הבורסה לני"ע בתל אביב: שבוע חדש - שיאים חדשים?
רוח גבית קלה תנשב הבוקר באחד העם, לאחר שוול סטריט חתמה אמש את המסחר בעליות שערים, גם אם מתונות למדי. ועם זאת, יש לציין, כי המניות הדואליות של ת"א תפתחנה את שבוע המסחר המקוצר במגמה מעורבת של פערי ארביטראז'.
מדד ת"א 25 יפתח ברמה של 684.92 נקודות. מדד ת"א 100 יחל להסחר בגובה 700.41 נקודות. מדד התל טק 15 יפתח את המסחר ברמה של 420.29 נקודות.
4 מ-6 הדואליות של מדד המעו"ף תפתחנה בפערים שליליים, חדים וחדים פחות. כך, פרטנר (1.05%), פריגו (0.6%), אלביט מערכות (0.34%) וטבע (0.19%). גיוון ואלווריון תפתחנה בפערים חיוביים של 0.82% ו-5.88%, בהתאמה.
טבע תסחר על רקע הידיעות שנסובות מאז תום השבוע שעבר סביב תרופת הטייסברי - המתחרה מהעבר הקרוב של הקופקסון. מאמר מדעי שהתפרסם גרס כי התרופה של אלן ושל ביוג'ן עשוייה לשוב למדפים אם יאובחנו התסמינים השליליים שלה מבעוד מועד, אך בו בעת, התפרסמו חששות לפגיעה נוספת (חמישית במספר) במטופל.
פערים בולטים נוספים: שליליים לאודיוקודס (4.3%), מאינד (3.8%), קומפיוג'ן (3%), סרגון (2.3%) ומגל (1.23%) וחיוביים לאורכית (7.24%), מטאלינק (4.3%), שמיר אופטיקה (2.34%), טאואר (1.63%), נייס (1.26%) ומג'יק (1.13%).
מניות אורכית תסחרנה על רקע פרסומים מסוף השבוע כי ברודקום היא היא המנהלת מו"מ עם אורכית לרכישת חברת הבת - קוריג'נט. על פי פרסומים, קוריג'נט תרכש בתוך ימים ספורים לפי שווי של כחצי מיליארד דולר - לא זעום כלל וכלל..
אפריקה ישרל תסחר בעניין על רקע הודעתה מסוף השבוע, כי תכפיל השקעתה ברצועת בתי המלון בלאס וגאס עם סכום נוסף של כ-740 מיליון דולר במיזם משותף עם איש העסקים יהושע בוימלגרין ושותפים אמריקנים נוספים. מדובר בהשקע הגדולה ביותר של החברה בפרויקט כלשהו. החברה ממתכננת לבנות בתי מלון משרדים ומגורים בהיקף של כ-4.5 מיליארד דולר.
ונחתום בבנקים. מעריב מפרסם הבוקר, כי שרי אריסון, שהינה, בין היתר, בעלת השליטה בבנק הפועלים מוכנה לצרף משקיע אסטרטגי חדש לגרעין השליטה בבנק, בתנאי שיהיה לו ערך מוסף לפעילות של הבנק.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
