ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל נוראקסון; קרדיט: יחצ"נוראקסון הופכת מדע בדיוני למציאות; בעתיד נצטרך לגייס פחות"
חברת נוראקסון הישראלית מפתחת טכנולוגיה שמחזירה לחיים תאי עצב שנפגעו - ומכוונת לטיפול בשיתוק, עיוורון ופגיעות עצביות נוספות; החברה עדיין בשלב הפרה-קליני, אך כבר נסחרת בבורסה בקנדה ומתכננת מעבר לנאסד"ק; בשיחה עם ביזפורטל המנכ"ל והמייסד מדברים על לוחות
הזמנים, הגיוסים, ההכנסות שיגיעו בקרוב
חברת נוראקסון הישראלית עוסקת במה שנשמע כמו מדע בדיוני - מדובר בטיפול שמטרתו לגרום להתחדשות של תאי עצב שנפגעו - בין אם בעמוד השדרה, בעצב הראייה, או באזורים אחרים במערכת העצבים המרכזית. המשמעות: במידה והטכנולוגיה תוכיח את עצמה, נוראקסון עשויה בעתיד לאפשר
לאנשים שסובלים משיתוק לחזור וללכת, או לעיוורים בעקבות פגיעות בעיניים לשוב ולראות.
למרות ההבטחה, רבים מהמשקיעים בישראל לא שמעו על נוראקסון. אחת הסיבות לכך היא שהחברה עדיין נמצאת בשלב פרה-קליני, כלומר טרם החלה ניסויים בבני אדם - שלב
שבו רוב המשקיעים נזהרים מלהיכנס. סיבה נוספת היא שזו חברה שנסחרת בבורסה בקנדה, שוק המשקיעים בישראל כמעט לא נחשף אליו, ושגם חברות ישראליות כמעט לא פועלות בו. לכך מצטרף גם שווי השוק הנמוך יחסית - כ-52 מיליון דולר קנדי, שהם בערך 38 מיליון דולר אמריקאי - מה שממקם
אותה הרחק מהרדאר של קרנות ומוסדיים מקומיים.
האמת שנוראקסון היא דוגמה קלאסית לקטגוריה שלמה של חברות שמכונות "חברות חלום". מדובר בחברות צעירות, שמגיעות לבורסה עם הבטחה גדולה, טכנולוגיה מתקדמת ולעיתים גם "קבלות" ראשוניות - אבל בפועל, הדרך להכנסות משמעותיות או למוצר סופי עוד ארוכה. עד שיוכלו להציע טיפול מסחרי, הן נדרשות לעבור דרך ארוכה של ניסויים ועמידה בדרישות רגולטוריות שדורשות הון עצום וסבלנות אינסופית מצד המשקיעים. המבנה הזה הופך את החברות לתלויות בגיוסים לעיתים קרובות, וכל סבב גיוס מדלל את אחזקות המשקיעים הקיימים. חלק מהמשקיעים מוכנים להמר על החלום, בתקווה ל"אקזיט" שיגיע אם חברת פארמה גדולה תרכוש את החברה. אחרים נרתעים מהסיכון, או נכנעים לשחיקה המתמשכת בשווי האחזקות שלהם. זה לא משחק למי שמחפש תשואות מהירות- אלא יותר הימור על העתיד.
נגיד כבר עכשיו - נוראקסון היא השקעה עם רמת סיכון גבוהה במיוחד. בסוף הרבעון הראשון היו בקופת החברה כ-700 אלף דולר קנדי. מאז, היא השלימה גיוס נוסף של כ-2.3 מיליון דולר קנדי - מה שמביא את יתרת המזומנים המוערכת לכ-3 מיליון דולר קנדי (כ-2.2 מיליון דולר אמריקאי). קצב שריפת המזומנים שלה עומד על כ-4 מיליון דולר קנדי בשנה - כלומר, אם לא יקרה שינוי מהותי, החברה תידרש לגיוס נוסף בערך בתחילת השנה הבאה. במילים פשוטות: משקיע שייכנס היום צפוי להידלל כבר בעתיד הקרוב. מצד שני, אם התרחיש האופטימי יתממש - כלומר, אם החברה תוכיח הצלחה בניסויים ותחל למשוך עניין מסחרי - אפשר להרוויח ובענק. רק שזה ייקח זמן - והרבה סבלנות.
