openai
צילום: טוויטר

OpenAI צופה שההכנסות יגיעו ל-12.7 מיליארד דולר כבר השנה

הצמיחה המטאורית של OpenAI: מ-3.7 מיליארד דולר ל-125 מיליארד תוך שבע שנים, אך רווחיות רק ב-2029

אדיר בן עמי |

חברת הבינה המלאכותית OpenAI, המפתחת של ChatGPT, צופה לרשום זינוק משמעותי בהכנסותיה השנה, עם תחזית הכנסות של 12.7 מיליארד דולר - פי שלושה מההכנסה בשנה שעברה. התחזית המרשימה מבוססת על הצלחת מוצרי התוכנה בתשלום של החברה.


על פי הדיווחים, OpenAI רשמה הכנסות של 3.7 מיליארד דולר בשנת 2023. קצב הגידול המואץ צפוי להימשך גם בשנה הבאה, עם תחזית להכנסות בגובה 29.4 מיליארד דולר בשנת 2025 - הכפלה נוספת של ההכנסות.


OpenAI סירבה להגיב לנתונים, אולם יש לציין כי בספטמבר האחרון דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי החברה מתכננת להגיע להכנסות של 11.6 מיליארד דולר עד 2025, תחזית שכעת נראית צנועה מדי לאור הנתונים החדשים.


בשנתיים שחלפו מאז השיקה OpenAI את צ'אטבוט ChatGPT שלה, החברה השיקה מגוון אפשרויות מנוי בתשלום עבור צרכנים פרטיים ועסקים כאחד. בספטמבר השנה הודיעה החברה כי הגיעה למיליון משתמשים משלמים בגרסאות העסקיות של ChatGPT. לאחרונה, הוסיפה החברה אפשרות מנוי ChatGPT Pro במחיר 200 דולר לחודש, המציעה גישה למודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר שלה. בנוסף, OpenAI שוקלת לגבות אלפי דולרים בחודש עבור מוצרי AI מסוימים במסגרת אסטרטגיית התמחור שלה. האסטרטגיה החדשה נראית נועזת אך תואמת את הביקוש העצום למוצרי החברה ואת היתרון התחרותי שלה בשוק הבינה המלאכותית.


רווחיות רק ב-2029

למרות הזינוק בהכנסות, OpenAI מתמודדת עם עלויות משמעותיות הנובעות מהצורך בשבבים מתקדמים, מרכזי נתונים וכוח אדם מיומן לפיתוח מערכות בינה מלאכותית חדשניות. לפי המקור, החברה אינה צופה להגיע לתזרים מזומנים חיובי עד שנת 2029 - שנה שבה היא מתכננת להגיע להכנסות של יותר מ-125 מיליארד דולר. הפער הגדול בין ההכנסות לרווחיות מדגיש את האתגרים הכלכליים שבפיתוח טכנולוגיית בינה מלאכותית מתקדמת. עלויות התשתית, האחסון והפיתוח הן עצומות, ודורשות השקעה מתמשכת של הון משמעותי לשנים רבות קדימה.


כדי לממן את הצמיחה המהירה ואת ההשקעות הדרושות, OpenAI מנהלת שיחות לגיוס עד 40 מיליארד דולר בסבב השקעה בהובלת קבוצת SoftBank, לפי דיווח של בלומברג מחודש ינואר. לפי הדיווח, התמחור של החברה בסבב הגיוס עשוי להגיע עד 300 מיליארד דולר, מה שיהפוך אותה לאחת החברות הפרטיות היקרות בעולם.


במקביל לגיוס ההון, OpenAI מנהלת שיחות עם רגולטורים במטרה לשנות את המבנה התאגידי שלה - ממלכ"ר לחברת רווח מסורתית יותר עם הגדרה של חברה לתועלת הציבור. שינוי זה עשוי לאפשר לחברה גמישות רבה יותר בגיוס כספים והענקת אופציות לעובדים, תוך שימור המחויבות למשימה המקורית שלה - פיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI) שתועיל לאנושות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?




המוטיבציה של העובדים יורדת

מה קורה לעובדים שרואים את השכר שלהם מתכווץ בעקבות נפילת המניה? כנראה שזו שאלה רטורית. בחברות כאלו, מחיר המניה הוא שיחת המסדרון, יש אכזבה, אפילו תסכול. יש מסר מההנהלה ברוב המקרים שיהיה בסדר. יש מקומות שההנהלה "יורדת לשטח" ומסבירה ומרגיעה. יש מנהלי ביניים שמסבירים שאולי זו דווקא הזדמנות כי מחיר המניות בחבילה הקרובה שיקבלו העובדים יהיה נמוך והכמות גדולה.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.