למה הדיבייט הנשיאותי הפיל את שוק אגרות החוב?
מאקרו: השפעת הדיבייט הנשיאותי על השווקים
הסיפור הכלכלי הגדול של השבוע הגיע דווקא מתחום הפוליטיקה - הדיבייט הנשיאותי ביום חמישי האחרון היה זוועה עבור הנשיא המכהן ביידן, שנראה רע מאד, ולעיתים מנותק ולא ברור, בעוד טראמפ היה פשוט טראמפ, אולי אפילו רגוע מהרגיל.
אז למה הדיבייט הנשיאותי היה הסיפור הכלכלי? ראשית במהלך הדיבייט עצמו, כשהלך והתברר שטראמפ הולך להיות המנצח הברור השוק עלה, במה שמראה שבשוק מעדיפים את המועמד הרפובליקני. בטרייד אוף בין קיצוץ מס החברות הצפוי, לבין חוסר היציבות והוודאות המיוחסים לטראמפ, הראשון כנראה מנצח. בימים שלאחר מכן השוק המשיך לעלות במתינות ברמה כזו או אחרת, אבל הסיפור האמיתי לא מגיע משוק המניות אלא דווקא משוק האג"ח.
בשונה מהקורלציה הרגילה בין שוק המניות לשוק האג"ח (שכבר נשברה כמה פעמים לאחרונה מסיבות שונות), לפיה כששוק המניות עולה גם שוק האג"ח עולה (כלומר, התשואות יורדות), הפעם הנוסחה לא עבדה. במקביל לעליות המתונות בשוק המניות נרשמה ירידה חזקה למדי בשוק האג"ח, כלומר התשואות טיפסו בחדות, עד יום המסחר האחרון, אז השוק התאושש מעט לאור הערות יוניות של פאוול, אך היה רחוק מלהחזיר את ההפסדים של הימים הקודמים. אז מה קרה בדיבייט שגרם לתגובה החדה בשוק האג"ח?
מלבד העובדה שככל הנראה הדיבייט הטה את גורל הבחירות לטובת טראמפ, לשוק חלחלה ההבנה שבין אם טראמפ ינצח ובין אם ביידן, דבר אחד די ברור – הגרעון הפדרלי המפלצתי צפוי לצמוח עוד יותר בקדנציה הבאה. שני המועמדים לא הציגו שום כוונה לאיזו שהוא ריסון פיסקלי בהמשך.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במידה וטרמפ ייבחר הוא צפוי להרחיב את קיצוצי המס משנת 2017 והקלות מס נוספות צפויות, בחלקן גם ביידן תומך. הרחבת הטבות המס של טראמפ יוסיפו על פי הערכות עוד 4.6 טריליון דולר לגרעון בעשר השנים הקרובות. זה מצטרף לגרעון השוטף, שעל פי התחזיות יעמוד השנה על כ-2 טריליון דולר, וכאמור, לא נראה שלמישהו יש כוונה כלשהי להאט את הקצב בשנים הבאות. גם אם ביידן ייבחר, הוא לא צפוי לשנות את המדיניות המאד מרחיבה שלו, שגרמה לאותו גרעון של 2 טריליון דולר בשנה.
עוד ראוי לציין שהאפשרות של שניהם לנקוט במדיניות פיסקלית מרחיבה יותר מהנוכחית תלויה גם בתוצאות הבחירות לקונגרס ולסנאט שיערכו באותו זמן. הדיבייט חיזק את התחושה שהרפובליקנים די קרובים להשגת שליטה משולשת – נשיאות, קונגרס וסנאט, מה שיאפשר להם להעביר כל מדיניות בה יחפצו כמעט ללא מגבלות כלשהן. הניסיון מראה שבמקרים כאלה הרגעון מתרחב בקצב מהיר מהרגיל (גם בתקופות רפובליקאיות, למרות המדיניות המוצהרת של המפלגה להפחתת ההוצאות הממשלתיות).
