עונת הדוחות באירופה בצל מכסי טראמפ: האם נראה את עומק הפגיעה?
המכסים החדשים שמובילה ארה"ב מטילים צל כבד על הדוחות של החברות המובילות באירופה, משילוח בינלאומי ונפט, דרך רכב ותעופה ועד פרמצבטיקה. המשקיעים דרוכים לקראת סימנים לפגיעה ברווחיות ובביקושים
אירופה עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2025 נפתחת כשהשווקים באירופה מתוחים ומבולבלים, לא בשל תוצאות עסקיות בלבד, אלא בגלל ענן כבד של חוסר ודאות שמרחף מעל הכלכלה העולמית. הסיבה המרכזית היא מדיניות המכסים האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנכנסה לתוקף באפריל
וכוללת שינויים תכופים, הפכפכות והרחבות בלתי צפויות.
השלכות הסחר החדשות כבר באות לידי ביטוי. ענקית הספנות הדנית מארסק (MAERSK), שתדווח ב-8 במאי, כבר הגדירה את המכסים כ"משמעותיים ולא חיוביים לכלכלה הגלובלית". התחום הימי מושפע ישירות מהעימות בין ארה"ב לסין, שני השחקנים הגדולים בזירה. התחזיות מצביעות על ירידה חדה ברווחי מארסק, עם EBITDA צפוי של 2.3 מיליארד דולר בלבד, לעומת 3.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם, צניחה של למעלה מ-35%.
גם מגזר האנרגיה לא נותר חסין. תאגיד הנפט
הבריטי Shell Shell 0.8% , שצפוי לפרסם את דוחותיו ב-2 במאי, מתמודד עם ירידת מחירי האנרגיה, תקלות בלתי צפויות בייצור (לרבות באוסטרליה), ולחצים גוברים לשפר רווחיות דווקא בעידן של חוסר יציבות. הרווח הרבעוני החזוי עומד על כ-5.1
מיליארד דולר, ירידה חדה לעומת 7.73 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. על אף ההתמקדות ביעילות וצמצום הוצאות, ההשפעה של מדיניות המכסים ותחושת ההאטה הכלכלית העולמית מקשות על המשך מגמת הצמיחה בענף.
תעשיית הרכב הגרמנית, ובפרט פולקסווגן Volkswagen AG ST 0.38% , מוצאת את עצמה בלב הסערה של מלחמת הסחר המתחדשת. פולקסווגן צפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון הראשון ב-30 באפריל, אך כבר עתה ברור כי היא בין החברות האירופיות החשופות ביותר למכסים החדשים שמטילה ארה"ב. המס החדש בגובה 25% על כל רכב מיובא משפיע לא רק על כלי רכב המיוצרים באירופה, אלא גם על אלו שמורכבים במקסיקו ובקנדה, מדינות שעד כה נחשבו לנתיב עוקף מכסים עבור יצרניות הרכב הבינלאומיות.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות שמפעל החברה בצ'טנוגה, טנסי, מעניק לה דריסת רגל ייצור מקומית שיכולה
למתן חלק מהפגיעה, אנליסטים מעריכים כי לא ניתן יהיה להימנע מהשפעה שלילית על שולי הרווח. העלויות הלוגיסטיות, התלות ברכיבים אירופיים, וחוסר הוודאות סביב התנהלות ממשל טראמפ, כולם יחד יוצרים סביבה עסקית מאתגרת. גם אם הביקוש המקומי יישמר, החשש המרכזי הוא ממעבר של
הצרכנים לאופציות זולות יותר או מקומיות, והפחתה באטרקטיביות של רכבי הפרימיום האירופיים בשוק האמריקאי.
תחום התעופה, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך התאוששות זהיר ממשבר הקורונה, נקלע שוב לאי ודאות כלכלית. לופטהנזה Deutsche
Lufthansa AG , מהשחקניות המרכזיות בשוק האירופי, נהנתה ברבעון הראשון מעלייה בביקוש בטיסות טרנסאטלנטיות ותיירות עסקית, אך הרוח החיובית הזאת נבלמה לנוכח שורה של אתגרים שהצטברו במהירות. מכסי הסחר שהטיל הממשל האמריקאי, עיצומים פוליטיים, שביתות עובדים בגרמניה
ובעיות באספקת מטוסים חדשים, בעיקר מדגמי בואינג, מערערים את תחזיות הצמיחה. גם הלחצים האינפלציוניים, המתבטאים בעלויות דלק ושכר, מכבידים על הפעילות השוטפת. האנליסטים מעריכים כי הקבוצה תסיים את הרבעון עם הפסד תפעולי של כ-630 מיליון דולר, שיפור לעומת התקופה המקבילה
אשתקד (הפסד של 871 מיליון דולר), אך עדיין רחוק מחזרה לרווחיות.
