דן שולמן פייפל
צילום: פייפל

פייפאל שווה יותר מבנק אוף אמריקה. הכיצד?

20 שנה אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום, הדיגיטל מנצח בגדול (בינתיים) - הנה דוגמה נוספת: בנק אוף אמריקה הוותיק והגדול, שווה פחות מפייפאל - לא ייאמן 
עמי גינזבורג | (11)

זו אינה בדיה ולא חלום חולף. זו המציאות כהלכתה. נכון ל-20 ביולי, 2020, שוויה של חברת שירותי התשלומים באינטרנט, פייפל (PAYPAL)  מגיע לכ-210 מיליארד דולר. שוויו של בנק אוף אמריקה – מוסד פיננסי מבוסס ועתיר הון שקיים מאז 1904 מסתכם ב-200 מיליארד דולר. כמו שאומרים במדורי הספורט - הטבלה לא משקרת. אבל רגע - אולי היא כן משקרת?

בנק אוף אמריקה הוא בנק גדול ומבוסס מאוד. מאז המשבר הפיננסי של 2008 שגרר נפילה קשה של המתחרה העיקרי, סיטיגרופ (נסחר בשוי של 100 מיליארד דולר "בלבד") זהו המוסד הפיננסי הגדול ביותר בארה"ב. המשבר הפיננסי – ובועת הנדל"ן שקדמה לו – גרמו כמובן נזקים גדולים גם לבנק אוף אמריקה. אחד העיקריים שבהם הוא שהבנק "אולץ" על ידי הפדרל ריזרב לבלוע את בנק ההשקעות מריל לינץ' בעסקת מניות שהוערכה אז בכ-50 מיליארד דולר. העסקה בוצעה באותו היום שבו קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס.

מריל לינץ' היה באותה עת במרחק ימים ספורים מקריסה. הרכישה הצליחה להציל את מריל לינץ' מכניסה לפירוק. בשלב מסויים דובר על כך שבנק אוף אמריקה ירכוש גם את ליהמן ברדרס, אך בהיעדר ערבויות ממשלתיות מספקות החליט הבנק לזנוח אפשרות כזו.

אבל הרכישה הזו היתה קשה לבליעה והבנק המשיך לספוג הפסדים ונאלץ למחוק מיליארדי דולרים מהונו, תוצאה של עסקות מפוקפקות שביצעו כל הבנקים האמריקאים בתקופת  הגיאות. במהלך 2011 נאלץ הבנק לומר שלום ל-36,000 עובדים.

הנה עוד כמה נתונים משעממים על בנק אוף אמריקה: הבנק משרת לקוחות ביותר מ-150 מדינות. יש לו מעל 66 מיליון לקוחות. הוא מפעיל 4,300 סניפים בעולם ו- 17 מיליון בנקומטים (ATM). היקף הנכסים במאזן הבנק עומד על 2.4 טריליון דולר, וההון העצמי שלו עומד על 265 מיליארד דולר. בנתונים הקיימים הבנק נסחר ב-0.75 מההון שלו בלבד.

הנתון הזה דורש הסבר. שווי שוק להון עצמי הוא אחד הפרמטרים החשובים בתמחור בנקים. הסיבה לכך פשוטה: ההון העצמי הוא "חומר הגלם", שאיתו הבנק מייצר רווחים. על סמך ההון העצמי הוא יכול לייצר הלוואות, ולהעניק שירותים פיננסיים מורכבים לכלל הציבור.

בשנות הגאות (2003-2007) נסחרו הבנקים בארה"ב סביב מכפילי הון של 2 ו-3. אלו היו מחירים מנופחים כמובן. הם נבעו מכך שהבנקים הראו רווחיות חלומית וייצרו תשואה להון של 15% וגם של 20%. אלו מספרים שלא חזרו יותר. הרווחים העצומים נבעו מכך שכל המערכת הבנקאית בארה"ב השתגעה וחשפה את עצמה לסיכונים עצומים. ההמשך ידוע – הבנקים נאלצו להכיר בהפסדי עתק. עשרות בנקים – בעיקר הבנקים הקטנים – התגלגלו לחדלות פירעון.

קיראו עוד ב"גלובל"

כיום מקובל יותר להעריך את השווי של הבנקים סביב הונם העצמי. בנק יעיל ורווחי במיוחד עשוי להיסחר במכפילי הון של 1.2 עד 1.4. בנק מקרטע ייסחר סביב 0.8-0.9 מהונו העצמי. ואם הוא יקרטע מספיק זמן ייתכן שיירכש על ידי בנק אחר.

אבל בנק אוף אמריקה כבר עבר את שלב הקרטוע. בשנים 2018 ו-2019 הוא דיווח על רווח נקי שנתי ממוצע של כ-28 מיליארד דולר. הוא גם חילק דיבידנדים נאים ששיקפו למחזיקים במניותיו תשואת דיבידנד של כ-3%. השנה הרווח שלו צפוי להתכווץ כמובן עקב המשבר הכלכלי שמחוללת מגיפת הקורונה. ואכן, הדבר ניכר במנייתו שנסוגה מתחילת 2020 בכ-23%.

ומה עם פייפאל? טוב תודה. הכל יופי טופי. שירות התשלומים באינטרנט שהוקם בשנת 98' לא ידע ימים טובים מאלו. הכנסותיו צומחות עקב הגידול בעסקי המשלוחים והתשלומים באינטרנט, וכך גם רווחיו. פייפאל אגב נרכשה ב-2002 על ידי eBay שביקשה להפוך אותה לסטנדרט התשלום בעסקיה. המהלך הזה גרם לתגובת נגד מצד אמזון שלא אפשרה לשלם על מוצרים דרכה באמצעות פייפאל. בסוף 2014 החליטה איביי להיפרד מפייפאל. החברה פוצלה החוצה והונפקה בבורסה.

פייפאל בניהולו של דן שוכמן, עושה חייל בעסקיה. ב-2016 עמדו הכנסותיה על 11 מיליארד דולר, והרווח על 1.4 מיליארד דולר. בארבעת הרבעונים האחרונים היא עומדת על קצב הכנסות של 18.2 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.9 מיליארד דולר.

זו צמיחה יפה. אבל האם היא תימשך באותה העוצמה? האם היא מצדיקה את העובדה שהחברה נסחרת כיום במכפיל רווח של 105 ומכפיל הון של 12? אני מתקשה להשתכנע.

אז כיצד קרה שפייפאל הקטנה (23 אלף עובדים) עקפה את בנק אוף אמריקה העצום (213 אלף עובדים)? אם יורשה לי לנחש ולצטט את יו"ר הפד לשעבר, אלן גרינספאן – מדובר בהתרוממות רוח לא רציונלית שנושאת את פייפאל וחברותיה למגזר הטכנולוגיה למחוזות בלתי סבירים. זו אותה התרוממות רוח שהעיפה את טסלה מעל לטויוטה את נטפליקס מעל לדיסני ואת אנבידיה מעל לאינטל.

מתישהו – לא מחר ולא מחרתיים – האווירה בשוק תשתנה. כשזה יקרה, אני לא ארצה להחזיק בחשבון הבנק שלי ולו מנייה אחת של פייפאל. גם כך נראה לי שהיא מסתדרת היטב בלעדי.

  

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker וכיום כותב את הספר "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רמי 21/07/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    שלום לכם, בתור קורא קבוע ... יש לי בקשה טכנית הכרחית: הכתבה כל כמה דקות עושה ריפרש אוטמטי ועולה מחדש. זה לא מאפשר קריאה רציפה בלי קטיעות בלתי פוסקות עד שהדף נטען מחדש ..... בחייכם תפסיקו את זה
  • 7.
    שמואל ברגר 21/07/2020 14:42
    הגב לתגובה זו
    למה אף אחד לא קונה אותם ועושה ליקווידציה?
  • עמי 21/07/2020 18:24
    הגב לתגובה זו
    כשבנק נסחר מתחת להון העצמי זה או בגלל שמצפים ממנו להפסדים ומחיקות, או שהתשואה שהוא משיג על ההון נמוכה מאוד. בשנת 2019 הבנק הרוויח כ-28 מיליארד דולר. זה משקף תשואה נאה וסבירה מאוד של 10.5% על ההון העצמי
  • 6.
    א 21/07/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאד בורסת ארה"ב הפכה לקזינו אין קשר בין נתונים למחירי מניות
  • 5.
    ג'רי 21/07/2020 11:48
    הגב לתגובה זו
    המערכת הבנקאית חשופה לחובות בהיקפים של מליארדי דולרים בעוד שהמערכות הבנקאיות עלולות עוד לספוג הפסדי אשראי רבים וקשים בעתיד הלא רחוק. החשיפה להפסדי אשראי של פייפאל קטנה משמעותית כיוון שהיא חברת טכנולוגיה בראש ובראשונה. מכאן נובעים ההבדלים. בהצלחה!
  • תום 21/07/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
    דווקא בעיתות משבר, מאחורי הבנקים הגדולים עומד הפד' לשמור עליהם, כל הפסד אשראי הוא יכסה (וכבר מכסה) להם.
  • 4.
    רונית 21/07/2020 11:00
    הגב לתגובה זו
    ברמות על חלל
  • 3.
    שנה פגז 21/07/2020 10:03
    הגב לתגובה זו
    כל מה שעולה בסוף יורד ומה שעולה הכי חזק יורד הכי חזק בשביל זה יש סטופ הכלי שמבדיל בין מי שמרוויח למי שמפסיד
  • 2.
    תום 21/07/2020 08:55
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי למה כולם מכורים לבועות טכנולוגיה. מה מה כבר יש לפייפאל להציע? מה זה חברה חדשה ומפתיעה? פייפאל כבר עשור לא השתנתה כמעט ולא תשתנה. לא ברור לי למה דווקא את פייפאל קונים כאשר המכפיל רווח מעל 100 והדיבידנד דל וקטן, לעומת בנק גדול שמחלק דיבידנד שמן ומלטף. סתם עוד בועה.
  • זה כי 21/07/2020 15:54
    הגב לתגובה זו
    בנק אוף אמריקה בנק גדול אך גם ההלוואות שנתן והסיכון שלקח על עצמו
  • 1.
    נראה לי הנחיתה הפעם תהיה כואבת לא פחות משנת 2000 (ל"ת)
    פנחס 21/07/2020 08:19
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.