הדולר מתחזק ל-4.371 שקל - הדוח של מריל לינץ' אחראי
הדולר האמריקאי התחזק היום בשיעור מתון של 0.14%. השער היציג נקבע במחיר של 4.371 שקל. האירו היציג נחלש ב-0.75% למחיר של 5.616 שקל. נראה כי להתחממות המדינית אין השפעה מיידית על זירת המסחר במטבעות בשוק המקומי, וכי המשקיעים מתפנים לאירועים טכניים יותר כגון השתלבות הזרים בשוק המניות המקומי וההמרות לשקל שעליה לבצע לשם כך, שמחלישות/מחזקות את הדולר בהתאם לתנועותיהן.
אבישי מחדר העסקאות במטבעות של בנק אוצר החייל מוסר לנו כי סקירה שפרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' העיבה היום על השקל וגרמה לו להחלש ביחס לדולר. "בתחילת הבוקר אספו פעילי המט"ח קצת דולרים, והשער עלה ל-4.38". אבישי הוסיף כי בימים הקרובים תתכן מגמה של התחזקות בשקל למרות צמצום פער הריביות, בעיקר עקב רכישת מניות פוטנציאלית על ידי הזרים. בשבוע שעבר הם רכשו מניות של בנק לאומי, וכך ראינו שהשקל שומר על כח, בזמן שהדולר מתחזק ב-4% מול האירו.
האנליסט אביעד קוטלר מפינוטק מציין כי לאחר הנאום האופטימי של מושל ה-FED, אלן גרינספאן, נסחר הדולר ברמתו הגבוהה מזה כ-3 חודשים, סביב הרמה של 1.2860 כנגד האירו וסביב הרמה של 104.30 כנגד היין. למרות זאת, בזירה הטכנית ניתן היה לזהות הערכות לפריצת רצועת הבולינג'ר העליונה, המעידה על החלשות זמנית של הדולר כנגד העיקריים.
יחד עם זאת, בהמשך היום צפוי לנאום נשיא ארה"ב, ג'ורג בוש, בנוגע לתוכנית תקציבית חדשה, עתירת צמצומים פיסקאליים. הצעה זו, אם תעבור את הסכמת הקונגרס, צפויה להשלים את מומנטום התחזקות הדולר הנתמך ע"י מדיניות אמריקאית לצמצום הגרעון. נאומו של בוש צפוי להשמע בשעה 15:15, זמן ישראל. לאחריו ידבר בכיר ה-FED אדוורד גרמליך בפאנל שאלות ותשובות לגבי הכלכלה האמריקאית.
קניות הדולר נתמכות גם ע"י סוחרים רבים שחזרו לזירה לאחר שהוסרו חששות השבוע שעבר מנתוני וועידת ה-G7. תוצאות הוועידה הראו על התעלמות האסייתים מדרישות המערב לרפורמות כלכליות, ולכן אין חשש להיחלשות הדולר אל מול היין כתוצאה מהערכה מחדש של היואן.
שני גופים בנקאים גדולים הראו היום דומיננטיות במסחר, מאנגליה וארה"ב, ושמרו על מכירות באיזור 1.2860. ניתוח טכני נוסף מראה כי נפילה מתחת לרמת ה-1.2775 עלולה להוביל להתקדמות לכיוון 1.2600, בעוד מרבית הסוחרים מעבירים פוזיציות "לונג" ל-"שורט".
כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2855. השבוע צפויים מספר חשובים, ביניהם מאזני המסחר בגרמניה, אנגליה וארה"ב. כאשר השבוע צפוי לשחק תפקיד גם נתון התקציב הפדרלי, אשר יעמיד במבחן את השקפת ה-FED בארה"ב.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
