דחיית עתירה בנושא חלוקת נקודת זיכוי במשמורת משותפת מלאה של ההורים
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
בג"צ 7455/13 עמותת הורות משותפת נ' רשות המסים בישראלבג"צ 7455/13
עמותת הורות משותפת נ' רשות המסים בישראל
בית המשפט העליון דחה עתירה שעניינה אופן חלוקת נקודת הזיכוי לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") במשמורת משותפת מלאה של ההורים. נפסק כי לאור הכוונה להסדיר את נושא המשמורת המשותפת בחקיקה על כל היבטי הנושא, כולל היבטי המס, הרי שהעתירה, במתכונתה הנוכחית, היא עתירה מוקדמת.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
העתירה נסבה על הטענה שנקודות זיכוי ממס הכנסה הניתנות בגין ילדים קטינים צריכות להתחלק באופן שווה בין הורים שחולקים משמורת משותפת על אותם ילדים. הסעד שהתבקש בעתירה הוא הוצאת צו על תנאי כנגד רשות המסים, המשיבה, כדי שתנמק מדוע לא תחולקנה נקודות הזיכוי בין הורים החולקים משמורת משותפת כאמור. מאז הגשתה עברה העתירה גלגולים מספר. המשיבה נאותה להכיר בהסדר של חלוקת נקודות הזיכוי בין ההורים, אך זאת בתנאים מסוימים: על שני ההורים להגיש דוחות שנתיים, יינתן פסק דין להוכחת המשמורת המשותפת, וכן הסכמה חתומה על ידי ההורים באשר לחלוקת נקודות הזיכוי ביניהם, או לחלופין (בהיעדר הסכמה) פסק דין המורה על חלוקת נקודות הזיכוי בין שני ההורים. בהמשך עוגנה מדיניות זו בחוזר מס הכנסה מספר 2/2014 בנושא של "נקודות הזיכוי לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה – משמורת משותפת מלאה של ההורים". לאחר דיונים נוספים שהתקיימו בין משרדי ממשלה שונים הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, להקפיא בשלב זה את חוזר 2/2014 שלעיל. רשות המסים הסבירה כי בדיונים שהתקיימו התחדדה ההבנה כי חלוקתן של נקודות הזיכוי בין הורים שיש ביניהם הסדר של משמורת משותפת נוגעת בליבת ההסדרה של דיני המשפחה, ובכלל זה הדין המסדיר את המשמורת בהליכי גירושין, יותר מאשר בדיני המס. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי נכון יהיה להמתין עם הסדרת הסוגיה עד לאחר שיושלם הדיון בהמלצותיהן של הוועדות שמונו לעניין המלצות לבחינת המדיניות למשמורת משותפת בממשלה ובכנסת.
דיון
נוכח הכוונה לבחון את הסוגיה שהועלתה בעתירה במסגרת הדיון בהסדרת הנושא של משמורת ילדים, הרי העתירה, במתכונתה הנוכחית, היא עתירה מוקדמת. אמנם אין לבוא בטרוניה אל העותרים בשל כך, לנוכח השינוי שחל בינתיים בעמדת המשיבות. ואולם, בשים לב לאמור בתגובה המקדמית המתוקנת, לא ניתן להימנע מן המסקנה שאלה הם פני הדברים. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה ראוי לדון בסוגיה שהועלתה בעתירה במסגרת הרחבה של הסדרת דיני המשמורת בהליכי גירושין היא לכאורה עמדה ראויה באופן עקרוני, וראוי להותיר למדינה פרק זמן סביר לדיון בנושא זה בהקשרו הרחב. למותר לציין כי טענות העותרים שמורות להם, ואף שמורה להם הדרך לפנות בשנית לבית משפט זה ככל שההליכים האמורים יימשכו מעבר לזמן סביר.
תוצאה
העתירה נדחתה נדחה. המשיבה חויבה בהוצאות בסך 7,500 ש"ח.
בבית המשפט: העליון
לפני: כב' השופטים כב' השופטים מ' נאור, א' שהם וד' ברק ארז
ניתן ביום: 7.6.2015

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
