למה הדיבייט הנשיאותי הפיל את שוק אגרות החוב?
מאקרו: השפעת הדיבייט הנשיאותי על השווקים
הסיפור הכלכלי הגדול של השבוע הגיע דווקא מתחום הפוליטיקה - הדיבייט הנשיאותי ביום חמישי האחרון היה זוועה עבור הנשיא המכהן ביידן, שנראה רע מאד, ולעיתים מנותק ולא ברור, בעוד טראמפ היה פשוט טראמפ, אולי אפילו רגוע מהרגיל.
אז למה הדיבייט הנשיאותי היה הסיפור הכלכלי? ראשית במהלך הדיבייט עצמו, כשהלך והתברר שטראמפ הולך להיות המנצח הברור השוק עלה, במה שמראה שבשוק מעדיפים את המועמד הרפובליקני. בטרייד אוף בין קיצוץ מס החברות הצפוי, לבין חוסר היציבות והוודאות המיוחסים לטראמפ, הראשון כנראה מנצח. בימים שלאחר מכן השוק המשיך לעלות במתינות ברמה כזו או אחרת, אבל הסיפור האמיתי לא מגיע משוק המניות אלא דווקא משוק האג"ח.
בשונה מהקורלציה הרגילה בין שוק המניות לשוק האג"ח (שכבר נשברה כמה פעמים לאחרונה מסיבות שונות), לפיה כששוק המניות עולה גם שוק האג"ח עולה (כלומר, התשואות יורדות), הפעם הנוסחה לא עבדה. במקביל לעליות המתונות בשוק המניות נרשמה ירידה חזקה למדי בשוק האג"ח, כלומר התשואות טיפסו בחדות, עד יום המסחר האחרון, אז השוק התאושש מעט לאור הערות יוניות של פאוול, אך היה רחוק מלהחזיר את ההפסדים של הימים הקודמים. אז מה קרה בדיבייט שגרם לתגובה החדה בשוק האג"ח?
מלבד העובדה שככל הנראה הדיבייט הטה את גורל הבחירות לטובת טראמפ, לשוק חלחלה ההבנה שבין אם טראמפ ינצח ובין אם ביידן, דבר אחד די ברור – הגרעון הפדרלי המפלצתי צפוי לצמוח עוד יותר בקדנציה הבאה. שני המועמדים לא הציגו שום כוונה לאיזו שהוא ריסון פיסקלי בהמשך.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במידה וטרמפ ייבחר הוא צפוי להרחיב את קיצוצי המס משנת 2017 והקלות מס נוספות צפויות, בחלקן גם ביידן תומך. הרחבת הטבות המס של טראמפ יוסיפו על פי הערכות עוד 4.6 טריליון דולר לגרעון בעשר השנים הקרובות. זה מצטרף לגרעון השוטף, שעל פי התחזיות יעמוד השנה על כ-2 טריליון דולר, וכאמור, לא נראה שלמישהו יש כוונה כלשהי להאט את הקצב בשנים הבאות. גם אם ביידן ייבחר, הוא לא צפוי לשנות את המדיניות המאד מרחיבה שלו, שגרמה לאותו גרעון של 2 טריליון דולר בשנה.
עוד ראוי לציין שהאפשרות של שניהם לנקוט במדיניות פיסקלית מרחיבה יותר מהנוכחית תלויה גם בתוצאות הבחירות לקונגרס ולסנאט שיערכו באותו זמן. הדיבייט חיזק את התחושה שהרפובליקנים די קרובים להשגת שליטה משולשת – נשיאות, קונגרס וסנאט, מה שיאפשר להם להעביר כל מדיניות בה יחפצו כמעט ללא מגבלות כלשהן. הניסיון מראה שבמקרים כאלה הרגעון מתרחב בקצב מהיר מהרגיל (גם בתקופות רפובליקאיות, למרות המדיניות המוצהרת של המפלגה להפחתת ההוצאות הממשלתיות).
אבל גם במקרה שחלק ממוקדי הכוח ישארו בידי הדמוקרטים, מציאות כזו של ממשל מחולק גורם בדרך כלל להמשך הסטטוס קוו, והסטטוס קוו הנוכחי הוא של מדיניות סופר מרחיבה. בנוסף, מוקדי כוח מבוזרים טומנים בחובם את חזרת סאגת תקרת החוב בקרוב – עוד גורם לחוסר יציבות שמשפיע לרעה גם על שוק האג"ח.
- באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?
- קוונטינום חושפת את הליוס - בדרך למחשב קוונטי מסחרי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כשאף אחד מהמועמדים לא מציע דרך הגיונית לצמצום הגרעון הוא ימשיך להתרחב בקצב שיא, ומשמעות הדבר הוא עוד מכרזי אג"ח, ועודף היצע, שקורה במקביל לצמצום המאזן של הפד' (כלומר, פחות ביקוש), ובשוק האג"ח מריחים חוסר איזון ומגיבים בהתאם, למרות הצפי להורדת הריבית של הפד' שבסופו של דבר תקרה מתישהו.
התרחיש הזה משפיע כבר עכשיו על שוק האג"ח. המכרזים לאג"ח ל-10 שנים ול-30 שנה בימים האחרונים לאחר הדיבייט היו חלשים ונסגרו בתשואות הגבוהות ביותר בשבועיים האחרונים, ובמקביל, כאמור, נרשמו ירידות חדות לכל אורך העקום. מכרזי האג"ח הופכים להיות אינדיקטור עד כמה תיאבון יש בשוק לאג"ח נוסף, וכך מדי פעם נוצר מכרז חלש ששולח את השוק למטה. התכיפות של מכרזים חלשים כאלה יסמן את הכיוון בשוק האג"ח.
מאקרו: הנתונים החשובים השבוע - שוק התעסוקה
הנתונים הכלכליים שפורסמו בימים האחרונים שוב היו מתונים וממשיכים להעיד על אותן מגמות – החלשות הכלכלה בתוספת התמתנות האינפלציה, אבל הכל בהילוך איטי. נתון ה-PCE שפורסם ביום שישי מעיד על המשך התמתנות האינפלציה בהתאם לצפי. נתוני הייצור היו דווקא חיוביים יחסית, אך תביעות האבטלה הראשוניות נשארו ברמת ה-240 אלף, מספר שמתחיל להיות גבוה, ומדד התוצר עכשיו עודכן כלפי מטה ונמצא כבר על רמה של פחות מ-2%, כלומר המשך אינדקציה להאטה כלכלית.
ישנם כבר כאלה המביעים חשש ששוק העבודה מתקרר מהר מדי. השבוע, כמו כל שבוע ראשון בחודש, מתפרסמים נתוני שוק התעסוקה ונקבל יותר מידע בנושא. סקר המשרות הפתוחות (JOLT) שפורסם כבר יצא מעל הצפי (והחודש הקודם עודכן כלפי מטה), אך המגמה הכללית היא ירידה. עם בתחילת השנה הנתון היה סביב ה-9 מיליון, כעת הוא עומד על סביב ה-8 מיליון.
סקר ה-ADP שיפורסם ביום רביעי צפוי להראות עלייה קלה במספר המועסקים במגזר הלא חקלאי ודרישות ראשוניות לדמי אבטלה של השבוע ימשיכו להיות מעט פחות מ-240 אלף, כך לפי הצפי. ביום שישי צפוי דוח התעסוקה העיקרי לחודש יוני שימשוך את מירב תשומת הלב. הצפי הוא לירידה במספר המשרות החדשות ל-189 אלף לעומת ההפתעה הגדולה בחודש שעבר (272 אלף – נראה תיקון כלפי מטה?) ואחוז האבטלה צפוי להישאר על 4%. הפד' עוקב מקרוב אחר שוק התעסוקה שממשיך להפגין עמידות מרשימה בפני הריבית הגבוהה למרות סימני החולשה האחרונים, אבל האצה בקצה ההתקררות עלולה או עשויה לגרור תגובה מהירה יותר.
בפגישה הפד' הבאה בסוף יולי ככל הנראה לא נראה הורדת ריבית (החוזים מראים סיכוי של פחות מ-10%), אבל הסיכויים להורדת ריבית בספטמבר נאמדים כעת בכ-60%. הפגישה בספטמבר תהיה ההזדמנות האחרונה להוריד את הריבית לפני הבחירות – האם השיקול הפוליטי בכל זאת יתערב וישפיע קצת על חברי הפד'? נראה שהדבר שישפיע ביותר יהיו פשוט נתוני האינפלציה ושוק התעסוקה בחודשיים הקרובים עד ספטמבר.
