מצב חירום הוכרז בניו יורק: מחלת השפעת מאיימת להפוך למגפה בארה"ב

המושל של מדינת ניו יורק,אנדרו קומו, הכריז אתמול על מצב חירום בניו יורק על רקע החמרה בהתפשטות מחלת השפעת שמספר המקרים בה גבוה כמעט פי 4 ממספרם בתקופה המקבילה אשתקד
יעל גרונטמן | (8)

מחלת השפעת מאיימת להפוך למגפה בארה"ב. אתמול (שבת) הכריז המושל של מדינת ניו יורק,אנדרו קומו על מצב חירום בניו יורק על רקע החמרה בהתפשטות מחלת השפעת.

המושל פירסם צו מינהלי שמאשר מתן חיסונים גם לאוכלוסיה בגילאים חצי שנה עד 18 שנה, ובכך מצטרפת אוכלוסיית הקטינים לאוכלוסיה הבוגרת, שהיתה היחידה עד כה שהותרה לחיסון כנגד המחלה.

האישור להרחבת החיסונים לכלל האוכלוסיה ניתן לאחר שיותר מ-19,000 מקרים של שפעת אובחנו בניו יורק מתחילת העונה, כמעט פי 4 מהיקף המקרים עליהם דווח בתקופה המקבילה אשתקד.

"אנו חווים את עונת השפעת הגרועה ביותר לפחות מאז שנת 2009 ואחת הגרועות ביותר מזה מספר עשורים. נראה כי המחלה מתפשטת ברחבי מדינת ניו יורק, כאשר דיווחים על מקרים התקבלו מכל 57 המחוזות במדינה ומכל 5 הרובעים של העיר ניו יורק. לכן הורתי על כך שגם לאוכלוסיה הצעירה כמו גם לאוכלוסיה הבוגרת בניו יורק תינתן גישה לחיסונים", אמר קומו.

מוקדם יותר בשבוע שעבר הוכרז גם בעיר בוסטון על מצב חירום בריאותי, לאחר ש-18 מקרי מוות ברחבי מדינת מסצ'וסטס נגרמו כתוצאה ממחלת השפעת.

בשנה ממוצעת עולה הטיפול הישיר בחולי השפעת בארה"ב כ-10.4 מיליארד ד', כך עולה מנתוני המרכז לפיקוח על מחלות בארה"ב. מדובר על עלויות שנגרמות ישירות מאישפוזים וביקורים של רופאים בבתי החולי ולא כוללים את ההעידרות מהעבודה ומהפגיעה בפרודוקטיביות. אולם השנה הנתון הזה צפוי להיות גבוה הרבה יותר על רקע הגידול בהיקף התחלואה ב-41 מהמדינות בארה"ב, כשב-29 מהן דווח על רמה גבוהה או חמורה כשאלפי בני אדם נוהרים לחדרי המיון בבתי החולי ולרופאים ברחבי ארה"ב.

אם תתפרץ מגפת שפעת כמו מגפת השפעת הספרדית שהתפרצה בשנת 1918, עלולה להיות לכך השפעה משמעותית על הצמיחה הכלכלית בארה"ב. אם צמיחת התוצר באטרה"ב צפויה כעת להסתכם השנה בכ-2%, הרי שמגפת שפעת שכזו עלולה לקצץ את הצמיחה בתוצר ל-0.5% בלבד" אמר טימותי נש, פרופסור לכלכה באוניברסיטת נורת'ווד.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הרבה פאניקה אמריקה לא מדינת עולם שלישי סתם כותרות (ל"ת)
    בנטוב 13/01/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כמה שטויות בכתבה אחת... איזה מצב חירום ואיזה שטויות??!! (ל"ת)
    ישראלי בניו-יורק 13/01/2013 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ד"ר עובדיה 13/01/2013 11:24
    הגב לתגובה זו
    100 מליון מתו מהשפעת הספרדית ב- 1919. זה לא רק איום כללי כפי שאתם מציגים אותו אלה קיומי לאנושות!
  • 5.
    A 13/01/2013 11:19
    הגב לתגובה זו
    http://www.usatoday.com/story/news/nation/2013/01/11/flu-strains-vaccine/1827677/
  • 4.
    A 13/01/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    לינק לאתר חדשות http://www.bbc.co.uk/news/world-us-canada-21002381
  • 3.
    אבנר 13/01/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    חזק בתחום!
  • 2.
    קדימה ביונדווקס... (ל"ת)
    yoavdi 13/01/2013 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הזדמנות פז לביווקס (ל"ת)
    ישראלי 13/01/2013 10:38
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.