בחירות 2015: נדרש שינוי תפישתי מערכתי להשגת המטרות

רון הקיני, ראש צוות אג"ח, אקסלנס, על הכלים הנדרשים לנבחרי העם להשגת ההבטחות, הסיסמאות והמצעים של מערכת הבחירות

רון הקיני | (4)
נושאים בכתבה בחירות

ביום שלישי הקרוב נלך לקלפי ותסתיים עוד מערכת בחירות. אז מה השתנה בכל זאת במערכת הבחירות הנוכחית? כולם הפכו "חברתיים": ימין חברתי, שמאל חברתי ומרכז חברתי. ייתכן כי השיח ה"חברתי" הזה אכן ישפיע בצורה משמעותית. הנתונים מספרים כי ממשלות ישראל נסוגו נסיגה מתמשכת במשך עשרות שנים בתחומים האזרחיים - חברתיים מתוך אמונה כי פעולת השוק החופשי עדיפה על פני ההתערבות הממשלתית. ייתכן והשיח החברתי במערכת הבחירות עשוי לסמן את הנקודה בה המטוטלת משנה כיוון והחלה לנוע לכיוון של התערבות מחודשת ולקיחת אחריות של המדינה בתחומים אלו.

בין אם יהיו שינויים פרסונליים בהנהגה כתוצאה מהבחירות ובין אם לא, אני מאמין כי נדרש שינוי תפישתי מערכתי בדרך גיבוש המדיניות הכלכלית בנקודת שינוי הכיוון הקריטית הזו. בטרם ייכנסו הנבחרים למשרדיהם, עליהם לגבש מדיניות כלכלית, להציב לעצמם מטרות ריאליות, להקיף את עצמם באנשי המקצוע הטובים ביותר, שבאמת ובתמים שותפים ומאמינים בצורך להשיג מטרות אלו. עליהם לזהות מבעוד מועד את הקשיים האובייקטיביים ומערימי הקשיים האינטרסנטיים בדרך להשגת המטרות, שדורשת נחישות, לקיחת אחריות, חתירה למגע ואומץ להתעמת עם המכשולים בדרך.

הסיסמאות והתכניות שהציגו הנבחרים צפויות להיפגש מהר מאוד עם קרקע המציאות. לכן אני סבור כי על המנהיגים הנבחרים לבחון כיצד המדיניות הכלכלית הכוללת משתלבת עם היעדים בתחומים בהם עסקו במערכת הבחירות שדורשות טיפול דחוף: דיור, בריאות, חינוך, פנסיה, תעסוקה וצמצום פערים. כמו כן, עולות רפורמות ושינויים אחרים כמו רפורמה מקיפה במנהל מקרקעי ישראל, הסדרת שוק הגז, הסכם שכר חדש במגזר הציבורי והדרישה לקליטת כל עובדי הקבלן בכל שירות המדינה.

המקום בו אמורות להיות מנותבות כל ההבטחות, הסיסמאות והמצעים של המפלגות, שנזכרו כולן שהן חברתיות, הוא תקציב המדינה וחוק ההסדרים. כל התכניות הללו צפויות להיתקל בקרוב ביום בהיר אחד, בין היתר, אל מול האויב הגדול ביותר שלהן - גליון האקסל שיישלף על ידי אגף התקציבים באוצר. העבר הקרוב - רחוק, מראה כי קיימת חשיבות מכריעה לדעה של אגף התקציבים  ולדרכי פעולתו, הכוללת לא פעם, ניתוב ותמרון השרים למקומות הנוחים לאנשי האוצר.

הקשיים בהשגת היעדים צפויים להיות תפעוליים ותקציביים

הקשיים התפעוליים בהשגת המטרות צפויים לכלול בעיות בפתיחת הסתימות הביורוקרטיות והפקידותיות ארוכות השנים, ועדי עובדים וארגונים מקצועיים שצפויים להתנגד לשינויים, קשיים פוליטיים וחקיקה בכנסת, לוביסטים של בעלי מקצועות מסויימים וגופים אחרים שלנגד עיניהם מטרות אחרות.

מאיפה הכסף?

