הבנק המרכזי של אנגליה הוריד את הריבית ל-4.25%
הבנק המרכזי הוריד את הריבית לראשונה מאז שנכנסה לתוקף מדיניות המכסים של טראמפ, וסמוך להסכם הסחר שנחתם בין המדינות
על רקע הלחצים הכלכליים, אי הודאות הגלובלית ומדיניות הסחר החדשה של הנשיא טראמפ, הבנק המרכזי של אנגליה החליט להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 4.25%. מדובר בצעד ראשון של הבנק מאז הכרזת תוכנית המכסים הדרמטית של טראמפ, והוא עשוי לסמן שינוי כיוון במדיניות המוניטרית לא רק בבריטניה אלא גם בזירה הבינלאומית.
ההחלטה התקבלה ברוב זעום של 5 מול 4, כאשר שניים מחברי הוועדה המוניטרית של הבנק אף תמכו בהפחתה חדה יותר של 0.5%, בעוד שניים אחרים התנגדו לכל הורדה. הנתונים הכלכליים שסיפקה בריטניה ברבעון הראשון של השנה תמכו בצעד, עם האטה באינפלציה ל-2.6% והיחלשות קצב הצמיחה לרמה שנתית של 1% בלבד. עם זאת, ההחלטה משקפת לא רק נתונים מקומיים אלא גם תגובה להתפתחויות חיצוניות, ובראשן מכסי טראמפ על סחורות מיובאות. בבנק המרכזי מעריכים כי צעדי הסחר של ארה"ב יקזזו כ-0.3% מהתוצר הבריטי בשלוש השנים הקרובות, בעיקר עקב השפעות עקיפות על הסחר העולמי ולא בגלל מכסים ישירים על סחורות בריטיות.
מאז אמצע 2024, הבנק המרכזי של אנגליה פעל בזהירות רבה יותר בהשוואה לפדרל ריזרב האמריקאי ולבנק המרכזי האירופי.
כעת, עם ריבית של 4.25%, בריטניה מדביקה פער מסוים, אך ממשיכה להעדיף גישה של "זהירות והדרגתיות", כפי שניסח זאת הנגיד אנדרו ביילי. לדבריו, "העולם הפיננסי הפך בלתי צפוי, והצעד הזה נעשה על רקע תנודתיות גוברת וחוסר בהירות במדיניות הסחר של ארה"ב".
התחזיות של הבנק מצביעות על אינפלציה שתעלה באופן זמני לכ-3.5% בעקבות עליות צפויות במחירי האנרגיה, אך תחזור ליעד של 2% עד הרבעון הראשון של 2027 - מוקדם יותר מהתחזית הקודמת. ציפיות השוק הן שהריבית תמשיך לרדת אל מתחת ל-3.5% עד סוף השנה, אם כי לא בטוח
שהבנק ימהר לפעול שוב.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הסחר בין ארה"ב לבריטניה - הקלה או איתות לקראת הסערה?
טראמפ הכריז על הסכם סחר ראשון מאז שהשיק את תוכנית המכסים בתחילת אפריל, כשמהצד השני של ההסכם נמצאת בריטניה. מדובר בהסכם שכולל, בין היתר, הסרת
מכסים הדדית על פלדה, רכבים, ציוד רפואי וסחורות נוספות, לצד השארה של חלק מהמכסים הדיגיטליים על חברות טכנולוגיה אמריקאיות.
אבל מאחורי החיוכים, ההסכם הזה אינו משקף בשורה אמיתית. בריטניה אינה מדינה שמולה יש לארה"ב סחר משמעותי, להפך,
לבריטניה יש גירעון מסחרי מול ארה"ב, כלומר היא מייבאת ממנה יותר ממה שהיא מייצאת, והיא שותפה צבאית ואסטרטגית מובהקת, והקשרים האישיים בין ההנהגות תורמים לשיתוף פעולה חלק יחסית. הברקזיט אף העניק ללונדון גמישות רבה יותר לניהול מדיניות סחר נפרדת מהאיחוד האירופי.
בעוד ההסכם עם בריטניה התקבל על רקע נסיבות מקלות, המבחנים האמיתיים של מדיניות הסחר של טראמפ עוד לפנינו. בין המדינות שעשויות לעמוד על הכוונת, הודו, ישראל, מקסיקו וסין, שותפות סחר משמעותיות עם גירעון גבוה מול ארה"ב. כך למשל, הודו מייבאת כפול מהכמות שהיא מייצאת לארה"ב, מה שהוביל למכס של 26% בתוכנית של טראמפ. ישראל, על אף יחסים קרובים עם ארה"ב, חוותה העלאת מכסים ל-17% למרות מדיניות ליברלית של פתיחת שוק היבוא.