בשיחה שקיימנו עם מנכ"ל החברה ד"ר ליאור שלתיאל ועם המייסד יורם דרוקר, השניים ניסו לשפוך אור על הדרך קדימה. בין היתר, הם מסבירים מדוע ייתכן שהצורך בגיוסים עתידיים ילך ויפחת בזכות פעילותה של חברה-בת שמתחילה להניב הכנסות, כמה זמן צפוי לעבור עד התחלת ניסויים קליניים בבני אדם, ולמה דווקא הבורסה בקנדה נבחרה כנקודת ההתחלה בשוק הציבורי. בנוסף, הם מתייחסים לאפשרות של רישום בנאסד"ק - מהלך שיכול לחשוף את החברה למעגל רחב בהרבה של משקיעים ולהגדיל את הסחירות של המניה.
"החברה הוקמה ב-2020 אחרי שיורם והמשקיעים חתמו על הסכם רישוי עם הטכניון שהחזיק בזכויות - מדובר בפיתוח של שני פרופסורים: פרופ' שולמית לבנברג ופרופ' דני אופן", מספר המנכ"ל ד"ר ליאור שאלתיאל. "אחרי הסכם הרישיון החברה הוקמה ואני הצטרפתי בתור מנכ"ל לחברה באפריל 2021. שנה אחרי שהצטרפתי הפכנו לחברה ציבורית. גייסנו 17 מיליון דולר עד כה כחברה פרה-קלינית. הרעיון הוא רגנרציה (ייצור מחדש) של תאי עצב אחרי תאונה, כמו למשל אצל אנשים שמשותקים בגפיים. יש חלון קצר אחרי התאונה שאפשר לבצע חיבור מחדש של תאי עצב. ראינו מספר הוכות שזה עובד גם בפגיעות חוט שדרה וגם בנושא של עצב הראייה. לאחרונה גם הראינו תוצאות בעצב הפנים. המוצר מראה אפקטיביות".
"זה על סף המדע הבדיוני, הגוף לא משקם את עצמו ואנחנו בעצם עוזרים לו", מוסיף דרוקר. "התרופה שאנחנו מפתחים גורמת לעצבים לצמוח מחדש. הטיפול הוא בצורה של התערבות מינימלית - זריקה למקום הפגוע או הסנפה דרך האף במקרה של פגיעה בפנים או בראייה, והאקסוזומים - החלקיקים - יודעים כמו טילים מונחים להגיע לאזור הנזק לעשות את הקסם".
- הסיבה ש-AMD זינקה 20% בחודש והאם היא יכולה להתחרות באנבידיה?
- איפה יהיה ה-S&P 500 שנה מהיום?
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
איך נראה השוק?
"שוק האקסוזומים זה שוק שמאוד מתפתח בשנים האחרונות, זה הגל הבא בטיפול תאי", אומר שאלתיאל. "יש מספר מצוצמם של חברות שנמצא בשלב קליני, אנחנו היחדים שנמצאים בתחום נויורולוגי. יש חברות קליניות שמתמקדות באינהלציה למשל וטיפול בריאות, כמו נאנו 24, ויש עוד מספר חברות בארה"ב ובאירופה שמקדמות את המדע. מה שמייחד אותנו זה שאנחנו שולטים בכל התהליך. יש לנו פטנטים על ייצור האקסוזומים והטענת האקסוזומים.יש לנו פלטפורמה שהיא מעבר למוצר".
הפכתם ציבוריים רק שנה אחרי ההקמה - למה כל כך מוקדם?
"חברת ביוטכנולוגיה צריכה המון כסף", אומר דרוקר. "למשקיעים היום יש פחות סבלנות והם רוצים לנהל את ההשקעה איך שהם רוצים. קבוצת המשקיעים שלנו רצה איתנו כבר עם כמה חברות יפות, אני הייתי מייסד של כמה חברות בנאסד"ק. הבנו שאם אנחנו רוצים לרוץ ולא ללכת צריך להיות ציבוריים. המשקיעים רואים שהחברה מתקדמת אז הם לא מוכרים וממשיכים להשקיע. באופן כללי אנחנו לא מוכרים מניות לפני שהמשקיעים יכולים לצאת החוצה".
למה בחרתם בשוק הקנדי?
"בחרנו בשוק הזה כי בחינת הרגולציה הוא דומה לאמריקאי מבחינת חובת דיווח, אבל הרגולציה לכניסה יותר נמוכה. בגלל שנהלי הדיווח שם דומים לארה"ב זה יקל עלינו כשנעבור לשוק האמריקאי".
