גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

למה הדיבייט הנשיאותי הפיל את שוק אגרות החוב?

מאקרו: הדיבייט הנשיאותי שבר את הקורלציה בין המניות שעלו לאגרות החוב שנפלו - מה הסיבה לכך? מאקרו: נתוני שוק התעסוקה יצביעו על המשך היחלשות? מיקרו: איזו מתכת מביסה את הזהב בזכות הבינה המלאכותית?
גיא טל | (1)

מאקרו: השפעת הדיבייט הנשיאותי על השווקים

הסיפור הכלכלי הגדול של השבוע הגיע דווקא מתחום הפוליטיקה - הדיבייט הנשיאותי ביום חמישי האחרון היה זוועה עבור הנשיא המכהן ביידן, שנראה רע מאד, ולעיתים מנותק ולא ברור, בעוד טראמפ היה פשוט טראמפ, אולי אפילו רגוע מהרגיל.

אז למה הדיבייט הנשיאותי היה הסיפור הכלכלי? ראשית במהלך הדיבייט עצמו, כשהלך והתברר שטראמפ הולך להיות המנצח הברור השוק עלה, במה שמראה שבשוק מעדיפים את המועמד הרפובליקני. בטרייד אוף בין קיצוץ מס החברות הצפוי, לבין חוסר היציבות והוודאות המיוחסים לטראמפ, הראשון כנראה מנצח. בימים שלאחר מכן השוק המשיך לעלות במתינות ברמה כזו או אחרת, אבל הסיפור האמיתי לא מגיע משוק המניות אלא דווקא משוק האג"ח.

 

בשונה מהקורלציה הרגילה בין שוק המניות לשוק האג"ח (שכבר נשברה כמה פעמים לאחרונה מסיבות שונות), לפיה כששוק המניות עולה גם שוק האג"ח עולה (כלומר, התשואות יורדות), הפעם הנוסחה לא עבדה. במקביל לעליות המתונות בשוק המניות נרשמה ירידה חזקה למדי בשוק האג"ח, כלומר התשואות טיפסו בחדות, עד יום המסחר האחרון, אז השוק התאושש מעט לאור הערות יוניות של פאוול, אך היה רחוק מלהחזיר את ההפסדים של הימים הקודמים. אז מה קרה בדיבייט שגרם לתגובה החדה בשוק האג"ח?

מלבד העובדה שככל הנראה הדיבייט הטה את גורל הבחירות לטובת טראמפ, לשוק חלחלה ההבנה שבין אם טראמפ ינצח ובין אם ביידן, דבר אחד די ברור – הגרעון הפדרלי המפלצתי צפוי לצמוח עוד יותר בקדנציה הבאה. שני המועמדים לא הציגו שום כוונה לאיזו שהוא ריסון פיסקלי בהמשך.

במידה וטרמפ ייבחר הוא צפוי להרחיב את קיצוצי המס משנת 2017 והקלות מס נוספות צפויות, בחלקן גם ביידן תומך. הרחבת הטבות המס של טראמפ יוסיפו על פי הערכות עוד 4.6 טריליון דולר לגרעון בעשר השנים הקרובות. זה מצטרף לגרעון השוטף, שעל פי התחזיות יעמוד השנה על כ-2 טריליון דולר, וכאמור, לא נראה שלמישהו יש כוונה כלשהי להאט את הקצב בשנים הבאות. גם אם ביידן ייבחר, הוא לא צפוי לשנות את המדיניות המאד מרחיבה שלו, שגרמה לאותו גרעון של 2 טריליון דולר בשנה. 

עוד ראוי לציין שהאפשרות של שניהם לנקוט במדיניות פיסקלית מרחיבה יותר מהנוכחית תלויה גם בתוצאות הבחירות לקונגרס ולסנאט שיערכו באותו זמן. הדיבייט חיזק את התחושה שהרפובליקנים די קרובים להשגת שליטה משולשת – נשיאות, קונגרס וסנאט, מה שיאפשר להם להעביר כל מדיניות בה יחפצו כמעט ללא מגבלות כלשהן. הניסיון מראה שבמקרים כאלה הרגעון מתרחב בקצב מהיר מהרגיל (גם בתקופות רפובליקאיות, למרות המדיניות המוצהרת של המפלגה להפחתת ההוצאות הממשלתיות).

אבל גם במקרה שחלק ממוקדי הכוח ישארו בידי הדמוקרטים, מציאות כזו של ממשל מחולק גורם בדרך כלל להמשך הסטטוס קוו, והסטטוס קוו הנוכחי הוא של מדיניות סופר מרחיבה. בנוסף, מוקדי כוח מבוזרים טומנים בחובם את חזרת סאגת תקרת החוב בקרוב – עוד גורם לחוסר יציבות שמשפיע לרעה גם על שוק האג"ח.

