גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

למה הדיבייט הנשיאותי הפיל את שוק אגרות החוב?

מאקרו: הדיבייט הנשיאותי שבר את הקורלציה בין המניות שעלו לאגרות החוב שנפלו - מה הסיבה לכך? מאקרו: נתוני שוק התעסוקה יצביעו על המשך היחלשות? מיקרו: איזו מתכת מביסה את הזהב בזכות הבינה המלאכותית?
גיא טל | (1)

מאקרו: השפעת הדיבייט הנשיאותי על השווקים

הסיפור הכלכלי הגדול של השבוע הגיע דווקא מתחום הפוליטיקה - הדיבייט הנשיאותי ביום חמישי האחרון היה זוועה עבור הנשיא המכהן ביידן, שנראה רע מאד, ולעיתים מנותק ולא ברור, בעוד טראמפ היה פשוט טראמפ, אולי אפילו רגוע מהרגיל.

אז למה הדיבייט הנשיאותי היה הסיפור הכלכלי? ראשית במהלך הדיבייט עצמו, כשהלך והתברר שטראמפ הולך להיות המנצח הברור השוק עלה, במה שמראה שבשוק מעדיפים את המועמד הרפובליקני. בטרייד אוף בין קיצוץ מס החברות הצפוי, לבין חוסר היציבות והוודאות המיוחסים לטראמפ, הראשון כנראה מנצח. בימים שלאחר מכן השוק המשיך לעלות במתינות ברמה כזו או אחרת, אבל הסיפור האמיתי לא מגיע משוק המניות אלא דווקא משוק האג"ח.

 

בשונה מהקורלציה הרגילה בין שוק המניות לשוק האג"ח (שכבר נשברה כמה פעמים לאחרונה מסיבות שונות), לפיה כששוק המניות עולה גם שוק האג"ח עולה (כלומר, התשואות יורדות), הפעם הנוסחה לא עבדה. במקביל לעליות המתונות בשוק המניות נרשמה ירידה חזקה למדי בשוק האג"ח, כלומר התשואות טיפסו בחדות, עד יום המסחר האחרון, אז השוק התאושש מעט לאור הערות יוניות של פאוול, אך היה רחוק מלהחזיר את ההפסדים של הימים הקודמים. אז מה קרה בדיבייט שגרם לתגובה החדה בשוק האג"ח?

מלבד העובדה שככל הנראה הדיבייט הטה את גורל הבחירות לטובת טראמפ, לשוק חלחלה ההבנה שבין אם טראמפ ינצח ובין אם ביידן, דבר אחד די ברור – הגרעון הפדרלי המפלצתי צפוי לצמוח עוד יותר בקדנציה הבאה. שני המועמדים לא הציגו שום כוונה לאיזו שהוא ריסון פיסקלי בהמשך.

במידה וטרמפ ייבחר הוא צפוי להרחיב את קיצוצי המס משנת 2017 והקלות מס נוספות צפויות, בחלקן גם ביידן תומך. הרחבת הטבות המס של טראמפ יוסיפו על פי הערכות עוד 4.6 טריליון דולר לגרעון בעשר השנים הקרובות. זה מצטרף לגרעון השוטף, שעל פי התחזיות יעמוד השנה על כ-2 טריליון דולר, וכאמור, לא נראה שלמישהו יש כוונה כלשהי להאט את הקצב בשנים הבאות. גם אם ביידן ייבחר, הוא לא צפוי לשנות את המדיניות המאד מרחיבה שלו, שגרמה לאותו גרעון של 2 טריליון דולר בשנה. 

עוד ראוי לציין שהאפשרות של שניהם לנקוט במדיניות פיסקלית מרחיבה יותר מהנוכחית תלויה גם בתוצאות הבחירות לקונגרס ולסנאט שיערכו באותו זמן. הדיבייט חיזק את התחושה שהרפובליקנים די קרובים להשגת שליטה משולשת – נשיאות, קונגרס וסנאט, מה שיאפשר להם להעביר כל מדיניות בה יחפצו כמעט ללא מגבלות כלשהן. הניסיון מראה שבמקרים כאלה הרגעון מתרחב בקצב מהיר מהרגיל (גם בתקופות רפובליקאיות, למרות המדיניות המוצהרת של המפלגה להפחתת ההוצאות הממשלתיות).