מיקרו: המתכת שמביסה את ה-SP500 ואפילו את הזהב – לא מה שחשבתם
בחודשים האחרונים הזהב והנחושת תפסו כותרות לאור הראלי המתמשך והשיאים שנשברו, והשאירו (כרגיל) מחוץ לאור הזרקורים את המתכת שנחשבת כ"זהב לעניים", - הכסף. אבל האמת שגם הכסף נהנה מראלי משלו, וישנן סיבות טובות לחשוב שהראלי הזה ימשך. בינתיים המתכת הפחות מדוברת מציגה ברבעון השני תשואות טובות יותר מהמקבילה הזהבהבה וגם מזו האדמדמה, ואפילו ממדד ה-SP500 שלא מפסיק לשבור שיאים מתחילת השנה. ברבעון השני טיפס הכסף ב-18.6% בעוד הנחושת עלתה ב-9.6% באותה תקופת זמן. הזהב הרחק מאחור עם 4.3% בלבד (אם כי קדם לכך נהנה מראלי מתמשך). במחצית הראשונה של השנה ה-SP500 עלה בכ-15%, הנאסד"ק בכ-19%, הנחושת ב-13% והזהב ב-12%. הכסף? 22%.
בשנים הקודמות הכסף פיגר אחרי הזהב בצורה משמעותית וכעת השוק חוזר לגלות בו עניין, לא רק כמתכת לצורך תכשיטים לאנשים שאין להם מספיק כסף לקנות תכשיטים מזהב, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל השימושים התעשייתיים שלו שגורמים לזינוק בביקוש. הסיבה שהכסף נהנה מביקוש תעשייתי הוא העובדה שהוא מוליך חשמלי מצויין. זה גורם לדרישה גוברת למתכת הכסופה, בעיקר מצד תעשיית הפאנלים הסולאריים, ותעשיית השבבים. זו האחרונה נהנית כידוע מהתפתחות עולם הבינה המלאכותית, והביקוש האדיר לשבבים לצורך החישובים העצומים הנדרשים בתעשייה זו.
מצד שני צד ההיצע נראה בבעיה. שנים של תשואות חסר לעומת הזהב ומתכות אחרות הביאו לתת השקעות בפיתוח מכרות כסף חדשים ויצרו מחסור חמור בהיצע. כעת, לנוכח היצע מוגבל והתחדשות הביקוש עקב בום הבינה המלאכותית, נוצר חוסר איזון שגורם לעליית מחירים מתמשכת, שייתכן שתימשך גם אל תוך העתיד הקרוב והבינוני, עד שנגיע לאיזון מחודש בין הביקוש וההיצע. בינתיים הראלי לא מראה סימני עייפות.
מלבד רכישה ישירה של כסף במחיר הספוט, ניתן גם לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחיר הכסף, וכן תעודות סל העוקבות אחר תעשיית כריית הכסף.
ISHARES SILVER TRUST עלתה ב-22.6% מתחילת השנה (בדומה למחיר הכסף). התעודה גובה 0.5% דמי ניהול ומנהלת נכסים בשווי 12.9 מיליארד דולר.
PROSHARES ULTRA SILVER ממנפת את ההשקעה בכסף פי 2, ובהתאם עלתה מתחילת השנה ב-39%. היא גובה 0.95% דמי ניהול, ומנהלת 570 מיליון דולר.
PROSHARES ULTRASHORT SILVER היא תמונת הראי שלה, כלומר היא מבצעת שורט על הכסף במינוף של פי 2. היא מנהלת רק 76 מיליון דולר, גם גובה 0.95% דמי ניהול ואיבדה 39% מתחילת השנה.
GLOBAL X SILVER MINERS ETF היא תעודת הסל הגדולה ביותר המשקיעה בכורות הכסף, תחום שייתכן שיהנה מהביקוש הגובר. היא גובה 0.65% דמי ניהול, מנהלת מעט יותר ממיליארד דולר ועלתה מתחילת השנה ב-8.93%.
- 1.תשואות האגח זזו כי סבורים שטראמפ יגדיל מכסים =אינפלציה (ל"ת)Bill Hwang 03/07/2024 20:41הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?
שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני
ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן.
ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.
למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני
ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב.
- באפט ממשיך לממש מניות; מחזיק מזומנים בסך 380 מיליארד דולר
- אירוע נדיר: "תמכרו את המניה של וורן באפט"; ברקשייר האת'וויי קיבלה המלצת מכירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז
