כמה כסף צריך כדי להיות מאושר? לא תאמינו מה ענו המיליונרים

מחקר חדש שמפרסמת אוניברסיטת הארוורד מצביע על תמונה ברורה בקרב המיליונרים: "כמה שיותר - יותר טוב"
נועם בראל | (11)

אם לעושר יש תג מחיר, הוא ממש לא זול. כך עולה ממחקר חדש שמפרסת אוניברסיטת הרווארד שביקשה מיותר מ-4,000 מיליונרים לדרג את האושר שלהם בסולם של 1 עד 10. הנשאלים אשר היו בעלי הון של 8 מיליון דולר ומעלה דיווחו על רמת אושר גבוהה יותר מאשר אלו עם 7.9 מיליון דולר ומטה. אבל על נתון אחד אין עורערין: הרוב המוחלט של המיליונרים אמר כי כדי להרגיש מאושר יותר הוא צריך להגדיל את ההון שלו בצורה משמעותית. גרנט דונלי, מראשי המחקר בהרווארד: "מה שקורה הוא שאנחנו רואים שעלייה אפילו קטנה בעושר גורמת לעלייה באושר, אך אם שואלים את אותם אנשים, הם חושבים שהם יצטרכו סכום משמעותי בהרבה כדי להרגיש מאושרים". המחקר הנוכחי נשען על מחקר שפורסם בשנת 2010 אשר בחן את רמת האושר בבתי האב הממוצעים ומצא כי האושר אכן נוטה לעלות עם הגידול בהכנסה, אך עד לגבול מסוים, כאשר כל סכום מעל הכנסה של 75 אלף דולר בשנה לא שינה את מצב הרוח של הנבחנים ברמת היום יום. עם הממצאים האלה, ניגשו החוקרים לבדוק האם המצב דומה גם בקרב המיליונרים, כשהשאלות המרכזיות עליהן ביקשו לקבל תשובה הן: "האם עושר גדול מביא אושר?", "אם כן, כמה צריך כדי להיות מאושר?" ו-"האם הדרך בה האדם מרוויח את הכסף מוסיפה לאושר הכללי?". מהמחקר עולה כי אמנם אין סכום ספציפי אך בניגוד למשתתפי המשאל מ-2010, הגישה בקרב המיליונרים ברורה מאוד - "כמה שיותר, יותר טוב". כדי לסמן 10 בסולם האושר, 27% מהמיליונרים אמרו שהם יצטרכו עלייה של 1000% בהון, ו-25% מהם אמרו שהם יצטרכו עלייה של 500% בהון. הנתון היותר מטריד הוא שרק 13% מהם סימנו "אושר מושלם" (10) עם ההון שיש בידיהם כיום.

בנוגע לשאלה האחרונה, "האם מקור ההכנסה משפיע על האושר", ביקשו הבוחנים מהנשאלים לציין מהו אחוז ההון אותו הרוויחו במו ידיהם, בהשוואה להון אותו ירשו או קיבלו דרך נישואין. כאן הנתונים הראו תמונה שונה לפיה מיליונרים אשר הרוויחו את הונם בעצמם אכן היו מאושרים יותר מאלה שלא.  "אם ירושת הון הופכת אותך לפחות מאושר, אולי אתה לא צריך להעביר אותו לילדייך", כך סיכם דונלי את המחקר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    פרופסור כרמונה 12/03/2018 15:37
    הגב לתגובה זו
    הכל תלוי באדם ובגודל העין שלו כי העין אינה יודעת שובע
  • 7.
    גפניבבי 12/03/2018 13:57
    הגב לתגובה זו
    עם ביבי כולנו בסוף נהיה דלפונים
  • 6.
    מחקר ישן נושן 12/03/2018 07:06
    הגב לתגובה זו
    תוצאות המחקר הזה כתובות בתורה כבר אלפי שנים... אגב, כתוב גם שכשאדם נפטר - הוא לא לוקח איתו כלום..
  • 5.
    בוגל 11/03/2018 21:01
    הגב לתגובה זו
    הם היו צריכים לישאול אותם אם הם מאושרים עכשיו
  • ביבי 12/03/2018 14:01
    הגב לתגובה זו
    יש לי חברים דואגים לי ואני דואג להם.הכל בסדר
  • 4.
    עמי 11/03/2018 18:30
    הגב לתגובה זו
    הם כולם עם הרבה כסף אבל בלי עושר אמיתי כי הם לא שמחים בחלקם. יש לו מנה רוצה מאתיים ודו"ק...
  • 3.
    ידעתי מה הם יענו ,לא כולם כאן פרות . (ל"ת)
    בא 11/03/2018 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בא 11/03/2018 16:45
    הגב לתגובה זו
    המחלה של העולם שלנו כבר אלפי שנים ,מושחתים וחסרי מצפון.לא היה להם אפילו להעביר מפעלים לסין הקומוניסטית על חשבון המערב . אנחנו במלחמה כלכלית כבר 25 שנה פרות .
  • 1.
    אורי 11/03/2018 16:33
    הגב לתגובה זו
    כל עוד השיטה הכלכלית של בנקאות ברזרבה חלקית מתקיימת, אז כסף יהיה סיבה קריטית לרמת האושר. כסף לא אמור להוות בעיה, הוא אמור להיות בשפע לכולם. אושר מגיע ממקומות גבוהים יותר מבריאות וכסף, אם כי צריך לדאוג ששניהם לא יהיו במחסור גדול על מנת להצליח לקיים אושר.
  • כמה שיט 11/03/2018 16:49
    הגב לתגובה זו
    גם יופי, זמן פנוי, ומנת משכל צריכים, כמו כסף, לשיטתך, להיות בשפע לכולם....אם כי לא במחסור על מנת להצליח לקיים אושר. תחזור לאשראם שבאת ממנו
  • בא 11/03/2018 16:47
    הגב לתגובה זו
    והכול יהיה ניפלא .
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: