האם גיוס מאות עובדים במאנדי הוא רמז לדוחות טובים?
חברת התוכנה הישראלית מגייסת 400 עובדים בישראל, אבל מה זה אומר על התוצאות שהיא צפויה להציג ברבעון הקרוב והאם הצמיחה שהיא הציגה עד כה תמשך?
חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הודיעה אתמול כי חתמה על הסכם להשכרת משרדים חדשים בישראל, שנועדו לתמוך את הצמיחה בכוח האדם המקומי שלה, הכולל גיוס של כ-400 עובדים חדשים בארץ. זאת, כחלק מהליך גיוס גדול יותר של עובדים, אשר צפוי על פי החברה להגדיל את מצבת כוח האדם שלה ביותר מ-20%.
מאנדיי מעסיקה כיום כ-2,500 עובדים ברחבי העולם, מהם כ-1,500 בישראל. אך לדברי החברה ההתרחבות בישראל היא חלק ממהלך צמיחה גלובלי נרחב שהיא מובילה. כך למשל, בהמשך השנה משרדי החברה בלונדון יועתקו למתחם חדש, שיהיה גדול פי שלושה משטח המשרד הנוכחי. בדנבר, הרחיבה החברה בנובמבר האחרון את משרדיה בכ-2,500 מ"ר במקביל, היא מרחיבה משמעותית את נוכחותה בסאו פאולו, ומשיקה משרדים מקומיים חדשים באירופה: משרד בצרפת, גרמניה, שווייץ ואוסטריה. מה שמעלה את השאלה האם זה אומר שהחברה בדרך להציג תוצאות טובות?
איך יראו הדוחות הקרובים?
בעוד פחת משבועיים צפויה מאנדיי לפרסם את תוצאותיה לרבעון האחרון של שנת 2024. ברבעונים האחרונים הרגילה החברה את המשקיעים לכך שהיא מכה את הצפי בגדול בשורה העליונה והתחתונה, מה שהביא לכך שלמרות תוצאות טובות ברבעון הקודם (Q3), שעלו על התחזיות המוקדמות של האנליסטים המניה ירדה בכ-20% ביומיים שלאחר מכן. לכך הצטרפה גם תחזית פושרת לרבעון הרביעי אותו היא צופה לסיים עם הכנסות של 260-262 מיליון דולר. בהתאם, צפי האנליסטים הוא שהחברה תציג הכנסות של כ-261.2 מיליון דולר לצד רווח נקי מתואם של 0.79 דולר למניה.
במידה והחברה תעמוד בצפי האנליסטים כפי שעשתה ברבעונים האחרונים היא צפויה לסיים את שנת 20225 עם הכנסות של כ-956.7 מיליון דולר, צמיחה של כ-30% ביחס להכנסות של כ-729.7 מיליון דולר אותם רשמה החברה במהלך שנת 2023. כך שאת הגיוסים האחרונים ניתן להשליך במידה רבה על התוצאות והצמיחה שהחברה הציגה עד כה. אך מה בנוגע לעתיד? האם ניתן לקבוע שהגידול המשמעותי בכוח האדם בהכרח מעיד על כך שהחברה תציג תוצאות חיוביות בעוד שבועיים? כלל לא בטוח, אבל זה בהחלט מעיד על הביטחון של הנהלת החברה בהמשך הצמיחה המתמשכת.
- אחרי שפיטרה בינואר: אקווה סקיוריטי מגייסת
- מאנדיי מתרחבת: מגייסת 400 עובדים ושוכרת משרדים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת השנה שעברה נבחרו היזמים של מאנדיי רועי מן וערן זינמן לאנשי השנה של ביזפורטל, ובראיון איתם הם העריכו שהחברה יכולה להגיע גם לשווי של עשרות וגם 100 מיליארד דולר, זאת בעת שמאנדיי נסחרה לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר. מאז, ולמרות הירידה בשווי אחרי הדוחות הקודמים, זינק שוויה לכ-12.46 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לאחת מהחברות הישראליות הגדולות בוול סטריט.
אבל אחרי שאמרנו את כל זה, צריך לזכור שמאנדיי פועלת בתחום תחרותי מאד, והיא אמנם מציגה צמיחה מתמשכת בהכנסות אך היא בהחלט לא יכולה לנוח על זרי הדפנה. לכן, צריך לראות את הגידול בכוח האדם והגיוס גם על רקע השוק התחרותי שבו היא פועלת. תוכנה טובה לקוחות משלמים, אמנם מאפשרים צמיחה אך גם מצריכים פיתוח ועדכון כל הזמן, ולכן החברה נדרשת כל העת להגדיל את מצבת כוח האדם שגם תתמוך בשיפור ובהתקדמות של השירותים שהיא מציעה ללקוחות.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
