שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.

הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

• תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
• המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

השימוש בבינה המלאכותית תורם לקיצור משימות ב-40%, אך מאפשר גרסאות נוספות, מה שמאריך את זמן הביצוע בפועל ב-15%  ללא דדליינים. ועל זה פרקינסון היה אומר: "העבודה מתרחבת גם עם כלים חדשים".

ב-2025, מחקרים מצביעים על עלייה בצמיחת פריון עם פרמיה של 56% בשכר לעובדים מיומנים. אך בלי שינוי בתמריצים, הבינה המלאכותית רק ממלאת את הזמן הקיים

"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

אז מה עושים?

ארגונים מצליחים מודדים תוצאות, לא זמן. הם קובעים דדליינים קצרים, מאפשרים אוטונומיה, מצמצמים היררכיות ומתגמלים סיום. חברות כמו Insightful הפחיתו כשלים ב-25%. בממשלות, רפורמות קיצוץ שכבות חוסכות 10%. בהשקעות, דדליינים מגדילים תשואות ב-12%.

• משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
• הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרקינסון עצמו הציע: "הפכו את הזמן למשאב נדיר, והעבודה תתכווץ".

חוקי פרקינסון - מהתרחבות עבודה ועד חוסר יעילות ועדות - הם כלים אנליטיים לניתוח בזבוז. בעידן של AI ועבודה גמישה, נדרש ניהול קפדני. ארגונים וממשלות שמשנים תמריצים משפרים יעילות, עם פוטנציאל להגדלת תמ"ג בשיעור של 3% בשנה, או כפי שפרקינסון סיכם זאת: "מי ששולט בזמן, שולט בתוצאה".