הדולר מתחזק ל-4.371 שקל - הדוח של מריל לינץ' אחראי

האירו נפל ב-0.75% ל-5.616 כחלק ממגמת ההחלשות שלו בעולם ביחס לדולר. בהמשך היום צפוי לנאום נשיא ארה"ב, ג'ורג בוש, בנוגע לתוכנית תקציבית חדשה, עתירת צמצומים פיסקאליים
חזי שטרנליכט |

הדולר האמריקאי התחזק היום בשיעור מתון של 0.14%. השער היציג נקבע במחיר של 4.371 שקל. האירו היציג נחלש ב-0.75% למחיר של 5.616 שקל. נראה כי להתחממות המדינית אין השפעה מיידית על זירת המסחר במטבעות בשוק המקומי, וכי המשקיעים מתפנים לאירועים טכניים יותר כגון השתלבות הזרים בשוק המניות המקומי וההמרות לשקל שעליה לבצע לשם כך, שמחלישות/מחזקות את הדולר בהתאם לתנועותיהן.

אבישי מחדר העסקאות במטבעות של בנק אוצר החייל מוסר לנו כי סקירה שפרסם בנק ההשקעות מריל לינץ' העיבה היום על השקל וגרמה לו להחלש ביחס לדולר. "בתחילת הבוקר אספו פעילי המט"ח קצת דולרים, והשער עלה ל-4.38". אבישי הוסיף כי בימים הקרובים תתכן מגמה של התחזקות בשקל למרות צמצום פער הריביות, בעיקר עקב רכישת מניות פוטנציאלית על ידי הזרים. בשבוע שעבר הם רכשו מניות של בנק לאומי, וכך ראינו שהשקל שומר על כח, בזמן שהדולר מתחזק ב-4% מול האירו.

האנליסט אביעד קוטלר מפינוטק מציין כי לאחר הנאום האופטימי של מושל ה-FED, אלן גרינספאן, נסחר הדולר ברמתו הגבוהה מזה כ-3 חודשים, סביב הרמה של 1.2860 כנגד האירו וסביב הרמה של 104.30 כנגד היין. למרות זאת, בזירה הטכנית ניתן היה לזהות הערכות לפריצת רצועת הבולינג'ר העליונה, המעידה על החלשות זמנית של הדולר כנגד העיקריים.

יחד עם זאת, בהמשך היום צפוי לנאום נשיא ארה"ב, ג'ורג בוש, בנוגע לתוכנית תקציבית חדשה, עתירת צמצומים פיסקאליים. הצעה זו, אם תעבור את הסכמת הקונגרס, צפויה להשלים את מומנטום התחזקות הדולר הנתמך ע"י מדיניות אמריקאית לצמצום הגרעון. נאומו של בוש צפוי להשמע בשעה 15:15, זמן ישראל. לאחריו ידבר בכיר ה-FED אדוורד גרמליך בפאנל שאלות ותשובות לגבי הכלכלה האמריקאית.

קניות הדולר נתמכות גם ע"י סוחרים רבים שחזרו לזירה לאחר שהוסרו חששות השבוע שעבר מנתוני וועידת ה-G7. תוצאות הוועידה הראו על התעלמות האסייתים מדרישות המערב לרפורמות כלכליות, ולכן אין חשש להיחלשות הדולר אל מול היין כתוצאה מהערכה מחדש של היואן.

שני גופים בנקאים גדולים הראו היום דומיננטיות במסחר, מאנגליה וארה"ב, ושמרו על מכירות באיזור 1.2860. ניתוח טכני נוסף מראה כי נפילה מתחת לרמת ה-1.2775 עלולה להוביל להתקדמות לכיוון 1.2600, בעוד מרבית הסוחרים מעבירים פוזיציות "לונג" ל-"שורט".

כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2855. השבוע צפויים מספר חשובים, ביניהם מאזני המסחר בגרמניה, אנגליה וארה"ב. כאשר השבוע צפוי לשחק תפקיד גם נתון התקציב הפדרלי, אשר יעמיד במבחן את השקפת ה-FED בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.