על רקע הלחצים הכלכליים, אי הודאות הגלובלית ומדיניות הסחר החדשה של הנשיא טראמפ, הבנק המרכזי של אנגליה החליט להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 4.25%. מדובר בצעד ראשון של הבנק מאז הכרזת תוכנית המכסים הדרמטית של טראמפ, והוא עשוי לסמן שינוי כיוון במדיניות המוניטרית לא רק בבריטניה אלא גם בזירה הבינלאומית.

ההחלטה התקבלה ברוב זעום של 5 מול 4, כאשר שניים מחברי הוועדה המוניטרית של הבנק אף תמכו בהפחתה חדה יותר של 0.5%, בעוד שניים אחרים התנגדו לכל הורדה. הנתונים הכלכליים שסיפקה בריטניה ברבעון הראשון של השנה תמכו בצעד, עם האטה באינפלציה ל-2.6% והיחלשות קצב הצמיחה לרמה שנתית של 1% בלבד. עם זאת, ההחלטה משקפת לא רק נתונים מקומיים אלא גם תגובה להתפתחויות חיצוניות, ובראשן מכסי טראמפ על סחורות מיובאות. בבנק המרכזי מעריכים כי צעדי הסחר של ארה"ב יקזזו כ-0.3% מהתוצר הבריטי בשלוש השנים הקרובות, בעיקר עקב השפעות עקיפות על הסחר העולמי ולא בגלל מכסים ישירים על סחורות בריטיות.

מאז אמצע 2024, הבנק המרכזי של אנגליה פעל בזהירות רבה יותר בהשוואה לפדרל ריזרב האמריקאי ולבנק המרכזי האירופי. כעת, עם ריבית של 4.25%, בריטניה מדביקה פער מסוים, אך ממשיכה להעדיף גישה של "זהירות והדרגתיות", כפי שניסח זאת הנגיד אנדרו ביילי. לדבריו, "העולם הפיננסי הפך בלתי צפוי, והצעד הזה נעשה על רקע תנודתיות גוברת וחוסר בהירות במדיניות הסחר של ארה"ב".

התחזיות של הבנק מצביעות על אינפלציה שתעלה באופן זמני לכ-3.5% בעקבות עליות צפויות במחירי האנרגיה, אך תחזור ליעד של 2% עד הרבעון הראשון של 2027 - מוקדם יותר מהתחזית הקודמת. ציפיות השוק הן שהריבית תמשיך לרדת אל מתחת ל-3.5% עד סוף השנה, אם כי לא בטוח שהבנק ימהר לפעול שוב.

• הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
• המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסכם הסחר בין ארה"ב לבריטניה - הקלה או איתות לקראת הסערה?

טראמפ הכריז על הסכם סחר ראשון מאז שהשיק את תוכנית המכסים בתחילת אפריל, כשמהצד השני של ההסכם נמצאת בריטניה. מדובר בהסכם שכולל, בין היתר, הסרת מכסים הדדית על פלדה, רכבים, ציוד רפואי וסחורות נוספות, לצד השארה של חלק מהמכסים הדיגיטליים על חברות טכנולוגיה אמריקאיות.

אבל מאחורי החיוכים, ההסכם הזה אינו משקף בשורה אמיתית. בריטניה אינה מדינה שמולה יש לארה"ב סחר משמעותי, להפך, לבריטניה יש גירעון מסחרי מול ארה"ב, כלומר היא מייבאת ממנה יותר ממה שהיא מייצאת, והיא שותפה צבאית ואסטרטגית מובהקת, והקשרים האישיים בין ההנהגות תורמים לשיתוף פעולה חלק יחסית. הברקזיט אף העניק ללונדון גמישות רבה יותר לניהול מדיניות סחר נפרדת מהאיחוד האירופי.

בעוד ההסכם עם בריטניה התקבל על רקע נסיבות מקלות, המבחנים האמיתיים של מדיניות הסחר של טראמפ עוד לפנינו. בין המדינות שעשויות לעמוד על הכוונת, הודו, ישראל, מקסיקו וסין, שותפות סחר משמעותיות עם גירעון גבוה מול ארה"ב. כך למשל, הודו מייבאת כפול מהכמות שהיא מייצאת לארה"ב, מה שהוביל למכס של 26% בתוכנית של טראמפ. ישראל, על אף יחסים קרובים עם ארה"ב, חוותה העלאת מכסים ל-17% למרות מדיניות ליברלית של פתיחת שוק היבוא.

• מייקל ברי בחזית נוספת: “השווי של טסלה מנותק מהמציאות"
• בנק אוף אמריקה: ״תגדילו חשיפה לקריפטו״
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

כחלק מהערכת המצב, הבנק המרכזי של אנגליה מציין כי ייתכן והסטת סחורות זולות מסין לאירופה תסייע להפחתת מחירים, לצד ירידה בביקושים הגלובליים שתוביל לירידת מחירי האנרגיה והיבוא. גם התחזקות הליש"ט תתרום לבלימת אינפלציה. המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ייתכן שהעולם ייהנה מאינפלציה מרוסנת יותר, דבר שיאפשר לבנקים מרכזיים נוספים לשקול הפחתות ריבית, אך מצד שני, החשש הוא מפני פגיעה באמון הצרכני ובהשקעות כתוצאה מהתארכות אי-הוודאות סביב מדיניות הסחר.