דרמה ענקית - המטבע הוירטואלי ביטקויין פוצל הלילה לשני מטבעות נפרדים
זה קרה. המטבע הווירטואלי ביטקויין פוצל הלילה לשני מטבעות נפרדים, הביטקויין הישן והמוכר שהושק ב-2008 והינו המטבע הויראטולי הפופולרי ביותר בעולם וה'ביטקויין קאש' החדש (BCC) שהשוק הלילה והחל להיסחר (בתנודתיות מטורפת, התייחסות בהמשך).
הפיצול הלילה מתרחש לאחר חודשים ארוכים של אי הסכמות בין כורי המטבע למפתחי המערכת בכל הקשור להרחבת השימוש בו. המחלקות הייתה סביב הגודל המקסימלי של ה'בלוק' (כלומר היקף העסקאות האפשריות בזמן נתון). המפתחים רצו להשאיר את גודל הבלוק ללא שינוי וזאת בטענה כי כך קל יותר למנוע כך פריצות למערכת, ואילו כורי המטבע רצו לשנות את גודל הבלוקים בטענה כי הדבר ישפר את מהירות המערכת ויהפוך את המטבע לזול וקל יותר לשימוש. בסופו של דבר, הוחלט על פיצול לשני פרוטוקולים שונים והמשמעות היא שני מטבעות שונים.
בתגובה, מטבע הביטקויין מאבד כעת כמעט 5% ונסחר סביב 2,754 דולר, זאת ככל הנראה בשל ההבנה כי הושק מתחרה חדש למטבע הוותיק. מעניין יהיה לראות את התנהגות הביטקויין בשבועות הקרובים כאשר לפי חלק מהערכות, המטבע צפוי ליפול כעת מתחת ל-2,000 דולר (כלומר ירידה של סביב 30%).
ומה לגבי מחירו של הביטקויין קאש (bitcoin cash) החדש? שם עם פתיחת המסחר ניכרת השתוללות של ממש. מעליות של 48% למעלה 400 דולר עברו החוזים על המטבע החדש לירידות של 24% למחיר של 216 דולר. מטבע ה-ethereum שהינו מטבע וירטואלי פופולרי נוסף קופץ כעת 12.6% למחיר של 227 דולר.
נסביר כי הבלוקצ'יין זו המערכת להעברת כספי הביטקויין בין שני אנשים מבלי צורך בגורם מתווך (בנק וכדומה). מתווך זה דבר קריטי, בטח ובטח בעולם הביטקויין, כיוון שברשת כל פעולה שלכם היא מספר במחשב. מי שנותן את האמינות לאותו מספר הוא המתווך. בעולם המוכר לכם יותר זה הבנקים או הבנקים המרכזיים. בעולם הביטקויין זה הבלוקצ'יין.
כפי שמוטי כהן הסביר לאחרונה, בלוק ההעברות שעבר וולידציה מקבל חותמת זמן ומועבר לשרשרת ("צ'יין") בסדר כרונולוגי וליניארי. בלוקים חדשים של העברות שעברו וולידציה מקושרים לבלוקים ישנים, וכך נוצרת שרשרת של בלוקים ("בלוקצ'יין") שמראה כל העברה שבוצעה בהיסטוריית הבלוקצ'יין הזה. השרשרת כולה מתעדכנת באופן רציף כך שכל "ספר חשבונות" ברשת יהיה זהה, וכך נותנת לכל משתמש את האפשרות להוכיח מי הבעלים של מה בכל זמן נתון. למאמר המלא של מוטי כהן על הבלוקצ'יין - לחץ כאן
- 7.בועת הצבעונים גירסת המאה ה-21 (ל"ת)עמוס 02/08/2017 09:04הגב לתגובה זו
- 6.שמטוב 02/08/2017 07:59הגב לתגובה זועכשיו כל העכברים יברחו מהספינה הטובעת. כל החוכמולוגים שטענו שאנשים פשוטים לא מבינים איך הביטקויין הגאוני עובד ילמדו עכשיו דרך חשבון הכסץ הצמוק שלהם שהם סונוורו על ידי הסברים טכניים "מבריקים" ולא הבינו שמדובר במעשה נוכלות שדומה לנוכלות פונזי.
- 5.חום 02/08/2017 05:27הגב לתגובה זוככל שיגדל מספר מנפיקי המטבעות הוירטואליים - כך הונאת הפונזי הזאת תתפוצץ לבסוף...
- 4.האמיתי 02/08/2017 03:07הגב לתגובה זואלו ימים מטורפים לשווקים בהכל רגע לפני שבכלכלות תתרחש השתחררות נוראה מהבועה להזהרררר
- 3.מה הקטע בלרכוש מטבע וירטואלי ? תקנו זהב דבילים (ל"ת)יעקב 02/08/2017 00:25הגב לתגובה זו
- 2.מאור 02/08/2017 00:17הגב לתגובה זוקצת ידע לא יזיק . והביטקוין ממש לא הולך לרדת ...
- 1.מאור 02/08/2017 00:15הגב לתגובה זוbcc זה מטבע וירטואלי שאין לו קשר לביטקוין

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.