מצב חירום הוכרז בניו יורק: מחלת השפעת מאיימת להפוך למגפה בארה"ב

המושל של מדינת ניו יורק,אנדרו קומו, הכריז אתמול על מצב חירום בניו יורק על רקע החמרה בהתפשטות מחלת השפעת שמספר המקרים בה גבוה כמעט פי 4 ממספרם בתקופה המקבילה אשתקד
יעל גרונטמן | (8)

מחלת השפעת מאיימת להפוך למגפה בארה"ב. אתמול (שבת) הכריז המושל של מדינת ניו יורק,אנדרו קומו על מצב חירום בניו יורק על רקע החמרה בהתפשטות מחלת השפעת.

המושל פירסם צו מינהלי שמאשר מתן חיסונים גם לאוכלוסיה בגילאים חצי שנה עד 18 שנה, ובכך מצטרפת אוכלוסיית הקטינים לאוכלוסיה הבוגרת, שהיתה היחידה עד כה שהותרה לחיסון כנגד המחלה.

האישור להרחבת החיסונים לכלל האוכלוסיה ניתן לאחר שיותר מ-19,000 מקרים של שפעת אובחנו בניו יורק מתחילת העונה, כמעט פי 4 מהיקף המקרים עליהם דווח בתקופה המקבילה אשתקד.

"אנו חווים את עונת השפעת הגרועה ביותר לפחות מאז שנת 2009 ואחת הגרועות ביותר מזה מספר עשורים. נראה כי המחלה מתפשטת ברחבי מדינת ניו יורק, כאשר דיווחים על מקרים התקבלו מכל 57 המחוזות במדינה ומכל 5 הרובעים של העיר ניו יורק. לכן הורתי על כך שגם לאוכלוסיה הצעירה כמו גם לאוכלוסיה הבוגרת בניו יורק תינתן גישה לחיסונים", אמר קומו.

מוקדם יותר בשבוע שעבר הוכרז גם בעיר בוסטון על מצב חירום בריאותי, לאחר ש-18 מקרי מוות ברחבי מדינת מסצ'וסטס נגרמו כתוצאה ממחלת השפעת.

בשנה ממוצעת עולה הטיפול הישיר בחולי השפעת בארה"ב כ-10.4 מיליארד ד', כך עולה מנתוני המרכז לפיקוח על מחלות בארה"ב. מדובר על עלויות שנגרמות ישירות מאישפוזים וביקורים של רופאים בבתי החולי ולא כוללים את ההעידרות מהעבודה ומהפגיעה בפרודוקטיביות. אולם השנה הנתון הזה צפוי להיות גבוה הרבה יותר על רקע הגידול בהיקף התחלואה ב-41 מהמדינות בארה"ב, כשב-29 מהן דווח על רמה גבוהה או חמורה כשאלפי בני אדם נוהרים לחדרי המיון בבתי החולי ולרופאים ברחבי ארה"ב.

אם תתפרץ מגפת שפעת כמו מגפת השפעת הספרדית שהתפרצה בשנת 1918, עלולה להיות לכך השפעה משמעותית על הצמיחה הכלכלית בארה"ב. אם צמיחת התוצר באטרה"ב צפויה כעת להסתכם השנה בכ-2%, הרי שמגפת שפעת שכזו עלולה לקצץ את הצמיחה בתוצר ל-0.5% בלבד" אמר טימותי נש, פרופסור לכלכה באוניברסיטת נורת'ווד.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הרבה פאניקה אמריקה לא מדינת עולם שלישי סתם כותרות (ל"ת)
    בנטוב 13/01/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כמה שטויות בכתבה אחת... איזה מצב חירום ואיזה שטויות??!! (ל"ת)
    ישראלי בניו-יורק 13/01/2013 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ד"ר עובדיה 13/01/2013 11:24
    הגב לתגובה זו
    100 מליון מתו מהשפעת הספרדית ב- 1919. זה לא רק איום כללי כפי שאתם מציגים אותו אלה קיומי לאנושות!
  • 5.
    A 13/01/2013 11:19
    הגב לתגובה זו
    http://www.usatoday.com/story/news/nation/2013/01/11/flu-strains-vaccine/1827677/
  • 4.
    A 13/01/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    לינק לאתר חדשות http://www.bbc.co.uk/news/world-us-canada-21002381
  • 3.
    אבנר 13/01/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    חזק בתחום!
  • 2.
    קדימה ביונדווקס... (ל"ת)
    yoavdi 13/01/2013 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הזדמנות פז לביווקס (ל"ת)
    ישראלי 13/01/2013 10:38
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".