ספינה של מארסק
צילום: unsplash

עונת הדוחות באירופה בצל מכסי טראמפ: האם נראה את עומק הפגיעה?

המכסים החדשים שמובילה ארה"ב מטילים צל כבד על הדוחות של החברות המובילות באירופה, משילוח בינלאומי ונפט, דרך רכב ותעופה ועד פרמצבטיקה. המשקיעים דרוכים לקראת סימנים לפגיעה ברווחיות ובביקושים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אירופה

עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2025 נפתחת כשהשווקים באירופה מתוחים ומבולבלים, לא בשל תוצאות עסקיות בלבד, אלא בגלל ענן כבד של חוסר ודאות שמרחף מעל הכלכלה העולמית. הסיבה המרכזית היא מדיניות המכסים האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנכנסה לתוקף באפריל וכוללת שינויים תכופים, הפכפכות והרחבות בלתי צפויות.


השלכות הסחר החדשות כבר באות לידי ביטוי. ענקית הספנות הדנית מארסק (MAERSK), שתדווח ב-8 במאי, כבר הגדירה את המכסים כ"משמעותיים ולא חיוביים לכלכלה הגלובלית". התחום הימי מושפע ישירות מהעימות בין ארה"ב לסין, שני השחקנים הגדולים בזירה. התחזיות מצביעות על ירידה חדה ברווחי מארסק, עם EBITDA צפוי של 2.3 מיליארד דולר בלבד, לעומת 3.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם, צניחה של למעלה מ-35%.


גם מגזר האנרגיה לא נותר חסין. תאגיד הנפט הבריטי Shell Shell 0.07%  , שצפוי לפרסם את דוחותיו ב-2 במאי, מתמודד עם ירידת מחירי האנרגיה, תקלות בלתי צפויות בייצור (לרבות באוסטרליה), ולחצים גוברים לשפר רווחיות דווקא בעידן של חוסר יציבות. הרווח הרבעוני החזוי עומד על כ-5.1 מיליארד דולר, ירידה חדה לעומת 7.73 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. על אף ההתמקדות ביעילות וצמצום הוצאות, ההשפעה של מדיניות המכסים ותחושת ההאטה הכלכלית העולמית מקשות על המשך מגמת הצמיחה בענף.


תעשיית הרכב הגרמנית, ובפרט פולקסווגן Volkswagen AG ST 2.28%  , מוצאת את עצמה בלב הסערה של מלחמת הסחר המתחדשת. פולקסווגן צפויה לפרסם את תוצאותיה לרבעון הראשון ב-30 באפריל, אך כבר עתה ברור כי היא בין החברות האירופיות החשופות ביותר למכסים החדשים שמטילה ארה"ב. המס החדש בגובה 25% על כל רכב מיובא משפיע לא רק על כלי רכב המיוצרים באירופה, אלא גם על אלו שמורכבים במקסיקו ובקנדה, מדינות שעד כה נחשבו לנתיב עוקף מכסים עבור יצרניות הרכב הבינלאומיות.

למרות שמפעל החברה בצ'טנוגה, טנסי, מעניק לה דריסת רגל ייצור מקומית שיכולה למתן חלק מהפגיעה, אנליסטים מעריכים כי לא ניתן יהיה להימנע מהשפעה שלילית על שולי הרווח. העלויות הלוגיסטיות, התלות ברכיבים אירופיים, וחוסר הוודאות סביב התנהלות ממשל טראמפ, כולם יחד יוצרים סביבה עסקית מאתגרת. גם אם הביקוש המקומי יישמר, החשש המרכזי הוא ממעבר של הצרכנים לאופציות זולות יותר או מקומיות, והפחתה באטרקטיביות של רכבי הפרימיום האירופיים בשוק האמריקאי.



תחום התעופה, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך התאוששות זהיר ממשבר הקורונה, נקלע שוב לאי ודאות כלכלית. לופטהנזה Deutsche Lufthansa AG , מהשחקניות המרכזיות בשוק האירופי, נהנתה ברבעון הראשון מעלייה בביקוש בטיסות טרנסאטלנטיות ותיירות עסקית, אך הרוח החיובית הזאת נבלמה לנוכח שורה של אתגרים שהצטברו במהירות. מכסי הסחר שהטיל הממשל האמריקאי, עיצומים פוליטיים, שביתות עובדים בגרמניה ובעיות באספקת מטוסים חדשים, בעיקר מדגמי בואינג, מערערים את תחזיות הצמיחה. גם הלחצים האינפלציוניים, המתבטאים בעלויות דלק ושכר, מכבידים על הפעילות השוטפת. האנליסטים מעריכים כי הקבוצה תסיים את הרבעון עם הפסד תפעולי של כ-630 מיליון דולר, שיפור לעומת התקופה המקבילה אשתקד (הפסד של 871 מיליון דולר), אך עדיין רחוק מחזרה לרווחיות.


ובחזית אחרת, גם ענקיות התרופות מוצאות עצמן בעין הסערה. משרד הסחר האמריקאי פתח בחקירה תקדימית שמטרתה לבחון האם ייבוא תרופות מחו"ל פוגע בביטחון הלאומי, מה שמהווה איתות ברור לקראת אפשרות של הטלת מכסים בענף הפרמצבטיקה. עבור נובו נורדיסק הדנית Novo Nordisk A/S 2.97%  , אחת מהחברות האירופיות הבולטות שפועלות בארה"ב, מדובר באיום ממשי. החברה נשענת על שוק התרופות האמריקאי כקטר צמיחה מרכזי, במיוחד בזכות הצלחת התרופות Wegovy ו-Ozempic לטיפול בהשמנת יתר וסוכרת. אם המכסים יוטלו בפועל, המשמעות עלולה להיות פגיעה ברווחיות ובכושר התחרות, מה שמעורר דאגה בקרב המשקיעים. דוחותיה לרבעון הראשון יפורסמו ב-7 במאי, וצפויים לספק רמזים ראשונים לגבי היערכות החברה לאפשרות זו.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.