אבל גם במקרה שחלק ממוקדי הכוח ישארו בידי הדמוקרטים, מציאות כזו של ממשל מחולק גורם בדרך כלל להמשך הסטטוס קוו, והסטטוס קוו הנוכחי הוא של מדיניות סופר מרחיבה. בנוסף, מוקדי כוח מבוזרים טומנים בחובם את חזרת סאגת תקרת החוב בקרוב – עוד גורם לחוסר יציבות שמשפיע לרעה גם על שוק האג"ח.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
כשאף אחד מהמועמדים לא מציע דרך הגיונית לצמצום הגרעון הוא ימשיך להתרחב בקצב שיא, ומשמעות הדבר הוא עוד מכרזי אג"ח, ועודף היצע, שקורה במקביל לצמצום המאזן של הפד' (כלומר, פחות ביקוש), ובשוק האג"ח מריחים חוסר איזון ומגיבים בהתאם, למרות הצפי להורדת הריבית של הפד' שבסופו של דבר תקרה מתישהו.
התרחיש הזה משפיע כבר עכשיו על שוק האג"ח. המכרזים לאג"ח ל-10 שנים ול-30 שנה בימים האחרונים לאחר הדיבייט היו חלשים ונסגרו בתשואות הגבוהות ביותר בשבועיים האחרונים, ובמקביל, כאמור, נרשמו ירידות חדות לכל אורך העקום. מכרזי האג"ח הופכים להיות אינדיקטור עד כמה תיאבון יש בשוק לאג"ח נוסף, וכך מדי פעם נוצר מכרז חלש ששולח את השוק למטה. התכיפות של מכרזים חלשים כאלה יסמן את הכיוון בשוק האג"ח.
מאקרו: הנתונים החשובים השבוע - שוק התעסוקה
הנתונים הכלכליים שפורסמו בימים האחרונים שוב היו מתונים וממשיכים להעיד על אותן מגמות – החלשות הכלכלה בתוספת התמתנות האינפלציה, אבל הכל בהילוך איטי. נתון ה-PCE שפורסם ביום שישי מעיד על המשך התמתנות האינפלציה בהתאם לצפי. נתוני הייצור היו דווקא חיוביים יחסית, אך תביעות האבטלה הראשוניות נשארו ברמת ה-240 אלף, מספר שמתחיל להיות גבוה, ומדד התוצר עכשיו עודכן כלפי מטה ונמצא כבר על רמה של פחות מ-2%, כלומר המשך אינדקציה להאטה כלכלית.
ישנם כבר כאלה המביעים חשש ששוק העבודה מתקרר מהר מדי. השבוע, כמו כל שבוע ראשון בחודש, מתפרסמים נתוני שוק התעסוקה ונקבל יותר מידע בנושא. סקר המשרות הפתוחות (JOLT) שפורסם כבר יצא מעל הצפי (והחודש הקודם עודכן כלפי מטה), אך המגמה הכללית היא ירידה. עם בתחילת השנה הנתון היה סביב ה-9 מיליון, כעת הוא עומד על סביב ה-8 מיליון.
סקר ה-ADP שיפורסם ביום רביעי צפוי להראות עלייה קלה במספר המועסקים במגזר הלא חקלאי ודרישות ראשוניות לדמי אבטלה של השבוע ימשיכו להיות מעט פחות מ-240 אלף, כך לפי הצפי. ביום שישי צפוי דוח התעסוקה העיקרי לחודש יוני שימשוך את מירב תשומת הלב. הצפי הוא לירידה במספר המשרות החדשות ל-189 אלף לעומת ההפתעה הגדולה בחודש שעבר (272 אלף – נראה תיקון כלפי מטה?) ואחוז האבטלה צפוי להישאר על 4%. הפד' עוקב מקרוב אחר שוק התעסוקה שממשיך להפגין עמידות מרשימה בפני הריבית הגבוהה למרות סימני החולשה האחרונים, אבל האצה בקצה ההתקררות עלולה או עשויה לגרור תגובה מהירה יותר.