קיראו עוד ב"גלובל"

כשאף אחד מהמועמדים לא מציע דרך הגיונית לצמצום הגרעון הוא ימשיך להתרחב בקצב שיא, ומשמעות הדבר הוא עוד מכרזי אג"ח, ועודף היצע, שקורה במקביל לצמצום המאזן של הפד' (כלומר, פחות ביקוש), ובשוק האג"ח מריחים חוסר איזון ומגיבים בהתאם, למרות הצפי להורדת הריבית של הפד' שבסופו של דבר תקרה מתישהו. 

התרחיש הזה משפיע כבר עכשיו על שוק האג"ח. המכרזים לאג"ח ל-10 שנים ול-30 שנה בימים האחרונים לאחר הדיבייט היו חלשים ונסגרו בתשואות הגבוהות ביותר בשבועיים האחרונים, ובמקביל, כאמור, נרשמו ירידות חדות לכל אורך העקום. מכרזי האג"ח הופכים להיות אינדיקטור עד כמה תיאבון יש בשוק לאג"ח נוסף, וכך מדי פעם נוצר מכרז חלש ששולח את השוק למטה. התכיפות של מכרזים חלשים כאלה יסמן את הכיוון בשוק האג"ח.

 

מאקרו: הנתונים החשובים השבוע - שוק התעסוקה

הנתונים הכלכליים שפורסמו בימים האחרונים שוב היו מתונים וממשיכים להעיד על אותן מגמות – החלשות הכלכלה בתוספת התמתנות האינפלציה, אבל הכל בהילוך איטי. נתון ה-PCE שפורסם ביום שישי מעיד על המשך התמתנות האינפלציה בהתאם לצפי. נתוני הייצור היו דווקא חיוביים יחסית, אך תביעות האבטלה הראשוניות נשארו ברמת ה-240 אלף, מספר שמתחיל להיות גבוה, ומדד התוצר עכשיו עודכן כלפי מטה ונמצא כבר על רמה של פחות מ-2%, כלומר המשך אינדקציה להאטה כלכלית.

ישנם כבר כאלה המביעים חשש ששוק העבודה מתקרר מהר מדי. השבוע, כמו כל שבוע ראשון בחודש, מתפרסמים נתוני שוק התעסוקה ונקבל יותר מידע בנושא. סקר המשרות הפתוחות (JOLT) שפורסם כבר יצא מעל הצפי (והחודש הקודם עודכן כלפי מטה), אך המגמה הכללית היא ירידה. עם בתחילת השנה הנתון היה סביב ה-9 מיליון, כעת הוא עומד על סביב ה-8 מיליון.

סקר ה-ADP שיפורסם ביום רביעי צפוי להראות עלייה קלה במספר המועסקים במגזר הלא חקלאי ודרישות ראשוניות לדמי אבטלה של השבוע ימשיכו להיות מעט פחות מ-240 אלף, כך לפי הצפי. ביום שישי צפוי דוח התעסוקה העיקרי לחודש יוני שימשוך את מירב תשומת הלב. הצפי הוא לירידה במספר המשרות החדשות ל-189 אלף לעומת ההפתעה הגדולה בחודש שעבר (272 אלף – נראה תיקון כלפי מטה?) ואחוז האבטלה צפוי להישאר על 4%. הפד' עוקב מקרוב אחר שוק התעסוקה שממשיך להפגין עמידות מרשימה בפני הריבית הגבוהה למרות סימני החולשה האחרונים, אבל האצה בקצה ההתקררות עלולה או עשויה לגרור תגובה מהירה יותר. 

 

בפגישה הפד' הבאה בסוף יולי ככל הנראה לא נראה הורדת ריבית (החוזים מראים סיכוי של פחות מ-10%), אבל הסיכויים להורדת ריבית בספטמבר נאמדים כעת בכ-60%. הפגישה בספטמבר תהיה ההזדמנות האחרונה להוריד את הריבית לפני הבחירות – האם השיקול הפוליטי בכל זאת יתערב וישפיע קצת על חברי הפד'? נראה שהדבר שישפיע ביותר יהיו פשוט נתוני האינפלציה ושוק התעסוקה בחודשיים הקרובים עד ספטמבר.