- בית המשפט קבע - מטא איננה מונופול
- אחרי 17 שנה תחת שליטה ממשלתית: ביל אקמן מציע מסלול חדש לפאני מיי ופרדי מאק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
כחלק מהערכת המצב, הבנק המרכזי של אנגליה מציין כי ייתכן והסטת
סחורות זולות מסין לאירופה תסייע להפחתת מחירים, לצד ירידה בביקושים הגלובליים שתוביל לירידת מחירי האנרגיה והיבוא. גם התחזקות הליש"ט תתרום לבלימת אינפלציה. המשמעות היא כפולה: מצד אחד, ייתכן שהעולם ייהנה מאינפלציה מרוסנת יותר, דבר שיאפשר לבנקים מרכזיים נוספים
לשקול הפחתות ריבית, אך מצד שני, החשש הוא מפני פגיעה באמון הצרכני ובהשקעות כתוצאה מהתארכות אי-הוודאות סביב מדיניות הסחר.
צי צבא סין, קרדיט: גרוקלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין
לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה
ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש
הגרוע ביותר." מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה
יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום
ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.
לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.
התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.

- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות
היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.
וול סטריט השוק האמריקאינעילה שלילית בוול-סטריט; סיוה צנחה ב-15%, נייס נפלה ב-12%
המסחר בוול סטריט התנהל בירידות שערים, כשמניות הטכנולוגיה הגדולות גררו את השוק כולו לירידות. ה־S&P 500 רשם יום מסחר רביעי רצוף של ירידות, הרצף הארוך ביותר מאז אוגוסט, על רקע חשש הולך וגובר מהתלות של השוק האמריקאי בקומץ חברות צמיחה ענקיות. מניית אנבידיה ירדה ב־2.5% לקראת פרסום דוחותיה, כאשר המשקיעים מעלים את רף הציפיות וממתינים לראות האם ההשקעות האדירות בתחום הבינה המלאכותית באמת יתורגמו להכנסות. הנאסד״ק ירד ב-1.2%, הדאו ב-1% וה-S&P איבד 0.8%.
הלחץ על השווקים גובר גם משום שחברות הטכנולוגיה ממשיכות להרחיב את ההשקעות ב־AI. מיקרוסופט ואנבידיה התחייבו להשקעה משותפת של עד 15 מיליארד דולר באנתרופיק, מהלך שמחזק את המרוץ מול OpenAI, אך גם מחדד את השאלה האם התעשייה מייצרת כיום מספיק כסף כדי להצדיק את הפיצוץ בהיקפי ההשקעות. בכירים בג’יי.פי מורגן מזהירים שההערכות בשוק הבינה המלאכותית מנופחות ועלולות לעבור תיקון משמעותי.
במקביל, סקר חודשי של בנק אוף אמריקה מצביע על ירידה במזומנים שמחזיקים המשקיעים אל מתחת לרמה קריטית, מה שהופך ל"איתות מכירה" בשוק המניות. האסטרטגים של הבנק מציינים כי החשיפה הגבוהה למניות, הגבוהה ביותר מאז פברואר, הפכה למכשול עבור שווקי הסיכון, ומזהירים שאם הפדרל ריזרב לא יוריד ריבית בחודש הבא - השוק עשוי להמשיך לרדת.
מדד מניות הטכנולוגיה הגדולות איבד כ־1%, ומדד ה־VIX, "מדד הפחד", נותר סביב רמה של 24 - רמה שמאותת על עלייה בפחד בשווקים. ביטקוין התאושש מעט לאחר שנפל לזמן קצר מתחת ל־90 אלף דולר, תשואת האג"ח האמריקאי ל־10 שנים ירדה ל־4.12% והדולר נסחר ללא שינוי משמעותי.
- הגענו לרגע המכריע בוול סטריט?
- ה-S&P ירד ב-0.9%; אלביט וצים זינקו ב-6%, נייס צנחה ב-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הישראלית שתופסת היום את הפוקוס היא נייס שצונחת גם בתל אביב וגם בוול סטריט בהמשך
לתחזית השלילית שסיפקה אמש בכנס המשקיעים. נייס נפלה ב-9% - צופה ירידה ברווחיות - החברה מעריכה שהרווחיות שלה תישחק בשנים הקרובות בגלל האצה בהשקעות בתחום ה-AI, אך צופה
הכפלה של ההכנסות מפעילות ה-AI.
