למדו לקרוא בין השורות ולתרגם מילים לרווח
עולם המסחר כידוע, מושפע ברובו מאירועים משמעותיים המתרחשים בעולם. כך למשל כותרת המכריזה על הודעה דרמטית של ה-ECB, לפיה תרד הריבית באירופה לרמת שפל היסטורית, מכילה מידע רב המסתתר בין השורות.
ה-ECB הוא הבנק המרכזי של אירופה, כאשר הוא מחליט להוריד ריבית מוניטרית יש לכך השפעה ישירה על שער האירו כיוון שבמצב כזה, ציבור המשקיעים יצא מפיקדונות האירו וישקיע במטבעות אטרקטיביים יותר.
מבחינה מעמיקה של כותרת זו, ניתן ללמוד כי זה הזמן לסחור על צמד האירו - דולר ולהתחיל להרוויח מהתנודות הצפויות.
להזכירכם, במסחר עצמאי ניתן להרוויח גם מהעליות וגם מהירידות בנכסי בסיס שונים.
היכולת ללמוד כיצד לזהות כותרות מהן ניתן להרוויח, אינה מבוססת על פתרונות קסם אלא על ידע קודם וניסיון.
הצטרפו אלי, מנכ"ל ATRADE מקבוצת AVA הבינלאומית, לסקירת כותרות נוספות והתחילו גם אתם לתרגם מילים לרווח!
ATRADEהיא זירת המסחר המובילה בישראל לשנת 2012, עפ"י דירוג חברת דן אנד ברדסטריט, המאפשרת מסחר והשקעה במגוון מדדים, סחורות, מט"ח, מניות ואופציות תוך שימוש במערכות המסחר המתקדמות בעולם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
