הדולר מתחזק ל-4.371 שקל - הדוח של מריל לינץ' אחראי
הדולר האמריקאי התחזק היום בשיעור מתון של 0.14%. השער היציג נקבע במחיר של 4.371 שקל. האירו היציג נחלש ב-0.75% למחיר של 5.616 שקל. נראה כי להתחממות המדינית אין השפעה מיידית על זירת המסחר במטבעות בשוק המקומי, וכי המשקיעים מתפנים לאירועים טכניים יותר כגון השתלבות הזרים בשוק המניות המקומי וההמרות לשקל שעליה לבצע לשם כך, שמחלישות/מחזקות את הדולר בהתאם לתנועותיהן.
אבישי מחדר העסקאות במטבעות של בנק אוצר החייל מוסר לנו כי סקירה שפרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' העיבה היום על השקל וגרמה לו להחלש ביחס לדולר. "בתחילת הבוקר אספו פעילי המט"ח קצת דולרים, והשער עלה ל-4.38". אבישי הוסיף כי בימים הקרובים תתכן מגמה של התחזקות בשקל למרות צמצום פער הריביות, בעיקר עקב רכישת מניות פוטנציאלית על ידי הזרים. בשבוע שעבר הם רכשו מניות של בנק לאומי, וכך ראינו שהשקל שומר על כח, בזמן שהדולר מתחזק ב-4% מול האירו.
האנליסט אביעד קוטלר מפינוטק מציין כי לאחר הנאום האופטימי של מושל ה-FED, אלן גרינספאן, נסחר הדולר ברמתו הגבוהה מזה כ-3 חודשים, סביב הרמה של 1.2860 כנגד האירו וסביב הרמה של 104.30 כנגד היין. למרות זאת, בזירה הטכנית ניתן היה לזהות הערכות לפריצת רצועת הבולינג'ר העליונה, המעידה על החלשות זמנית של הדולר כנגד העיקריים.
יחד עם זאת, בהמשך היום צפוי לנאום נשיא ארה"ב, ג'ורג בוש, בנוגע לתוכנית תקציבית חדשה, עתירת צמצומים פיסקאליים. הצעה זו, אם תעבור את הסכמת הקונגרס, צפויה להשלים את מומנטום התחזקות הדולר הנתמך ע"י מדיניות אמריקאית לצמצום הגרעון. נאומו של בוש צפוי להשמע בשעה 15:15, זמן ישראל. לאחריו ידבר בכיר ה-FED אדוורד גרמליך בפאנל שאלות ותשובות לגבי הכלכלה האמריקאית.
קניות הדולר נתמכות גם ע"י סוחרים רבים שחזרו לזירה לאחר שהוסרו חששות השבוע שעבר מנתוני וועידת ה-G7. תוצאות הוועידה הראו על התעלמות האסייתים מדרישות המערב לרפורמות כלכליות, ולכן אין חשש להיחלשות הדולר אל מול היין כתוצאה מהערכה מחדש של היואן.
שני גופים בנקאים גדולים הראו היום דומיננטיות במסחר, מאנגליה וארה"ב, ושמרו על מכירות באיזור 1.2860. ניתוח טכני נוסף מראה כי נפילה מתחת לרמת ה-1.2775 עלולה להוביל להתקדמות לכיוון 1.2600, בעוד מרבית הסוחרים מעבירים פוזיציות "לונג" ל-"שורט".
כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2855. השבוע צפויים מספר חשובים, ביניהם מאזני המסחר בגרמניה, אנגליה וארה"ב. כאשר השבוע צפוי לשחק תפקיד גם נתון התקציב הפדרלי, אשר יעמיד במבחן את השקפת ה-FED בארה"ב.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
