פרשת השבוע, ממשיכה לעסוק בחלק המצוות בנאום משה, ופותחת בהסדרת מעמדם של השופטים והמלך. כשברקע, הכניסה לארץ מביאה עמה מציאות הנהגתית שונה מן המדבר, והיא כוללת בראש ובראשונה הפרדת סמכויות. אם בעבר הסמכות הבלעדית הייתה משה, הרי שעם הכניסה לארץ תינתן הסמכות השיפוטית לשופטים, ואילו ההנהגה למלך או למנהיג בהתאם לבחירת העם.

הפרשה, פותחת בציווי של משה לשופטים הכולל בראש ובראשונה דרישה לעשיית צדק, "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". לצד זאת, מזהיר משה את השופטים מפני מעילה בתפקידם ומהטיית המשפט ולקיחת שוחד, "לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". לגבי השוחד, הוא גם מדגיש כי הוא לא פוסח על אף אחד ופוגם בשיקול הדעת גם של החכמים והצדיקים.

באשר למלך, משה לא מצווה את העם למנות מלך. אלא נותן הכסמה למינוי באם העם יחפוץ בכך, "וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי". עם זאת, הוא מציב תנאים למינויו, "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ", כלומר הוא צריך להיות חלק מהעם.

בנוסף,  הוא מטיל עליו שלושה איסורים, "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים...וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים...וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד". לצד אלו, הוא גם נדרש לכתוב ספר תורה, "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו". הקריאה בתורה, אמורה לשמור עליו צנוע, "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

> לכל פרשות השבוע

נראה שגם ביחס למלך וגם ביחס לשופטים, משה נמנע מלפרט יתר על המידה את סמכויותיהם, ובוחר להתמקד דווקא בעקרונות המנחים. האופן בו תקום מערכת המשפט נתון בחלקו בידי העם, אך היא תושתת על הרעיון המנחה של עשיית צדק ואיסור קבלת שוחד. כך גם לגבי המלך, לעם נתונה הזכות לבחור האם ברצונו להמליך אותו עליהם וכיצד, אך המגבלות שחלות עליו קבועות ולא ניתנות לשינוי או פרשנות.

משה מתמקד דווקא בהגבלת כוחם של המנהיגים ובמאמץ של ליצור מעמד מנותק שדואג לטובתו לפני טובת העם. אצל השופטים, זה מתבטא באיסור קבלת שוחד, מכיוון שזה פוגע ביכולתם לפעול לטובת ציבור או במקרה הזה הצדק. אצל המלך ההגבלות כוללות איסורים קונקרטיים, הקשורים לדברים שעשויים לפגוע בשיקול דעתו של המנהיג כמו ריבוי סוסים או כסף.

> לכל פרשות השבוע

למרבה הצער, הציוויים הללו לא רחוקים מחיי היום יום שלנו, כשפרשיות של שוחד, וקשרים פסולים עולות חדשות לבקרים. נדמה כי מוטב, אם דבריו של משה "כִּּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" יחקקו על לבם של כל מי שמתעסקים בעניינים ציבוריים. הפיתוי והסכנה שבשוחד לא פוסח גם על האנשים הטובים והערכיים, על כן צריך להרחיק ולמנוע עד כמה שניתן נורמה של יחסים פסולים מעין אלו.

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הדבר נכון, לא פחות גם בעולם העסקי, בו מתקיימות פעמים רבות נורמות פסולות דגומת קשרים בין רגולטורים לבעלים ומנהלי חברות, שפוגעות באינטרס הציבורי. כשהדבר נפוץ כל כך, הדבר עשוי להביא למצב בו הקווים בין מותר לאסור ובין נכון לפסול מטשטשים. האחריות מוטלת בראש ובראשונה על שומרי הסף, אך גם הסקטור העסקי לא חף מאחריות.