עונת הדוחות באירופה בצל מכסי טראמפ: האם נראה את עומק הפגיעה?
המכסים החדשים שמובילה ארה"ב מטילים צל כבד על הדוחות של החברות המובילות באירופה, משילוח בינלאומי ונפט, דרך רכב ותעופה ועד פרמצבטיקה. המשקיעים דרוכים לקראת סימנים לפגיעה ברווחיות ובביקושים
אירופה עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2025 נפתחת כשהשווקים באירופה מתוחים ומבולבלים, לא בשל תוצאות עסקיות בלבד, אלא בגלל ענן כבד של חוסר ודאות שמרחף מעל הכלכלה העולמית. הסיבה המרכזית היא מדיניות המכסים האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנכנסה לתוקף באפריל
וכוללת שינויים תכופים, הפכפכות והרחבות בלתי צפויות.
השלכות הסחר החדשות כבר באות לידי ביטוי. ענקית הספנות הדנית מארסק (MAERSK), שתדווח ב-8 במאי, כבר הגדירה את המכסים כ"משמעותיים ולא חיוביים לכלכלה הגלובלית". התחום הימי מושפע ישירות מהעימות בין ארה"ב לסין, שני השחקנים הגדולים בזירה. התחזיות מצביעות על ירידה חדה ברווחי מארסק, עם EBITDA צפוי של 2.3 מיליארד דולר בלבד, לעומת 3.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם, צניחה של למעלה מ-35%.
גם מגזר האנרגיה לא נותר חסין. תאגיד הנפט
הבריטי Shell Shell 0.07% , שצפוי לפרסם את דוחותיו ב-2 במאי, מתמודד עם ירידת מחירי האנרגיה, תקלות בלתי צפויות בייצור (לרבות באוסטרליה), ולחצים גוברים לשפר רווחיות דווקא בעידן של חוסר יציבות. הרווח הרבעוני החזוי עומד על כ-5.1
מיליארד דולר, ירידה חדה לעומת 7.73 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. על אף ההתמקדות ביעילות וצמצום הוצאות, ההשפעה של מדיניות המכסים ותחושת ההאטה הכלכלית העולמית מקשות על המשך מגמת הצמיחה בענף.
תעשיית הרכב הגרמנית, ובפרט פולקסווגן Volkswagen AG ST -1.73% , מוצאת את עצמה בלב הסערה של מלחמת הסחר המתחדשת. פולקסווגן צפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון הראשון ב-30 באפריל, אך כבר עתה ברור כי היא בין החברות האירופיות החשופות ביותר למכסים החדשים שמטילה ארה"ב. המס החדש בגובה 25% על כל רכב מיובא משפיע לא רק על כלי רכב המיוצרים באירופה, אלא גם על אלו שמורכבים במקסיקו ובקנדה, מדינות שעד כה נחשבו לנתיב עוקף מכסים עבור יצרניות הרכב הבינלאומיות.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות שמפעל החברה בצ'טנוגה, טנסי, מעניק לה דריסת רגל ייצור מקומית שיכולה
למתן חלק מהפגיעה, אנליסטים מעריכים כי לא ניתן יהיה להימנע מהשפעה שלילית על שולי הרווח. העלויות הלוגיסטיות, התלות ברכיבים אירופיים, וחוסר הוודאות סביב התנהלות ממשל טראמפ, כולם יחד יוצרים סביבה עסקית מאתגרת. גם אם הביקוש המקומי יישמר, החשש המרכזי הוא ממעבר של
הצרכנים לאופציות זולות יותר או מקומיות, והפחתה באטרקטיביות של רכבי הפרימיום האירופיים בשוק האמריקאי.
תחום התעופה, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך התאוששות זהיר ממשבר הקורונה, נקלע שוב לאי ודאות כלכלית. לופטהנזה Deutsche
Lufthansa AG , מהשחקניות המרכזיות בשוק האירופי, נהנתה ברבעון הראשון מעלייה בביקוש בטיסות טרנסאטלנטיות ותיירות עסקית, אך הרוח החיובית הזאת נבלמה לנוכח שורה של אתגרים שהצטברו במהירות. מכסי הסחר שהטיל הממשל האמריקאי, עיצומים פוליטיים, שביתות עובדים בגרמניה
ובעיות באספקת מטוסים חדשים, בעיקר מדגמי בואינג, מערערים את תחזיות הצמיחה. גם הלחצים האינפלציוניים, המתבטאים בעלויות דלק ושכר, מכבידים על הפעילות השוטפת. האנליסטים מעריכים כי הקבוצה תסיים את הרבעון עם הפסד תפעולי של כ-630 מיליון דולר, שיפור לעומת התקופה המקבילה
אשתקד (הפסד של 871 מיליון דולר), אך עדיין רחוק מחזרה לרווחיות.
ובחזית אחרת, גם ענקיות התרופות מוצאות עצמן בעין הסערה. משרד הסחר האמריקאי פתח בחקירה תקדימית שמטרתה לבחון האם ייבוא תרופות מחו"ל פוגע בביטחון הלאומי, מה שמהווה איתות
ברור לקראת אפשרות של הטלת מכסים בענף הפרמצבטיקה. עבור נובו נורדיסק הדנית Novo Nordisk A/S -1.83% , אחת מהחברות האירופיות הבולטות שפועלות בארה"ב, מדובר באיום ממשי. החברה נשענת על שוק התרופות האמריקאי כקטר צמיחה מרכזי, במיוחד
בזכות הצלחת התרופות Wegovy ו-Ozempic לטיפול בהשמנת יתר וסוכרת. אם המכסים יוטלו בפועל, המשמעות עלולה להיות פגיעה ברווחיות ובכושר התחרות, מה שמעורר דאגה בקרב המשקיעים. דוחותיה לרבעון הראשון יפורסמו ב-7 במאי, וצפויים לספק רמזים ראשונים לגבי היערכות החברה לאפשרות
זו.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
