ברננקי משרה אופטימיות בשוק
המסחר בוול-סטריט נסגר במגמה חיובית לאחר שמקבל רוח גבית מנאומו של יור' הפדרל ברננקי, אשר בדברו רמז על אפשרויות נוספות, אשר לא נעשה בהן שימוש לעודד את צמיחה במדינה,3 האפשרויות עליהן הוא דיבר הן: הצהרה מפורשת על הותרת הריבית נמוכה לתקופה ממושכת, הורדת הריבית לבנקים על עודפי הון ב-0.25%, רכישת אג"ח ארוכות טווח, עוד בנאומו ברננקי התחיל להכין את הקרקע לקראת הנפקת תוכנית התמריצים QE3.
המדדים המובילים בעולם סוגרים בעליות של עד כ- 0.54%, ה- S&P500 עולה בכ- 0.31% הנסדא"ק מוסיף לעצמו 0.54% והדאו-ג'ונס עולה בכ- 0.34%. למרות הסגירה החיובית עדין עיניים של הסוחרים בעולם נישאות לעבר דיוני תקרת החוב בקונגרס האמריקני, אשר עדין לא הגיעו להסכמה, החשש הוא כי הדיונים מתקדמים לעבר מבוי סתום - והממשל ייאלץ להכריז על חדלות פירעון ב-2 באוגוסט, מה שעשוי להוביל לטלטלה עזה בשווקים בעולם. אי הסכמה על תקרת החוב עשויה להוביל את חברת דירוג האשראי "מודי'ס" להוריד את דירוגה המושלם של ארה"ב AAA בעקבות כך שמודי'ס העבירה את ארה"ב למעקב לקראת אפשרות הורדה בדירוג.
המסחר באירופה נסגר אף הוא בעליות, זאת לאחר פתיחת מסחר במגמה מעורבת. העליות נובעות מכך שמשרד האוצר של איטליה דיווח יום שלישי כי הנפיק בהצלחה אג"ח ממשלתיות לטובת גיוס 6.75 מיליארד אירו. אך כמובן אסור לשכוח שישנם עדין חששות מהחרפת משבר החוב ברחבי הגוש כאשר יום שלישי התכנסה ועידת שרי האוצר של האיחוד האירופאי לדיונים דחופים בדבר האפשרות להתפשטות המשבר מיוון לאיטליה וספרד, והשלכות הדבר על השווקים הגלובליים.
דולר שקל
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 3.5500
התנגדות 1 : 3.5160
ספוט : 3.4310
תמיכה 1 :3.4180
תמיכה 2 : 3.4000
אסטרטגיה לטווח הקצר: תרחיש שורי: ניתן ליערך לכניסה לפוזיציות במידה והצמד ישמור על רמות התמיכה ותיווצר לנו תבנית מאשרת ללונג. יעדים:3.4850, ,3.51 3.55 , יעד נוסף פתוח. תרחיש דובי : שבירה וסגירה מתחת לרמת התמיכה 3.4289 יעדים: 3.4180, 3.40.
אירו דולר
רמות משמעותיות
התנגדות 2 :1.4500
התנגדות 1 : 1.4355
ספוט : 1.4269
תמיכה 1 : 1.4080
תמיכה 2 : 1.3830
אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. תרחיש דובי: תרחיש ראשון: בכישלון פריצה של תבנית היהלום + היווצרות תבנית לשורט. יעדים: 1.4120, 1.4020 , יעד נוסף פתוח. תרחיש שני: במידה והצמד יצליח לסגור שוב מחיר מתחת לאזור התמיכה/התנגדות (1.4080-1.4000), יעדים: 1.3850, 1.3680, יעד נוסף פתוח. תרחיש שורי: בפריצה ונעילה מעל תבנית היהלום ברמה של 1.4280 יעדים : 1.4350, 1.4490, יעד נוסף פתוח.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
