שר הכלכלה אלי כהן
צילום: גדעון שרון

נתניהו אחרי הפוסט של אלי כהן: "עצמאות בנק ישראל תישמר"

אחרי הציוץ הלא חכם - בלשון המעטה - של שר החוץ אלי כהן, מגיעה התגובה של ראש הממשלה (למרות שכהן כבר הספיק לחזור בו בשיחה עם ביזפורטל). גם שר האוצר סמוטריץ' כבר הודיע שפגיעה בבנק ישראל לא נמצאת על הפרק. "איום 'פופוליסטי' על בנק ישראל זוכה לדחייה של שר האוצר" כתבו בסוכנות הידיעות 'בלומברג'
נתנאל אריאל | (12)
"חוק ״בנק ישראל״ עבר בהנהגתי והוא מבטיח את עצמאות הועדה המוניטירית בראשות הנגיד בקביעת הריבית. שום דבר לא ישנה זאת." כך מגיב כעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לסערה בעקבות ציוץ בטוויטר של שר החוץ אלי כהן ולאחר שהנושא חרג מגבולות ישראל והגיע גם לתקשורת העולמית. "איום 'פופוליסטי' על בנק ישראל זוכה לדחייה של שר האוצר" כתבו בסוכנות הידיעות 'בלומברג'. על מה המהומה? שר החוץ אלי כהן כתב אתמול בציוץ בטוויטר אמירה בעייתית מאוד - הוא הציע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' "לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית" - ובמשתמע, לפגוע בעצמאותו של הבנק המרכזי. כהן לא הסתפק בכך ואף העביר ביקורת ישירה על בנק ישראל באומרו: "על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלאת את הריבית היום, שממשיכה את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות." הבעיה היא שכאשר חברי ממשלה, ובוודאי בכירים כמו כהן, שמבין דבר או שניים בכלכלה, תוקפים את בנק ישראל זו בהחלט בעיה. בנק ישראל צריך להיות עצמאי בקבלת ההחלטות שלו. בין כשהוא צודק ובין כשהוא טועה. זה בכלל לא משנה. בנק מרכזי חזק הוא אינטרס של המדינה. בנק מרכזי צריך לפעול כפי שהוא מבין כדי לעצור דברים שהוא רואה בהם סכנה למדינה. אינפלציה למשל היא אחד מהם. לדברי צ'ארלי מנגר, שותפו של המשקיע הגדול מוול סטריט, "אינפלציה היא נושא רציני מאוד. אפשר לומר שזו הדרך שבה דמוקרטיות מתות" - עד כדי כך גדולה הסכנה של האינפלציה.  בתגובה לביקורת בביזפורטל, ניסה שר החוץ כהן להסביר את עצמו ואמר בראיון לביזפורטל: "בנק ישראל צריך להיות עצמאי, אבל יש כלים נוספים; במקום להעלות ריבית, נוריד את הבלו והמע"מ" (לראיון המלא).  צריך לומר - יש כמה בעיות גם בהסברים של כהן. נסתפק בשתיים - הראשונה היא שהוא בעצם אומר לא צריך להעלות את הריבית ולא צריך לצנן את הביקושים במשק. אבל הרי זו בדיוק המטרה של המהלך של בנק ישראל - לצנן את הביקושים כדי לעצור את האינפלציה. אז אם בנק ישראל לא יעשה זאת, מה בעצם כהן מצפה שיקרה? נכון - האינפלציה תשתולל. הוא לא באמת מתכוון לזה. מעבר לכך, נניח שהממשלה תוותר על אחוזים במע"מ ועל מס הבלו, מהיכן היא תממן את הגירעון שייווצר לה בתקציב? מדובר על מיליארדי שקלים. כל 'ויתור' על 1% במע"מ זה מינוס 5 מיליארד שקל בהכנסות של המדינה. יש לאלי כהן מקור תקציבי סודי לממן את זה? כדאי שיספר על כך למשרד האוצר, הם לא מכירים. יתר על כן - הורדת המע"מ ומס הבלו הם לא כלים מעודדי צמיחה. אז בעצם כהן מוותר על כסף בשביל מה? בשביל