רואים אור בקצה המנהרה: סורוס ורוביני משנים גישה; מציעים טריק שיציל אירופה
האם השינוי בגישה של מנהיגי אירופה בנוגע למשבר החובות המשתולל ביבשת הישנה מזה כמעט שנתיים הצליח לשנות את הגישה של שני מנהלי השקעות בעלי שם הידועים בפסימיות שלהם כלפי שוקי המניות? סימנים ראשוניים מרמזים שכן.
ג'ורג' סורוס, אשר יודע דבר או שניים על משברים בכלכלות, ופרופ' נוריאל רוביני המכונה ד"ר דום, התייחסו היום, כל אחד בנפרד למשבר החובות באירופה, והעריכו כי עדיין לא מאוחר מידי בכדי להציל את גוש האירו.
סורוס - אוהב את רעיון הבזוקה ומעודד מהאישה החזקה בעולם
סורוס שואב תקווה מה'בזוקה' ומהאישה החשובה בעולם. ראשית, הרחבת קרן הסיוע מ-440 מיליארד אירו צריכה, לדבריו, לשמש כמפלט האחרון למערכת הבנקאות האירופית, דבר שלא קיים בינתיים. התוצאה תהיה שמדינות כגון איטליה וספרד יוכלו ללוות בריבית זניחה. "זה טריק, אבל טריק שיעבוד".
הסיבה השנייה לאופטימיות של סורוס נעוצה באנגלה מרקל. "זה לגמרי בידיים של גרמניה. היחס של אנגלה מרקל השתנה, היא מזהה שהאירו נמצא בסכנה קיומית והיא מוכנה לסכן את עתידה הפוליטי בכדי לשמור עליו. אני חושב שהיא מכירה בכך שגרמניה גרמה למשבר לצאת מכלל שליטה, והיא פועלת עכשיו כדי לתקן את זה".
עם זאת סורוס מסייג ומזהיר כי הזמן אוזל, המנהיגים חייבים לשנות את האסטרטגיה שלהם בצורה פונדמנטלית. "כרגע, המשבר הגיע לשיא חדש, ברקע למשבר הפוליטי ביוון באיטליה. כל המאמצים כדי למנף את ה-EFSF נתקלים בקשיים משפטיים או טכניים".
רוביני: "יצירת מלווה של מפלט אחרון"
הכלכלן נוריאל רוביני גם הביע היום את דעתו על המשבר כשאמר: רק אם מנהיגי האיחוד האירופי ישתמשו בבנק המרכזי האירופי (ECB) כ"מלווה של מפלט אחרון", יישמו תוכנית תמריצים, יגרמו ל-ECB להוריד את הריבית ל-0% ובכך יגרמו לפיחות במטבע האיזורי, אז גוש האירו יצליח להימנע מקריסה.
רוביני מדבר על מצב בו הבנק המרכזי באירופה יקנה אג"ח של ממשלות האירו ללא הגבלה. כיום הבנק משקיע מאמצים לייצב את מערכת הפיננסית על ידי קניית אגרות החוב הממשלתיות אך בהיקף נמוך יחסית. כמו כן, הוא התנגד עד כה לקחת תפקיד כלשהו במינופה של קרן הייצוב האירופית ואף אמר למדינות בגוש האירו כי אין הוא מתכוון להציל את המדינות הכושלות ממשבר החוב.
בטור, שהתבסס על שורה של ציוצים שפרסם בטוויטר, רוביני שב וטוען כי קרן היציבות הפיננסית האירופית (EFSF) היא "תרנגול הודו שלא יצליח לעוף". רוביני הדגיש שרק דפלציה משמעותית של האירו תשיב את הצמיחה למדינות הפריפריה של הגוש, ולכן ימיה של איטליה ספורים.
- 11.סופר רמאות 11/11/2011 18:16הגב לתגובה זומחפשי טריק או שטיק הבלוף הגדול של סורוס ורוביני מדברים על חוב וחובות שיש לכולם . תאוות בצע מחפשים את טובתם ולמען ההשקעות שהם מחזיקים . מחפשים טריק להכניס עוד פעם את כולם למניות ולאחר מכן יכניסו לכולם את השטיק והשמוק של החזיר בתחת . מניות לא צריכות להיות מושפעות על מה שהולך בעולם על כל פלוץ המניות מקבלות צניחה חופשית . יש מניות שבכלל לא קשורות למשברים שעוברים על אירופה ולמה הם צריכים גם להפגע . הכל בלוף ורמאות של קזינו מי דופק את מי וכמה שיותר .....................
- 10.הכהן הקטן 11/11/2011 03:53הגב לתגובה זושער טיטוס נבנה מכל מה שנגנב מבית המקדש...ביבי....
- 9.מעניין מה זה באמת אומר (ל"ת)באמת 10/11/2011 22:29הגב לתגובה זו
- 8.היינו כחולמים 10/11/2011 20:27הגב לתגובה זוהמצב מחמיר מיום האתמול .חברההה נפילה של מדינות זה לא הבדיחות של בזוקה קצת מזכיר התרסקויות של העולם במאה הקודמת .
- 7.סוחרת 10/11/2011 19:17הגב לתגובה זועכשיו בטוח שאנחנו כנראה על קצה החבל
- 6.אריה 10/11/2011 19:09הגב לתגובה זוצינור הגז התת ימי סיביר אירופה יציל את היבשת מקריסה כלכלית. כל השאר ספקולציות.
- 5.מוטי 10/11/2011 18:56הגב לתגובה זואם היום הם צופים עליותכנראה שהבורסה תרד בחדות
- 4.סגר -5%. (ל"ת)Hang Sen 40 10/11/2011 18:38הגב לתגובה זו
- 3.רואים שהשורט לא עובד, אז מתאימים עצמם למצב .. (ל"ת)איש 10/11/2011 18:30הגב לתגובה זו
- 2.ששון ישר משה 10/11/2011 18:30הגב לתגובה זובן לאדן מת!!!!!!! הקיצונים הפסידו!!!!!!!!!!!!!! אז למה הכל יורד?
- 1.הקיצר, סורוס סגר את השורט (ל"ת)חחחח 10/11/2011 18:02הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