 

מיקרו: המתכת שמביסה את ה-SP500 ואפילו את הזהב – לא מה שחשבתם

בחודשים האחרונים הזהב והנחושת תפסו כותרות לאור הראלי המתמשך והשיאים שנשברו, והשאירו (כרגיל) מחוץ לאור הזרקורים את המתכת שנחשבת כ"זהב לעניים", - הכסף. אבל האמת שגם הכסף נהנה מראלי משלו, וישנן סיבות טובות לחשוב שהראלי הזה ימשך. בינתיים המתכת הפחות מדוברת מציגה ברבעון השני תשואות טובות יותר מהמקבילה הזהבהבה וגם מזו האדמדמה, ואפילו ממדד ה-SP500 שלא מפסיק לשבור שיאים מתחילת השנה. ברבעון השני טיפס הכסף ב-18.6% בעוד הנחושת עלתה ב-9.6% באותה תקופת זמן. הזהב הרחק מאחור עם 4.3% בלבד (אם כי קדם לכך נהנה מראלי מתמשך). במחצית הראשונה של השנה ה-SP500 עלה בכ-15%, הנאסד"ק בכ-19%, הנחושת ב-13% והזהב ב-12%. הכסף? 22%.

 

בשנים הקודמות הכסף פיגר אחרי הזהב בצורה משמעותית וכעת השוק חוזר לגלות בו עניין, לא רק כמתכת לצורך תכשיטים לאנשים שאין להם מספיק כסף לקנות תכשיטים מזהב, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל השימושים התעשייתיים שלו שגורמים לזינוק בביקוש. הסיבה שהכסף נהנה מביקוש תעשייתי הוא העובדה שהוא מוליך חשמלי מצויין. זה גורם לדרישה גוברת למתכת הכסופה, בעיקר מצד תעשיית הפאנלים הסולאריים, ותעשיית השבבים. זו האחרונה נהנית כידוע מהתפתחות עולם הבינה המלאכותית, והביקוש האדיר לשבבים לצורך החישובים העצומים הנדרשים בתעשייה זו. 

מצד שני צד ההיצע נראה בבעיה. שנים של תשואות חסר לעומת הזהב ומתכות אחרות הביאו לתת השקעות בפיתוח מכרות כסף חדשים ויצרו מחסור חמור בהיצע. כעת, לנוכח היצע מוגבל והתחדשות הביקוש עקב בום הבינה המלאכותית, נוצר חוסר איזון שגורם לעליית מחירים מתמשכת, שייתכן שתימשך גם אל תוך העתיד הקרוב והבינוני, עד שנגיע לאיזון מחודש בין הביקוש וההיצע. בינתיים הראלי לא מראה סימני עייפות.

מלבד רכישה ישירה של כסף במחיר הספוט, ניתן גם לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחיר הכסף, וכן תעודות סל העוקבות אחר תעשיית כריית הכסף. 

ISHARES SILVER TRUST עלתה ב-22.6% מתחילת השנה (בדומה למחיר הכסף). התעודה גובה 0.5% דמי ניהול ומנהלת נכסים בשווי 12.9 מיליארד דולר. 

PROSHARES ULTRA SILVER ממנפת את ההשקעה בכסף פי 2, ובהתאם עלתה מתחילת השנה ב-39%. היא גובה 0.95% דמי ניהול, ומנהלת 570 מיליון דולר.

PROSHARES ULTRASHORT SILVER היא תמונת הראי שלה, כלומר היא מבצעת שורט על הכסף במינוף של פי 2. היא מנהלת רק 76 מיליון דולר, גם גובה 0.95% דמי ניהול ואיבדה 39% מתחילת השנה. 

GLOBAL X SILVER MINERS ETF היא תעודת הסל הגדולה ביותר המשקיעה בכורות הכסף, תחום שייתכן שיהנה מהביקוש הגובר. היא גובה 0.65% דמי ניהול, מנהלת מעט יותר ממיליארד דולר ועלתה מתחילת השנה ב-8.93%. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תשואות האגח זזו כי סבורים שטראמפ יגדיל מכסים =אינפלציה (ל"ת)
    Bill Hwang 03/07/2024 20:41
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

טראמפ ומשפחתו בהשבעה לנשיא. קרדיט: ויקיפדיהטראמפ ומשפחתו בהשבעה לנשיא. קרדיט: ויקיפדיה

שושלת טראמפ - כל משפחת הנשיא, ילדים נכדים וקרובים מסביב

מבט רחב ומקיף על השושלת המסועפת של אחת המשפחות המתוקשרות, המוכרות והשנויות במחלוקת בתולדות ארצות הברית - הכריזמטים, המפורסמים, היפים, החכמים ומנהלי העסקים; המשפחה שבכותרות העולמיות