אבל גם במקרה שחלק ממוקדי הכוח ישארו בידי הדמוקרטים, מציאות כזו של ממשל מחולק גורם בדרך כלל להמשך הסטטוס קוו, והסטטוס קוו הנוכחי הוא של מדיניות סופר מרחיבה. בנוסף, מוקדי כוח מבוזרים טומנים בחובם את חזרת סאגת תקרת החוב בקרוב – עוד גורם לחוסר יציבות שמשפיע לרעה גם על שוק האג"ח.

קיראו עוד ב"גלובל"

כשאף אחד מהמועמדים לא מציע דרך הגיונית לצמצום הגרעון הוא ימשיך להתרחב בקצב שיא, ומשמעות הדבר הוא עוד מכרזי אג"ח, ועודף היצע, שקורה במקביל לצמצום המאזן של הפד' (כלומר, פחות ביקוש), ובשוק האג"ח מריחים חוסר איזון ומגיבים בהתאם, למרות הצפי להורדת הריבית של הפד' שבסופו של דבר תקרה מתישהו. 

התרחיש הזה משפיע כבר עכשיו על שוק האג"ח. המכרזים לאג"ח ל-10 שנים ול-30 שנה בימים האחרונים לאחר הדיבייט היו חלשים ונסגרו בתשואות הגבוהות ביותר בשבועיים האחרונים, ובמקביל, כאמור, נרשמו ירידות חדות לכל אורך העקום. מכרזי האג"ח הופכים להיות אינדיקטור עד כמה תיאבון יש בשוק לאג"ח נוסף, וכך מדי פעם נוצר מכרז חלש ששולח את השוק למטה. התכיפות של מכרזים חלשים כאלה יסמן את הכיוון בשוק האג"ח.

 

מאקרו: הנתונים החשובים השבוע - שוק התעסוקה

הנתונים הכלכליים שפורסמו בימים האחרונים שוב היו מתונים וממשיכים להעיד על אותן מגמות – החלשות הכלכלה בתוספת התמתנות האינפלציה, אבל הכל בהילוך איטי. נתון ה-PCE שפורסם ביום שישי מעיד על המשך התמתנות האינפלציה בהתאם לצפי. נתוני הייצור היו דווקא חיוביים יחסית, אך תביעות האבטלה הראשוניות נשארו ברמת ה-240 אלף, מספר שמתחיל להיות גבוה, ומדד התוצר עכשיו עודכן כלפי מטה ונמצא כבר על רמה של פחות מ-2%, כלומר המשך אינדקציה להאטה כלכלית.

ישנם כבר כאלה המביעים חשש ששוק העבודה מתקרר מהר מדי. השבוע, כמו כל שבוע ראשון בחודש, מתפרסמים נתוני שוק התעסוקה ונקבל יותר מידע בנושא. סקר המשרות הפתוחות (JOLT) שפורסם כבר יצא מעל הצפי (והחודש הקודם עודכן כלפי מטה), אך המגמה הכללית היא ירידה. עם בתחילת השנה הנתון היה סביב ה-9 מיליון, כעת הוא עומד על סביב ה-8 מיליון.

סקר ה-ADP שיפורסם ביום רביעי צפוי להראות עלייה קלה במספר המועסקים במגזר הלא חקלאי ודרישות ראשוניות לדמי אבטלה של השבוע ימשיכו להיות מעט פחות מ-240 אלף, כך לפי הצפי. ביום שישי צפוי דוח התעסוקה העיקרי לחודש יוני שימשוך את מירב תשומת הלב. הצפי הוא לירידה במספר המשרות החדשות ל-189 אלף לעומת ההפתעה הגדולה בחודש שעבר (272 אלף – נראה תיקון כלפי מטה?) ואחוז האבטלה צפוי להישאר על 4%. הפד' עוקב מקרוב אחר שוק התעסוקה שממשיך להפגין עמידות מרשימה בפני הריבית הגבוהה למרות סימני החולשה האחרונים, אבל האצה בקצה ההתקררות עלולה או עשויה לגרור תגובה מהירה יותר. 

 

בפגישה הפד' הבאה בסוף יולי ככל הנראה לא נראה הורדת ריבית (החוזים מראים סיכוי של פחות מ-10%), אבל הסיכויים להורדת ריבית בספטמבר נאמדים כעת בכ-60%. הפגישה בספטמבר תהיה ההזדמנות האחרונה להוריד את הריבית לפני הבחירות – האם השיקול הפוליטי בכל זאת יתערב וישפיע קצת על חברי הפד'? נראה שהדבר שישפיע ביותר יהיו פשוט נתוני האינפלציה ושוק התעסוקה בחודשיים הקרובים עד ספטמבר.

