השופטת אתי כרייף
צילום: הנהלת בתי המשפט

זו השופטת החשודה במתן טובת הנאה מיניות לכאורה לאפי נווה

בית המשפט העליון הורה על הסרת צו איסור הפרסום המתייחס לשמה של השופטת מנתניה, החשודה במתן טובת הנאה לכאורה ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר

בית המשפט העליון אישר היום (ד') לפרסם כי השופטת אתי כרייף מבית משפט השלום בנתניה, היא השופטת החשודה במתן טובת הנאה ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה. בכך קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את בקשת עיתון "הארץ".

כזכור, בסוף חודש ינואר הורה בית משפט השלום בת"א על הארכת תוקפו של צו איסור הפרסום המתייחס לפרטיהן של השופטת ועורכת הדין. בית המשפט קבע כי פרסום שמותיהן של השתיים עלול לגרום להן ולבני משפחותיהן נזק חמור, וכי עצם הפרסום עלול לגרום לתהליך שאין חזרה ממנו. עוד צוין כי בהיבט הראייתי, הועלתה טענה כי החשדות נגד השתיים נולדו בעקבות השגת ראיות אגב ביצוע עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות, ועל כן יש מקום להשאיר "שוליים של ביטחון" בטרם הסרת צו איסור הפרסום.

בית המשפט היה ער לקיומו של אינטרס ציבורי התומך בפרסום שמותיהן, וכן לסימן השאלה סביב אפקטיביות צו איסור הפרסום, לנוכח העובדה שפרטיהן של השתיים פורסמו באפיקי תקשורת מסוימים. למרות האמור, בית המשפט קבע כי אין בכך כדי להכריע את הכף לטובת הסרת צו איסור הפרסום, בפרט בהינתן החשש לפגיעה בצדדים שלישיים, בכללם ילדיהן של השתיים.

עררים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בת"א נדחו, בנימוק שהנזק העלול להיגרם למשיבות כתוצאה מהסרת צו איסור הפרסום הוא בבחינת "נזק חמור". בנוסף, בית המשפט בחן את חומר הראיות שנאסף בתיק, ולשם כך ביקש מהגורם המשפטי המלווה את החקירה להציג חוות דעת בנושא לצד הצגת חומר הראיות העדכני. בסיכומו של דבר, בית המשפט קבע כי לאחר איזון בין האינטרסים השונים, ובהתחשב בהתפתחויות בחקירה והחשש לשיבושה, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום וצו איסור הפרסום נותר על כנו.

על רקע זה, הוגשה הבקשה למתן רשות ערר לבית המשפט העליון. בהחלטה שניתנה היום ציין השופט יצחק עמית כי מאז שהוצא צו איסור הפרסום, המשטרה שינתה את עמדתה והסירה את התנגדותה לביטול הצו. בנסיבות אלו, נקבע כי עקרון היסוד של פומביות הדיון מצדיק את הסרת צו איסור הפרסום לגבי שמה של השופטת, נוכח משקלם המצטבר של מספר נימוקים: העניין הציבורי המיוחד בפרסום הפרשה, הנובע ממיהות החשודה - המכהנת כשופטת, ומהות החשד - המתייחס לטוהר המידות בהליכי מינוי שופטים; חלוף הזמן מאז נחשפה הפרשה; ופרסומים ברשתות החברתיות שיצרו חרושת של שמועות וגוזמאות.

מנגד, כאמור, נקבע כי צו איסור הפרסום ייוותר על כנו בכל הנוגע לשמה של עורכת הדין החשודה בפרשה. זאת, בשל העובדה שעורכת הדין, להבדיל מהשופטת, היא אדם פרטי, כך שהאינטרס הציבורי בפרסום שמה אינו גובר על הנזק החמור העלול להיגרם לה בעקבות הפרסום.

"החלטה זו לא הייתה קלה עלי", כתב עמית לסיום. "דרכו של שופט להתלבט ואף להתייסר בינו לבין עצמו, מבלי לשתף את הקורא בתהפוכות נפשו". לדבריו, ימים קשים עברו מן הסתם על השופטת ובני משפחתה בחודשים האחרונים, והחלטה זו בוודאי שלא תקל עליהם. על מנת למנוע פרשנויות וחרושת שמועות, הדגיש עמית כי אין להסיק מהחלטה זו לגבי עוצמת הראיות כנגד השופטת, כפי שאין להסיק ממנה לגבי עוצמת הראיות לגבי עורכת הדין.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מערכת המשפט רקובה מראש ועד חלציים (ל"ת)
    מין את מינו 14/03/2019 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קובי 14/03/2019 02:35
    הגב לתגובה זו
    אותו האינטרס הציבורי שקיים בפרסום שמה של השופטת כרייף, קיים גם בפרסום שמה של עורכת-הדין שניסתה לקדם את בעלה השופט מהשלום למחוזי.
  • 3.
    התפוז המכני 13/03/2019 18:18
    הגב לתגובה זו
    כבוד בית המשפט , כשה אהבה נכספת וסוחפת יחד אתה את כל הספקולציות ולכל חשבון יש תמי את הקבלה לקבלת שבת .
  • 2.
    שלטון העם יורד לזנות (ל"ת)
    אשר 13/03/2019 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גלרייה 13/03/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    המדים, הלשכה, השיער... מדמיינים?
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום