הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

מוד'יס: המשבר בטורקיה צפוי להפוך למשבר בנקאות

אמש חתכה מודי'ס את דירוגם של 20 מוסדות פיננסים במדינה, וטוענת כי "הסיכויים לתרחיש הבעייתי עבור המדינה ממשיכים לעלות"
עמית נעם טל | (6)
נושאים בכתבה ארדואן טורקיה שווקים מתעוררים

ברקע לסבב נוסף של צמצום המאזן מצד הפד' (שצפוי להגיע לשיאו מחר), הלחץ בשווקים המתעוררים חוזר בימים האחרונים. ארגנטינה נאלצה להקפיץ הערב את הריבית במדינה לרמה של 60 (לכתבה המלאה), ולחץ מכירות מורגש בכלכלות נוספות. גם הלירה הטורקית חוזרת ליפול בימים האחרונים, והשלימה הערב ירידה של קרוב ל-11% מתחילת השבוע. ברקע לצניחה בלירה, בסוכנות הדירוג מודי'ס הורידו אמש את דירוג אשראי ל-20 מוסדות פיננסים במדינה, כאשר המסקנה היא: משבר המטבע בטורקיה צפוי להפוך למשבר בנקאות בתקופה הקרובה.

בסוכנות הדירוג מציינים כי "קיימת עלייה משמעותית בסיכויים לתרחיש הרע עבור הבנקים במדינה". בדו"ח מציינים את הבנקים הבאים: Turkiye Garanti Bankasi (שחצי ממנו בבעלות של הבנק BBVA הספרדי), Yapi ve Kredi Bankasi (בנמצא בבעלות של Unicredit), ING Bank, והבנקים שנמצאים בבעלות המדינה: Halk Bankasi ו- Ziraat Bankasi.

במודי'ס טוענים כי הבנקים נמצאים כעת בסיכון גבוה במיוחד לנוכח התלות המוגזמת שלהם במימון זר. ע"פ הדו"ח, הלוואות הבנקים במטבע זר עומדות על 186 מיליארד דולר, נכון ליוני 2018. כ-77 מיליארד דולר מתוכם צפויים להגיע לפדיון ב-12 החודשים הקרובים.

"אם ההידרדרות המהירה בכלכלה תימשך, הבנקים יהיו חייבים תמיכה נוספת מצד הממשלה והבנק המרכזי", מסכמים במוד'יס.

הלירה הטורקית הערב: סקטור הבנקאות בצרות

 

 

כפי שצויין מוקדם יותר השנה, הצרות של טורקיה הן גם הצרות של סקטור הבנקאות האירופאי, ונראה שווה לעקוב אחר הבנקים הגדולים באירופה. ע"פ דו"ח של הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), החשיפה של אירופה לטורקיה מסתכמת בכ-224 מיליארד דולר. מעל כולם עומדת ספרד עם חשיפה של 83 מיליארד דולר של המערכת הבנקאית לטורקיה. צרפת עם חשיפה של 35 מיליארד דולר ואיטליה עם חשיפה של 18.1 מיליארד דולר.

מדד מניות הבנקים באיטליה ירד הערב 1.7% ומשלים צניחה של 28% ממאי האחרון

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גברי 01/09/2018 15:06
    הגב לתגובה זו
    ששילם פיצויים למשט מחבלי המרמרה ולא עושה כלום כשכחלון מחיבא עגבניות והקונסול התורכי מגביר אנטי שמיות ואנטי ציונות בירושלים
  • 5.
    טורגוט אוזל 31/08/2018 11:23
    הגב לתגובה זו
    האירופאים , ראוי שישלמו מחיר החלטותיהם הגיאו-פוליטיות והעדפותיהם ב50 השנה האחרונות...
  • 4.
    בקשה מביזפורטאל 31/08/2018 07:51
    הגב לתגובה זו
    תמונה של ארדואן מודאג בחרדה? מדוע לא תמונה כאשר נראה בוטח בעצמו באסיפת בחירות מנהיג כל יכול ראש מדינה " מעצמה" מצפצף על אירופה על מרקל על גרמניה ושות' בחייאת למה ?
  • 3.
    כלומר משבר 31/08/2018 00:09
    הגב לתגובה זו
    טלטלה באירופה מערכת בנקאית אירופה חוטפת כל מספר שנים 2012 כעת ב2018
  • 2.
    כלומר משבר 31/08/2018 00:07
    הגב לתגובה זו
    טורקיה בנוסף לבעיות האחרות של הבנקים באיטליה
  • 1.
    ארדואןזיבלו 30/08/2018 22:38
    הגב לתגובה זו
    מנהיג חולה נפש ומגלומן.עד שלא יורידו אותו מהשלטון היהיה רע לעם.
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אנבידיה בינה מלאכותית

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות:

להמשך הכתבה לחץ כאן