בפגישה הפד' הבאה בסוף יולי ככל הנראה לא נראה הורדת ריבית (החוזים מראים סיכוי של פחות מ-10%), אבל הסיכויים להורדת ריבית בספטמבר נאמדים כעת בכ-60%. הפגישה בספטמבר תהיה ההזדמנות האחרונה להוריד את הריבית לפני הבחירות – האם השיקול הפוליטי בכל זאת יתערב וישפיע קצת על חברי הפד'? נראה שהדבר שישפיע ביותר יהיו פשוט נתוני האינפלציה ושוק התעסוקה בחודשיים הקרובים עד ספטמבר.
מיקרו: המתכת שמביסה את ה-SP500 ואפילו את הזהב – לא מה שחשבתם
בחודשים האחרונים הזהב והנחושת תפסו כותרות לאור הראלי המתמשך והשיאים שנשברו, והשאירו (כרגיל) מחוץ לאור הזרקורים את המתכת שנחשבת כ"זהב לעניים", - הכסף. אבל האמת שגם הכסף נהנה מראלי משלו, וישנן סיבות טובות לחשוב שהראלי הזה ימשך. בינתיים המתכת הפחות מדוברת מציגה ברבעון השני תשואות טובות יותר מהמקבילה הזהבהבה וגם מזו האדמדמה, ואפילו ממדד ה-SP500 שלא מפסיק לשבור שיאים מתחילת השנה. ברבעון השני טיפס הכסף ב-18.6% בעוד הנחושת עלתה ב-9.6% באותה תקופת זמן. הזהב הרחק מאחור עם 4.3% בלבד (אם כי קדם לכך נהנה מראלי מתמשך). במחצית הראשונה של השנה ה-SP500 עלה בכ-15%, הנאסד"ק בכ-19%, הנחושת ב-13% והזהב ב-12%. הכסף? 22%.
בשנים הקודמות הכסף פיגר אחרי הזהב בצורה משמעותית וכעת השוק חוזר לגלות בו עניין, לא רק כמתכת לצורך תכשיטים לאנשים שאין להם מספיק כסף לקנות תכשיטים מזהב, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל השימושים התעשייתיים שלו שגורמים לזינוק בביקוש. הסיבה שהכסף נהנה מביקוש תעשייתי הוא העובדה שהוא מוליך חשמלי מצויין. זה גורם לדרישה גוברת למתכת הכסופה, בעיקר מצד תעשיית הפאנלים הסולאריים, ותעשיית השבבים. זו האחרונה נהנית כידוע מהתפתחות עולם הבינה המלאכותית, והביקוש האדיר לשבבים לצורך החישובים העצומים הנדרשים בתעשייה זו.
מצד שני צד ההיצע נראה בבעיה. שנים של תשואות חסר לעומת הזהב ומתכות אחרות הביאו לתת השקעות בפיתוח מכרות כסף חדשים ויצרו מחסור חמור בהיצע. כעת, לנוכח היצע מוגבל והתחדשות הביקוש עקב בום הבינה המלאכותית, נוצר חוסר איזון שגורם לעליית מחירים מתמשכת, שייתכן שתימשך גם אל תוך העתיד הקרוב והבינוני, עד שנגיע לאיזון מחודש בין הביקוש וההיצע. בינתיים הראלי לא מראה סימני עייפות.
מלבד רכישה ישירה של כסף במחיר הספוט, ניתן גם לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחיר הכסף, וכן תעודות סל העוקבות אחר תעשיית כריית הכסף.
ISHARES SILVER TRUST עלתה ב-22.6% מתחילת השנה (בדומה למחיר הכסף). התעודה גובה 0.5% דמי ניהול ומנהלת נכסים בשווי 12.9 מיליארד דולר.
PROSHARES ULTRA SILVER ממנפת את ההשקעה בכסף פי 2, ובהתאם עלתה מתחילת השנה ב-39%. היא גובה 0.95% דמי ניהול, ומנהלת 570 מיליון דולר.
PROSHARES ULTRASHORT SILVER היא תמונת הראי שלה, כלומר היא מבצעת שורט על הכסף במינוף של פי 2. היא מנהלת רק 76 מיליון דולר, גם גובה 0.95% דמי ניהול ואיבדה 39% מתחילת השנה.
