סמוטריץ' עיקל 139 מיליון שקל מהרשות הפלסטינית למשפחות נפגעי טרור
משפחות נפגעי טרור יקבלו יותר ממאה מיליון שקל - במקום הרשות הפלסטינית, כך החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שחתם על העברת הכספים. הוא הנחה את מנהל רשות המסים, ערן יעקב, להעביר סכום של 138.8 מיליון שקל מתוך הכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, לצורך יישום פסק הדין בעניין ליטבק.
פסק הדין קובע כי הרשות הפלסטינית צריכה לשלם למשפחות נפגעי טרור 130 מיליון שקל, ושר האוצר החליט כעת כי הכספים יועברו אל המשפחות, מתוך הכספים המוקפאים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳: "הבטחנו לתקן, והיום הזה אנחנו מתקנים עוול. זה יום חשוב למוסר, למלחמה בטרור ולצדק. אין צדק גדול יותר מקיזוז כספי הרשות שפעלה לתמיכה בטרור והעברתם למשפחות נפגעי הטרור. ממשלת ישראל משנה את מדיניותה והיום הזה אנחנו מתחילים לתקן. אין פה נחמה עבור משפחות הנרצחים, אבל יש פה צדק. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להוביל את תהליך התיקון הזה כאחת מפעולותיי הראשונות כשר האוצר".
רון אלון, בנה של נועה אלון ז״ל: "היום הזה הוא יום היסטורי. אם יש דבר שאני חולק על השר, זה שיש פה נחמה. פעם אחת זה כשמשפחות נפגעי הטרור יקבלו את הפיצוי, זה לא יחזיר את האהובים שלנו, אבל זה ייתן לנו תחושה שעושים איתנו צדק. והצד השני זו אותה הרתעה שמתקיימת ממש ברגעים אלו, כאשר הרשות נפגעת בכיס יש לזה משמעות מידיית. יש לי שמחה ביום זה והיום אני נושא את הדגל עבור המשפחה שלי ועבור משפחות נפגעי הטרור״.
- מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל
- ישראל צריכה לדרוש ממדינות המפרץ והמערב לשאת בהוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרצל חג׳אג׳, אביה של סגן שיר חג׳אג׳ ז״ל: ״שמנו לנו למטרה למנוע את הפיגוע הבא ולקיחת הכספים האלו - ככה מייצרים הרתעה, ככה נמנע את המשפחה הבאה שתכנס לשכול. אנחנו מבקשים מכל השרים לפעול למען התרעת המחבל הבא״.
מירב חג׳אג׳, אימה של סגן שיר חג׳אג׳ ז״ל: "אני היום נמצאת פה בשם הבת שלי, בשם אלפי אימהות, אבות, אחים, ואחיות שנרצחו תחת החסות של הטרור מהרשות. שום סכום שבעולם לא יחזיר את הילדים שלנו, אבל היום יש פה הרגשה שנעשה צדק. אני מתפללת שבפיגוע הבא יחשבו פעמיים לפני שהרשות תשלח את האנשים ואני מאמינה שזו התחלה של דרך חדשה״.
- 13.סוף סוף שרים נורמלים בממשלה (ל"ת)מוטי 09/01/2023 14:04הגב לתגובה זו
- 12.משהאלף 09/01/2023 10:20הגב לתגובה זוהכרחי להכריז על השבטים הפלסטיניים אויבים לכל דבר וענין ולנהוג בה כדמוקרטיה מתגוננת ועד שיניפו דגל לבן
- 11.גילי 09/01/2023 09:55הגב לתגובה זובתור "הלוואות". את ההלוואות האלה אפשר לגבות ?!
- 10.תהיות 09/01/2023 08:33הגב לתגובה זויש היהביל בין לעקל לבין להעביר אם כך מה הנכון, עיקול אפשר להחזיר לקדמותו אולם העברת כסף איך תחזור ?
- 9.עע 09/01/2023 07:48הגב לתגובה זואחוז.גם צריך להחיל את עונש המוות למחבלים
- 8.זה שינוי לטובה לא גנץ וליברמן הרופסים (ל"ת)משה ראשל"צ 09/01/2023 07:33הגב לתגובה זו
- 7.יונתן 08/01/2023 23:44הגב לתגובה זויאאאי בוא נמוטט את הרשות מי צריך תיאום בטחוני כמה יהודים זה כבר הציל (אמר עוד דביל שלא מבין באמת כמה ניצלו..)
- גילי 09/01/2023 09:58הגב לתגובה זומצילים את העסק שלהם. לכן אסור להפריע לארגוני הפשע לגבות את התשלומים האלה.
- 6.אבי דורון 08/01/2023 22:11הגב לתגובה זונראה מעט מידי למשפחות הנפגעות . מקווה שזו רק ההתחלה .
- 5.א ב 08/01/2023 21:56הגב לתגובה זוחבל שרק עכשיו נזכרו לעשות את זה
- 4.עשו עלינו "בנט" 08/01/2023 21:39הגב לתגובה זומצער שהשמאל לא מבין מה זה המזרח התיכון.
- 3.אזרח 08/01/2023 21:34הגב לתגובה זואיפה היה שר האוצר הקודם שחילק כסף לרוצחי ילדנו. בושה!
- 2.עמוס לוין 08/01/2023 19:09הגב לתגובה זואם רוצים צדק מושלם אז חוץ מעיקול כספי הרשות יש לעקל את חשבונות הבנק של משפחת המחבל ואם הם יבריחו את הכספים מהחשבון לפני הפיגוע סימן שהם שיתפו פעולה עם המחבל ואם הבריחו לאחר הפיגוע אזי יש לגרש את המשפחה לעזה
- 1.אמסלם 08/01/2023 19:02הגב לתגובה זוככה לא מייצרים הרתעה, רק פוגעים היכולת של הרשות ומחזקים את החמס! אבל זו מדיניותו של נתניהו כבר שנים.
- אבו קשקש תפסיר לקשקש ולפחות תזדהה אבו אמסלם (ל"ת)משה ראשל"צ 09/01/2023 07:32הגב לתגובה זו
- קישקוש (ל"ת)דניאל 09/01/2023 00:08הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
