הדולר מתחזק ל-4.371 שקל - הדוח של מריל לינץ' אחראי
הדולר האמריקאי התחזק היום בשיעור מתון של 0.14%. השער היציג נקבע במחיר של 4.371 שקל. האירו היציג נחלש ב-0.75% למחיר של 5.616 שקל. נראה כי להתחממות המדינית אין השפעה מיידית על זירת המסחר במטבעות בשוק המקומי, וכי המשקיעים מתפנים לאירועים טכניים יותר כגון השתלבות הזרים בשוק המניות המקומי וההמרות לשקל שעליה לבצע לשם כך, שמחלישות/מחזקות את הדולר בהתאם לתנועותיהן.
אבישי מחדר העסקאות במטבעות של בנק אוצר החייל מוסר לנו כי סקירה שפרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' העיבה היום על השקל וגרמה לו להחלש ביחס לדולר. "בתחילת הבוקר אספו פעילי המט"ח קצת דולרים, והשער עלה ל-4.38". אבישי הוסיף כי בימים הקרובים תתכן מגמה של התחזקות בשקל למרות צמצום פער הריביות, בעיקר עקב רכישת מניות פוטנציאלית על ידי הזרים. בשבוע שעבר הם רכשו מניות של בנק לאומי, וכך ראינו שהשקל שומר על כח, בזמן שהדולר מתחזק ב-4% מול האירו.
האנליסט אביעד קוטלר מפינוטק מציין כי לאחר הנאום האופטימי של מושל ה-FED, אלן גרינספאן, נסחר הדולר ברמתו הגבוהה מזה כ-3 חודשים, סביב הרמה של 1.2860 כנגד האירו וסביב הרמה של 104.30 כנגד היין. למרות זאת, בזירה הטכנית ניתן היה לזהות הערכות לפריצת רצועת הבולינג'ר העליונה, המעידה על החלשות זמנית של הדולר כנגד העיקריים.
יחד עם זאת, בהמשך היום צפוי לנאום נשיא ארה"ב, ג'ורג בוש, בנוגע לתוכנית תקציבית חדשה, עתירת צמצומים פיסקאליים. הצעה זו, אם תעבור את הסכמת הקונגרס, צפויה להשלים את מומנטום התחזקות הדולר הנתמך ע"י מדיניות אמריקאית לצמצום הגרעון. נאומו של בוש צפוי להשמע בשעה 15:15, זמן ישראל. לאחריו ידבר בכיר ה-FED אדוורד גרמליך בפאנל שאלות ותשובות לגבי הכלכלה האמריקאית.
קניות הדולר נתמכות גם ע"י סוחרים רבים שחזרו לזירה לאחר שהוסרו חששות השבוע שעבר מנתוני וועידת ה-G7. תוצאות הוועידה הראו על התעלמות האסייתים מדרישות המערב לרפורמות כלכליות, ולכן אין חשש להיחלשות הדולר אל מול היין כתוצאה מהערכה מחדש של היואן.
שני גופים בנקאים גדולים הראו היום דומיננטיות במסחר, מאנגליה וארה"ב, ושמרו על מכירות באיזור 1.2860. ניתוח טכני נוסף מראה כי נפילה מתחת לרמת ה-1.2775 עלולה להוביל להתקדמות לכיוון 1.2600, בעוד מרבית הסוחרים מעבירים פוזיציות "לונג" ל-"שורט".
כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2855. השבוע צפויים מספר חשובים, ביניהם מאזני המסחר בגרמניה, אנגליה וארה"ב. כאשר השבוע צפוי לשחק תפקיד גם נתון התקציב הפדרלי, אשר יעמיד במבחן את השקפת ה-FED בארה"ב.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
