ברננקי משרה אופטימיות בשוק
המסחר בוול-סטריט נסגר במגמה חיובית לאחר שמקבל רוח גבית מנאומו של יור' הפדרל ברננקי, אשר בדברו רמז על אפשרויות נוספות, אשר לא נעשה בהן שימוש לעודד את צמיחה במדינה,3 האפשרויות עליהן הוא דיבר הן: הצהרה מפורשת על הותרת הריבית נמוכה לתקופה ממושכת, הורדת הריבית לבנקים על עודפי הון ב-0.25%, רכישת אג"ח ארוכות טווח, עוד בנאומו ברננקי התחיל להכין את הקרקע לקראת הנפקת תוכנית התמריצים QE3.
המדדים המובילים בעולם סוגרים בעליות של עד כ- 0.54%, ה- S&P500 עולה בכ- 0.31% הנסדא"ק מוסיף לעצמו 0.54% והדאו-ג'ונס עולה בכ- 0.34%. למרות הסגירה החיובית עדין עיניים של הסוחרים בעולם נישאות לעבר דיוני תקרת החוב בקונגרס האמריקני, אשר עדין לא הגיעו להסכמה, החשש הוא כי הדיונים מתקדמים לעבר מבוי סתום - והממשל ייאלץ להכריז על חדלות פירעון ב-2 באוגוסט, מה שעשוי להוביל לטלטלה עזה בשווקים בעולם. אי הסכמה על תקרת החוב עשויה להוביל את חברת דירוג האשראי "מודי'ס" להוריד את דירוגה המושלם של ארה"ב AAA בעקבות כך שמודי'ס העבירה את ארה"ב למעקב לקראת אפשרות הורדה בדירוג.
המסחר באירופה נסגר אף הוא בעליות, זאת לאחר פתיחת מסחר במגמה מעורבת. העליות נובעות מכך שמשרד האוצר של איטליה דיווח יום שלישי כי הנפיק בהצלחה אג"ח ממשלתיות לטובת גיוס 6.75 מיליארד אירו. אך כמובן אסור לשכוח שישנם עדין חששות מהחרפת משבר החוב ברחבי הגוש כאשר יום שלישי התכנסה ועידת שרי האוצר של האיחוד האירופאי לדיונים דחופים בדבר האפשרות להתפשטות המשבר מיוון לאיטליה וספרד, והשלכות הדבר על השווקים הגלובליים.
דולר שקל
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 3.5500
התנגדות 1 : 3.5160
ספוט : 3.4310
תמיכה 1 :3.4180
תמיכה 2 : 3.4000
אסטרטגיה לטווח הקצר: תרחיש שורי: ניתן ליערך לכניסה לפוזיציות במידה והצמד ישמור על רמות התמיכה ותיווצר לנו תבנית מאשרת ללונג. יעדים:3.4850, ,3.51 3.55 , יעד נוסף פתוח. תרחיש דובי : שבירה וסגירה מתחת לרמת התמיכה 3.4289 יעדים: 3.4180, 3.40.
אירו דולר
רמות משמעותיות
התנגדות 2 :1.4500
התנגדות 1 : 1.4355
ספוט : 1.4269
תמיכה 1 : 1.4080
תמיכה 2 : 1.3830
אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. תרחיש דובי: תרחיש ראשון: בכישלון פריצה של תבנית היהלום + היווצרות תבנית לשורט. יעדים: 1.4120, 1.4020 , יעד נוסף פתוח. תרחיש שני: במידה והצמד יצליח לסגור שוב מחיר מתחת לאזור התמיכה/התנגדות (1.4080-1.4000), יעדים: 1.3850, 1.3680, יעד נוסף פתוח. תרחיש שורי: בפריצה ונעילה מעל תבנית היהלום ברמה של 1.4280 יעדים : 1.4350, 1.4490, יעד נוסף פתוח.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
