמי אחזקת ניירות ערך (עוד עמלה מיותרת). אבל גם אם נניח שמדובר בשירות חשוב ויעיל ששווה לשלם עבורו, אין שום הצדקה לתשלום כזה כאשר לא נעשה בו שום שימוש, כפי שקורה בחלק גדול מהמקרים.

בנוגע לטענתו בזכות עמלות ההפצה נאמר שמדובר לכאורה בטענה מוזרה במקצת. לא ברור למה הבנקים צריכים "להפיץ" את קרנות הנאמנות יותר משהם צריכים להפיץ את קרנות ההשתלמות, קופות הגמל או סתם מניות ואגרות חוב או תעודות סל שנסחרות בשוק החופשי. מדובר בכלי השקעה שפתוח בפני הציבור הרחב. חברות הקרנות מפרסמות אותו כרצונן, והציבור יכול לבחור אם להשקיע בו או לא. כשם שהבנק לא נדרש להפיץ את מניית בזק או תעודת סל על ה-SP500 הוא גם לא נדרש להפיץ שום קרן נאמנות, ובטח לא לגבות תשלום גם כשהוא לא מפיץ אותה בכלל אלא הלקוח נכנס לאתר הבנק וקנה בעצמו את הקרן.