נתונים מעורבים: האינפלציה בארה"ב האטה, אבל שוק הדיור מתאושש
נתוני מאקרו המשקיעים בוול סטריט קיבלו היום (ג') שני נתוני מאקרו משמעותיים שמרכזים עניין רב, על רקע תחילת ועידת הפד' בוושינגטון. הנתונים הציגו שיפור בתמונת המצב בשוק הדיור, בעוד שהאינפלציה נותרה נמוכה מיעד הפד'.
כשעה לפני פתיחת המסחר פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שעלה בשיעור חודשי של 0.1%, בדומה לתחזיות הכלכלנים. התוספת המזערית באה לאחר עלייה דומה גם במדד חודש ינואר. בשיעור שנתי נרשמה עליית מחירים בשיעור של 1.1%, לעומת רמה שנתית של 1.6% בחודש ינואר.
אנליסטים מעריכים שלמרות ההאטה בקצב האינפלציה, סביר להניח שזה לא ימנע מבכירי הפד' להכריז מחר (ד') על צמצום נוסף בהיקף רכישות האג"ח, ל-55 מיליארד דולר בחודש.
מדד הליבה, ללא מחירי המזון והאנרגיה, עלה אף הוא בשיעור של 0.1% זה החודש השלישי ברציפות. בשיעור שנתי, מדד הליבה טיפס 1.6%.
שוק הדיור מתאושש מהקיפאון
לאחר חודשיים של חולשה בכל נתוני שוק הדיור בארה"ב, היום יוצאים שני נתונים מעודדים שעשויים להעיד על יציאה מהקיפאון של החורף הקשה שפוקד את ארה"ב. שיעור התחלות הבניה בחודש פברואר נותר ללא שינוי ברמה שנתית של 907 אלף התחלות, לאחר שהתחלות הבניה לחודש ינואר עודכנו מעלה לרמת 909 אלף התחלות. כלכלנים ציפו לרמה שנתית של 910 אלף התחלות בניה.
- קצביאן: "הדולר ימשיך לרדת השנה בכפוף לרגיעה ביטחונית"
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, שיעור היתרי הבניה בחודש פברואר עלה לרמה שנתית של 1.018 מיליון אישורים, לעומת 945 אלף היתרי בניה (לאחר עדכון מעלה) בחודש ינואר. מדד זה יכול להעיד על השיפור עתידי במספר הבתים החדשים.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?
כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי
זוהרן ממדאני "בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים. האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.
ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.
הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.
ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית
עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.
- השמאל יבנה והימין ימכור - האם בחירתו של ממדאני תשפיע על שוק הנדל"ן של ניו יורק?
- ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.