הרפורמות צפויות לעלות כסף, ושמירה של יעד גירעון סביר מחייבת מציאת מקורות תקציביים, הן בתקציב ההוצאות והן בתקציב ההכנסות. בצד ההוצאות, אין מנוס מחיפוש, גילוי וצמצום בורות שומן במגזר הציבורי ובמערכת הביטחון, והימנעות מבזבוז משווע בהוצאות הציבוריות.

בצד ההכנסות לא יהיה מנוס מהעמקת הגבייה ומלחמת חורמה בשחיתות ובהון השחור - לא רק בתור סיסמא - אלא בתכנית אופרטיבית כוללת בשיתוף מערכות המשפט והחוק. זהו תחום שקל מאוד להצהיר בו הצהרות וקשה מאוד לבצע ללא תמיכה רב מערכתית. גיבוש המדיניות אמור לכלול גם התייחסות למדיניות מסים כוללת שאמורה להשיג יעדים שאינם רק פיסקאליים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

קיימת אמונה כי המקורות התקציביים יבואו מהרפורמות עצמן, בכך שאלה יגדילו את הצמיחה והצריכה פרטית, ואמורים להגדיל בעתיד את הכנסות המדינה ממסים ולאפשר את הרפורמות והשינויים החברתיים. לדעתי אסור להסתמך על אמונה זו, מכיוון שלרוב הסתמכות על כך ש"בעתיד יהיה טוב יותר" מתבררת לרוב כמוטעית.

האתגרים הכלכליים הינם גדולים ומחייבים הסכמה רחבה, יכולות חשיבה וביצוע, ומחויבות למטרות בכל המערכות העוסקות בנושאים אלו. לעומת זאת במציאות הנוכחית ניתן להעריך כי מפלגת השלטון הבאה תכלול רק עשרים ומשהו מנדטים, ובמצב כזה לא תשתפר כלל היכולת לגבש מדיניות ולבצע אותה בצורה אפקטיבית. מה גם שעלויות הרכבת קואליציה ותיחזוקה במצב שכזה לא צפויים לקטון, במקרה הטוב.

לאור כל זאת, להערכתי ולצערי קיימת סבירות נמוכה שאכן הבעיות הכלכליות הדחופות של ישראל יטופלו כראוי בקדנציה הקרובה של הממשלה הנבחרת. ואיך נדע אם בכל זאת יתרחש השינוי או לאו? אם תשמעו בממשלה הבאה על קיצוץ רוחבי והעלאת מע"מ - תדעו שלא השתנה דבר. מדובר באותן פעולות קלות ואוטומטיות שאנחנו כבר מכירים מהממשלות הקודמות. הטיפול באתגרים הגדולים של הכלכלה הישראלית דורשות דווקא פעולות אמיצות ומושכלות.   הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיקו - הרצליה 15/03/2015 22:01
    הגב לתגובה זו
    רוצים במשרת שר - אני חושב שמפלגת יהדות התורה בראשות גפני, ליצמן ויתר החברים בה, היא המפלגה הישרה ביותר הקיימת בארצנו ! מפלגה זו גם תדאג באופן הכי טוב לציבור הרחב ובמיוחד לשכבות החלשות, לעניים, למסכנים ולכל אלה שלחמם נגזל מפיהם, כולל מעמד הביניים !
  • כל מילה נכונה! (ל"ת)
    א.ט. מרכז 23/03/2015 00:51
    הגב לתגובה זו
  • לימור, למרות שאינני 16/03/2015 09:01
    הגב לתגובה זו
    חוששת מאוד למשל מאנשים קיצוניים כדוגמת ליברמן, בנט, מרזל, לפיד ועוד... אשר חפצים במלחמה!!!! אנשים כאלה מסוכנים מאוד לדעתי לציבור ואסור לדעתי לבחור במפלגות כאלו!!! מה עוד, שהמפלגות האלה אינן טובות כלל לשכבות החלשות ולמעמד הביניים וראינו היטב בקדנציה האחרונה את הפגיעה הקשה שלהם בשכבות אלה.
  • מאיה , ת״א 16/03/2015 11:00
    שותפה מלאה לכל הגזרות הרעות. למרות שהיא אינה ימנית קיצונית, גם היא מסוכנת לציבור החלשים והמסכנים! גם את מעמד הביניים היא לא סופרת אפילו ממטר!
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.