אדם נוימן
צילום: לאורן קלן

אדם נוימן חוזר לשוק הנדל"ן: גייס מקרן אנדרסן הורוביץ לפי שווי של מיליארד ד'

נוימן רוצה לשבש את שוק הדיור להשכרה עם מוצר ממותג שייצור גם קהילתיות ובדרך רכש כבר אלפי דיור ויצר שיתוף פעולה עם קרן ההון סיכון המופרסמת, בדרך כישורי הניהול המפוקפקים שלו זוכים להזדמנות שניה
גיא טל | (2)

קרן ההון סיכון הענקית אנדרסן הורוביץ (a16z) הידועה בין השאר בהשקעותיה המוקדמות בחברות רבות מעמק הסיליקון מפייסבוק ועד Airbnb מאמינה באדם נוימן מייסד חברת ווי-וורק ובחברה החדשה שהקים המתמקדת בנדלן למגורים, וזאת למרות האכזבה שהוא סיפק לסופט בנק היפני עם חברת ווי-ורק. הקרן תשקיע בחברת הנדל"ן שהקים Flow לפי שווי של מיליארד דולר. 

החברה החדשה עליה דיווחנו כבר בינואר מתמקדת בשוק הדיור להשכרה ומנסה לשנות את השוק על ידי יצירת מוצר ממותג, שרות איכותי ודגש על קהילתיות. ההשקעה מטעם קרן ההון סיכון המפורסמת מהווה אישור והבעת אמון חשובה לחברה. מרק אנדרסון, אחד ממיסדי קרן ההון סיכון הכריז על ההשקעה בבלוג וכתב: "אדם הוא מנהיג בעל חזון שיצר מהפכה בסוג הנכסים השני בגודלו בעולם - נדל"ן מסחרי". 

אנדרסון לא הזכיר את העובדה שניומן הואשם בעבר ב"ניהול כאוטי" ואף אולץ להתפטר מחברת חללי העבודה המשותפים שייסד בשנת 2019 לאחר שזו לא עמדה בציפיות ממנה. החברה שהייתה אמורה להיות מונפקת לפי שווי של 47 מיליארד דולר, הסתפקה בסוף בהנפקה לפי שווי של 9 מיליארד דולר. העליה המטאורית של נוימן כמו גם הנפילה תועדו כבר בספרים ואפילו בסדרת טלוויזיה. 

עוד כתב אנדרסון בבלוג כי שוק הדיור להשכרה הוא שוק ש"בשל לשיבוש" כיון שיותר ויותר אנשים עובדים מהבית ויחוו הרבה פחות אינטראקציות חברתיות ופחות חברויות יווצרו במקום העבודה, ולכן מקום המגורים יצטרך לספק את החוויה הזו לדיירים. הוא גם רמז לכך שהחברה תנסה לפתור את אחד הבעיות הגדולות של שוק השכירות - העובדה שמשלמים הרבה מאד שנים ובסוף לא נשארים עם שום דבר: "אתה יכול לשלם שכירות במשך עשורים ולבסוף להיות עם אפס הון - כלום. בעולם שבו הנגישות לבעלות על מקום מגורים ממשיכה להיות מנוע מרכזי באי שיוויון ובחרדה, לתת לשוכרים תחושה של בטיחות, קהילה, ובעלות אמיתית יש בזה כוח לעשות שינוי בחברה שלנו". 

הקרן לא מסרה נתונים פיננסים על ההשקעה, אך על פי דיווחים אנונימיים מדובר בכ-350 מיליון דולר שהושקעו לפי שווי שוק של יותר ממיליארד דולר לפני הכסף. זוהי ההשקעה הראשונית הגדולה ביותר בהיסטוריה של הקרן.

החברה אמורה להתחיל לפעול באופן רשמי בשנת 2023 ומרק אנדרסן מהקרן יצטרף להנהלת החברה. נוימן עצמו צפוי להשקיע סכום משמעותי בחברה על ידי העברת נכסים וכן השקעת מזומן. במסגרת הכנותיו להקמת חברה החדשה רכש נוימן יותר מ-3000 דירות במיאמי, אטלנטה וערים נוספות בארצות הברית, כפי שדיווחנו בינואר על פי פרסום בוול סטריט ג'ורנל. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כמו שנאמר 15/08/2022 21:46
    הגב לתגובה זו
    גם לגבי וויוורק הסוף ידוע מראש. וגם עכשיו. המשקחעים יפסידו והוא ירוויח. לבריאות.
  • 1.
    לא מכיר הרבה אנשים שיודעים לגייס כמוהו, שאפו (ל"ת)
    ימותו הקנאים 15/08/2022 21:04
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.