סמוטריץ' עיקל 139 מיליון שקל מהרשות הפלסטינית למשפחות נפגעי טרור
משפחות נפגעי טרור יקבלו יותר ממאה מיליון שקל - במקום הרשות הפלסטינית, כך החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שחתם על העברת הכספים. הוא הנחה את מנהל רשות המסים, ערן יעקב, להעביר סכום של 138.8 מיליון שקל מתוך הכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, לצורך יישום פסק הדין בעניין ליטבק.
פסק הדין קובע כי הרשות הפלסטינית צריכה לשלם למשפחות נפגעי טרור 130 מיליון שקל, ושר האוצר החליט כעת כי הכספים יועברו אל המשפחות, מתוך הכספים המוקפאים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳: "הבטחנו לתקן, והיום הזה אנחנו מתקנים עוול. זה יום חשוב למוסר, למלחמה בטרור ולצדק. אין צדק גדול יותר מקיזוז כספי הרשות שפעלה לתמיכה בטרור והעברתם למשפחות נפגעי הטרור. ממשלת ישראל משנה את מדיניותה והיום הזה אנחנו מתחילים לתקן. אין פה נחמה עבור משפחות הנרצחים, אבל יש פה צדק. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להוביל את תהליך התיקון הזה כאחת מפעולותיי הראשונות כשר האוצר".
רון אלון, בנה של נועה אלון ז״ל: "היום הזה הוא יום היסטורי. אם יש דבר שאני חולק על השר, זה שיש פה נחמה. פעם אחת זה כשמשפחות נפגעי הטרור יקבלו את הפיצוי, זה לא יחזיר את האהובים שלנו, אבל זה ייתן לנו תחושה שעושים איתנו צדק. והצד השני זו אותה הרתעה שמתקיימת ממש ברגעים אלו, כאשר הרשות נפגעת בכיס יש לזה משמעות מידיית. יש לי שמחה ביום זה והיום אני נושא את הדגל עבור המשפחה שלי ועבור משפחות נפגעי הטרור״.
- מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל
- ישראל צריכה לדרוש ממדינות המפרץ והמערב לשאת בהוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרצל חג׳אג׳, אביה של סגן שיר חג׳אג׳ ז״ל: ״שמנו לנו למטרה למנוע את הפיגוע הבא ולקיחת הכספים האלו - ככה מייצרים הרתעה, ככה נמנע את המשפחה הבאה שתכנס לשכול. אנחנו מבקשים מכל השרים לפעול למען התרעת המחבל הבא״.
מירב חג׳אג׳, אימה של סגן שיר חג׳אג׳ ז״ל: "אני היום נמצאת פה בשם הבת שלי, בשם אלפי אימהות, אבות, אחים, ואחיות שנרצחו תחת החסות של הטרור מהרשות. שום סכום שבעולם לא יחזיר את הילדים שלנו, אבל היום יש פה הרגשה שנעשה צדק. אני מתפללת שבפיגוע הבא יחשבו פעמיים לפני שהרשות תשלח את האנשים ואני מאמינה שזו התחלה של דרך חדשה״.
- 13.סוף סוף שרים נורמלים בממשלה (ל"ת)מוטי 09/01/2023 14:04הגב לתגובה זו
- 12.משהאלף 09/01/2023 10:20הגב לתגובה זוהכרחי להכריז על השבטים הפלסטיניים אויבים לכל דבר וענין ולנהוג בה כדמוקרטיה מתגוננת ועד שיניפו דגל לבן
- 11.גילי 09/01/2023 09:55הגב לתגובה זובתור "הלוואות". את ההלוואות האלה אפשר לגבות ?!
- 10.תהיות 09/01/2023 08:33הגב לתגובה זויש היהביל בין לעקל לבין להעביר אם כך מה הנכון, עיקול אפשר להחזיר לקדמותו אולם העברת כסף איך תחזור ?
- 9.עע 09/01/2023 07:48הגב לתגובה זואחוז.גם צריך להחיל את עונש המוות למחבלים
- 8.זה שינוי לטובה לא גנץ וליברמן הרופסים (ל"ת)משה ראשל"צ 09/01/2023 07:33הגב לתגובה זו
- 7.יונתן 08/01/2023 23:44הגב לתגובה זויאאאי בוא נמוטט את הרשות מי צריך תיאום בטחוני כמה יהודים זה כבר הציל (אמר עוד דביל שלא מבין באמת כמה ניצלו..)
- גילי 09/01/2023 09:58הגב לתגובה זומצילים את העסק שלהם. לכן אסור להפריע לארגוני הפשע לגבות את התשלומים האלה.
- 6.אבי דורון 08/01/2023 22:11הגב לתגובה זונראה מעט מידי למשפחות הנפגעות . מקווה שזו רק ההתחלה .
- 5.א ב 08/01/2023 21:56הגב לתגובה זוחבל שרק עכשיו נזכרו לעשות את זה
- 4.עשו עלינו "בנט" 08/01/2023 21:39הגב לתגובה זומצער שהשמאל לא מבין מה זה המזרח התיכון.
- 3.אזרח 08/01/2023 21:34הגב לתגובה זואיפה היה שר האוצר הקודם שחילק כסף לרוצחי ילדנו. בושה!
- 2.עמוס לוין 08/01/2023 19:09הגב לתגובה זואם רוצים צדק מושלם אז חוץ מעיקול כספי הרשות יש לעקל את חשבונות הבנק של משפחת המחבל ואם הם יבריחו את הכספים מהחשבון לפני הפיגוע סימן שהם שיתפו פעולה עם המחבל ואם הבריחו לאחר הפיגוע אזי יש לגרש את המשפחה לעזה
- 1.אמסלם 08/01/2023 19:02הגב לתגובה זוככה לא מייצרים הרתעה, רק פוגעים היכולת של הרשות ומחזקים את החמס! אבל זו מדיניותו של נתניהו כבר שנים.
- אבו קשקש תפסיר לקשקש ולפחות תזדהה אבו אמסלם (ל"ת)משה ראשל"צ 09/01/2023 07:32הגב לתגובה זו
- קישקוש (ל"ת)דניאל 09/01/2023 00:08הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
