לא לשימוש
צילום: רויטרס

פאוול מאותת לשווקים: צפו להמשך עלייה חדה בריבית

בנאומו האחרון לפני החלטת הריבית בעוד שבועיים, יו"ר הפד ממשיך לסמן עמדה ניצית. הירידה הקלה באינפלציה עדיין לא מספיקה כדי להאט את קצב העלאות הריבית. בינתיים, קצב צמצום מאזן הפד הופך מהיר יותר. האם הריבית תגיע ל-4.25% בתוך מספר חודשים?
מתן קובי | (5)

ג'רום פאוול, יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, הופיע היום (חמישי) בפעם האחרונה אל מול קהל לפני פגישתו הבאה של הפד' והחלטת הריבית שתתקבל ביום רביעי ה-21 בספטמבר. נכון לעכשיו, רוב גדול של 87% מהחוזים בשוק צופים העלאת ריבית אגריסיבת של 0.75% נוספים, וזאת כאשר הריבית בארה"ב עומדת כעת בטווח של 2.25-2.5%, לאחר סדרת העלאות הריבית של הבנק. נזכיר: בחודש פברואר עוד הייתה הריבית אפסית, אבל הפד מעלה את הריבית בחדות בניסיון לעצור את האינפלציה שעומדת על 8.5%.

לאחר מבול של הופעות של חברי הפד' בשבועיים האחרונים, ביניהם נשיאת הבנק המרכזי של מדינת קליבלנד, כבר ברור שהבנק המרכזי מתכוון להמשיך בגישתו ולהעלות את הריבית בצורה משמעותית, הטון נחרץ והשאלה בשוק היא מתי נראה אותו משתנה - כלומר מתי הפד ירגיש שהוא העלה את הריבית מספיק וניתן - אולי להתחיל להוריד אותה. מתי השווקים יהוו הזדמנות קנייה?

אז מה אמר היום פאוול?

פאוול הדגיש את מחויבותו של הבנק המרכזי להתעמת עם עליות המחירים ואת הכוונה שלו להישאר אגרסיבי עד שהאינפלציה תחזור לרמת היעד של 2%. יו"ר הפד הזהיר כי ניסיון להחזיר את יציבות המחירים לכלכלה שנכשל, כפי שקרה בשנות ה-70, יגביר עוד יותר את המחיר שאותו תצטרך לשלם הכלכלה מאוחר יותר. כלומר: עדיף לשלם 'מחירים כואבים' עכשיו, מאשר להתמודד עם מפלצת כואבת יותר בעתיד. היו"ר ציין כי הפד' מכוון למנוע מצב בו הצרכנים יראו את עליות המחירים בתור נורמה.

עוד מסר פאוול: "ההיסטוריה מזהירה בחוזקה נגד הקלה מוקדמת מדי במדיניות הבנק. אני יכול להבטיח כי חברי ואני מחויבים ביותר לפרויקט הזה ולא נפסיק עד שהעבודה תיגמר". פאוול למעשה אומר לציבור שהעלאת הריבית, וגם הקטנת המאזן העצום של הפד, עשויים להוביל לזמנים קשים אך זה לא דומה להשתוללות בלי נשלטת של המחירים (היפר אינפלציה) או יותר גרוע מכך - סטגפלציה (שילוב של צמיחה נמוכה עם אינפלציה גבוהה). סגנית היו"ר, לייל ברנרד אמרה בנאומה אתמול: "המדיניות המוניטרית תצטרך להיות הדוקה לזמן מה בכדי לספק את הביטחון שהאינפלציה יורדת לכיוון מטרת היעד" יעד האינפלציה של הפד הוא 2% בממוצע. האינפלציה בארה"ב עומדת על 8.5%, מה שאומר שיש עוד דרך ארוכה בחזרה לאזור האינפלציה ה'נורמלי'.

הפד לא מנסה להפיג חששות מפני המשך העלאות ריבית חדות

לא פאוול, וגם לא ברנרד, ניסו להוריד את החששות מ"הידוק נוסף של החגורה", מה שעבור חלק מהאנליסטים מהווה סוג של אישור להעלאה שלישית ברציפות של 0.75%, בפגישה הבאה של הפד' שתתקיים ב-20 וה-21 לספטמבר. כאשר החלטת הריבית צפויה להתפרסם ביום רביעי ה-21 לחודש בשעה 9 בערב שעון ישראל.

במקביל, הבנק המרכזי החל לצמצם את המאזן העצום שלו שעמד עד לאחרונה על 9 טריליון דולר, לאחר שהוכפל בעקבות הקורונה. הפד החל לצמצם את המאזן בקצב של 60 מיליארד דולר בחודש, וכעת הוא צפוי להעלות את הקצב ל-95 מיליארד בחודש. מדובר במספרים עצומים כמובן אבל ביחס למאזן של הפד - זה עדיין אומר שייקח שנים לצמצם את המאזן.

מה יקרה אחרי ספטמבר? הריבית צפויה להגיע ל-4-4.25%

אחרי פגישת הפד הקרובה בעוד שבועיים, יש רק עוד שתי החלטות ריבית עד לסוף השנה - בנובמבר ובדצמבר. לפי החוזים העתידיים, הפד' צפוי להוריד מעט הרגל מהגז, עם העלאת ריבית של חצי אחוז בנובמבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

בבנק אוף אמריקה צופים כי אכן בספטמבר תעלה הריבית ב-0.75%, לאחר מכן בנובמבר יעלה הבנק את הריבית רק ב-0.5% ובחודשים דצמבר וינואר ב-0.25% בלבד. המשמעות לפי הצפי של הבנק היא שעד תחילת שנה הבאה נוכל לראות את הריבית עומדת על בין 4% ל-4.25%, ריבית אשר תכביד מאוד על כל מי שיחשוק לקחת הלוואה או משכנתא, מה שיצמצם משמעותית את הביקושים וככל הנראה גם את עליית המחירים. גם בגולדמן סאקס צופים תחזית דומה בנוגע לחודשים ספטמבר ונובמבר.

על אף שעד כה הבנק המרכזי נשען בעמדתו בעיקר על נתונים שתמכו בה, לפי התבטאויות נציגיו של הבנק נראה כי גם אם נראה שיפור מגמה, הפד' ירצה לוודא קודם כל כי הוא לא מאפשר בשום צורה לאינפלציה לחמוק לו מהידיים. למרות התייצבותה של האינפלציה בחודש יולי ואפילו אם תהיה ירידה מעט משמעותית באוגוסט, הפד' ככל הנראה ירצה לראות ירידה משמעותית וממושכת במשך כמה חודשים רצופים, בעיקר לאחר שטעה בתחילת עליות המחירים בטענה כי היא הייתה "זמנית".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחד שלא יודע 09/09/2022 17:55
    הגב לתגובה זו
    הריבית בארה"ב עומדת כעת בטווח של 2.25-2.5% מהפרוש בטווח? אצלנו אין טווח.
  • 4.
    אליאס 09/09/2022 12:57
    הגב לתגובה זו
    כבר זה דבר בשיגרה שלא מזיז לשחקנים השוק עכשיו ימשיך לעלות חזק יותר והאינפלציה לא תישתנה
  • 3.
    סו סוף הפד עוזר להרוויח ומקפיץ את השווקים (ל"ת)
    אלינה ברדה 09/09/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יערית 09/09/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    מעוניין בריבית כמו בהורדת השווקים שתעשה אנשים פחות עם תחושת עושר הגרועה לכלכלה
  • 1.
    בישראל זה לא יכול לקרות. הכל רק יעלה פה (ל"ת)
    קלקלן 08/09/2022 23:50
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.