הבורסה לני"ע בתל אביב: שבוע חדש - שיאים חדשים?
רוח גבית קלה תנשב הבוקר באחד העם, לאחר שוול סטריט חתמה אמש את המסחר בעליות שערים, גם אם מתונות למדי. ועם זאת, יש לציין, כי המניות הדואליות של ת"א תפתחנה את שבוע המסחר המקוצר במגמה מעורבת של פערי ארביטראז'.
מדד ת"א 25 יפתח ברמה של 684.92 נקודות. מדד ת"א 100 יחל להסחר בגובה 700.41 נקודות. מדד התל טק 15 יפתח את המסחר ברמה של 420.29 נקודות.
4 מ-6 הדואליות של מדד המעו"ף תפתחנה בפערים שליליים, חדים וחדים פחות. כך, פרטנר (1.05%), פריגו (0.6%), אלביט מערכות (0.34%) וטבע (0.19%). גיוון ואלווריון תפתחנה בפערים חיוביים של 0.82% ו-5.88%, בהתאמה.
טבע תסחר על רקע הידיעות שנסובות מאז תום השבוע שעבר סביב תרופת הטייסברי - המתחרה מהעבר הקרוב של הקופקסון. מאמר מדעי שהתפרסם גרס כי התרופה של אלן ושל ביוג'ן עשוייה לשוב למדפים אם יאובחנו התסמינים השליליים שלה מבעוד מועד, אך בו בעת, התפרסמו חששות לפגיעה נוספת (חמישית במספר) במטופל.
פערים בולטים נוספים: שליליים לאודיוקודס (4.3%), מאינד (3.8%), קומפיוג'ן (3%), סרגון (2.3%) ומגל (1.23%) וחיוביים לאורכית (7.24%), מטאלינק (4.3%), שמיר אופטיקה (2.34%), טאואר (1.63%), נייס (1.26%) ומג'יק (1.13%).
מניות אורכית תסחרנה על רקע פרסומים מסוף השבוע כי ברודקום היא היא המנהלת מו"מ עם אורכית לרכישת חברת הבת - קוריג'נט. על פי פרסומים, קוריג'נט תרכש בתוך ימים ספורים לפי שווי של כחצי מיליארד דולר - לא זעום כלל וכלל..
אפריקה ישרל תסחר בעניין על רקע הודעתה מסוף השבוע, כי תכפיל השקעתה ברצועת בתי המלון בלאס וגאס עם סכום נוסף של כ-740 מיליון דולר במיזם משותף עם איש העסקים יהושע בוימלגרין ושותפים אמריקנים נוספים. מדובר בהשקע הגדולה ביותר של החברה בפרויקט כלשהו. החברה ממתכננת לבנות בתי מלון משרדים ומגורים בהיקף של כ-4.5 מיליארד דולר.
ונחתום בבנקים. מעריב מפרסם הבוקר, כי שרי אריסון, שהינה, בין היתר, בעלת השליטה בבנק הפועלים מוכנה לצרף משקיע אסטרטגי חדש לגרעין השליטה בבנק, בתנאי שיהיה לו ערך מוסף לפעילות של הבנק.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
