קצב הצטרפות של 31 אלף איש בכל שעה לרשת חברתית חדשה, מה הסיפור שם?

מארק צוקרברג יכול עדיין לישון בשקט, אבל הלהיט של השבוע האחרון זה בטל לא פייסבוק. והסלוגן: "האדם הוא לא מוצר"

האם הסיפור של פול באדניץ, בעל חנות אופניים, מורמונט עוד יהפוך לאיום של ממש על הרשת החברתית המובילה בעולם? לפחות מבחינת ה'הייפ' האדיר של הימים האחרונים - סביר להניח שמארק צוקרברג לא מתייחס ל-Ello בביטול גמור, ועדיין הוא כנראה ישן טוב בלילה.

באדניץ שהקים את Ello בשביל להיות בקשר עם 90 חברים לפני בערך שנתיים, החליט לעשות מהלך כאשר פתח אותה לציבור ב-7 באוגוסט. במקביל, הרשת גייסה 400 אלף דולר. אין ספק שמישהו עשה שם עבודת שיווק טובה אם היום קצב בקשות ההצטרפות עומד על 31 אלף לשעה.

אגב, סתם כדי לבדוק אם ללהיט החדש יש השפעה כלשהי על הסוחרים בבורסה, מבט חטוף מגלה שמאז ה-7 באוגוסט ועד אתמול מניית פייסבוק טפסה בכמעט 8%. יותר מכך, באדניץ שהתראיין ל-BBC אמר שהוא מוחמא מההגדרה "אנטי פייסבוק", אבל מבהיר שזו לא הצורה בה הוא רואה את השירות, "אנחנו לא מחשיבים את פייסבוק כמתחרה, אנחנו רואים בה פלטפורמה פרסומית ואותנו כרשת." הוא מסביר.

הרשת תייצר כסף ממכירת גישה ליישומים שונים שלה - "כמו האפ-סטור, אנחנו נמכור פיצ'רים ספציפים עבור כמה דולרים." כבר היום המשמשים יכולים לראות יישומים שעתידים לעלות בה ולהרשם לאלה שנראים להם מעניינים.

כדי להכנס היום לרשת הזו אתם חייבים לקבל הזמנה ממישהו שכבר רשום בה. בעתיד הקרוב הכוונה של ello היא לגבות סכומי כסף קטנים מהמשתמשים לצורך הצטרפות ובהמשך עבור השימוש ביישומים כאלה ואחרים, זה לפחות המודל העסקי שבאדניץ מדבר עליו כרגע, אבל ספק גדול אם זה מודל שאפשר להתקדם איתו לאורך זמן.

"לא אכפת לנו שחברות משתמשות בנתונים שלנו"

אנליסט חברת המחקר הטכנולוגי, פורסטר, ג'יימס מקוויבי מתייחס לכך שהמפתח להצלחה של רשתות מהסוג הזה היא החינמיות שלהן, "כל הרשתות החברתיות - מוואטסאפ, אינסטאגרם ועד Pinterest עבדו בגלל שהן חינמיות. אתה לא מזמין את החברים שלך להתחבר למשהו שיעלה להם כסף להכנס אליו. אפילו בעולם המוסיקה הדיגיטאלית, אתה יכול לשלם עבור השירותים האלה, אבל רוב האנשים לא מוכנים לזה."

מקוויבי תוקף גם את הסלוגן של ello והרעיון העיקרי שהם משווקים למצטרפים החדשים כשהם מדגישים שהם לא רשת פרסומית "כולנו סבורים שאנחנו לא אוהבים פרסומות, אנחנו חושבים שאנחנו מאמינים שזה 'לא בסדר' שחברות משתמשות ב-data האישי שלנו כדי לעשות רווחים, אבל ההתנהגות שלנו מלמדת שהחברות האלה נותנות לנו את מה שאנחנו רוצים ושלא ממש אכפת לנו מה הן עושות עם זה."

קיראו עוד ב"בארץ"

יועצת השיווק הדיגיטלי, טל נבארו , שבחנה מקרוב את הלהיט התקשורתי (כן, היא קיבלה invite) מספרת - "מדובר בפלטפורמה חדשה שמתיימרת להיות נגד כל מה שקורה בפייסבוק שמוכרת את ה-data על הלקוחות שלה ברשת כולל לשימוש מחוץ לפייסבוק. זה משהו שהם מתיימרים לא לעשות, ז"א לא להשתמש במידע על הגולשים לצורך פרסום. גם אין שם פיצ'רים של קבוצות דפים עסקיים וכו'."

בהתייחסות לעיצוב ולתוכן אומרת נבארו כי "העיצוב מאוד מנימליסטי, אין כפתור לייק, המבנה שונה מהפייסבוק, בניוז פיד אתה יכול לסנן בין חברים ל"רעש" - ז"א לסנן את אלה שלא מתאימים לך ב'נוף'. הם מאפשרים לכל אחד לבחור את הפרטים שהוא מכניס על עצמו. אני למשל הכנסתי רק שם ומייל, אתה אפילו לא חייב לציין אם אתה בחור או בחורה."

ובכל זאת, בשבוע האחרון ההייפ סביב ello תפס תאוצה חזקה ונבארו מספרת ש"יש מלא אנשים שכבר מוכרים "invite" ב-ebay ועוד בלא מעט כסף. בת'כלס אני חושבת שהעולם התעייף מכל מיני פלטפורמות פייסבוקיות כאלה ואחרות. החידושים המרעניים יותר יהיו בתחום הלבישים, אינטרנט של מוצרים וכו' - וסביר שפייסבוק תרדוף אחרינו גם לשם."

בכל זאת, מה היה הטריגר להייפ הגדול סביב ello בשבוע האחרון?

"בוא נגיד שאחד הטריגרים היה המעבר המאוד מהיר של קהילת הטראנסג'נדרים והדראג שעברו כביכול מפייסבוק ל-ello, זה העביר מאסה של אנשים והפך את המקום הזה לכזה שמאפשר לך להיות "אתה" באמת ולא חייב אותך להחשף לחלוטין. בנוסף למאניפסט שהם פרסמו בדף הכניסה שלה "אתה לא מוצר" שעזר גם כן להייפ".

את לא נשמעת נלהבת במיוחד מהרעיון...

"הם חיים באיזה סרט של "בארנינג מאן היפי חברתי". זו רשת שנוצרה ע"י מעצבים, אנשי רוח ואומנות. הססמא שלהם היא 'האדם הוא לא מוצר', אבל בכל זאת, זו אמריקה וכסף מדבר שם לפני אומנות, פלטפורמה היפסטרית לא תחזיק לאורך זמן בלי מודל עסקי. לומר שזה מאיים על פייסבוק? אני רחוקה מלהאמין שזה הכיוון."

"זה לא מרגיש כמו שינוי גדול, אני לא רואה איזה זה ישרוד בלי מודל עסקי, אבל אני אדם אופטימי מטבעי, אז אני מוכנה לשים את הסמיילי שהם מציגים בפלטפורמה ולומר שאולי יהיה טוב וניתן לזמן לעשות את שלו."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טעיתה 31000 אלף בדקה חחחחחח (ל"ת)
    רמי 30/09/2014 19:40
    הגב לתגובה זו
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.