עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
השווקים שומרים על מומנטום חיובי, החוזים נסחרים בעליות קלות וכולם מחכים להתפתחויות בשיחות הסחר בין ארה"ב וסין
החוזים בוול סטריט ממשיכים את הסנטימנט החיובי מאמש, לאחר עוד יום עליות בו המדדים סגרו בעליות של עד 1.1%.
השווקים, שמקווים להפשרה ביחסים המסחריים בין ארה"ב לשותפותיה העיקריות, הגיבו בהתלהבות להסכם הסחר הראון עם אנגליה עם עלייה של 1% בנאסד"ק ו-0.6
ב-S&P ובדאו. כמעט כל המגזרים במדד רשמו עליות, כאשר המובילים היו המגזרים הרגישים למחזוריות הכלכלית.
סיכום יום המסחר בוול סטריט - וול סטריט ננעלה בעליות שערים
על פי דיווחים, בשוק הקריפטו נרשמה ב-24 השעות האחרונות סגירת פוזיציות שורט רחבת היקף, הגדולה ביותר מאז 2021, בהיקף מוערך של כ-800 מיליון דולר. לפי הערכות, המספר בפועל אף גבוה יותר, שכן בינאנס,
הבורסה הגדולה בעולם, לא פרסמה את מלוא הנתונים. מחיר הביטקוין כעת נע סביב 103 אלף דולר.
מדדי המניות באסיה נסחרים בעליות ברקע אופטימיות סביב סבב השיחות על הסכמי הסחר בין ארה"ב וסין שצפויים להתחיל היום. ארה"ב מודיעה רשמית על פתיחת שיחות סחר עם סין; החוזים עולים .מדד הניקיי היפני בולט לחיוב עם עלייה של כ-1.5%, מדד סינגפור עולה 0.5%, ומדד דאו אסיה עולה 0.3%. עם זאת מדד שנגחאי נסחר בירידות של כ-0.3%, ומדד ההאנג סנג נסחר ללא שינוי משמעותי. המדד ההודי, הניפטי 50, יורד כ-1%.
- אסיה ללא שינוי, החוזים העתידיים על וול סטריט בעליות קלות
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפנות בוקר פורסם מאזן הסחר של סין לחודש אפריל, והנתונים מצביעים על תמונה מעורבת: בעוד היצוא עלה ב-8.1%, מעל תחזיות האנליסטים שציפו לעלייה של 1.9%. היבוא רשם ירידה של
0.2%, גם כן טובה מהצפי לירידה של 5.9%. עם זאת, העודף במאזן הסחר הסתכם ב-96.18 מיליארד דולר. הנתונים מחזקים את התחושה שסין מצליחה לשמור על דינמיקה חיובית ביצוא באפריל למרות החששות מצמצום הרכישות מארה"ב, אך הצריכה הפנימית עודנה חלשה יחסית.
הנפט ממשיך את ההתאוששות לאחר שירד ברקע החששות ממלחמת הסחר. המחיר לחבית (CRUDE) עומד הבוקר מעל 60 דולר ברקע התקווה להסכמות בין ארה"ב וסין.
האופטימיות מגיעה גם לשוק הקריפטו, כאשר הביטקוין חצה אתמול מעל רף 100,000 הדולרים, לראשונה מזה 3 חודשים. בוול-סטריט צופים: הביטקוין יגיע ל-120 אלף דולר ברבעון השני ו-200 אלף בסוף השנה, ותעודות הסל על הביטקוין עקפו את אלו של הזהב בצד זרימת הכסף מתחילת השנה. לאט ובזהירות: הביטקוין מעל 100 אלף דולר למטבע הביטקוין הגיע לשיא היסטורי של כ-109,000 דולר ב-20 בינואר, היום בו נכנס טראמפ לתפקידו בפעם השנייה. מטבעות קריפטו אחרים מציגים גם הם עליות חדות, כאשר האיתריום מזנק ב-15%, XRP עולה ב-7.3% וסולנה (Solana) רשמה עלייה של 11%. במקביל, מדד המניות S&P 500 עולה ב-1.4%, מה שמדגיש את הקשר בין שוק הקריפטו לנכסי סיכון אחרים.
בין המניות הבולטות אתמול:
בואינג The Boeing Co 1.83% עלתה בכ-3.3% למה בואינג קופצת היום ב-4%?
מאטצ' Match Group 0.03% נפלה בכ-9.5% לאחר הדוחות מאטץ'
גרופ נופלת ב-7% - הצעירים נוטשים את אפליקציות ההכרויות
סולאראדג SolarEdge -7.78% המשיכה במומנטום החיובי לאחר הדוחות והתחזית
של החברה. בנוסף, הודיעה החברה על השקת פתרון סולארי להטענת רכבים חשמליים, אך נראה שעיקר התנועה במניה מגיע מצד השורטיסטים במניה.
קוינבייס Coinbase -0.58% בורסת הקריפטו הנסחרת הגדולה בעולם, לתחום הנגזרים הקריפטוגרפיים, החברה
הודיעה כי תרכוש את פלטפורמת האופציות Deribit תמורת כ-2.9 מיליארד דולר. קוינבייס רוכשת את Deribit ב-2.9 מיליארד דולר ומתרחבת לשוק הנגזרים
מניות הקוונטים בלטו
אתמול לחיוב ברקע דוחות. די ווייב D-Wave
Quantum סיפקה אתמול דוחות שהפתיעו את וול סטריט לחיוב מניית הקוונטים שמזנקת ב-28% בטרום
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
למרות הלחצים מטראמפ, פאוול ממשיך להתעקש
שעדיף להמתין ומסרב להוריד ריבית לפיצוי על השפעות המכסים הפער בין הפד האמריקאי לבנקים המרכזיים האחרים - בין מכסים, אינפלציה וצמיחה
מנגד, הבנק באנגליה הוריד אתמול את הריבית לרמה של 4.25%, על רקע הלחצים הכלכליים, אי הודאות הגלובלית ומדיניות הסחר החדשה של הנשיא טראמפ. ההחלטה התקבלה ברוב זעום של 5 מול 4, כאשר שניים מחברי הוועדה המוניטרית של הבנק אף תמכו בהפחתה חדה יותר של 0.5%, בעוד שניים אחרים התנגדו לכל הורדה. הנתונים הכלכליים שסיפקה בריטניה ברבעון הראשון של השנה תמכו בצעד, עם האטה באינפלציה ל-2.6% והיחלשות קצב הצמיחה לרמה שנתית של 1% בלבד. הבנק המרכזי של אנגליה הוריד את הריבית ל-4.25%
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