GLOBAL X SILVER MINERS ETF היא תעודת הסל הגדולה ביותר המשקיעה בכורות הכסף, תחום שייתכן שיהנה מהביקוש הגובר. היא גובה 0.65% דמי ניהול, מנהלת מעט יותר ממיליארד דולר ועלתה מתחילת השנה ב-8.93%.
- 1.תשואות האגח זזו כי סבורים שטראמפ יגדיל מכסים =אינפלציה (ל"ת)Bill Hwang 03/07/2024 20:41הגב לתגובה זו
אנליסטים בורסה AIלקראת ה"שבוע של אנבידיה" - למה מחכים האנליסטים?
הממשל חזר לעבוד אחרי השבתת שיא של 43 ימים וסוף-סוף נקבל את הנתונים על שוק העבודה האמריקאי ונבין לאן פני הריבית של הפד'; אנבידיה ושורה של חברות מענף הצריכה ידווחו ויתנו לנו הבנה גם על מצב ה-AI וגם על מצבו של הצרכן האמריקאי - מה עוד על הלוח הכלכלי השבוע ומה חושבים האנליסטים?
בשבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נכנס אל הישורת האחרונה והמשמעותית ביותר של עונת הדוחות. אבל המשקיעים ממתינים לדברים נוספים, להבין מה תוואי הריבית של הפד, והאם מניות הטק והקמעונאות ימשיך לסחוב את השוק על הכתפיים או שהרוטציה שראינו בסוף השבוע שעבר, של זרימה מטכנולוגיה אל עבר ענפים מסורתיים, תימשך. עוד דבר שמעודד את המשקיעים הוא סיום השבתת הממשל, שהייתה הארוכה בהיסטוריה האמריקאית, 43 ימים ועכשיו נוכל לקבל את הנתונים הרשמיים שהתעכבו, ושצפויים להתפרסם השבוע. אבל שוב, מעל הכל אלו יהיו התוצאות של אנבידיה שיתנו את הטון.
זה השבוע של אנבידיה.
ברביעי בערב לאחר הנעילה תפרסם ענקית השבבים את תוצאות הרבעון הפיסקלי שלה שהסתיים באוקטובר, והציפיות - בשמיים. לפי קונצנזוס של 42 אנליסטים חברת השבבים צפויה לדווח על הכנסות של 54.94 מיליארד דולר, זינוק של כ-57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 35 מיליארד דולר. טווח התחזיות נע בין 53.46 ל-58.34 מיליארד דולר - כלומר, גם האומדן הנמוך משקף קפיצה חדה.
ברווח הנקי למניה (EPS), התחזיות עומדות על רווח של 1.25 דולר למניה בממוצע, לעומת 0.81 דולר ברבעון המקביל. התחזיות נעות בין 1.14 ל-1.34 דולר - כאשר המספר העליון מגלם כמעט 66% צמיחה שנתית ברווח למניה.
המספרים האלה מציבים רף מאוד גבוה לאנבידיה, וזה כבר אחרי שנה שבה המניה יותר מהכפילה את שוויה - על רקע הביקושים האדירים לשבבי AI. גם אם אנבידיה תעמוד בציפיות, כולם מחכים לשמוע בעיקר את התחזית קדימה. האם קצב ההזמנות יימשך באותו קצב, מה יקרה במכירות לשוק הסיני לנוכח המגבלות, ואיך נראו ההזמנות מצד הענקיות - אמזון, מיקרוסופט, גוגל וכל השאר.
- הירידות נמשכות - החוזים על וול סטריט בירידה של עד 1.7%
- "מניית אנבידיה תעלה ב-38%" - מה חושבים האנליסטים על אנבידיה ומה קורה היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו "צועדים על ביצים". אנבידיה התממשה בעצבנות ב-5 ימי המסחר האחרונים וירדה מהשיר שלה. עכשיו כל שינוי הכי קטן בתמהיל של המגזרים, כל הסתייגות בטון של ג'נסן הואנג או כל עדכון מינורי בתחזית - יכול לגרום לכדור שלג בשוק.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla 0.59% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- המכירות צונחות - המניה עולה; איך הפכה טסלה מיצרנית רכבים לחברת AI
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
