הדולר מתחזק ל-4.371 שקל - הדוח של מריל לינץ' אחראי
הדולר האמריקאי התחזק היום בשיעור מתון של 0.14%. השער היציג נקבע במחיר של 4.371 שקל. האירו היציג נחלש ב-0.75% למחיר של 5.616 שקל. נראה כי להתחממות המדינית אין השפעה מיידית על זירת המסחר במטבעות בשוק המקומי, וכי המשקיעים מתפנים לאירועים טכניים יותר כגון השתלבות הזרים בשוק המניות המקומי וההמרות לשקל שעליה לבצע לשם כך, שמחלישות/מחזקות את הדולר בהתאם לתנועותיהן.
אבישי מחדר העסקאות במטבעות של בנק אוצר החייל מוסר לנו כי סקירה שפרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' העיבה היום על השקל וגרמה לו להחלש ביחס לדולר. "בתחילת הבוקר אספו פעילי המט"ח קצת דולרים, והשער עלה ל-4.38". אבישי הוסיף כי בימים הקרובים תתכן מגמה של התחזקות בשקל למרות צמצום פער הריביות, בעיקר עקב רכישת מניות פוטנציאלית על ידי הזרים. בשבוע שעבר הם רכשו מניות של בנק לאומי, וכך ראינו שהשקל שומר על כח, בזמן שהדולר מתחזק ב-4% מול האירו.
האנליסט אביעד קוטלר מפינוטק מציין כי לאחר הנאום האופטימי של מושל ה-FED, אלן גרינספאן, נסחר הדולר ברמתו הגבוהה מזה כ-3 חודשים, סביב הרמה של 1.2860 כנגד האירו וסביב הרמה של 104.30 כנגד היין. למרות זאת, בזירה הטכנית ניתן היה לזהות הערכות לפריצת רצועת הבולינג'ר העליונה, המעידה על החלשות זמנית של הדולר כנגד העיקריים.
יחד עם זאת, בהמשך היום צפוי לנאום נשיא ארה"ב, ג'ורג בוש, בנוגע לתוכנית תקציבית חדשה, עתירת צמצומים פיסקאליים. הצעה זו, אם תעבור את הסכמת הקונגרס, צפויה להשלים את מומנטום התחזקות הדולר הנתמך ע"י מדיניות אמריקאית לצמצום הגרעון. נאומו של בוש צפוי להשמע בשעה 15:15, זמן ישראל. לאחריו ידבר בכיר ה-FED אדוורד גרמליך בפאנל שאלות ותשובות לגבי הכלכלה האמריקאית.
קניות הדולר נתמכות גם ע"י סוחרים רבים שחזרו לזירה לאחר שהוסרו חששות השבוע שעבר מנתוני וועידת ה-G7. תוצאות הוועידה הראו על התעלמות האסייתים מדרישות המערב לרפורמות כלכליות, ולכן אין חשש להיחלשות הדולר אל מול היין כתוצאה מהערכה מחדש של היואן.
שני גופים בנקאים גדולים הראו היום דומיננטיות במסחר, מאנגליה וארה"ב, ושמרו על מכירות באיזור 1.2860. ניתוח טכני נוסף מראה כי נפילה מתחת לרמת ה-1.2775 עלולה להוביל להתקדמות לכיוון 1.2600, בעוד מרבית הסוחרים מעבירים פוזיציות "לונג" ל-"שורט".
כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2855. השבוע צפויים מספר חשובים, ביניהם מאזני המסחר בגרמניה, אנגליה וארה"ב. כאשר השבוע צפוי לשחק תפקיד גם נתון התקציב הפדרלי, אשר יעמיד במבחן את השקפת ה-FED בארה"ב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
