מצב חירום הוכרז בניו יורק: מחלת השפעת מאיימת להפוך למגפה בארה"ב

המושל של מדינת ניו יורק,אנדרו קומו, הכריז אתמול על מצב חירום בניו יורק על רקע החמרה בהתפשטות מחלת השפעת שמספר המקרים בה גבוה כמעט פי 4 ממספרם בתקופה המקבילה אשתקד
יעל גרונטמן | (8)

מחלת השפעת מאיימת להפוך למגפה בארה"ב. אתמול (שבת) הכריז המושל של מדינת ניו יורק,אנדרו קומו על מצב חירום בניו יורק על רקע החמרה בהתפשטות מחלת השפעת.

המושל פירסם צו מינהלי שמאשר מתן חיסונים גם לאוכלוסיה בגילאים חצי שנה עד 18 שנה, ובכך מצטרפת אוכלוסיית הקטינים לאוכלוסיה הבוגרת, שהיתה היחידה עד כה שהותרה לחיסון כנגד המחלה.

האישור להרחבת החיסונים לכלל האוכלוסיה ניתן לאחר שיותר מ-19,000 מקרים של שפעת אובחנו בניו יורק מתחילת העונה, כמעט פי 4 מהיקף המקרים עליהם דווח בתקופה המקבילה אשתקד.

"אנו חווים את עונת השפעת הגרועה ביותר לפחות מאז שנת 2009 ואחת הגרועות ביותר מזה מספר עשורים. נראה כי המחלה מתפשטת ברחבי מדינת ניו יורק, כאשר דיווחים על מקרים התקבלו מכל 57 המחוזות במדינה ומכל 5 הרובעים של העיר ניו יורק. לכן הורתי על כך שגם לאוכלוסיה הצעירה כמו גם לאוכלוסיה הבוגרת בניו יורק תינתן גישה לחיסונים", אמר קומו.

מוקדם יותר בשבוע שעבר הוכרז גם בעיר בוסטון על מצב חירום בריאותי, לאחר ש-18 מקרי מוות ברחבי מדינת מסצ'וסטס נגרמו כתוצאה ממחלת השפעת.

בשנה ממוצעת עולה הטיפול הישיר בחולי השפעת בארה"ב כ-10.4 מיליארד ד', כך עולה מנתוני המרכז לפיקוח על מחלות בארה"ב. מדובר על עלויות שנגרמות ישירות מאישפוזים וביקורים של רופאים בבתי החולי ולא כוללים את ההעידרות מהעבודה ומהפגיעה בפרודוקטיביות. אולם השנה הנתון הזה צפוי להיות גבוה הרבה יותר על רקע הגידול בהיקף התחלואה ב-41 מהמדינות בארה"ב, כשב-29 מהן דווח על רמה גבוהה או חמורה כשאלפי בני אדם נוהרים לחדרי המיון בבתי החולי ולרופאים ברחבי ארה"ב.

אם תתפרץ מגפת שפעת כמו מגפת השפעת הספרדית שהתפרצה בשנת 1918, עלולה להיות לכך השפעה משמעותית על הצמיחה הכלכלית בארה"ב. אם צמיחת התוצר באטרה"ב צפויה כעת להסתכם השנה בכ-2%, הרי שמגפת שפעת שכזו עלולה לקצץ את הצמיחה בתוצר ל-0.5% בלבד" אמר טימותי נש, פרופסור לכלכה באוניברסיטת נורת'ווד.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הרבה פאניקה אמריקה לא מדינת עולם שלישי סתם כותרות (ל"ת)
    בנטוב 13/01/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כמה שטויות בכתבה אחת... איזה מצב חירום ואיזה שטויות??!! (ל"ת)
    ישראלי בניו-יורק 13/01/2013 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ד"ר עובדיה 13/01/2013 11:24
    הגב לתגובה זו
    100 מליון מתו מהשפעת הספרדית ב- 1919. זה לא רק איום כללי כפי שאתם מציגים אותו אלה קיומי לאנושות!
  • 5.
    A 13/01/2013 11:19
    הגב לתגובה זו
    http://www.usatoday.com/story/news/nation/2013/01/11/flu-strains-vaccine/1827677/
  • 4.
    A 13/01/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    לינק לאתר חדשות http://www.bbc.co.uk/news/world-us-canada-21002381
  • 3.
    אבנר 13/01/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    חזק בתחום!
  • 2.
    קדימה ביונדווקס... (ל"ת)
    yoavdi 13/01/2013 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הזדמנות פז לביווקס (ל"ת)
    ישראלי 13/01/2013 10:38
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.