דחיית עתירה בנושא חלוקת נקודת זיכוי במשמורת משותפת מלאה של ההורים

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בג"צ 7455/13 עמותת הורות משותפת נ' רשות המסים בישראל
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

בג"צ 7455/13

עמותת הורות משותפת נ' רשות המסים בישראל

 

בית המשפט העליון דחה עתירה שעניינה אופן חלוקת נקודת הזיכוי לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") במשמורת משותפת מלאה של ההורים. נפסק כי לאור הכוונה להסדיר את נושא המשמורת המשותפת בחקיקה על כל היבטי הנושא, כולל היבטי המס, הרי שהעתירה, במתכונתה הנוכחית, היא עתירה מוקדמת.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

העתירה נסבה על הטענה שנקודות זיכוי ממס הכנסה הניתנות בגין ילדים קטינים צריכות להתחלק באופן שווה בין הורים שחולקים משמורת משותפת על אותם ילדים. הסעד שהתבקש בעתירה הוא הוצאת צו על תנאי כנגד רשות המסים, המשיבה, כדי שתנמק מדוע לא תחולקנה נקודות הזיכוי בין הורים החולקים משמורת משותפת כאמור. מאז הגשתה עברה העתירה גלגולים מספר. המשיבה נאותה להכיר בהסדר של חלוקת נקודות הזיכוי בין ההורים, אך זאת בתנאים מסוימים: על שני ההורים להגיש דוחות שנתיים, יינתן פסק דין להוכחת המשמורת המשותפת, וכן הסכמה חתומה על ידי ההורים באשר לחלוקת נקודות הזיכוי ביניהם, או לחלופין (בהיעדר הסכמה) פסק דין המורה על חלוקת נקודות הזיכוי בין שני ההורים. בהמשך עוגנה מדיניות זו בחוזר מס הכנסה מספר 2/2014 בנושא של "נקודות הזיכוי לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה – משמורת משותפת מלאה של ההורים". לאחר דיונים נוספים שהתקיימו בין משרדי ממשלה שונים הוחלט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, להקפיא בשלב זה את חוזר 2/2014 שלעיל. רשות המסים הסבירה כי בדיונים שהתקיימו התחדדה ההבנה כי חלוקתן של נקודות הזיכוי בין הורים שיש ביניהם הסדר של משמורת משותפת נוגעת בליבת ההסדרה של דיני המשפחה, ובכלל זה הדין המסדיר את המשמורת בהליכי גירושין, יותר מאשר בדיני המס. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא כי נכון יהיה להמתין עם הסדרת הסוגיה עד לאחר שיושלם הדיון בהמלצותיהן של הוועדות שמונו לעניין המלצות לבחינת המדיניות למשמורת משותפת בממשלה ובכנסת.

דיון

נוכח הכוונה לבחון את הסוגיה שהועלתה בעתירה במסגרת הדיון בהסדרת הנושא של משמורת ילדים, הרי העתירה, במתכונתה הנוכחית, היא עתירה מוקדמת. אמנם אין לבוא בטרוניה אל העותרים בשל כך, לנוכח השינוי שחל בינתיים בעמדת המשיבות. ואולם, בשים לב לאמור בתגובה המקדמית המתוקנת, לא ניתן להימנע מן המסקנה שאלה הם פני הדברים. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה ראוי לדון בסוגיה שהועלתה בעתירה במסגרת הרחבה של הסדרת דיני המשמורת בהליכי גירושין היא לכאורה עמדה ראויה באופן עקרוני, וראוי להותיר למדינה פרק זמן סביר לדיון בנושא זה בהקשרו הרחב. למותר לציין כי טענות העותרים שמורות להם, ואף שמורה להם הדרך לפנות בשנית לבית משפט זה ככל שההליכים האמורים יימשכו מעבר לזמן סביר.

תוצאה

העתירה נדחתה נדחה. המשיבה חויבה בהוצאות בסך 7,500 ש"ח.

בבית המשפט: העליון

לפני: כב' השופטים כב' השופטים מ' נאור, א' שהם וד' ברק ארז

ניתן ביום: 7.6.2015

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.