פרשת עקב: ההטבות לא מספיקות צריך גם עונשים

במסגרת הנאום ההיסטורי של משה הוא שוטח בפני בני ישראל את האפשרויות העומדות בפניהם - הקללה והברכה; למה הברכה לבדה לא מספיקה וכיצד זה קשור לתפקידם של המחוקק והרגולטור?

איתן גרסטנפלד | 07/08/2020 09:31 (8)

נושאים בכתבה דברים פרשת השבוע שוק ההון

פרשתנו, ממשיכה את נאומו של משה טרם מותו וכניסת העם ארצה, ולמעשה חותמת את חלקו ההיסטורי של הנאום. בין היתר הוא עוסק בברכה שתבוא על העם במידה וישמע בקול ה', ומנגד בקללה שתבוא אם יסטה מן הדרך. הברכה והקללה משמשות יחדיו ככלי חינוכי, שרלוונטי לא פחות לתקופתנו.

לקראת סוף החלק ההיסטורי, שוטח משה בפני העם את האפשרויות העומדות בפניהן הברכה מצד אחד, והקללה מצד שני, "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". לפיו, הברכה תגיע אם בני ישראל ילכו בדרך ה', "הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם", ואילו הקללה תגיע במידה ולא ישמעו בקולו, "וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם".

הברכות והקללות מוזכרות לקראת, טקס ייעודי בארץ ישראל שיעסוק באותו עניין בהר גריזים והר עיבל. אך, הן מגיעות גם לאחר פרשת והיה אם שמוע, שעוסקת באותה משוואה, הקושרת בין הברכה לעשיית המצוות, ובין הקללה לחוסר העמידה בהן. עם זאת, למרות האיזון ביניהן דווקא הקללה מקבלת מקום נרחב יותר בפרשת והיה אם שמוע.

כל אלו, מעוררים תהייה מדוע יש צורך במתן הקללות לצד הברכות, שכן די בברכות בכדי לשכנע את השומעים לעשות את דבר ה'. יתרה מזאת, מדוע האיזון שמוזכר בין הברכות לקללות מופר בפרשת והיה אם שמוע, דווקא לטובת הקללות ולא לטובת הברכות?.

> לכל פרשות השבוע

ייתכן שהמסר טמון דווקא כאן, עשיית הטוב היא שמקדמת את העולם, וכך צריך לחנך את הדורות הבאים. אלא, שלפעמים מציאות החיים גורמת לערעור מסוים על תפיסות ומוסכמות שונות, ומחלישה את מעמדן. על כן, בא משה ומזהיר מפני צידו השני של המטבע – הקללה, הפרישה מהדרך לא גוררת רק היעדר ברכה אלא גם קללה. אין זאת הפעם, הראשונה בה משה מזהיר את העם מפני הסטייה מן הדרך, כפי שניתן לראות לאורך כל נאומו וכפי שכבר הזכרנו בפרשה הקודמת.

השיטה החינוכית הזאת מוכרת לכולנו, כמקל והגזר, המתבססת על תגמול (גזר) להתנהגות רצויה, וענישה בעקבות התנהגות בלתי רצויה (מקל). בדומה לתחומים רבים גם העולם הכלכלי מתנהל במידה רבה על פי שיטה דומה, המתבססת על תמריצים למי שפועל לקידום ערכים או רעיונות מחד, ועל עונשים וסנקציות כלפי מי שפוגע במערכת או בערכי הליבה שלה מאידך.

אולם, מה שנשמע פשוט לא תמיד מיושם הלכה מעשה, לעתים באופן אבסורדי מי שזקוקים למקלות זוכים במקום זה בסוכריות, בדמות הקלות רגולטוריות, וחקיקה לא שוויונית. חברות מונופוליסטיות עדיין מצליחות לגלגל לציבור מוצרים במחירים מופקעים; חברות ממשלתיות מספקות לנו שירותים יקרים בגלל חוסר יעילות. הרגולטור אמנם מנסה להפחית את הנזק לציבור, אבל במקרים רבים זה עדיין לא קורה.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנגד, מי שדווקא פועל על פי הדרך הנכונה והישרה מוצא עצמו נאבק עם מכשולים רבים בדרכו. תפקידם של הרגולטורים והמחוקקים הוא למנוע מצב כזה, ואכן בשנים האחרונות נעשו מספר צעדים בכיוון, אך המצב רחוק מלהיות אידאלי. אלו צריכים להציב את היעדים והמטרות ורק לאחר מכן לקבוע את החוקים וההטבות לאורם.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
מצוין (ל"ת)
מייק לבנובסקי, ר''ג 20/08/2022 10:01
הגב לתגובה זו
7.
יפה . (ל"ת)
רון 07/08/2020 17:38
הגב לתגובה זו
6.
חיימון 07/08/2020 17:34
הגב לתגובה זו
מרתק תמיד לקרוא את הפירוש שלך לפרשת השבוע והמסקנות על הכלכלה
5.
עמך 07/08/2020 16:46
הגב לתגובה זו
ארנונה מופרזת מעלים יוקר המחייה מגורים מסחרי..הרי כולנו משלמים את הכל. מים יקרים חשמל יקר דלק פרזיטים שחיים על חשבון אנשים יצרנים ועובדים קשה בעל עבודה.
4.
רמי 07/08/2020 15:48
הגב לתגובה זו
העם מבורך....המנהיג מברך או מקלל
3.
יוני 07/08/2020 15:26
הגב לתגובה זו
תודה רבה (:
2.
ארי 07/08/2020 11:36
הגב לתגובה זו
ובעיקר עונשים כספיים
1.
אנונימי 07/08/2020 11:16
הגב לתגובה זו
והריקותי לכם ברכה עד בלי די,,,,,,,ספר מלאכי

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן