תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ראה: האם אפשר למגר את העוני?

נאום משה עובר לעסוק במצוות ובחוקים, הכוללים בין היתר את מצוות השמיטה והצדקה, כחלק משורה של מצות בעלי היבט סוציאלי; העיסוק בהם מעלה את השאלה האם עוני וקיומם של פער חברתיים אלו דברים קבועים או שמא הם ברי שינו?
איתן גרסטנפלד | (8)

בפרשת השבוע, עובר משה לעסוק במצוות כחלק מנאום הכניסה לארץ, לאחר שהשלים את חלקו ההיסטורי. כמה מהמצוות הללו עוסקות בעניינים סוציאליים, כחלק מההכנה למציאות הכלכלית שמצפה לעם בארץ ישראל. אך מעבר לחוקים היבשים הם מעלות שאלה באשר לאפשרות לקיים עולם שוויוני ללא פערים.

 

פרק ט"ו, נפתח בציווי על השמיטה, שפירושה ביטול כלל החובות אחת לשבע שנים, לאחר מכן הוא עובר לעסוק בחשיבות מתן הצדקה, ודיני העבד והאמה שנמכרו בשל מצבם הכלכלי. הרציונאל שעומד לנגד עיניו של משה הוא מציאות ללא עניים, "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה־בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי־בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן־לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּה".

 

אלא, שמספר פסוקים לאחר מכן, ביחס למצוות הצדקה אומר משה דברים כמעט הפוכים, "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת־יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ". כלומר, לדבריו היות והמציאות של עוני ומצוקה לא ניתנת לשינוי, מצווים ישראל לסייע למי שנזקק. אם כן, האם ניתן להגיע למצב בו אין עניים כלל ומתקיים שוויון מוחלט בין כלל העם, או שמא פערים חברתיים ועוני הם מצב מתמשך?

> לכל פרשות השבוע

פתרון אפשרי לשאלה, הוא כי לא מדובר בשתי מציאויות שונות, אלא בפער שבין השאיפה לבין המצב בפועל. כלומר, הרעיון המנחה שלפיו צריכים לפעול הוא מיגור את העוני וקדיום השוויון. ברם, המציאות לעתים מעט יותר מורכבת, המציאות הכלכלית יוצרת פערים ואף נשענת עליהם במידה רבה. לפיכך, על אף שמצב בו שורר שוויון מוחלט, הוא ככל הנראה בלתי אפשרי, אסור להשלים בשום אופן עם המציאות של פערים חברתיים, ולפעול במידת האפשר לצמצם אותם.

הדברים אמורים לפני כניסת עם ישראל לארץ המובטחת,שתעמיד אותם בפני מציאות כלכלית שונה ב-180 מעלות מזו שהכיר במדבר. לכן, לצד האזהרות מפני ההשלכות של אורח החיים החדש, מובאות שורה של מצוות שנועדו לצמצם את הפערים החברתיים שיוצרת חברת השפע.

 

נדמה לי, שהמסר הזה מתאים מאד למציאות הכלכלית ולעולם ההישגי בו אנחנו חיים כיום. מצד אחד המציאות הנוכחית, מביאה עמה יתרונות עצומים ומציעה אפשרויות נרחבות לשכבות מגוונות של היו כימים לכני כן. אך מנגד, הוא גם יוצר עיוותים, ונשען לעתים על ניצול של שכבות חלשות, מה שעשוי להעמיק את הפערים וחוסר השוויון.

על כן, חשוב לזכור ולשים כנגד עינינו את הצורך לדאוג לשכבות החלשות, ולצמצום הפערים החברתיים. מלבד המדינה, החובה הזו מוטלת על כל אחד מאיתנו, לוודא שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו בכדי שלא להשלים עם המצב הקיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חסר דירה 14/08/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
    בשביל למגר עוני, מספיק לדאוג לפת לחם ומחיה בסיסית לאביונים. מיגור העוני לא קשור בעליל לצמצום פערים. מה שכן, לצערינו ממשלת הזדון שלנו הולכת נגד רוב הציבור במדיניות הספספרות בקרקעות, בשחיתות ובירוקרטיה מכוונת של וועדות התכנון והרשויות המקומיות. בחוסר מיסוי משקיעי נדל"ן למול משקיעי שוק ההון וכדומה. פה כבר מדובר בקרטל שעושק את עם ישראל.
  • 5.
    שירן 14/08/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    גרה בארץ הקודש בכבוד רב .
  • 4.
    נכון מאוד ... (ל"ת)
    דני 14/08/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זאב 14/08/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
    "אורחות צדיקים" בשער הקנאה רואה בשוואת נכסים מול עשירים ממך חטא הקנאה. אסור לתבלבל בין מצוות הצדקה לסוציאליזם הארור שכולו גזל, רעב המוני ורצח המוני הגדול ביותר בתולדות אנוש.
  • 2.
    זאב 14/08/2020 13:18
    הגב לתגובה זו
    אם יש משהו שקרל מרקס האוטואנטישמי ומילטון פרידמן ז"ל הסכימוזה שהיהדות היא קפיטליסטית לחלוטין! רש"י מביא שיעקב אבינו תיקן שווקים ומטבע. ראהדיני חוזים בהלכה.
  • 1.
    זאב 14/08/2020 13:11
    הגב לתגובה זו
    לימוד המקורות שו"ע יו"ד סימנים רמ"ז והלאה מראים בבירור שהתורה מצווה למלא רק את הצרכיו הבסיסים של העני כמו 14 סעודות לשבוע, ביגוד מינימלי. עוני מוחלט רלוונטי אבל לא עוני יחסי.(ההתיחסות היחידה לעוני היחסי הוא ביחס לאותו אדם עצמו שירד מנכסיו.
  • דניאל 14/08/2020 16:13
    הגב לתגובה זו
    כל השאר חיקוי זול. לנצרות למשל יש יותר מאלפי גרסאות ..
  • לרון 14/08/2020 14:48
    הגב לתגובה זו
    דואגת לעני בדמות "לקט שיכחה ופיאה",אך כמו היום זה בטל בשישים
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?