ובחזית אחרת, גם ענקיות התרופות מוצאות עצמן בעין הסערה. משרד הסחר האמריקאי פתח בחקירה תקדימית שמטרתה לבחון האם ייבוא תרופות מחו"ל פוגע בביטחון הלאומי, מה שמהווה איתות
ברור לקראת אפשרות של הטלת מכסים בענף הפרמצבטיקה. עבור נובו נורדיסק הדנית Novo Nordisk A/S 2.52% , אחת מהחברות האירופיות הבולטות שפועלות בארה"ב, מדובר באיום ממשי. החברה נשענת על שוק התרופות האמריקאי כקטר צמיחה מרכזי, במיוחד
בזכות הצלחת התרופות Wegovy ו-Ozempic לטיפול בהשמנת יתר וסוכרת. אם המכסים יוטלו בפועל, המשמעות עלולה להיות פגיעה ברווחיות ובכושר התחרות, מה שמעורר דאגה בקרב המשקיעים. דוחותיה לרבעון הראשון יפורסמו ב-7 במאי, וצפויים לספק רמזים ראשונים לגבי היערכות החברה לאפשרות
זו.
וול סטריט השוק האמריקאי"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?
העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?
וול סטריט חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.
לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.
וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.
מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.
- בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
- המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.
טאקאיצ’י, יפן, צילום: רשתות חברתיותהאישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
סנאה טאקאיצ'י נבחרה לראש ממשלת יפן; השווקים עלו לקראת הבחירה; הדרך אל הפסגה ועל המניות היפניות?
היום נבחרה סנאה טאקאיצ'י לראש ממשלת יפן, והפכה לאישה הראשונה בתולדות המדינה שמגיעה לתפקיד זה. זהו ציון דרך משמעותי במדינה שבה שיעור הנשים בפרלמנט נמוך באופן מביך, כ-10% בלבד, אך מבחינת התוכן מדובר לא רק בסמל, אלא בשינוי כיוון פוליטי, חברתי ואסטרטגי דרמטי.
הדרך הארוכה אל הפסגה
טאקאיצ'י, ילידת 1961 מאזור נארה, החלה את דרכה הפוליטית באמצע שנות התשעים. בשנים האחרונות הפכה לדמות המרכזית במפלגת הליברלים-דמוקרטים (LDP), המפלגה השלטת ביפן כמעט ללא הפסקה מאז 1955. היא זכתה בבחירות למנהיגות המפלגה בתחילת אוקטובר 2025, ובהמשך נבחרה גם לראשות הממשלה. העלייה הושלמה לאחר שהברית הקואליציונית המסורתית של ה-LDP עם מפלגת קומייטו קרסה, וטאקאיצ'י נאלצה לבנות שותפות חדשה עם מפלגת החדשנות של יפן.
הפרדוקס המרתק: אישה שמרנית בעמדת כוח
טאקאיצ'י מזוהה כקונסרבטיבית נוקשה במיוחד, ממשיכת דרכו של ראש הממשלה המנוח שינזו אבה, מנטורה הפוליטי. היא אימצה את אג'נדתו של חיזוק הביטחון הלאומי, הקפדה על ערכי משפחה מסורתיים, והשקעות ציבוריות מסיביות במה שכבר מכונה "סנאנומיקס". הפרדוקס המרתק הוא שלמרות היותה דמות נשית פורצת דרך, רוב העמדות שלה אינן מזוהות עם רפורמות מגדריות או מדיניות שמקדמת שוויון.
היא מתנגדת לשינוי חוק השמות למשפחות, המחייב נשים לאמץ את שם בעלן, ואינה תומכת בפתיחת הירושה הקיסרית לנשים. בנושא ההגירה היא תומכת בהקשחת המדיניות, ובתחום הביטחון היא דוגלת בשינוי סעיף 9 הפציפיסטי בחוקה והגדלת תקציב הביטחון באופן משמעותי. במקביל, היא מקדמת השקעות ענק בבינה מלאכותית, חומרים מתקדמים והגנת סייבר.
- ההצלחה של באפט ביפן והאם השיאים ימשיכו להישבר?
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארבעת האתגרים הבוערים על שולחנה
המשבר הכלכלי שלא נגמר הוא האתגר הראשון והמרכזי. יפן מתמודדת עם צמיחה נמוכה מזה שלושה עשורים, וטאקאיצ'י הציבה כמטרה את יצירת "קרן חירום לאומית" עם השקעות ממשלתיות של טריליוני ין בתחומים אסטרטגיים, כדי לעורר צמיחה ולעמוד באיומים כלכליים.
