הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ספינה של מארסק
צילום: unsplash

עונת הדוחות באירופה בצל מכסי טראמפ: האם נראה את עומק הפגיעה?

המכסים החדשים שמובילה ארה"ב מטילים צל כבד על הדוחות של החברות המובילות באירופה, משילוח בינלאומי ונפט, דרך רכב ותעופה ועד פרמצבטיקה. המשקיעים דרוכים לקראת סימנים לפגיעה ברווחיות ובביקושים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אירופה

עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2025 נפתחת כשהשווקים באירופה מתוחים ומבולבלים, לא בשל תוצאות עסקיות בלבד, אלא בגלל ענן כבד של חוסר ודאות שמרחף מעל הכלכלה העולמית. הסיבה המרכזית היא מדיניות המכסים האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנכנסה לתוקף באפריל וכוללת שינויים תכופים, הפכפכות והרחבות בלתי צפויות.


השלכות הסחר החדשות כבר באות לידי ביטוי. ענקית הספנות הדנית מארסק (MAERSK), שתדווח ב-8 במאי, כבר הגדירה את המכסים כ"משמעותיים ולא חיוביים לכלכלה הגלובלית". התחום הימי מושפע ישירות מהעימות בין ארה"ב לסין, שני השחקנים הגדולים בזירה. התחזיות מצביעות על ירידה חדה ברווחי מארסק, עם EBITDA צפוי של 2.3 מיליארד דולר בלבד, לעומת 3.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם, צניחה של למעלה מ-35%.


גם מגזר האנרגיה לא נותר חסין. תאגיד הנפט הבריטי Shell Shell 0.33%  , שצפוי לפרסם את דוחותיו ב-2 במאי, מתמודד עם ירידת מחירי האנרגיה, תקלות בלתי צפויות בייצור (לרבות באוסטרליה), ולחצים גוברים לשפר רווחיות דווקא בעידן של חוסר יציבות. הרווח הרבעוני החזוי עומד על כ-5.1 מיליארד דולר, ירידה חדה לעומת 7.73 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. על אף ההתמקדות ביעילות וצמצום הוצאות, ההשפעה של מדיניות המכסים ותחושת ההאטה הכלכלית העולמית מקשות על המשך מגמת הצמיחה בענף.


תעשיית הרכב הגרמנית, ובפרט פולקסווגן Volkswagen AG ST -0.57%  , מוצאת את עצמה בלב הסערה של מלחמת הסחר המתחדשת. פולקסווגן צפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון הראשון ב-30 באפריל, אך כבר עתה ברור כי היא בין החברות האירופיות החשופות ביותר למכסים החדשים שמטילה ארה"ב. המס החדש בגובה 25% על כל רכב מיובא משפיע לא רק על כלי רכב המיוצרים באירופה, אלא גם על אלו שמורכבים במקסיקו ובקנדה, מדינות שעד כה נחשבו לנתיב עוקף מכסים עבור יצרניות הרכב הבינלאומיות.

למרות שמפעל החברה בצ'טנוגה, טנסי, מעניק לה דריסת רגל ייצור מקומית שיכולה למתן חלק מהפגיעה, אנליסטים מעריכים כי לא ניתן יהיה להימנע מהשפעה שלילית על שולי הרווח. העלויות הלוגיסטיות, התלות ברכיבים אירופיים, וחוסר הוודאות סביב התנהלות ממשל טראמפ, כולם יחד יוצרים סביבה עסקית מאתגרת. גם אם הביקוש המקומי יישמר, החשש המרכזי הוא ממעבר של הצרכנים לאופציות זולות יותר או מקומיות, והפחתה באטרקטיביות של רכבי הפרימיום האירופיים בשוק האמריקאי.



תחום התעופה, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך התאוששות זהיר ממשבר הקורונה, נקלע שוב לאי ודאות כלכלית. לופטהנזה Deutsche Lufthansa AG , מהשחקניות המרכזיות בשוק האירופי, נהנתה ברבעון הראשון מעלייה בביקוש בטיסות טרנסאטלנטיות ותיירות עסקית, אך הרוח החיובית הזאת נבלמה לנוכח שורה של אתגרים שהצטברו במהירות. מכסי הסחר שהטיל הממשל האמריקאי, עיצומים פוליטיים, שביתות עובדים בגרמניה ובעיות באספקת מטוסים חדשים, בעיקר מדגמי בואינג, מערערים את תחזיות הצמיחה. גם הלחצים האינפלציוניים, המתבטאים בעלויות דלק ושכר, מכבידים על הפעילות השוטפת. האנליסטים מעריכים כי הקבוצה תסיים את הרבעון עם הפסד תפעולי של כ-630 מיליון דולר, שיפור לעומת התקופה המקבילה אשתקד (הפסד של 871 מיליון דולר), אך עדיין רחוק מחזרה לרווחיות.


ובחזית אחרת, גם ענקיות התרופות מוצאות עצמן בעין הסערה. משרד הסחר האמריקאי פתח בחקירה תקדימית שמטרתה לבחון האם ייבוא תרופות מחו"ל פוגע בביטחון הלאומי, מה שמהווה איתות ברור לקראת אפשרות של הטלת מכסים בענף הפרמצבטיקה. עבור נובו נורדיסק הדנית Novo Nordisk A/S 7.3%  , אחת מהחברות האירופיות הבולטות שפועלות בארה"ב, מדובר באיום ממשי. החברה נשענת על שוק התרופות האמריקאי כקטר צמיחה מרכזי, במיוחד בזכות הצלחת התרופות Wegovy ו-Ozempic לטיפול בהשמנת יתר וסוכרת. אם המכסים יוטלו בפועל, המשמעות עלולה להיות פגיעה ברווחיות ובכושר התחרות, מה שמעורר דאגה בקרב המשקיעים. דוחותיה לרבעון הראשון יפורסמו ב-7 במאי, וצפויים לספק רמזים ראשונים לגבי היערכות החברה לאפשרות זו.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן