וול סטריט: צפי לעליות בזכות מחיר הנפט הנחלש והדולר

המטבע האמריקאי מתחזק ביחס ליין ולאירו והמשקיעים עשויים לשלוח את הבורסות בארה"ב לעליות בפתיחה. ההודעה של ליפמן על אישור חדש מויזה העולמית מגיעה למבחן השוק האמריקאי
חזי שטרנליכט |

בורסות וול סטריט עשויות לפתוח את שעריהן למסחר בעליות שערים עקב המשך החלשות במחירי הנפט, והתחזקותו של הדולר ביחס ליין ולאירו. אתמול סגרו הבורסות האמריקאיות בצבע האדום, כאשר המשקיעים שלחו את המניות המובילות להסחר בירידות. כל זאת, בעיקר עקב פרסום מדד ISM נמוך מהצפוי, שהתדרדר לרמת שפל בת שנה.

כעת מצביעים החוזים העתידיים על המדדים העיקריים של וול סטריט על עליות שערים בפתיחה. הנפט מסייע לאוירה האופטימית: מחיר חבית (קרוד) נפט ירד ל-41.91 דולר, ומחיר חבית ברנט ירד ל-38.95 דולר. בשוק האמריקאי יש אופטימיות שמשתקפת במסחר בבורסת הסחורות (ה-NYMEX) עקב חורף חמים מהצפוי בצפון מזרח ארה"ב. אין היום צפי לפרסום נתוני מאקרו משמעותיים.

מניית אמזון (AMZN) עשויה למשוך את תשומת הלב בשווקים לאחר שבבית ההשקעות סלומון סמית ברני, מורידים את המלצתם ל"מכירה" מ"החזק".

עוד מנייה בכותרות היא מניית דלפי קורפ. בנק ההשקעות UBS הוריד לה המלצה ל"הפחת" מ"נייטרלי". האנליסטים בבנק ההשקעות פחות אופטימיים לגבי יצרנית רכיבי האלקטרוניקה לתעשיית הרכב בהסתמכם על נתוני מוכרי הרכב (הדילרים).

הישראליות של וול סטריט

מניות ליפמן (LPMA) עשויות להגיב לידיעה שפרסמה החברה הבוקר. לפי הידיעה, היא קיבלה אישור מחברת ויזה העולמית למסופי הנורית 8100. האישור הינו מסוג Visa PED בקטגורית Class B. עוד נמסר כי האישור הוא בעבור עסקאות חיוב מקוונות ועסקאות לא מקוונות באמצעות כרטיס חכם.

בליפמן ציינו כי אישור זה עונה על צרכי השוק לגמישות, על ידי מתן אפשרות לבנקים להתקין אפליקציות תשלום וערך מוסף שלהם או של צד שלישי, כגון תוכניות מועדון לקוחות, ללא צורך באישורים נוספים המייקרים עלויות והכוללים שעות מעבדה הקודמות לפריסה בנקודות המכירה.

עוד ישראלית בכותרות היא ענקית יצור תוכנות הבילינג - אמדוקס (DOX). היא עומדת להתכונן ליישום סרביינס אוקסלי בעזרת תוכנה של חברת בייקוניקס. אמדוקס רכשה את התוכנה שמשווקת בייקוניקס, כחלק מהמעבר הנדרש מכל חברה ליישום תקנות הביקורת החשבונאית המחמירות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.