שינויים פרסונליים בחברת יעל תוכנה
חברת יעל תכנה ומערכות הודיעה היום על שינוי במבנה הארגוני של החברה. במסגרת שינויים אלה מונה נדב שפיר, ששימש ב-3 השנים האחרונות כמנהל המכירות למגזרי הטלקום והבריאות, למנהל חטיבת המכירות והשיווק, במקומו של יורם רוזנווקס שפרש מהחברה. חטיבת הפרוייקטים והמוצרים עברה שינויי מבנה פנימיים והיא תמשיך להיות מנוהלת על ידי חמדה מיורצ'יק.
מנכ"ל יעל תכנה ומערכות, נתי אברהמי, אמר עם השלמתם של השינויים: "השינויים נובעים על מנת להמשיך ולהערך לאתגרים העומדים בפנינו בשנת 2005 ולמימוש תוכנית "כוכב הצפון" עליה הכרזנו לאחרונה. אני מאמין ביכולותיהם של המנהלים הותיקים והחדשים להמשיך ולהצעיד את החברה להצלחה גדולה".
המבנה המעודכן הינו: אגף מוצרים וטכנולוגיה - בראשות עמית דובר שימשיך בתפקידו גם כ-CTO וכחבר מטה החברה. לצד תחומים קיימים נוספים הפועלים במסגרת באגף זה בראשותו של דובר, ינהל מוני אברהם את תחום ה-EAI וידווח לעמית דובר
אגף Systems Integration ? בראשות אירית קינן שהצטרפה לחברה בימים אלה. תחום CCO, הכולל את הנושאים: CRM, Clever-Up ו-Sap Business One, בראשות מיכי קצנשטיין, תחום פרודק, בניהולו של גל מנגד שהצטרף לחברה בימים אלה, במקומו של אבי אדלר שפרש. תחום אבטחת איכות, בראשות דודו דוידסון שכיהן בשנים האחרונות כמנהל פרוייקטים בכיר בחטיבה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
