איך להוציא דרכון גרמני לבד ולחסוך בעלויות

הליך הוצאת אזרחות גרמנית, שבעבר נחשב מסובך וכמעט בלתי אפשרי, הפך בשנים האחרונות לפשוט ומסודר יותר בזכות שינויים בחקיקה ולמידע נגיש באתרי השגרירויות. עו"ד טל אופיר, מומחה להוצאת דרכונים גרמניים ואוסטריים, משיב על השאלות המהותיות בדרך להשגת היעד

זיו וולף |
נושאים בכתבה דרכון גרמני

בשיתוף עו"ד טל אופיר


בשנים האחרונות, נוצרה סביב הוצאת דרכון זר הילה של מורכבות, כאילו מדובר במשימה בלתי אפשרית ללא ליווי של מומחים יקרים. בפועל, המציאות שונה. באתרי שגרירויות, כמו זו של גרמניה, ניתן למצוא הנחיות מפורטות, רשימות מסמכים וטיפים שמפשטים את התהליך. עם זאת, מדובר במשימה הדורשת זמן, סבלנות רבה, הקפדה על פרטים ויכולת טכנית לניהול מסמכים ולעבודה עם מערכות דיגיטליות. בשורה התחתונה - מי שמוכן להשקיע את המשאבים הנדרשים – זמן, סבלנות ומיומנות – יגלה שתהליך הוצאת הדרכון אפשרי. מי זכאי לקבל דרכון גרמני? כיצד ממלאים את הבקשה ואילו טעויות יובילו לפסילתה ואילו רק לשיהוי בטיפול? עו"ד טל אופיר, מומחה להוצאת דרכונים גרמניים ואוסטריים, משיב על השאלות המהותיות.



מי זכאי לקבל דרכון?

בעבר, גרמניה העניקה אזרחות גרמנית רק לאזרחי גרמניה היהודים שאזרחותם הגרמנית נשללה. זכות זו גם עברה לצאצאים ישירים של אותם יהודים (וגם לכך היו מגבלות לא מעטות). חקיקה זו הפלתה מאות אלפי יהודים, שבמועד עליית הנאצים לשלטון (30.1.1933), התגוררו בגרמניה כתושבים ללא אזרחות ואיבדו כל סיכוי לקבלת אזרחות בגלל חוקי הגזע של המשטר הנאצי. אותם יהודים נמלטו או גורשו מגרמניה, ורבים מהם נספו בשואה.

לפני כשלוש וחצי שנים, תוקן סעיף 15 לחוק האזרחות הגרמני, וכעת אותם יהודים, תושבי גרמניה ללא אזרחות גרמנית, שהתגוררו בגרמניה לפני 30.1.1933 ונמלטו מגרמניה לאחר מכן – זכאים לקבל אזרחות גרמנית ול- הוצאת דרכון גרמני. הזכאות עוברת גם לצאצאים ישירים של מי שעומד בתנאים אלו (ילדים, נכדים, נינים וכו').

לדוגמה, אדם שנולד בצ'כיה ב-1918, היגר לגרמניה ב-1925 ונמלט לפלשתינה ב-1936 עקב רדיפות הנאצים. עד התיקון, הוא לא היה זכאי לאזרחות, משום שלא היה אזרח גרמני. כיום, בזכות החוק המתוקן, הוא עומד בקריטריונים: מרכז חייו היה בגרמניה לפני 1933, הוא עזב בגלל הרדיפות, ולא החזיק באזרחות גרמנית.

תיקון חשוב הוא דרך פסיקה גרמנית שהסירה מגבלות ארכאיות על הזכאות. לפי הדין הגרמני, מי שאזרחותו הגרמנית נשללה על ידי המשטר הנאצי על רקע אפליה, זכאי לקבלה חזרה. זכות זו עוברת גם לצאצאים ישירים. עד לשנת 2020, היו כל מיני החרגות לגבי צאצאים שנולדו לפני 1953, נולדו שלא במסגרת נישואין, ועוד. הפסיקה הגרמנית למעשה קבעה שמגבלות אלו אינן חוקתיות, ולכן כל הצאצאים הישירים של מי שנשללה אזרחותו זכאים להוצאת ד תיקון זה למעשה מאפשר למי שסורב בעבר לבקש בשנית.


מה ניתן לעשות אם אינני בטוח האם אני צאצא של אזרח או תושב גרמניה, ואין ברשותי מסמכים מתאימים להוכחת הדבר?

קיראו עוד ב"בארץ"

יש לבצע בדיקה מעמיקה בארכיונים, שתאפשר לכם לוודא האם אתם עומדים בתנאי הזכאות לאזרחות גרמנית, למשל בקרן השילומים ובמרשמי תושבים. מומלץ להצליב מידע ולבחון כמה אפשרויות איות, כדי למנוע תשובה שלילית עקב טעות הקלדה. יש לפרוש רשת רחבה לאיסוף מירב המידע האפשרי.


מהם השלבים הנדרשים להכנת הבקשה והגשתה לאחר שאספתי את כל המסמכים המוכיחים את זכאותי לאזרחות גרמנית?

יש להמציא מסמכים ממספר גורמים:


ומה השלב הבא?

כדי שתעודה שהונפקה על ידי מדינת ישראל תהיה תקפה בחו"ל, יש להוסיף לה אישור אפוסטיל של משרד החוץ הישראלי. אישור זה, הניתן בתשלום של 38 ש"ח לכל מסמך, מאמת את חוקיות המסמך לשימוש מחוץ לגבולות המדינה. ניתן למצוא באתר משרד החוץ מידע מפורט על תהליך קבלת האפוסטיל. בנוסף, יש לתרגם את המסמכים לגרמנית ולהוסיף להם אימות נוטריוני. מסמכים שאינם בשפה האנגלית חייבים להיות מתורגמים לגרמנית, אך ניתן להנפיק תעודות לידה דו-לשוניות (עברית-אנגלית), שיחסכו את הצורך בתרגום נוסף. שימו לב כי התרגום חייב להיות מלווה באימות נוטריוני, שכן בלעדיו לא יתקבל. עלות התרגום משתנה בהתאם לגורם המבצע.


כיצד ממלאים את הבקשה?

טפסי הבקשה ממולאים בשפה הגרמנית, אך מצורפים אליהם הסברים באנגלית המסייעים בהבנתם. בנוסף, יש לצרף צילום של דרכון ישראלי בתוקף. טפסי הבקשה הם בגרמנית, אולם יש עותק באנגלית שניתן למלא לפיו. מילוי הטפסים הוא בגרמנית, אך מאחר שגרמנית היא באותיות לטיניות (כמו באנגלית) ומדובר בפרטים אישיים כמו שם ומקום מגורים, ניתן למלא את הפרטים באנגלית.


האם זה נכון כי כל טעות קטנה בטופס הבקשה תוביל מייד לפסילתו?

לא. על טעות סופר בטפסי הבקשה, בתאריך לידה למשל, השגרירות ככל הנראה תבקש לתקן. אם השגרירות לא תשים לב ותעביר את הבקשה למחלקת האזרחות, מחלקת האזרחות לא תעשה בעיות אלא תלך לפי מה שרשום בתעודת הלידה (ספק אם אפילו תבקש הבהרות). לעומת זאת, אם חסר מסמך או יש בעיה בתקינות תעודה, זו יכולה להיות בעיה שתגרום לעיכוב בבקשה. סירוב על הגשה שגויה יכול לקרות רק אם חסרים מסמכים רבים או אם לא הסתמכו על הסעיף הנכון בחוק בעת ההגשה.

 

לסיכום: הליך הוצאת אזרחות גרמנית, שבעבר נחשב מסובך וכמעט בלתי אפשרי, הפך בשנים האחרונות לפשוט ומסודר יותר בזכות שינויים בחקיקה ולמידע נגיש באתרי השגרירויות. עם זאת, מדובר בתהליך שדורש השקעת זמן, סבלנות ותשומת לב רבה לפרטים. בדיקה ארכיונית היא שלב חיוני להבטחת הזכאות, וכדאי להיערך מראש עם המסמכים הנדרשים ואף לשקול ליווי מקצועי במידת הצורך. למי שמוכן להשקיע את המאמץ, הוצאת אזרחות גרמנית היא מטרה ריאלית וברת השגה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".