ברננקי משרה אופטימיות בשוק
המסחר בוול-סטריט נסגר במגמה חיובית לאחר שמקבל רוח גבית מנאומו של יור' הפדרל ברננקי, אשר בדברו רמז על אפשרויות נוספות, אשר לא נעשה בהן שימוש לעודד את צמיחה במדינה,3 האפשרויות עליהן הוא דיבר הן: הצהרה מפורשת על הותרת הריבית נמוכה לתקופה ממושכת, הורדת הריבית לבנקים על עודפי הון ב-0.25%, רכישת אג"ח ארוכות טווח, עוד בנאומו ברננקי התחיל להכין את הקרקע לקראת הנפקת תוכנית התמריצים QE3.
המדדים המובילים בעולם סוגרים בעליות של עד כ- 0.54%, ה- S&P500 עולה בכ- 0.31% הנסדא"ק מוסיף לעצמו 0.54% והדאו-ג'ונס עולה בכ- 0.34%. למרות הסגירה החיובית עדין עיניים של הסוחרים בעולם נישאות לעבר דיוני תקרת החוב בקונגרס האמריקני, אשר עדין לא הגיעו להסכמה, החשש הוא כי הדיונים מתקדמים לעבר מבוי סתום - והממשל ייאלץ להכריז על חדלות פירעון ב-2 באוגוסט, מה שעשוי להוביל לטלטלה עזה בשווקים בעולם. אי הסכמה על תקרת החוב עשויה להוביל את חברת דירוג האשראי "מודי'ס" להוריד את דירוגה המושלם של ארה"ב AAA בעקבות כך שמודי'ס העבירה את ארה"ב למעקב לקראת אפשרות הורדה בדירוג.
המסחר באירופה נסגר אף הוא בעליות, זאת לאחר פתיחת מסחר במגמה מעורבת. העליות נובעות מכך שמשרד האוצר של איטליה דיווח יום שלישי כי הנפיק בהצלחה אג"ח ממשלתיות לטובת גיוס 6.75 מיליארד אירו. אך כמובן אסור לשכוח שישנם עדין חששות מהחרפת משבר החוב ברחבי הגוש כאשר יום שלישי התכנסה ועידת שרי האוצר של האיחוד האירופאי לדיונים דחופים בדבר האפשרות להתפשטות המשבר מיוון לאיטליה וספרד, והשלכות הדבר על השווקים הגלובליים.
דולר שקל
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 3.5500
התנגדות 1 : 3.5160
ספוט : 3.4310
תמיכה 1 :3.4180
תמיכה 2 : 3.4000
אסטרטגיה לטווח הקצר: תרחיש שורי: ניתן ליערך לכניסה לפוזיציות במידה והצמד ישמור על רמות התמיכה ותיווצר לנו תבנית מאשרת ללונג. יעדים:3.4850, ,3.51 3.55 , יעד נוסף פתוח. תרחיש דובי : שבירה וסגירה מתחת לרמת התמיכה 3.4289 יעדים: 3.4180, 3.40.
אירו דולר
רמות משמעותיות
התנגדות 2 :1.4500
התנגדות 1 : 1.4355
ספוט : 1.4269
תמיכה 1 : 1.4080
תמיכה 2 : 1.3830
אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. תרחיש דובי: תרחיש ראשון: בכישלון פריצה של תבנית היהלום + היווצרות תבנית לשורט. יעדים: 1.4120, 1.4020 , יעד נוסף פתוח. תרחיש שני: במידה והצמד יצליח לסגור שוב מחיר מתחת לאזור התמיכה/התנגדות (1.4080-1.4000), יעדים: 1.3850, 1.3680, יעד נוסף פתוח. תרחיש שורי: בפריצה ונעילה מעל תבנית היהלום ברמה של 1.4280 יעדים : 1.4350, 1.4490, יעד נוסף פתוח.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