וזה משהו שאתם מתכוונים לעשות?
"כן. אנחנו בהחלט מתכוונים להיסחר בארה"ב".
איפה אתם נמצאים מבחינת מוצר?
"לחברות תרופות יש 3 פאזות בניסויים הקליניים, אבל אנחנו בשלב האחרון של הפרה-קליניקה. יש לנו מעמד של תרופת יתום ויש לנו תכנית ברורה של מה צריך לעשות. הרעיון הוא תוך 12-18 חודשים להתחיל בניסויים קליניים".
ומהרגע שזה קורה, כמה זמן עד שיש מוצר סופי מאושר?
"זה כבר כמה שנים טובות, זה יכול להיות בין 6-10 שנים. אבל חשוב להדגיש שבתחום הזה בדרך כלל דג גדול אוכל דג קטן - הסיכוי שחברה קטנה תגיע עד לשוק עם מוצר סופי קטן, בדרך כלל חברות גדולות רוכשות חברות כאלה".
המשקיעים מכירים חברות ביו-רפואיות - הן מוכרות להן חלום גדול, בדרך מדללות אותן עם גיוס אחרי גיוס, ולעיתים בסוף המשקיעים נשארים רק עם הפסדים. מה יש לכם להגיד על זה למשקיעים?
"יש לנו חברת בת שהתפקיד שלה לייצר הכנסות. זו חברה אמריקאית שיש לה בנק תאים והמטרה שלה היא לייצר הכנסות על ידי מכירת אקסוזומים לשוק", אומר שאלתיאל.
"ה-FDA אמר לנו שהאקסוזומים שאנחנו משתמשים בהם צריכים לעמוד בדרישות מסוימות", מוסיף דרוקר. "במקרה או שלא במקרה התמזל מזלנו והצלחנו לרכוש חברה שיש לה תאים מאושרים לשימוש בבני אדם. רכשנו את בנק התאים הזה. זה כמו שקנינו רפת של פרות בשביל כוס חלב, והרכישה הזו הביאה אותנו למצב של עודף - החברה הזו מספקת לנו מה שאנחנו צריכים ואת השאר היא מוכרת. בפלורידה עבר חוק שמאשר שימוש בתרפיה תאית גם בלי אישור FDA באינדיקציות מסוימות. אנחנו נהיה אחת הבודדות שיש לה אישור לזה. וזה יתרון גדול".
ומה המשמעות של זה מבחינת המשקיעים?
"זה יקטין מאוד את הצורך בגיוסים עתידיים. מדובר כאן על הכנסות עתידיות של מיליוני דולרים שנתחיל לראות כבר במחצית השנייה של השנה".
כמה עובדים יש בחברה?
"20, כולם בישראל. אנחנו חברה מאוד ציונית".
תצטרכו לגייס עובדים בארה"ב שתתחילו לפעול שם?
"חברת הייצור תגדל זה כן, חברת הבת. מעבר לזה אנחנו מדברים גם על פתיחת מרכזים קליניים, אבל זה עוד רחוק".
מסר נוסף למשקיעים?
"פעם השקעות בחברות כמונו היו שמורות רק ל-VC. היום אפשר להרגיש יותר חופשי להשקיע בחברות כאלה. זה שינוי פסיכולוגי משמעותי. "גייסנו ממשקיעים זרים וממשקיעים בארץ שהשקיעו גם בהמשך ומימשו אופציות. שיעור המימוש עומד על מעל 85%, שרק זה הניב לנו כ-4-5 מיליון דולר. חלק גדול מהמשקיעים הם ישראלים. המשקיעים לא צריכים לפחד להשקיע, החברה במצב טוב מבחינת מזומנים", אומר שאלתיאל.
"נבחרנו לאחת מ-50 החברות הטובות בבורסה הקנדית מתוך 1600 חברות", הוא מוסיף. "המתודולוגיה היא פיננסית לחלוטין שם. יש לנו בבורד המייעץ את פרופ' נחשון קרולר, פרופ' דגי, פרופ' גבריאל זליג, פרופ' מיכאל בלקין שהוא גם משקיע, ושולמית לוינברג שהיא החוקרת שממנה צמחה הטכנולוגיה. אנחנו במסלול הנכון".
