ובינתיים מעבר לגבול: קבלו נתון מחריד, בסוריה נהרגים 5,000-6,000 כל חודש
יצא הגורל שהפסקת האש בין ישראל לחמאס התקיימה ימים ספורים לאחר שארגון זכויות האדם של האו"ם פרסם את כמות ההרוגים בסוריה. לגבי המצב בעזה, המספר הוא 2,139 הרוגים לאחר 50 ימי לחימה. ומה לגבי המצב בסוריה, לפי האו"ם נהרגים 5,000-6,000 איש בכל חודש - כבר מעל 3 שנים כאשר קצב ההרוגים רק הולך וגובר.
לפי הנתון הרשמי שפורסם לפני ימים אחדים, מספר ההרוגים בסוריה מאז החלה מלחמה האזרחים כנגד אסד במארס 2011 ועד אפריל 2014 עומד על 191,369. לקח לאו"ם הרבה מאוד זמן (כשנה) לשחרר עדכון למספר ההרוגים בסוריה בשל הקושי להגיע למידע לאמת אותו. המספר הנוכחי הוא הצלבה של 5 ניתוחים שוניםו ומדובר בנתון שמרני מאוד. בתוך כך, מהאו"ם נמסר כי התקבלו דיווחים על עוד 51,953 הרוגים אבל בשל היעדר פרטים כגון שם ההרוג, מיקום ההרג וכו', המספרים עדיין לא נוספו לכמות הרשמית.
בכדי להבין את חומרת המצב בסוריה, נציין כי בעדכון האחרון שפרסם האו"ם (יולי 2013), מספר ההרוגים עמד על 100,000. כלומר תוף שנה נוספו כמעט 100,000 הרוגים נוספים - מה שמעיד על התגברות קצב ההרוגים באופן דרמטי. האו"ם מודה בצער שמלחמת האזרחים בסוריה ירדה מתחת לראדאר של התקשורת העולמית. השאלה היא מה באו"ם עושים בכדי לכוון את הראדאר הזה?
דבר נוסף שמדגיש הדיווח האו"ם הוא שהרוב המוחלט של ההרוגים הם גברים. לפי הדיווח, 85% מההרוגים הם גברים ורק 9.3% הן נשים. בתוך הנתונים, האו"ם הסביר כי בלתי אפשרי לקבוי כמה מתוך ההרוגים הם לוחמים. בעיניים ישראליות, נראה שמדובר בצביעות ממדרגה ראשונה - שכן בלחימה בעזה שנמשכה 50 יום הודגשה מצד כל הגורמים הפגיעה באזרחים (באו"ם דיברו על כ-85% מההרוגים - אזרחים), שבמקרה של סוריה - ללא ספק מוצנעת (ואף מדובר על נתון הפוך).
- 11.תמיד גברים משלמים את המחיר (ל"ת)לא כדאי להיות גבר 01/09/2014 11:01הגב לתגובה זו
- 10.הצביעות בהתגלותה - איפה כל היפיופים השמאלנים (ל"ת)משה ראשל"צ 30/08/2014 21:01הגב לתגובה זו
- 9.Bogii 30/08/2014 03:15הגב לתגובה זוזה מה שנקרא. עיתונות במיטבה ומי שמחפש הגינות במדיה שישכח מזה אירופה אשכרה התאסלממה רצחו שש מליון עמלים וקיבלו שלושים מליון פרזיטים אוכלי חינם ונתמכי סעד
- 8.The UN is a gang of hypocrits (ל"ת)יוסיפון 27/08/2014 15:07הגב לתגובה זו
- 7.חנין זועבי: 27/08/2014 14:17הגב לתגובה זומה תקעתם את הכתבה הזו באמצע?...אסד לא מעניין.
- התכוונת חנין זובי (ל"ת)Bogii 30/08/2014 03:16הגב לתגובה זו
- 6.אני מאחל בהצלחה!!!..לכל הצדדים. (ל"ת)האו"ם בתגובה: 27/08/2014 14:16הגב לתגובה זו
- 5.האו"ם בתגובה: 27/08/2014 14:16הגב לתגובה זובגלל שהיא מדינה מוצלחת.
- 4.ישראלי תמים 27/08/2014 13:01הגב לתגובה זולעורך ביזפורטל נא לעדכן את אחמד טיבי וחנין זועבי ובהזדמנות את ג"ון קארי
- 3.רמת כתיבה של כיתה א' 27/08/2014 12:50הגב לתגובה זואיזה עברית נמוכה, ולא בפעם הראשונה באתר הזה. מי עורך את הכתבות? מישהו יכול להסביר לכותבים שלא מדובר בשיחה, אלא בכתבות ומאמרים שצריכים לעבור סף בסיסי של רמת כתיבה?
- 2.שפוי 27/08/2014 12:50הגב לתגובה זוזה שיש ברבריות גדולה יותר במקום אחר בעולם, לא משנה איפה, אמור לגרום לנו להרגיש טוב יותר עם כמות האזרחים שנהרגה בעזה???
- דניאל 01/09/2014 09:57הגב לתגובה זואומלל ,וכמה שאתה סובל בחיים ה"יפים"שלך !?! לא מקנא בך .....חחחחחח...!!
- 22 30/08/2014 09:43הגב לתגובה זוכל שמואלני שרואה את הדברים כמוך הוא כנראה על כדורי הזיה ובטח לא יכול להיות שפוי
- אתה הדביל!!!..ולא קטן. (ל"ת)לשפוי.. 27/08/2014 14:49הגב לתגובה זו
- שפוי 27/08/2014 15:16אם אתה לא מבין שאין לשמוח כמו ברברי על מוות של ילד אז אתה עוד מפגר. מדובר בעם שהוא למעשה בן ערובה מסכן בידי חמאס, קורבן של נסיבות, ושום מוות של ילד לא תורם למדינת ישראל. ושוב מספר הרוגים גבוה יותר במקום אחר לא אמור לגרום לך להרגיש טוב בקשר לזה, אבל ברור לי שאין עם מי לדבר וכנראה שאתה לא הכי מפותח. אתה יכול להרגיש טוב יש עוד הרבה כמוך.
- 1.אינשאללה, כן יירבו (ל"ת)שחקן משמעותי 27/08/2014 12:41הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
