הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

• פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
• פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

הסיטואציה מוכרת לכל מי שמתעסק בשוק ההון: פתאום מניה מסוימת מזנקת בעשרות אחוזים, ההתרגשות באוויר, והמחשבה הבלתי נמנעת חולפת בראש – "מה יקרה אם אקנה עכשיו? אולי זו הזדמנות שלא תחזור? אולי זאת רק התחלת הראלי?" המקרה האחרון של ניוזמקס, שעלתה פי 14 תוך יומיים מהנפקתה, מדגים היטב את התופעה. אבל האם באמת כדאי לקפוץ על הרכבת הדוהרת, או שמא מדובר בהימור מסוכן?

התשובה הפשוטה: אף אחד לא יודע באמת. לא היועץ הפיננסי שלכם, לא המומחים בטלוויזיה, ואפילו לא המנהלים בחברה עצמה. אם היה אפשר לדעת בוודאות, כולם היינו מיליונרים. ובכל זאת, יש כמה עקרונות בסיסיים שכדאי להבין לפני שמסכנים את הכסף שהרווחתם בעבודה קשה.

בין השקעות להימורים

בעיקרון, לכל חברה ציבורית יש ערך כלכלי אמיתי – מה שמכונה "שווי פנימי" – המבוסס על נכסיה, הכנסותיה, רווחיה, תזרים המזומנים שלה, והפוטנציאל העתידי. אנליסטים משקיעים שעות רבות בניסיון לחשב ערך זה באמצעות מודלים מורכבים. אך כשמניה מזנקת פי 7 ביום אחד, אין שום סיכוי שהערך הכלכלי האמיתי של החברה השתנה באותו יחס.

תחשבו על זה: האם הגיוני שחברה שהנפיקה את מניותיה במחיר מסוים, שנקבע לאחר בדיקות נאותות ודיונים מעמיקים, פתאום שווה פי 14 יומיים מאוחר יותר? האם התרחש שינוי דרמטי כל כך בעסקיה, בטכנולוגיה שלה, או בשוק שבו היא פועלת? במרבית המקרים, התשובה היא לא. המניה מתנתקת מהערך הכלכלי האמיתי שלה ונסחרת על בסיס רגשות, ספקולציות, ולפעמים אף אופוריה קולקטיבית.

• בוול-סטריט צופים: ה-S&P 500 עשוי להגיע ל־9,000 נקודות עד סוף 2026
• האם ה-S&P 500 יגיע לשיא חדש? המוסדיים מצטרפים באיחור לראלי ומחממים את השוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במצב כזה, אנחנו עוברים מתחום ההשקעות לתחום ההימורים. כשקונים מניה במחיר מנופח, אין מדובר בהשקעה המבוססת על ערך, אלא על תקווה שמישהו אחר ירצה לקנות את המניה במחיר גבוה עוד יותר בעתיד – מה שמכונה "תיאוריית האידיוט הגדול יותר". זה יכול להצליח, ויש סיפורים רבים על אנשים שהתעשרו כך. אך בדיוק כמו בקזינו, יש גם הרבה יותר סיפורים על הפסדים משמעותיים, כאלה שנגמרו באנשים שאיבדו את הבית שלהם ונכנסו לחובות עצומים ופשיטות רגל.