רן קידר |

את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אין צורך להציג, אבל נסתכל לעומק על שושלת טראמפ, אחת המשפחות המתוקשרות, המוכרות והשנויות במחלוקת בתולדות ארצות הברית. מראשיתה כמשפחת יזמי נדל"ן בניו יורק, דרך התרחבות לתחומי מיתוג, תקשורת, תעשייה ופוליטיקה, ועד לכהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ה-45 של ארצות הברית, מדובר במבנה משפחתי רב־שכבתי שבו כמעט לכל בן ובת תפקיד, השפעה או זהות ציבורית נפרדת. בעשורים האחרונים, משפחת טראמפ לא רק הפעילה אימפריית נדל"ן ושירותים, אלא הפכה לגורם משפיע במרכז המערכת הפוליטית האמריקאית.


                                     משפחת טראמפ עם חבר. קרדיט: רשתות חברתיות

דונלד ג'ון טראמפ

דונלד טראמפ נולד ב־14 ביוני 1946 בקווינס, ניו יורק. בנו של פרד טראמפ, יזם נדל"ן מצליח, דונלד המשיך את דרכו ונכנס לעולם הנדל"ן בשנות ה-70. הוא ביסס את עצמו כאחד מאנשי העסקים המזוהים ביותר בארצות הברית, ובנה מותג סביב שמו שכלל מגדלים, בתי מלון, קורסי גולף ותכניות טלוויזיה. טראמפ בלט בזכות סגנון התבטאות ישיר, ניהול מו"מ אגרסיבי ושימוש תקשורתי חכם, בין היתר דרך תוכנית הריאליטי "המתמחה", שסללה את דרכו ללב המיינסטרים האמריקאי. עסקיו תמיד עוררו עניין ציבורי בשל השילוב בין פעילות עסקית, מיתוג אישי ופוליטיקה. ב-2016 נבחר לנשיא ה־45 של ארצות הברית, כשהוא חסר רקע פוליטי קודם. תקופת כהונתו הראשונה התאפיינה במחלוקות, רפורמות חדות ומדיניות חוץ תקיפה. בינואר 2025, החל טראמפ את כהונתו השנייה כנשיא ה-47 של ארה"ב, והותיר את פעילות Trump Organization בידי בניו.

משפחת טראמפ, על כל בניה ובנותיה, מובילה כיום קבוצת חברות ובעלי עסקים שמכסה נדל״ן, מותגים, השקעות קריפטו ותשתיות גלובליות. 

איוונקה טראמפ

איבנקה מרי טראמפ, בתו השנייה של דונלד טראמפ מאשתו הראשונה איוונה טראמפ, נולדה ב-1981 וגדלה באווירה עסקית־תקשורתית אינטנסיבית, התחנכה בבית הספר היוקרתי צ'אפין במנהטן, ובהמשך בפנימייה צ'ואט רוזמרי הול. היא למדה באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובהמשך סיימה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת פנסילבניה, בדומה לאביה. הקריירה שלה משלבת מספר מעגלים מרכזיים: אופנה, נדל"ן, יזמות ופוליטיקה. בתחילת שנות ה-2000, איבנקה פרצה לתודעה כדוגמנית בינלאומית, אך במהרה עזבה את התחום והצטרפה לעסקי המשפחה. 

היא שימשה כסגנית נשיא לפיתוח ומיזמים ב-Trump Organization, והובילה יוזמות בתחומי נדל"ן יוקרה, מלונאות, ושיתופי פעולה אסטרטגיים. במקביל, הקימה מותג עצמאי של קו מוצרי אופנה ואקססוריז תחת שמה, אשר נמכר ברשתות גדולות אך נסגר בסופו של דבר בעקבות לחצים פוליטיים וצרכניים. במהלך קמפיין הבחירות של 2016, הפכה לדמות מרכזית ומתווכת בין טראמפ לבין הציבור הרחב, בעיקר בקרב נשים ומצביעים מתונים. 

לאחר כניסתו של אביה לבית הלבן, מונתה ליועצת נשיאותית בכירה, ללא שכר, וניהלה תחומי מדיניות שעסקו בהעצמת נשים, קידום כלכלה חדשנית, הורות תומכת תעסוקה, ויחסי עבודה מודרניים. איבנקה נחשבת לשחקנית מפתח בהשגת תמיכה של בוחרים מהמעמד הבינוני והעירוני. היא נשואה לג'ארד קושנר, יזם נדל"ן ובנו של איל העסקים צ'ארלס קושנר. השניים נחשבים לצמד חזק במעגל הקרוב של דונלד טראמפ. יש להם שלושה ילדים: ערבלה, ג'וזף ותיאודור.