תועלת לטווח קצר. אבל האם זה מה שמגיע לילדים בישראל? שנחגוג ואת החשבון הם ישלמו בעתיד? בכל מקרה, מוקדם יותר גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב לדברים של אלי כהן וצייץ בתגובה: "העלאת הריבית אכן מקשה על משקי בית רבים, אבל עצמאות בנק ישראל כמי שמנהל את המדיניות המוניטרית של ישראל היא חיונית לכלכלה חזקה ומתפתחת, וכשר אוצר אעמוד על שמירתה כנגד אמירות פופוליסטיות. כממשלה תפקידנו להיאבק ביוקר המחיה באמצעות ניהול מדיניות פיסקלית אחראית וגיבוש תקציב טוב שישקיע בתשתיות צמיחה עתידית וגם יכלול חבילת הקלות מידיות לציבורים הזקוקים לכך".  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מאיר 22/02/2023 11:37
    הגב לתגובה זו
    סמוטריץ' שר האוצר לא עם רקורד שניתן לסמוך עליו, קורא לראש הממשלה : שקרן בן שקרן. כבר מזמן מנהיגים בעולם לא מאמינים לביבי כפי שאמר ראש ממשלת צרפת ואחרים. אז למה שקהילת העסקים בעולם שהיא הרבה יותר מתוחכמת וזהירה תאמין להם?
  • 10.
    לילי 22/02/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
    לא נתן להוריד אינפלציה ולהגדיל את הגירעון הממשלתי ע"י הורדת מסים והגדלת תקציב הממשלה ובעיקר תקציבי העברה לישיבות , וגופים נתמכים .
  • 9.
    לילי 22/02/2023 08:47
    הגב לתגובה זו
    לא נתן להוריד אינפלציה ולהגדיל את הגירעון הממשלתי ע"י הורדת מסים והגדלת תקציב הממשלה ובעיקר תקציבי העברה לישיבות , וגופים נתמכים .
  • 8.
    ניק 22/02/2023 00:46
    הגב לתגובה זו
    אהבתי. ואתם צודקים שם בכלכליסט, אלי כהן מבין דבר אן שניים בכלכלה, אבל לא יותר מזה.
  • 7.
    בלי פוליטיקאים 21/02/2023 22:31
    הגב לתגובה זו
    בית המשפט חייב להשאר ולהשמר ללא מעורבות פוליטית.
  • 6.
    הדג מסריח מהראש 21/02/2023 21:23
    הגב לתגובה זו
    מה לו ולשר חוץ ? משעמם לו שם אז הוא פולש למקומות לא לו . בקיצור יש לנו ממשלה שכל אחד מושך לכוון נגדי . בערבית קוראים לזה קרחאנה ובעברית בית זונות .
  • 5.
    ביבי, לך לכל הרוחות 21/02/2023 19:37
    הגב לתגובה זו
    הרפורמה מעניינת את התחת שלנוהפסדנו הון
  • 4.
    משה 21/02/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    אלי כהן גרם לעצמו נזק בלתי הפיך יעקב פרנקל עולה ב 10 דרגות על אלי כהן
  • 3.
    דני 21/02/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    לצערי חברת שקרנים טיפשים ולא יוצלחים שממיטה עלינו אסון
  • 2.
    איש פשוט 21/02/2023 18:05
    הגב לתגובה זו
    נראה שראש הממשלה מאוד עסוק בנושא המשפטי הכללי, המשפטי הפרטי, שיפוץ ואחזקת בתים, "השגחה" על דברים שאומרים שריו והסברים לאנשי הקואליציה והציבור הרחב על חלוקת התפקידים במשרדים השונים. מתי הוא פנוי לטפל בענייניי הממלכה ???
  • 1.
    מני 21/02/2023 17:54
    הגב לתגובה זו
    זה משחק באש, לא בציוצים.
  • שאול 21/02/2023 21:24
    הגב לתגובה זו
    ביבי עלה נידף ברוח הפירומנים והעבריינים .
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: