קצב הצטרפות של 31 אלף איש בכל שעה לרשת חברתית חדשה, מה הסיפור שם?

מארק צוקרברג יכול עדיין לישון בשקט, אבל הלהיט של השבוע האחרון זה בטל לא פייסבוק. והסלוגן: "האדם הוא לא מוצר"

האם הסיפור של פול באדניץ, בעל חנות אופניים, מורמונט עוד יהפוך לאיום של ממש על הרשת החברתית המובילה בעולם? לפחות מבחינת ה'הייפ' האדיר של הימים האחרונים - סביר להניח שמארק צוקרברג לא מתייחס ל-Ello בביטול גמור, ועדיין הוא כנראה ישן טוב בלילה.

באדניץ שהקים את Ello בשביל להיות בקשר עם 90 חברים לפני בערך שנתיים, החליט לעשות מהלך כאשר פתח אותה לציבור ב-7 באוגוסט. במקביל, הרשת גייסה 400 אלף דולר. אין ספק שמישהו עשה שם עבודת שיווק טובה אם היום קצב בקשות ההצטרפות עומד על 31 אלף לשעה.

אגב, סתם כדי לבדוק אם ללהיט החדש יש השפעה כלשהי על הסוחרים בבורסה, מבט חטוף מגלה שמאז ה-7 באוגוסט ועד אתמול מניית פייסבוק טפסה בכמעט 8%. יותר מכך, באדניץ שהתראיין ל-BBC אמר שהוא מוחמא מההגדרה "אנטי פייסבוק", אבל מבהיר שזו לא הצורה בה הוא רואה את השירות, "אנחנו לא מחשיבים את פייסבוק כמתחרה, אנחנו רואים בה פלטפורמה פרסומית ואותנו כרשת." הוא מסביר.

הרשת תייצר כסף ממכירת גישה ליישומים שונים שלה - "כמו האפ-סטור, אנחנו נמכור פיצ'רים ספציפים עבור כמה דולרים." כבר היום המשמשים יכולים לראות יישומים שעתידים לעלות בה ולהרשם לאלה שנראים להם מעניינים.

כדי להכנס היום לרשת הזו אתם חייבים לקבל הזמנה ממישהו שכבר רשום בה. בעתיד הקרוב הכוונה של ello היא לגבות סכומי כסף קטנים מהמשתמשים לצורך הצטרפות ובהמשך עבור השימוש ביישומים כאלה ואחרים, זה לפחות המודל העסקי שבאדניץ מדבר עליו כרגע, אבל ספק גדול אם זה מודל שאפשר להתקדם איתו לאורך זמן.

"לא אכפת לנו שחברות משתמשות בנתונים שלנו"

אנליסט חברת המחקר הטכנולוגי, פורסטר, ג'יימס מקוויבי מתייחס לכך שהמפתח להצלחה של רשתות מהסוג הזה היא החינמיות שלהן, "כל הרשתות החברתיות - מוואטסאפ, אינסטאגרם ועד Pinterest עבדו בגלל שהן חינמיות. אתה לא מזמין את החברים שלך להתחבר למשהו שיעלה להם כסף להכנס אליו. אפילו בעולם המוסיקה הדיגיטאלית, אתה יכול לשלם עבור השירותים האלה, אבל רוב האנשים לא מוכנים לזה."

מקוויבי תוקף גם את הסלוגן של ello והרעיון העיקרי שהם משווקים למצטרפים החדשים כשהם מדגישים שהם לא רשת פרסומית "כולנו סבורים שאנחנו לא אוהבים פרסומות, אנחנו חושבים שאנחנו מאמינים שזה 'לא בסדר' שחברות משתמשות ב-data האישי שלנו כדי לעשות רווחים, אבל ההתנהגות שלנו מלמדת שהחברות האלה נותנות לנו את מה שאנחנו רוצים ושלא ממש אכפת לנו מה הן עושות עם זה."

קיראו עוד ב"בארץ"

יועצת השיווק הדיגיטלי, טל נבארו , שבחנה מקרוב את הלהיט התקשורתי (כן, היא קיבלה invite) מספרת - "מדובר בפלטפורמה חדשה שמתיימרת להיות נגד כל מה שקורה בפייסבוק שמוכרת את ה-data על הלקוחות שלה ברשת כולל לשימוש מחוץ לפייסבוק. זה משהו שהם מתיימרים לא לעשות, ז"א לא להשתמש במידע על הגולשים לצורך פרסום. גם אין שם פיצ'רים של קבוצות דפים עסקיים וכו'."

בהתייחסות לעיצוב ולתוכן אומרת נבארו כי "העיצוב מאוד מנימליסטי, אין כפתור לייק, המבנה שונה מהפייסבוק, בניוז פיד אתה יכול לסנן בין חברים ל"רעש" - ז"א לסנן את אלה שלא מתאימים לך ב'נוף'. הם מאפשרים לכל אחד לבחור את הפרטים שהוא מכניס על עצמו. אני למשל הכנסתי רק שם ומייל, אתה אפילו לא חייב לציין אם אתה בחור או בחורה."

ובכל זאת, בשבוע האחרון ההייפ סביב ello תפס תאוצה חזקה ונבארו מספרת ש"יש מלא אנשים שכבר מוכרים "invite" ב-ebay ועוד בלא מעט כסף. בת'כלס אני חושבת שהעולם התעייף מכל מיני פלטפורמות פייסבוקיות כאלה ואחרות. החידושים המרעניים יותר יהיו בתחום הלבישים, אינטרנט של מוצרים וכו' - וסביר שפייסבוק תרדוף אחרינו גם לשם."

בכל זאת, מה היה הטריגר להייפ הגדול סביב ello בשבוע האחרון?

"בוא נגיד שאחד הטריגרים היה המעבר המאוד מהיר של קהילת הטראנסג'נדרים והדראג שעברו כביכול מפייסבוק ל-ello, זה העביר מאסה של אנשים והפך את המקום הזה לכזה שמאפשר לך להיות "אתה" באמת ולא חייב אותך להחשף לחלוטין. בנוסף למאניפסט שהם פרסמו בדף הכניסה שלה "אתה לא מוצר" שעזר גם כן להייפ".

את לא נשמעת נלהבת במיוחד מהרעיון...

"הם חיים באיזה סרט של "בארנינג מאן היפי חברתי". זו רשת שנוצרה ע"י מעצבים, אנשי רוח ואומנות. הססמא שלהם היא 'האדם הוא לא מוצר', אבל בכל זאת, זו אמריקה וכסף מדבר שם לפני אומנות, פלטפורמה היפסטרית לא תחזיק לאורך זמן בלי מודל עסקי. לומר שזה מאיים על פייסבוק? אני רחוקה מלהאמין שזה הכיוון."

"זה לא מרגיש כמו שינוי גדול, אני לא רואה איזה זה ישרוד בלי מודל עסקי, אבל אני אדם אופטימי מטבעי, אז אני מוכנה לשים את הסמיילי שהם מציגים בפלטפורמה ולומר שאולי יהיה טוב וניתן לזמן לעשות את שלו."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טעיתה 31000 אלף בדקה חחחחחח (ל"ת)
    רמי 30/09/2014 19:40
    הגב לתגובה זו
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".