שי אהרונוביץ
צילום: פוטו מרסלו

רשות המיסים יוצאת בהליך גילוי מרצון - המטרה: נכסי קריפטו

מנהל הרשות הודיע על המהלך שקיבל את אישור היועמ"שית, ונועד לסייע הקטנת הגרעון התופח; המהלך יתמקד בנכסי קריפטו המוחזקים על ידי ישראלים ולא מדווחים, בין היתר בשל סירוב המערכת הבנקאית להכיר בהם
איתן גרסטנפלד | (7)

בזמן שהגירעון בתקציב המדינה ממשיך לצמוח (עומד נכון לעכשיו על כ-7% מהתוצר), בממשלה וברשות המיסים מחפשים צעדים למזער את הנזקים. אחד מהם הוא הליך גילוי מרצון, אשר קיבל אמש את אישור היועצת המשפטית לממשלה וצפוי לצאת לדרך בקרוב. הצעד, מכוון בעיקר עבור ישראלים שמחזיקים בנכסי קריפטו, וילווה בחקיקה וסנקציות כלפי מי שבחרו שלא לדווח על נכסיהם.

לקריאה נוספת

>> המסים שבדרך ואיך הממשלה יכולה להקטין את הגירעון בלי מסים?

במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, של המכון הישראלי לדמוקרטיה, סקר שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים שורה של מהלכים שאמורים להגדיל את ההכנסות ממיסים. "קודם כל נושא החשבוניות; גילוי מרצון למי שיש כספים בחו"ל; זה מיועד בראש ובראשונה למחזיקי הקריפטו בנושאי הגילוי מרצון, יחד עם הנוהל שיצא לאחרונה, אנחנו מקווים שיכניס סכומים יפים עד שנת 2025. כמו כן אנחנו נוביל חקיקה שתקבע באופן ברור מהם הקנסות למי שמגלה באיחור. אז אני מקווה שפה תהיה בשורה".

נוהל הגילוי מרצון, נוגע לאנשים שיש להם כסף או נכסים בחו"ל אשר לא מדווחים, וכעת יכולים במסגרת ההליך להביא אותו ארצה עם מס אבל בלי קנס ובלי הליך פלילי. לדברי אהרונוביץ' הגילוי מרצון יפעל עד סוף שנת 2025, אך הוא שב והדגיש כי מדובר בפעם האחרונה שבה הנוהל יונהג בין היתר בשל דרישת היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו, "חלק מהתנאים שהציבה היועצת המשפטית לממשלה היו שזו הפעם האחרונה שיהיה פה גילוי מרצון, ואנחנו נעמוד בזה".

עם זאת, אם לשפוט על פי ההיסטוריה, סביר שבעתיד תעניק הרשות אפשרות נוספת, אך זה בהחלט לא דבר שאפשר או צריך לבנות עליו. בעשר האחרון ניתנה האופצייה של גילוי מרצון פעמיים, האחרונה בשנת 2019, אז הכניסה המדינה לקופתה סכום של כ-153 מיליון שקל. זאת לאחר שלפני כעשור רשמה הרשות הליך מוצלח שנערך כשנתייםוהניב כ-3.5 מיליארד שקל. כעת מעריכים ברשות שהמהלך עשוי להביא לנתון גבוה אף יותר של 2-3 מיליארד שקל שיסייעו למדינה לצמצם את הגירעון התופח.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    "המכון הישראלי לדמוקרטיה" ??? (ל"ת)
    ? 22/05/2024 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יהווית 21/05/2024 18:50
    הגב לתגובה זו
    משימה לאומית עליונה בחשיבותה בעת מלחמה
  • למה? את מי זה מעניין? (ל"ת)
    תוהה 22/05/2024 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בת אל 21/05/2024 18:32
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן לממן את כספי הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה.
  • 3.
    מממנים 90% מהכנסות המדינה ממיסים . (ל"ת)
    22% מאזרחי המדינה 21/05/2024 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    4.9 ט ר ל י ו ן 21/05/2024 12:47
    הגב לתגובה זו
    וחולי הישיבות .
  • 1.
    רעבים רעבים רעבים ר ע ב י ם . (ל"ת)
    1.4 מיליון פרזיטים 21/05/2024 12:47
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.