למה הדיבייט הנשיאותי הפיל את שוק אגרות החוב?
מאקרו: השפעת הדיבייט הנשיאותי על השווקים
הסיפור הכלכלי הגדול של השבוע הגיע דווקא מתחום הפוליטיקה - הדיבייט הנשיאותי ביום חמישי האחרון היה זוועה עבור הנשיא המכהן ביידן, שנראה רע מאד, ולעיתים מנותק ולא ברור, בעוד טראמפ היה פשוט טראמפ, אולי אפילו רגוע מהרגיל.
אז למה הדיבייט הנשיאותי היה הסיפור הכלכלי? ראשית במהלך הדיבייט עצמו, כשהלך והתברר שטראמפ הולך להיות המנצח הברור השוק עלה, במה שמראה שבשוק מעדיפים את המועמד הרפובליקני. בטרייד אוף בין קיצוץ מס החברות הצפוי, לבין חוסר היציבות והוודאות המיוחסים לטראמפ, הראשון כנראה מנצח. בימים שלאחר מכן השוק המשיך לעלות במתינות ברמה כזו או אחרת, אבל הסיפור האמיתי לא מגיע משוק המניות אלא דווקא משוק האג"ח.
בשונה מהקורלציה הרגילה בין שוק המניות לשוק האג"ח (שכבר נשברה כמה פעמים לאחרונה מסיבות שונות), לפיה כששוק המניות עולה גם שוק האג"ח עולה (כלומר, התשואות יורדות), הפעם הנוסחה לא עבדה. במקביל לעליות המתונות בשוק המניות נרשמה ירידה חזקה למדי בשוק האג"ח, כלומר התשואות טיפסו בחדות, עד יום המסחר האחרון, אז השוק התאושש מעט לאור הערות יוניות של פאוול, אך היה רחוק מלהחזיר את ההפסדים של הימים הקודמים. אז מה קרה בדיבייט שגרם לתגובה החדה בשוק האג"ח?
מלבד העובדה שככל הנראה הדיבייט הטה את גורל הבחירות לטובת טראמפ, לשוק חלחלה ההבנה שבין אם טראמפ ינצח ובין אם ביידן, דבר אחד די ברור – הגרעון הפדרלי המפלצתי צפוי לצמוח עוד יותר בקדנציה הבאה. שני המועמדים לא הציגו שום כוונה לאיזו שהוא ריסון פיסקלי בהמשך.
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במידה וטרמפ ייבחר הוא צפוי להרחיב את קיצוצי המס משנת 2017 והקלות מס נוספות צפויות, בחלקן גם ביידן תומך. הרחבת הטבות המס של טראמפ יוסיפו על פי הערכות עוד 4.6 טריליון דולר לגרעון בעשר השנים הקרובות. זה מצטרף לגרעון השוטף, שעל פי התחזיות יעמוד השנה על כ-2 טריליון דולר, וכאמור, לא נראה שלמישהו יש כוונה כלשהי להאט את הקצב בשנים הבאות. גם אם ביידן ייבחר, הוא לא צפוי לשנות את המדיניות המאד מרחיבה שלו, שגרמה לאותו גרעון של 2 טריליון דולר בשנה.
עוד ראוי לציין שהאפשרות של שניהם לנקוט במדיניות פיסקלית מרחיבה יותר מהנוכחית תלויה גם בתוצאות הבחירות לקונגרס ולסנאט שיערכו באותו זמן. הדיבייט חיזק את התחושה שהרפובליקנים די קרובים להשגת שליטה משולשת – נשיאות, קונגרס וסנאט, מה שיאפשר להם להעביר כל מדיניות בה יחפצו כמעט ללא מגבלות כלשהן. הניסיון מראה שבמקרים כאלה הרגעון מתרחב בקצב מהיר מהרגיל (גם בתקופות רפובליקאיות, למרות המדיניות המוצהרת של המפלגה להפחתת ההוצאות הממשלתיות).
אבל גם במקרה שחלק ממוקדי הכוח ישארו בידי הדמוקרטים, מציאות כזו של ממשל מחולק גורם בדרך כלל להמשך הסטטוס קוו, והסטטוס קוו הנוכחי הוא של מדיניות סופר מרחיבה. בנוסף, מוקדי כוח מבוזרים טומנים בחובם את חזרת סאגת תקרת החוב בקרוב – עוד גורם לחוסר יציבות שמשפיע לרעה גם על שוק האג"ח.
- אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%
- פאוול: "אין מסלול נטול סיכון" - הפד מוריד ריבית אך מאותת על עצירה אפשרית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
כשאף אחד מהמועמדים לא מציע דרך הגיונית לצמצום הגרעון הוא ימשיך להתרחב בקצב שיא, ומשמעות הדבר הוא עוד מכרזי אג"ח, ועודף היצע, שקורה במקביל לצמצום המאזן של הפד' (כלומר, פחות ביקוש), ובשוק האג"ח מריחים חוסר איזון ומגיבים בהתאם, למרות הצפי להורדת הריבית של הפד' שבסופו של דבר תקרה מתישהו.
התרחיש הזה משפיע כבר עכשיו על שוק האג"ח. המכרזים לאג"ח ל-10 שנים ול-30 שנה בימים האחרונים לאחר הדיבייט היו חלשים ונסגרו בתשואות הגבוהות ביותר בשבועיים האחרונים, ובמקביל, כאמור, נרשמו ירידות חדות לכל אורך העקום. מכרזי האג"ח הופכים להיות אינדיקטור עד כמה תיאבון יש בשוק לאג"ח נוסף, וכך מדי פעם נוצר מכרז חלש ששולח את השוק למטה. התכיפות של מכרזים חלשים כאלה יסמן את הכיוון בשוק האג"ח.
מאקרו: הנתונים החשובים השבוע - שוק התעסוקה
הנתונים הכלכליים שפורסמו בימים האחרונים שוב היו מתונים וממשיכים להעיד על אותן מגמות – החלשות הכלכלה בתוספת התמתנות האינפלציה, אבל הכל בהילוך איטי. נתון ה-PCE שפורסם ביום שישי מעיד על המשך התמתנות האינפלציה בהתאם לצפי. נתוני הייצור היו דווקא חיוביים יחסית, אך תביעות האבטלה הראשוניות נשארו ברמת ה-240 אלף, מספר שמתחיל להיות גבוה, ומדד התוצר עכשיו עודכן כלפי מטה ונמצא כבר על רמה של פחות מ-2%, כלומר המשך אינדקציה להאטה כלכלית.
ישנם כבר כאלה המביעים חשש ששוק העבודה מתקרר מהר מדי. השבוע, כמו כל שבוע ראשון בחודש, מתפרסמים נתוני שוק התעסוקה ונקבל יותר מידע בנושא. סקר המשרות הפתוחות (JOLT) שפורסם כבר יצא מעל הצפי (והחודש הקודם עודכן כלפי מטה), אך המגמה הכללית היא ירידה. עם בתחילת השנה הנתון היה סביב ה-9 מיליון, כעת הוא עומד על סביב ה-8 מיליון.
סקר ה-ADP שיפורסם ביום רביעי צפוי להראות עלייה קלה במספר המועסקים במגזר הלא חקלאי ודרישות ראשוניות לדמי אבטלה של השבוע ימשיכו להיות מעט פחות מ-240 אלף, כך לפי הצפי. ביום שישי צפוי דוח התעסוקה העיקרי לחודש יוני שימשוך את מירב תשומת הלב. הצפי הוא לירידה במספר המשרות החדשות ל-189 אלף לעומת ההפתעה הגדולה בחודש שעבר (272 אלף – נראה תיקון כלפי מטה?) ואחוז האבטלה צפוי להישאר על 4%. הפד' עוקב מקרוב אחר שוק התעסוקה שממשיך להפגין עמידות מרשימה בפני הריבית הגבוהה למרות סימני החולשה האחרונים, אבל האצה בקצה ההתקררות עלולה או עשויה לגרור תגובה מהירה יותר.
בפגישה הפד' הבאה בסוף יולי ככל הנראה לא נראה הורדת ריבית (החוזים מראים סיכוי של פחות מ-10%), אבל הסיכויים להורדת ריבית בספטמבר נאמדים כעת בכ-60%. הפגישה בספטמבר תהיה ההזדמנות האחרונה להוריד את הריבית לפני הבחירות – האם השיקול הפוליטי בכל זאת יתערב וישפיע קצת על חברי הפד'? נראה שהדבר שישפיע ביותר יהיו פשוט נתוני האינפלציה ושוק התעסוקה בחודשיים הקרובים עד ספטמבר.
מיקרו: המתכת שמביסה את ה-SP500 ואפילו את הזהב – לא מה שחשבתם
בחודשים האחרונים הזהב והנחושת תפסו כותרות לאור הראלי המתמשך והשיאים שנשברו, והשאירו (כרגיל) מחוץ לאור הזרקורים את המתכת שנחשבת כ"זהב לעניים", - הכסף. אבל האמת שגם הכסף נהנה מראלי משלו, וישנן סיבות טובות לחשוב שהראלי הזה ימשך. בינתיים המתכת הפחות מדוברת מציגה ברבעון השני תשואות טובות יותר מהמקבילה הזהבהבה וגם מזו האדמדמה, ואפילו ממדד ה-SP500 שלא מפסיק לשבור שיאים מתחילת השנה. ברבעון השני טיפס הכסף ב-18.6% בעוד הנחושת עלתה ב-9.6% באותה תקופת זמן. הזהב הרחק מאחור עם 4.3% בלבד (אם כי קדם לכך נהנה מראלי מתמשך). במחצית הראשונה של השנה ה-SP500 עלה בכ-15%, הנאסד"ק בכ-19%, הנחושת ב-13% והזהב ב-12%. הכסף? 22%.
בשנים הקודמות הכסף פיגר אחרי הזהב בצורה משמעותית וכעת השוק חוזר לגלות בו עניין, לא רק כמתכת לצורך תכשיטים לאנשים שאין להם מספיק כסף לקנות תכשיטים מזהב, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל השימושים התעשייתיים שלו שגורמים לזינוק בביקוש. הסיבה שהכסף נהנה מביקוש תעשייתי הוא העובדה שהוא מוליך חשמלי מצויין. זה גורם לדרישה גוברת למתכת הכסופה, בעיקר מצד תעשיית הפאנלים הסולאריים, ותעשיית השבבים. זו האחרונה נהנית כידוע מהתפתחות עולם הבינה המלאכותית, והביקוש האדיר לשבבים לצורך החישובים העצומים הנדרשים בתעשייה זו.
מצד שני צד ההיצע נראה בבעיה. שנים של תשואות חסר לעומת הזהב ומתכות אחרות הביאו לתת השקעות בפיתוח מכרות כסף חדשים ויצרו מחסור חמור בהיצע. כעת, לנוכח היצע מוגבל והתחדשות הביקוש עקב בום הבינה המלאכותית, נוצר חוסר איזון שגורם לעליית מחירים מתמשכת, שייתכן שתימשך גם אל תוך העתיד הקרוב והבינוני, עד שנגיע לאיזון מחודש בין הביקוש וההיצע. בינתיים הראלי לא מראה סימני עייפות.
מלבד רכישה ישירה של כסף במחיר הספוט, ניתן גם לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחיר הכסף, וכן תעודות סל העוקבות אחר תעשיית כריית הכסף.
ISHARES SILVER TRUST עלתה ב-22.6% מתחילת השנה (בדומה למחיר הכסף). התעודה גובה 0.5% דמי ניהול ומנהלת נכסים בשווי 12.9 מיליארד דולר.
PROSHARES ULTRA SILVER ממנפת את ההשקעה בכסף פי 2, ובהתאם עלתה מתחילת השנה ב-39%. היא גובה 0.95% דמי ניהול, ומנהלת 570 מיליון דולר.
PROSHARES ULTRASHORT SILVER היא תמונת הראי שלה, כלומר היא מבצעת שורט על הכסף במינוף של פי 2. היא מנהלת רק 76 מיליון דולר, גם גובה 0.95% דמי ניהול ואיבדה 39% מתחילת השנה.
GLOBAL X SILVER MINERS ETF היא תעודת הסל הגדולה ביותר המשקיעה בכורות הכסף, תחום שייתכן שיהנה מהביקוש הגובר. היא גובה 0.65% דמי ניהול, מנהלת מעט יותר ממיליארד דולר ועלתה מתחילת השנה ב-8.93%.
- 1.תשואות האגח זזו כי סבורים שטראמפ יגדיל מכסים =אינפלציה (ל"ת)Bill Hwang 03/07/2024 20:41הגב לתגובה זו

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%
חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67% דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.
תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.
אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.
מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.
אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.
