הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

לא רק פרסונל: כשיזם מבקש הלוואת ריטייל זה מדליק נורה אדומה

שי שמש |
נושאים בכתבה הלוואה יזם

דרך המלך של קבלן או יזם בנייה לגייס מימון לפרויקט בנייה, היא על ידי פנייה לגוף מוסדי, חברת אשראי חוץ בנקאי, חברת ביטוח או כל גורם אחר שמוסמך להעניק הלוואות בסדר הגדול הנדרש וגם לפקח על הפרויקט. כשקבלן פועל בדרך זו, למלווה יש בטחונות, הוא מלווה את הפרויקט עם מפקח מטעמו ומשחרר כספים על פי התקדמות הפרויקט, כאשר המלווה יודע למעשה לאן כל שקל בפרויקט הולך.

אך לא תמיד דברים מתנהלים ככה. לאחרונה הוגשה תביעה נגד חברת פרסונל שגייסה באמצעות חברות בת שלה, כ-500 מיליון שקל ממלווים פרטיים ובחודשים האחרונים אינה מצליחה לעמוד בהחזרי ההלוואה והמלווים אינם יכולים למשוך את הכספים שהלוו – כאשר עלו טענות שכספים נכנסו לחשבון נאמנות כללית והקבלן טען לעלויות מימון מאוד גבוהות.

ניתן להניח שקבלן או יזם בניה שפונה לקבל הלוואת ריטייל במקום מגוף מוסדי מתאים, זה בגלל שהבנק וחברות המימון החוץ בנקאי לא הסכימו להעניק לו ההלוואה או בשל אי כדאיות כלכלית לפרויקט או בשל היעדר  בטחונות מתאימים לאשראי שמבוקש. פניה למאות אנשים פרטיים, לקבלת הלוואות בסכום כולל של כ-500 מיליון שקל – היא סטיה ברורה מדרך המלך המקובלת והיא צריכה להדליק נורה אדומה אצל המלווה.

המלווה עבד קשה כדי לחסוך מאות אלפי שקלים אותם הוא הלווה לקבלן/יזם/חברת השקעות לכן,  לפני שהוא נוקט בצעד דרסטי כזה כדי למנף את חסכונותיו, עליו לבדוק מהן האופציות הבטוחות בשוק גם אם בריבית פחות "מפתה" ובאפיקים יותר סולידיים.

לא חייבים להיכנס להרפתקאות

כיום הבנקים וגורמים פיננסים בטוחים אחרים מציעים ריבית של כ-4.5 אחוז למשקיעים ולכן ה'ספרייד' - מרווח הפער בין הריבית הבנקאית לריבית שהציע הקבלן - על פי הפרסמים בתקשורת,  עומד על כ-3 אחוזים בלבד. האם שווה לקחת סיכון בכך שמעניקים הלוואה בלי בטוחות כדי להשיג ריבית בספרייד כזה?

אם רוצים להשקיע בנדל"ן ניתן להשקיע הכספים בקרנות שמשקיעות בנדל"ן באמצעות הבורסה וישנן דרכים אחרות לפני שבוחרים בדרך של מתן הלוואה בכלל וללא בטוחות מתאימות בפרט. על פי הפרסומים נטען לכאורה שכדי להשיג את המלווים,  החברות שילמו עמלה בשיעור של 3% לסוכנים שהשיגו את המלווים. עמלה זו מתווספת לשיעור הריבית ואנו מדברים כבר על 10% (7% של הריבית ועוד 3% לסוכן), זאת כאשר חברות מימון נוהגות לשלם עמלה בשיעור של 0.5% לסוכני ההלוואות.

אם ההלוואת ניתנו לפני שנת 2023 אז הריבית הבנקאית קפצה ל-4.5% הפיתוי לריבית של 7% אכן גדול, יחד עם זאת אם כבר הולכים על מהלך מסוכן כזה, יש לדאוג לבטחונות מתאימים כמו שיעבוד נכסים, פרויקטים או קרקעות של הקבלן/יזם ואף חוזי התקשרות. בנוסף המלווה חייב לודא כי הוא מעביר ההלוואה לחשבון בנק לנאמנות ייעודי לפרויקט ספציפי כדי למנוע שימוש לא ראוי בכספי הנאמנות. יש לדרוש אישור ניהול חשבון מהבנק  או לכל הפחות מרואה חשבון אליו מתכוונים להפקיד את כספי ההלוואה. מהפרסומים כאמור,  לא ניתן לדעת מה היו מנגנוני ההגנה שעמדו לטובת המלווים אך כמובן יש לוודא באילו תנאים ניתן להעביר ההלוואה לפירעון מיידי.

כמובן שאם משקיעים בפרויקט בנייה ספציפי, יש לדאוג לקבל מטעם מפקח של הקבלן/יזם, דיווח על שחרור הכספים לטובת הפרויקט הספציפי. כשחברת ההשקעות מטעם היזם אינה מוסד רשמי, בעלי החברה יכול למנות קרובי משפחה ואנשים לא מקצועיים והפיקוח יהיה רופף.

קיראו עוד ב"בארץ"

אם לא דואגים לבטוחות הללו יש לקחת בחשבון שהמלווה לא יקבל את כספו בחזרה ואולי יהיו אחרים  בתור שיקבלו את כספם או חלק מהכספים לפניו.  כרגע עומדת בפני המלווים האופציה להגיש תביעות  נגד פוליסת ביטוח אחריות מקצועית של הנאמן, כנגד הקבלן וחברות הבת שלו להשקעה ולהעסיק חוקר כלכלי שיאתר נכסים פיזים או אחרים ברי מימוש במטרה לעקל אותם.

דרך המלך של משקיע בדירה היא להעביר כספים לחשבון נאמנות ספציפי של הקבלן ולדאוג לקבלן שמציע ליווי בנקאי ודרך המלך של הקבלן/יזם הוא לפנות לגורמים מקצועיים המוסמכים על ידי המדינה למתן הלוואות בכפוף לליווי הפרויקט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי הונאה

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בני לנדא קרן פימי

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן