בצלאל סמוטריץ
צילום: יחצ

סמוטריץ' עיקל 139 מיליון שקל מהרשות הפלסטינית למשפחות נפגעי טרור

שר האוצר חתם על עיקול כספים לרשות הפלסטינית, כפי שקבע בית המשפט. סמוטריץ': "אין כאן נחמה אבל יש פה צדק"; הוריה של שיר חג'אג': "ככה מייצרים הרתעה ונמנע את המשפחה הבאה מכניסה למעגל השכול". ארגון שורת הדין: "מה שמונע טרור זה לפגוע בכיס"
נתנאל אריאל | (16)

משפחות נפגעי טרור יקבלו יותר ממאה מיליון שקל - במקום הרשות הפלסטינית, כך החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שחתם על העברת הכספים. הוא הנחה את מנהל רשות המסים, ערן יעקב, להעביר סכום של 138.8 מיליון שקל מתוך הכספים המוקפאים לפי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, לצורך יישום פסק הדין בעניין ליטבק.

פסק הדין קובע כי הרשות הפלסטינית צריכה לשלם למשפחות נפגעי טרור 130 מיליון שקל, ושר האוצר החליט כעת כי הכספים יועברו אל המשפחות, מתוך הכספים המוקפאים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳: "הבטחנו לתקן, והיום הזה אנחנו מתקנים עוול. זה יום חשוב למוסר, למלחמה בטרור ולצדק. אין צדק גדול יותר מקיזוז כספי הרשות שפעלה לתמיכה בטרור והעברתם למשפחות נפגעי הטרור. ממשלת ישראל משנה את מדיניותה והיום הזה אנחנו מתחילים לתקן. אין פה נחמה עבור משפחות הנרצחים, אבל יש פה צדק. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להוביל את תהליך התיקון הזה כאחת מפעולותיי הראשונות כשר האוצר".

רון אלון, בנה של נועה אלון ז״ל: "היום הזה הוא יום היסטורי. אם יש דבר שאני חולק על השר, זה שיש פה נחמה. פעם אחת זה כשמשפחות נפגעי הטרור יקבלו את הפיצוי, זה לא יחזיר את האהובים שלנו, אבל זה ייתן לנו תחושה שעושים איתנו צדק. והצד השני זו אותה הרתעה שמתקיימת ממש ברגעים אלו, כאשר הרשות נפגעת בכיס יש לזה משמעות מידיית. יש לי שמחה ביום זה והיום אני נושא את הדגל עבור המשפחה שלי ועבור משפחות נפגעי הטרור״.

הרצל חג׳אג׳, אביה של סגן שיר חג׳אג׳ ז״ל: ״שמנו לנו למטרה למנוע את הפיגוע הבא ולקיחת הכספים האלו - ככה מייצרים הרתעה, ככה נמנע את המשפחה הבאה שתכנס לשכול. אנחנו מבקשים מכל השרים לפעול למען התרעת המחבל הבא״.

מירב חג׳אג׳, אימה של סגן שיר חג׳אג׳ ז״ל: "אני היום נמצאת פה בשם הבת שלי, בשם אלפי אימהות, אבות, אחים, ואחיות שנרצחו תחת החסות של הטרור מהרשות. שום סכום שבעולם לא יחזיר את הילדים שלנו, אבל היום יש פה הרגשה שנעשה צדק. אני מתפללת שבפיגוע הבא יחשבו פעמיים לפני שהרשות תשלח את האנשים ואני מאמינה שזו התחלה של דרך חדשה״.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    סוף סוף שרים נורמלים בממשלה (ל"ת)
    מוטי 09/01/2023 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    משהאלף 09/01/2023 10:20
    הגב לתגובה זו
    הכרחי להכריז על השבטים הפלסטיניים אויבים לכל דבר וענין ולנהוג בה כדמוקרטיה מתגוננת ועד שיניפו דגל לבן
  • 11.
    גילי 09/01/2023 09:55
    הגב לתגובה זו
    בתור "הלוואות". את ההלוואות האלה אפשר לגבות ?!
  • 10.
    תהיות 09/01/2023 08:33
    הגב לתגובה זו
    יש היהביל בין לעקל לבין להעביר אם כך מה הנכון, עיקול אפשר להחזיר לקדמותו אולם העברת כסף איך תחזור ?
  • 9.
    עע 09/01/2023 07:48
    הגב לתגובה זו
    אחוז.גם צריך להחיל את עונש המוות למחבלים
  • 8.
    זה שינוי לטובה לא גנץ וליברמן הרופסים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/01/2023 07:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יונתן 08/01/2023 23:44
    הגב לתגובה זו
    יאאאי בוא נמוטט את הרשות מי צריך תיאום בטחוני כמה יהודים זה כבר הציל (אמר עוד דביל שלא מבין באמת כמה ניצלו..)
  • גילי 09/01/2023 09:58
    הגב לתגובה זו
    מצילים את העסק שלהם. לכן אסור להפריע לארגוני הפשע לגבות את התשלומים האלה.
  • 6.
    אבי דורון 08/01/2023 22:11
    הגב לתגובה זו
    נראה מעט מידי למשפחות הנפגעות . מקווה שזו רק ההתחלה .
  • 5.
    א ב 08/01/2023 21:56
    הגב לתגובה זו
    חבל שרק עכשיו נזכרו לעשות את זה
  • 4.
    עשו עלינו "בנט" 08/01/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
    מצער שהשמאל לא מבין מה זה המזרח התיכון.
  • 3.
    אזרח 08/01/2023 21:34
    הגב לתגובה זו
    איפה היה שר האוצר הקודם שחילק כסף לרוצחי ילדנו. בושה!
  • 2.
    עמוס לוין 08/01/2023 19:09
    הגב לתגובה זו
    אם רוצים צדק מושלם אז חוץ מעיקול כספי הרשות יש לעקל את חשבונות הבנק של משפחת המחבל ואם הם יבריחו את הכספים מהחשבון לפני הפיגוע סימן שהם שיתפו פעולה עם המחבל ואם הבריחו לאחר הפיגוע אזי יש לגרש את המשפחה לעזה
  • 1.
    אמסלם 08/01/2023 19:02
    הגב לתגובה זו
    ככה לא מייצרים הרתעה, רק פוגעים היכולת של הרשות ומחזקים את החמס! אבל זו מדיניותו של נתניהו כבר שנים.
  • אבו קשקש תפסיר לקשקש ולפחות תזדהה אבו אמסלם (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/01/2023 07:32
    הגב לתגובה זו
  • קישקוש (ל"ת)
    דניאל 09/01/2023 00:08
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).