 

מיקרו: המתכת שמביסה את ה-SP500 ואפילו את הזהב – לא מה שחשבתם

בחודשים האחרונים הזהב והנחושת תפסו כותרות לאור הראלי המתמשך והשיאים שנשברו, והשאירו (כרגיל) מחוץ לאור הזרקורים את המתכת שנחשבת כ"זהב לעניים", - הכסף. אבל האמת שגם הכסף נהנה מראלי משלו, וישנן סיבות טובות לחשוב שהראלי הזה ימשך. בינתיים המתכת הפחות מדוברת מציגה ברבעון השני תשואות טובות יותר מהמקבילה הזהבהבה וגם מזו האדמדמה, ואפילו ממדד ה-SP500 שלא מפסיק לשבור שיאים מתחילת השנה. ברבעון השני טיפס הכסף ב-18.6% בעוד הנחושת עלתה ב-9.6% באותה תקופת זמן. הזהב הרחק מאחור עם 4.3% בלבד (אם כי קדם לכך נהנה מראלי מתמשך). במחצית הראשונה של השנה ה-SP500 עלה בכ-15%, הנאסד"ק בכ-19%, הנחושת ב-13% והזהב ב-12%. הכסף? 22%.

 

בשנים הקודמות הכסף פיגר אחרי הזהב בצורה משמעותית וכעת השוק חוזר לגלות בו עניין, לא רק כמתכת לצורך תכשיטים לאנשים שאין להם מספיק כסף לקנות תכשיטים מזהב, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל השימושים התעשייתיים שלו שגורמים לזינוק בביקוש. הסיבה שהכסף נהנה מביקוש תעשייתי הוא העובדה שהוא מוליך חשמלי מצויין. זה גורם לדרישה גוברת למתכת הכסופה, בעיקר מצד תעשיית הפאנלים הסולאריים, ותעשיית השבבים. זו האחרונה נהנית כידוע מהתפתחות עולם הבינה המלאכותית, והביקוש האדיר לשבבים לצורך החישובים העצומים הנדרשים בתעשייה זו. 

מצד שני צד ההיצע נראה בבעיה. שנים של תשואות חסר לעומת הזהב ומתכות אחרות הביאו לתת השקעות בפיתוח מכרות כסף חדשים ויצרו מחסור חמור בהיצע. כעת, לנוכח היצע מוגבל והתחדשות הביקוש עקב בום הבינה המלאכותית, נוצר חוסר איזון שגורם לעליית מחירים מתמשכת, שייתכן שתימשך גם אל תוך העתיד הקרוב והבינוני, עד שנגיע לאיזון מחודש בין הביקוש וההיצע. בינתיים הראלי לא מראה סימני עייפות.

מלבד רכישה ישירה של כסף במחיר הספוט, ניתן גם לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחיר הכסף, וכן תעודות סל העוקבות אחר תעשיית כריית הכסף. 

ISHARES SILVER TRUST עלתה ב-22.6% מתחילת השנה (בדומה למחיר הכסף). התעודה גובה 0.5% דמי ניהול ומנהלת נכסים בשווי 12.9 מיליארד דולר. 

PROSHARES ULTRA SILVER ממנפת את ההשקעה בכסף פי 2, ובהתאם עלתה מתחילת השנה ב-39%. היא גובה 0.95% דמי ניהול, ומנהלת 570 מיליון דולר.

PROSHARES ULTRASHORT SILVER היא תמונת הראי שלה, כלומר היא מבצעת שורט על הכסף במינוף של פי 2. היא מנהלת רק 76 מיליון דולר, גם גובה 0.95% דמי ניהול ואיבדה 39% מתחילת השנה. 

GLOBAL X SILVER MINERS ETF היא תעודת הסל הגדולה ביותר המשקיעה בכורות הכסף, תחום שייתכן שיהנה מהביקוש הגובר. היא גובה 0.65% דמי ניהול, מנהלת מעט יותר ממיליארד דולר ועלתה מתחילת השנה ב-8.93%. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תשואות האגח זזו כי סבורים שטראמפ יגדיל מכסים =אינפלציה (ל"ת)
    Bill Hwang 03/07/2024 20:41
    הגב לתגובה זו
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.