נדלן דירה בניה
צילום: תמר מצפי

לא רק פרסונל: כשיזם מבקש הלוואת ריטייל זה מדליק נורה אדומה

שי שמש |
נושאים בכתבה הלוואה יזם

דרך המלך של קבלן או יזם בנייה לגייס מימון לפרויקט בנייה, היא על ידי פנייה לגוף מוסדי, חברת אשראי חוץ בנקאי, חברת ביטוח או כל גורם אחר שמוסמך להעניק הלוואות בסדר הגדול הנדרש וגם לפקח על הפרויקט. כשקבלן פועל בדרך זו, למלווה יש בטחונות, הוא מלווה את הפרויקט עם מפקח מטעמו ומשחרר כספים על פי התקדמות הפרויקט, כאשר המלווה יודע למעשה לאן כל שקל בפרויקט הולך.

אך לא תמיד דברים מתנהלים ככה. לאחרונה הוגשה תביעה נגד חברת פרסונל שגייסה באמצעות חברות בת שלה, כ-500 מיליון שקל ממלווים פרטיים ובחודשים האחרונים אינה מצליחה לעמוד בהחזרי ההלוואה והמלווים אינם יכולים למשוך את הכספים שהלוו – כאשר עלו טענות שכספים נכנסו לחשבון נאמנות כללית והקבלן טען לעלויות מימון מאוד גבוהות.

ניתן להניח שקבלן או יזם בניה שפונה לקבל הלוואת ריטייל במקום מגוף מוסדי מתאים, זה בגלל שהבנק וחברות המימון החוץ בנקאי לא הסכימו להעניק לו ההלוואה או בשל אי כדאיות כלכלית לפרויקט או בשל היעדר  בטחונות מתאימים לאשראי שמבוקש. פניה למאות אנשים פרטיים, לקבלת הלוואות בסכום כולל של כ-500 מיליון שקל – היא סטיה ברורה מדרך המלך המקובלת והיא צריכה להדליק נורה אדומה אצל המלווה.

המלווה עבד קשה כדי לחסוך מאות אלפי שקלים אותם הוא הלווה לקבלן/יזם/חברת השקעות לכן,  לפני שהוא נוקט בצעד דרסטי כזה כדי למנף את חסכונותיו, עליו לבדוק מהן האופציות הבטוחות בשוק גם אם בריבית פחות "מפתה" ובאפיקים יותר סולידיים.

לא חייבים להיכנס להרפתקאות

כיום הבנקים וגורמים פיננסים בטוחים אחרים מציעים ריבית של כ-4.5 אחוז למשקיעים ולכן ה'ספרייד' - מרווח הפער בין הריבית הבנקאית לריבית שהציע הקבלן - על פי הפרסמים בתקשורת,  עומד על כ-3 אחוזים בלבד. האם שווה לקחת סיכון בכך שמעניקים הלוואה בלי בטוחות כדי להשיג ריבית בספרייד כזה?

אם רוצים להשקיע בנדל"ן ניתן להשקיע הכספים בקרנות שמשקיעות בנדל"ן באמצעות הבורסה וישנן דרכים אחרות לפני שבוחרים בדרך של מתן הלוואה בכלל וללא בטוחות מתאימות בפרט. על פי הפרסומים נטען לכאורה שכדי להשיג את המלווים,  החברות שילמו עמלה בשיעור של 3% לסוכנים שהשיגו את המלווים. עמלה זו מתווספת לשיעור הריבית ואנו מדברים כבר על 10% (7% של הריבית ועוד 3% לסוכן), זאת כאשר חברות מימון נוהגות לשלם עמלה בשיעור של 0.5% לסוכני ההלוואות.

אם ההלוואת ניתנו לפני שנת 2023 אז הריבית הבנקאית קפצה ל-4.5% הפיתוי לריבית של 7% אכן גדול, יחד עם זאת אם כבר הולכים על מהלך מסוכן כזה, יש לדאוג לבטחונות מתאימים כמו שיעבוד נכסים, פרויקטים או קרקעות של הקבלן/יזם ואף חוזי התקשרות. בנוסף המלווה חייב לודא כי הוא מעביר ההלוואה לחשבון בנק לנאמנות ייעודי לפרויקט ספציפי כדי למנוע שימוש לא ראוי בכספי הנאמנות. יש לדרוש אישור ניהול חשבון מהבנק  או לכל הפחות מרואה חשבון אליו מתכוונים להפקיד את כספי ההלוואה. מהפרסומים כאמור,  לא ניתן לדעת מה היו מנגנוני ההגנה שעמדו לטובת המלווים אך כמובן יש לוודא באילו תנאים ניתן להעביר ההלוואה לפירעון מיידי.

כמובן שאם משקיעים בפרויקט בנייה ספציפי, יש לדאוג לקבל מטעם מפקח של הקבלן/יזם, דיווח על שחרור הכספים לטובת הפרויקט הספציפי. כשחברת ההשקעות מטעם היזם אינה מוסד רשמי, בעלי החברה יכול למנות קרובי משפחה ואנשים לא מקצועיים והפיקוח יהיה רופף.

קיראו עוד ב"בארץ"

אם לא דואגים לבטוחות הללו יש לקחת בחשבון שהמלווה לא יקבל את כספו בחזרה ואולי יהיו אחרים  בתור שיקבלו את כספם או חלק מהכספים לפניו.  כרגע עומדת בפני המלווים האופציה להגיש תביעות  נגד פוליסת ביטוח אחריות מקצועית של הנאמן, כנגד הקבלן וחברות הבת שלו להשקעה ולהעסיק חוקר כלכלי שיאתר נכסים פיזים או אחרים ברי מימוש במטרה לעקל אותם.

דרך המלך של משקיע בדירה היא להעביר כספים לחשבון נאמנות ספציפי של הקבלן ולדאוג לקבלן שמציע ליווי בנקאי ודרך המלך של הקבלן/יזם הוא לפנות לגורמים מקצועיים המוסמכים על ידי המדינה למתן הלוואות בכפוף לליווי הפרויקט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.