מכה לרשות השידור: הח"כים לא יאפשרו לפרסומאים ומפרסמים להתחרות במכרז

המהלך אותו מנסה הרשות לקדם בוועדת החינוך נתקל בהתנגדות. יו"ר רשות השידור, אמיר גילת: "בעקבות הדיון אולי כדאי שנתחיל לעבוד עם לוביסטים"
משה בנימין | (1)

רשות השידור רשמה היום (ב') ניסיון שנגמר במפח נפש מבחינתה בתוכנית להגמיש את תנאי המכרז על זיכיון הפרסום בקול ישראל. רצונה של רשות השידור לאפשר לפרסומאים ומפרסמים להתחרות במכרז, מה שנמנע מהם עד עתה נתקל בחזית קרה של חברי הכנסת בוועדת החינוך.

הלכה למעשה, דחתה ועדת החינוך את ההצבעה על כללי רשות השידור המבקשים להקל בתנאי מכרז מכירת הפרסום ברדיו. יו"ר ועדת החינוך, אלכס מילר מסיעת 'ישראל ביתנו' אמר כי: "הכללים אינם נותנים מענה לניגוד העניינים שעלול להיווצר מפתיחת המכרז לפרסומאים ומפרסמים".

ד"ר אמיר גילת, יו"ר רשות השידור, הציג את כללי המכרז הנכונים לרגע זה וציין כי משנת 1993 עת נוסחו לראשונה, נוספו שחקנים חדשים לשוק הפרסום, ביניהם, רשתות הרדיו האזוריות, האינטרנט וערוצי הטלוויזיה המסחריים ולכן יש צורך לנסח מחדש את הכללים בהתאם לשינויים בשוק הפרסום. גילת הוסיף כי "הזכיין הנוכחי (שפ"מ, מ"ב) עובד עם רשות השידור כבר 18 שנים ולכן חשוב לפתוח את השוק לתחרות". עוד הוסיף כי בשנת 2010 חלה ירידה בהיקף הפרסומות והדבר מחייב רביזיה מחשבתית.

ההצעה היחידה שהוגשה למכרז ב-2009 הייתה של שפ"מ

עו"ד תומר קרני, היועץ המשפטי של רשות השידור הוסיף כי "חוק רשות השידור קובע כי רשות השידור רשאית לשדר ברדיו תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום וכן להזמינם, להכינם ולהפיקם בעצמה או באמצעות אדם אחר שיקבע בדרך של מכרז. הכללים הקיימים מטילים מגבלה רחבה על האפשרות להתמודד במכרז משום שהם מונעים מגופים רבים, אשר עיסוקם וניסיונם בתחום הפרסום, או שהם מפרסמים בעצמם את ההשתתפות במכרז".

כך לדבריו, במכרז האחרון שפרסמה הרשות בשנת 2009, הוגשה הצעה בודדת מצד שפ"מ המצויה בבעלות מלאה של אברהם פרחי, אותו גורם המעניק את השירותים לרשות השידור משנת 1993. "מצב זה", אמר קרני, "גורם לפגיעה בתחרות וקבלת הצעות שאינן מטיבות עם האינטרס של הרשות".

הקופה רושמת: 60% עמלה מעל הכנסות של 60 מיליון שקלים

ערן רום, סמנכ"ל הכספים ברשות השידור: "בשנת 2010 הכנסות הרשות מפרסום ברדיו עמדו על 115 מיליון שקל כאשר בתנאי המכרז נקבע כי עמלת הזכיין יכולה להגיע עד 60% מההכנסות מעל מדרגה של 60 מיליון שקל". רום הוסיף כי במכרז האחרון היה מציע אחד ולו היו יותר, ניתן היה להפחית את גובה העמלה".

בנוסף ליו"ר הוועדה, אלכס מילר, רשות השידור לא מצאה בן ברית גם בחברי הכנסת האחרים שנכחו בוועדה. ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) אמר: "האם נראה לכם הגיוני שבנק לאומי למשל, ירדוף אחרי המתחרה שלו, בנק דיסקונט, וישכנע אותו להגדיל את תקציב הפרסום שלו כי 'הפרסום ברדיו עובד'? או שבנק מסוים יגלה למתחרה את אסטרטגיית הפרסום שלו?".

ח"כ נחמן שי: "פרסומאים ומפרסמים נגועים בניגוד עניינים מובהק"

ח"כ נחמן שי (קדימה) התייחס לפרסומים מהבוקר ואמר "אני לא רוצה לדבר כרגע על מה שקורה ברשות השידור - על כך שעסוקים בלריב במקום בלשדר". לנושא הדיון אמר ח"כ שי כי לא במקרה נקבעו הגבלות שעניינן מי יכול להשתתף במכרז ומי לא. לדבריו, מי שמעורב כפרסומאי או כמפרסם נגוע בניגוד עניינים מובהק. "יכול להיות שיש כשל שוק בכך שחברה אחת הגישה מועמדותה במכרז האחרון וצריך לבדוק איך פותרים אותו".

ח"כ כרמל שאמה (ליכוד): "התקנות הלו בעייתיות משום שמאפשרות התערבות של אינטרסים זרים. במקום להקל בתנאים יש להקשיחם וגם לקבוע שאדם בעל זיקה פוליטית לא יוכל להגיש מועמדותו. אני לא רוצה לגלות שנתנו יד לשחיתות בתוך רשות השידור ולכן ממליץ שלא לקיים הצבעה".

אברהם פרחי, בעלי שפ"מ שיכול לרשום לזכותו נקודה במאבק מול רשות השידור אמר כי "במכרז האחרון היה המתמודד היחיד משום שמגבלות במכרז, כגון ערבות בנקאית וקבלת עמלה החל מ-60 מיליון שקל, ניפו את שאר המתמודדים. פרחי הוסיף כי אם פרסומאים ומפרסמים יכנסו לתחום תפגענה הכנסות רשות השידור מפרסומות. "המכירות שלנו בעלייה, למרות מה שקורה בשוק", אמר.

דנה נויפלד ממשרד המשפטים: "הסוגיה גולגלה לפתחנו כבר בשנת 2008 ובדיוק מאותן סיבות שהועלו כאן ע"י חברי הכנסת חשבנו, בידיים רועדות, איך פותרים אותה. לכן הוחלט שהכללים הללו ינוסחו כהוראת שעה כדי שנוכל לבחון האם פעלנו נכון. המטרה - למקסם את ההכנסות של רשות השידור לטובת כולנו. מעבר לכך, רשות השידור היא גוף ציבורי וצריכה לנהוג במכרזיה בשוויון כלפי כולם". יפת הוסיפה, בתגובה לטענות שהעלו חברי הכנסת, כי גופי השידור המסחריים גם הם מחזיקים בחברות מסחריות ואין הדבר מונע מחברות מתחרות לפרסם בגופי השידור הללו.

למה רומז גילת? "אולי כדאי שנפעיל לוביסטים"

ד"ר גילת הגיב לדברי המשתתפים: "תפיסת העולם שלי גורסת שאנחנו צריכים לעסוק אך ורק בשידור ולא בנדל"ן, פרסום או בלוביסטים, אם כי בעקבות הדיון היום אולי כדאי שנשקול מחדש את עניין הלוביסטים". גילת ציין כי בכוונת רשות השידור לפצל את שוק הפרסום ברדיו לחמישה אשכולות: רשתות המוזיקה ורשת א', רשת ב', מגזר דתי, מגזר ערבי ומגזר רוסי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה חשבו לעצמם ברשות השידור?? מה?? (ל"ת)
    15/08/2011 15:04
    הגב לתגובה זו
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנק אש
צילום: אורן טסלר

בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?

אחרי כמעט שלוש שנים מרגע קבלת הרישיון - אש מתחיל לפעול. המייסדים מציגים חזון של "בנקאות אחרת" - האומנם?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק אש

בנק אש (esh), הבנק הדיגיטלי החדש שבשליטת היזם ניר צוק, יחל מחר  את פעילותו באופן רשמי, עם אירוע השקה מקוון בו תוצג התוכנית העסקית של הבנק.המהלך מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שבדצמבר 2022 קיבל הבנק רישיון מבנק ישראל. מחר צפויים המייסדים, ובהם יובל אלוני, לחשוף את החזון והכיוון שאליו הם מתכננים להוביל את הבנק. אלוני, שותף מייסד ומבעלי השליטה, פרסם בפוסט כי מדובר ב"רגע מכונן" אחרי שנות עבודה רבות, וציין כי הבנק ישנה את פני הבנקאות המסורתית. 

מודל עסקי שונה מזה של וואן זירו

בניגוד לבנק הדיגיטלי וואן זירו שהשיק את שירותיו כבר באוגוסט 2022 ומכוון בעיקר למשקי בית, בנק אש מתכנן להתמקד במגזר העסקי - ובעיקר בעסקים קטנים וזעירים. הפלטפורמה הטכנולוגית העצמאית של הבנק כבר פועלת ומבוססת על מערכות ליבה בענן הציבורי, מתוך מטרה להפחית עלויות ולייעל תהליכים.

הטכנולוגיה הזו אינה מיועדת רק לשימוש פנימי. בכוונת אש לשווק אותה בהמשך גם לבנקים דיגיטליים נוספים בארץ ובעולם. בין המוצרים שאש צפוי להציע: חשבונות עו"ש, פיקדונות, אשראי עסקי ושירותים פיננסיים מותאמים לעסקים קטנים. נראה שהמקום שבו הם יכולים לעורר את השוק הוא בפיקדונות  הריבית על הפיקדונות בבנקים נמוכה מאוד, במיוחד הריבית על עו"ש והריבית לפיקדונות קצרים. כל גורם שייכנס לתחום ויספק ריביות טובות, עשוי למשוך קהל, אם כי, כפי שניתן להיווכח מהניסיון של וואן זירו, זה לא יהיה פשוט. 

השקעות עתק ותג מחיר של חצי מיליארד דולר

מאחורי בנק אש עומדת קבוצת משקיעים בראשות ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, חברת הסייבר הגדולה בעולם, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-125מיליארד דולר. השקעה משמעותית של גוף מוסדי, היתה של כלל ביטוח, שהשקיעה כ-100 מיליון שקל תמורת 4.99% ממניות הבנק וחברת הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקם.

ההשקעה בוצעה לפי שווי של כ-512 מיליון דולר אחרי הכסף, ואליה הצטרפו גם אלוני, ושותפים נוספים. מדובר בסכום משמעותי, בעיקר בהתחשב בכך שהבנק עדיין לא התחיל לפעול בפועל מול הציבור.