ספינה של מארסק
צילום: unsplash

עונת הדוחות באירופה בצל מכסי טראמפ: האם נראה את עומק הפגיעה?

המכסים החדשים שמובילה ארה"ב מטילים צל כבד על הדוחות של החברות המובילות באירופה, משילוח בינלאומי ונפט, דרך רכב ותעופה ועד פרמצבטיקה. המשקיעים דרוכים לקראת סימנים לפגיעה ברווחיות ובביקושים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אירופה

עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2025 נפתחת כשהשווקים באירופה מתוחים ומבולבלים, לא בשל תוצאות עסקיות בלבד, אלא בגלל ענן כבד של חוסר ודאות שמרחף מעל הכלכלה העולמית. הסיבה המרכזית היא מדיניות המכסים האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנכנסה לתוקף באפריל וכוללת שינויים תכופים, הפכפכות והרחבות בלתי צפויות.


השלכות הסחר החדשות כבר באות לידי ביטוי. ענקית הספנות הדנית מארסק (MAERSK), שתדווח ב-8 במאי, כבר הגדירה את המכסים כ"משמעותיים ולא חיוביים לכלכלה הגלובלית". התחום הימי מושפע ישירות מהעימות בין ארה"ב לסין, שני השחקנים הגדולים בזירה. התחזיות מצביעות על ירידה חדה ברווחי מארסק, עם EBITDA צפוי של 2.3 מיליארד דולר בלבד, לעומת 3.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם, צניחה של למעלה מ-35%.


גם מגזר האנרגיה לא נותר חסין. תאגיד הנפט הבריטי Shell Shell -0.66%  , שצפוי לפרסם את דוחותיו ב-2 במאי, מתמודד עם ירידת מחירי האנרגיה, תקלות בלתי צפויות בייצור (לרבות באוסטרליה), ולחצים גוברים לשפר רווחיות דווקא בעידן של חוסר יציבות. הרווח הרבעוני החזוי עומד על כ-5.1 מיליארד דולר, ירידה חדה לעומת 7.73 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. על אף ההתמקדות ביעילות וצמצום הוצאות, ההשפעה של מדיניות המכסים ותחושת ההאטה הכלכלית העולמית מקשות על המשך מגמת הצמיחה בענף.


תעשיית הרכב הגרמנית, ובפרט פולקסווגן Volkswagen AG ST 0.74%  , מוצאת את עצמה בלב הסערה של מלחמת הסחר המתחדשת. פולקסווגן צפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון הראשון ב-30 באפריל, אך כבר עתה ברור כי היא בין החברות האירופיות החשופות ביותר למכסים החדשים שמטילה ארה"ב. המס החדש בגובה 25% על כל רכב מיובא משפיע לא רק על כלי רכב המיוצרים באירופה, אלא גם על אלו שמורכבים במקסיקו ובקנדה, מדינות שעד כה נחשבו לנתיב עוקף מכסים עבור יצרניות הרכב הבינלאומיות.

למרות שמפעל החברה בצ'טנוגה, טנסי, מעניק לה דריסת רגל ייצור מקומית שיכולה למתן חלק מהפגיעה, אנליסטים מעריכים כי לא ניתן יהיה להימנע מהשפעה שלילית על שולי הרווח. העלויות הלוגיסטיות, התלות ברכיבים אירופיים, וחוסר הוודאות סביב התנהלות ממשל טראמפ, כולם יחד יוצרים סביבה עסקית מאתגרת. גם אם הביקוש המקומי יישמר, החשש המרכזי הוא ממעבר של הצרכנים לאופציות זולות יותר או מקומיות, והפחתה באטרקטיביות של רכבי הפרימיום האירופיים בשוק האמריקאי.



תחום התעופה, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך התאוששות זהיר ממשבר הקורונה, נקלע שוב לאי ודאות כלכלית. לופטהנזה Deutsche Lufthansa AG , מהשחקניות המרכזיות בשוק האירופי, נהנתה ברבעון הראשון מעלייה בביקוש בטיסות טרנסאטלנטיות ותיירות עסקית, אך הרוח החיובית הזאת נבלמה לנוכח שורה של אתגרים שהצטברו במהירות. מכסי הסחר שהטיל הממשל האמריקאי, עיצומים פוליטיים, שביתות עובדים בגרמניה ובעיות באספקת מטוסים חדשים, בעיקר מדגמי בואינג, מערערים את תחזיות הצמיחה. גם הלחצים האינפלציוניים, המתבטאים בעלויות דלק ושכר, מכבידים על הפעילות השוטפת. האנליסטים מעריכים כי הקבוצה תסיים את הרבעון עם הפסד תפעולי של כ-630 מיליון דולר, שיפור לעומת התקופה המקבילה אשתקד (הפסד של 871 מיליון דולר), אך עדיין רחוק מחזרה לרווחיות.


ובחזית אחרת, גם ענקיות התרופות מוצאות עצמן בעין הסערה. משרד הסחר האמריקאי פתח בחקירה תקדימית שמטרתה לבחון האם ייבוא תרופות מחו"ל פוגע בביטחון הלאומי, מה שמהווה איתות ברור לקראת אפשרות של הטלת מכסים בענף הפרמצבטיקה. עבור נובו נורדיסק הדנית Novo Nordisk A/S -0.22%  , אחת מהחברות האירופיות הבולטות שפועלות בארה"ב, מדובר באיום ממשי. החברה נשענת על שוק התרופות האמריקאי כקטר צמיחה מרכזי, במיוחד בזכות הצלחת התרופות Wegovy ו-Ozempic לטיפול בהשמנת יתר וסוכרת. אם המכסים יוטלו בפועל, המשמעות עלולה להיות פגיעה ברווחיות ובכושר התחרות, מה שמעורר דאגה בקרב המשקיעים. דוחותיה לרבעון הראשון יפורסמו ב-7 במאי, וצפויים לספק רמזים ראשונים לגבי היערכות החברה לאפשרות זו.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".