מכה לרשות השידור: הח"כים לא יאפשרו לפרסומאים ומפרסמים להתחרות במכרז
רשות השידור רשמה היום (ב') ניסיון שנגמר במפח נפש מבחינתה בתוכנית להגמיש את תנאי המכרז על זיכיון הפרסום בקול ישראל. רצונה של רשות השידור לאפשר לפרסומאים ומפרסמים להתחרות במכרז, מה שנמנע מהם עד עתה נתקל בחזית קרה של חברי הכנסת בוועדת החינוך.
הלכה למעשה, דחתה ועדת החינוך את ההצבעה על כללי רשות השידור המבקשים להקל בתנאי מכרז מכירת הפרסום ברדיו. יו"ר ועדת החינוך, אלכס מילר מסיעת 'ישראל ביתנו' אמר כי: "הכללים אינם נותנים מענה לניגוד העניינים שעלול להיווצר מפתיחת המכרז לפרסומאים ומפרסמים".
ד"ר אמיר גילת, יו"ר רשות השידור, הציג את כללי המכרז הנכונים לרגע זה וציין כי משנת 1993 עת נוסחו לראשונה, נוספו שחקנים חדשים לשוק הפרסום, ביניהם, רשתות הרדיו האזוריות, האינטרנט וערוצי הטלוויזיה המסחריים ולכן יש צורך לנסח מחדש את הכללים בהתאם לשינויים בשוק הפרסום. גילת הוסיף כי "הזכיין הנוכחי (שפ"מ, מ"ב) עובד עם רשות השידור כבר 18 שנים ולכן חשוב לפתוח את השוק לתחרות". עוד הוסיף כי בשנת 2010 חלה ירידה בהיקף הפרסומות והדבר מחייב רביזיה מחשבתית.
ההצעה היחידה שהוגשה למכרז ב-2009 הייתה של שפ"מ
עו"ד תומר קרני, היועץ המשפטי של רשות השידור הוסיף כי "חוק רשות השידור קובע כי רשות השידור רשאית לשדר ברדיו תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום וכן להזמינם, להכינם ולהפיקם בעצמה או באמצעות אדם אחר שיקבע בדרך של מכרז. הכללים הקיימים מטילים מגבלה רחבה על האפשרות להתמודד במכרז משום שהם מונעים מגופים רבים, אשר עיסוקם וניסיונם בתחום הפרסום, או שהם מפרסמים בעצמם את ההשתתפות במכרז".
כך לדבריו, במכרז האחרון שפרסמה הרשות בשנת 2009, הוגשה הצעה בודדת מצד שפ"מ המצויה בבעלות מלאה של אברהם פרחי, אותו גורם המעניק את השירותים לרשות השידור משנת 1993. "מצב זה", אמר קרני, "גורם לפגיעה בתחרות וקבלת הצעות שאינן מטיבות עם האינטרס של הרשות".
הקופה רושמת: 60% עמלה מעל הכנסות של 60 מיליון שקלים
ערן רום, סמנכ"ל הכספים ברשות השידור: "בשנת 2010 הכנסות הרשות מפרסום ברדיו עמדו על 115 מיליון שקל כאשר בתנאי המכרז נקבע כי עמלת הזכיין יכולה להגיע עד 60% מההכנסות מעל מדרגה של 60 מיליון שקל". רום הוסיף כי במכרז האחרון היה מציע אחד ולו היו יותר, ניתן היה להפחית את גובה העמלה".
בנוסף ליו"ר הוועדה, אלכס מילר, רשות השידור לא מצאה בן ברית גם בחברי הכנסת האחרים שנכחו בוועדה. ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) אמר: "האם נראה לכם הגיוני שבנק לאומי למשל, ירדוף אחרי המתחרה שלו, בנק דיסקונט, וישכנע אותו להגדיל את תקציב הפרסום שלו כי 'הפרסום ברדיו עובד'? או שבנק מסוים יגלה למתחרה את אסטרטגיית הפרסום שלו?".
ח"כ נחמן שי: "פרסומאים ומפרסמים נגועים בניגוד עניינים מובהק"
ח"כ נחמן שי (קדימה) התייחס לפרסומים מהבוקר ואמר "אני לא רוצה לדבר כרגע על מה שקורה ברשות השידור - על כך שעסוקים בלריב במקום בלשדר". לנושא הדיון אמר ח"כ שי כי לא במקרה נקבעו הגבלות שעניינן מי יכול להשתתף במכרז ומי לא. לדבריו, מי שמעורב כפרסומאי או כמפרסם נגוע בניגוד עניינים מובהק. "יכול להיות שיש כשל שוק בכך שחברה אחת הגישה מועמדותה במכרז האחרון וצריך לבדוק איך פותרים אותו".
ח"כ כרמל שאמה (ליכוד): "התקנות הלו בעייתיות משום שמאפשרות התערבות של אינטרסים זרים. במקום להקל בתנאים יש להקשיחם וגם לקבוע שאדם בעל זיקה פוליטית לא יוכל להגיש מועמדותו. אני לא רוצה לגלות שנתנו יד לשחיתות בתוך רשות השידור ולכן ממליץ שלא לקיים הצבעה".
אברהם פרחי, בעלי שפ"מ שיכול לרשום לזכותו נקודה במאבק מול רשות השידור אמר כי "במכרז האחרון היה המתמודד היחיד משום שמגבלות במכרז, כגון ערבות בנקאית וקבלת עמלה החל מ-60 מיליון שקל, ניפו את שאר המתמודדים. פרחי הוסיף כי אם פרסומאים ומפרסמים יכנסו לתחום תפגענה הכנסות רשות השידור מפרסומות. "המכירות שלנו בעלייה, למרות מה שקורה בשוק", אמר.
דנה נויפלד ממשרד המשפטים: "הסוגיה גולגלה לפתחנו כבר בשנת 2008 ובדיוק מאותן סיבות שהועלו כאן ע"י חברי הכנסת חשבנו, בידיים רועדות, איך פותרים אותה. לכן הוחלט שהכללים הללו ינוסחו כהוראת שעה כדי שנוכל לבחון האם פעלנו נכון. המטרה - למקסם את ההכנסות של רשות השידור לטובת כולנו. מעבר לכך, רשות השידור היא גוף ציבורי וצריכה לנהוג במכרזיה בשוויון כלפי כולם". יפת הוסיפה, בתגובה לטענות שהעלו חברי הכנסת, כי גופי השידור המסחריים גם הם מחזיקים בחברות מסחריות ואין הדבר מונע מחברות מתחרות לפרסם בגופי השידור הללו.
למה רומז גילת? "אולי כדאי שנפעיל לוביסטים"
ד"ר גילת הגיב לדברי המשתתפים: "תפיסת העולם שלי גורסת שאנחנו צריכים לעסוק אך ורק בשידור ולא בנדל"ן, פרסום או בלוביסטים, אם כי בעקבות הדיון היום אולי כדאי שנשקול מחדש את עניין הלוביסטים". גילת ציין כי בכוונת רשות השידור לפצל את שוק הפרסום ברדיו לחמישה אשכולות: רשתות המוזיקה ורשת א', רשת ב', מגזר דתי, מגזר ערבי ומגזר רוסי.
- 1.מה חשבו לעצמם ברשות השידור?? מה?? (ל"ת)15/08/2011 15:04הגב לתגובה זו

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.28% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.28% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
