בועז לוי מנכל התעשייה האווירית
צילום: התעשייה האווירית
דוחות

התעשייה האווירית: עלייה זעומה בהכנסות, ירידה של 12% ברווח הנקי

הרווח התפעולי הסתכם ב-98 מיליון דולר; הרווח הגולמי סתכם ב-214 מיליון דולר
דור עצמון | (1)

התעשייה האווירית פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה בהם היא רושמת הכנסות של 1.159 מיליארד דולר לעומת 1.149 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד – עלייה של 0.9%.

הרווח התפעולי של החברה הסתכם ב-98 מיליון דולר לעומת 71 מיליון דולר ברבעון המקביל – עלייה של 38%. הרווח הגולמי הסתכם ב-214 מיליון דולר לעומת 185 מיליון דולר ברבעון המקביל – עלייה של 15.7%.

התעשייה האווירית רושמת רווח נקי של 51 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 58 מיליון דולר ברבעון המקביל – ירידה של 12%. ה-EBITDA הסתכם ב-149 מיליון דולר לעומת 132 מיליון דולר ברבעון המקביל – עלייה של 12.9%.

צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף יוני הסתכם בכ-14 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-13.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2021. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני של שנת 2022 היה חיובי והסתכם בכ-363 מיליון דולר, בהשוואה לתזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של כ-94 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

 

יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ: "עובדי החברה הינם חלק מרכזי בהצלחתה ונושאים במשימה המרכזית של עשייה בארץ ובעולם, והם בהחלט אחראים להצלחה העסקית. אני משבח ומברך אותם אך לא רוצה להסתפק בכך. בישיבת הדירקטוריון הוריתי להיערך לחלוקת רווחים לעובדים כך שמתוך הסכום שייקבע, החלק המרבי והמשמעותי יחולק שוויונית בין כלל עובדי החברה. החלק הנוסף יוענק באמצעות קריטריונים שיורכבו באמצעות הערכת מצוינות, ותרומה משמעותית לחברה. הנחיתי את מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים, להכין עבודת מטה לביצוע חלוקת רווחים לעובדים בהתאם לרגולציה. העובדות והעובדים ראויים לכך, וזוהי דרכנו להביע את הערכתנו ולשמור על העובדים שלנו".

 

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: ״אנו גאים לסכם את החציון הראשון של 2022 ובו התוצאות העסקיות הגבוהות ביותר בתולדות התעשייה האווירית. נתוני החציון משקפים המשך גידול ברווח הנקי, התפעולי והגולמי של החברה, ולצדו עלייה בהיקף המכירות. הרבעון השני של השנה הביא עלייה ברווחיות בחטיבת תעופה, שהיא תוצר של הגידול בביקוש בענף התעופה העולמי. התוצאות העסקיות יוצאות-הדופן שרשמה החברה הן ביטוי גם לעלייה בביקוש למערכות הגנה אווירית ברחבי העולם, כפועל יוצא מהמלחמה באירופה ומברית ההגנה האווירית במזרח התיכון. כפי שהוכח גם באחרונה, במהלך מבצע עלות השחר ברצועת עזה, התעשייה האווירית ניצבת תמיד לצד מערכת הביטחון וצרכיה, בשגרה ובחירום. החברה מקפידה כל העת לקדם ולפתח יכולות טכנולוגיות חדשניות שיבטיחו את עליונות צה״ל גם בעתיד, וזאת תוך שהיא מרחיבה את הוצאותיה על מחקר ופיתוח. הישגיה פורצי-הדרך של החברה במגוון רחב של תחומים נשענים, בראש ובראשונה, על המקצועיות, הכישרון והמסירות של עובדיה ומנהליה - המהווים את עיקר יתרונה האיכותי של התעשייה האווירית״.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מהנדס ( לשעבר) באלתא 18/08/2022 18:00
    הגב לתגובה זו
    אחרי שנים של נהול כושל תחליבת הקופה הציבורית ונפוטיזם שבטי ( לקדם אנשים לפי מוצאם) רגע האמת מתקרב . להערכתי היכולות המקקצועיות שם כה ירודות עד שרק הישענות על קבלני חוץ תציל את הפתוח . ברור שזה יהפוך את רוב הפרוייקטים ללא כלכליים . הסחטנות של חיים כץ תעבוד רק כל עןד הליכוד בשילטון ואחר כך כנראה שהכל יופרט
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.