סופרמרקט
צילום: טוויטר

הישראלים מקצצים בסופר – האם זה יחלחל לדוחות?

רוי שיינמן | (8)

כשהייתם בפעם האחרונה בסופר, שמתם לב שהעגלות שלידכם קצת פחות מלאות? אם כן, זה כמובן לא במקרה. חודש ינואר התחיל עם ישראלים שפשוט קונים פחות. זו כנראה לא גחמה חולפת, זו מגמה שנובעת מכך שהמחירים עולים ללא הפסקה והציבור כבר עושה חשבון איך ומה לקנות. אחרי שנה של התפרעויות בקופות, גם כי הראש לא היה במקום של בדיקת חשבונות וחיסכון כספי,  הצרכן הישראלי עושה אחורה פנה. בסופרים ויצרני המזון אומרים לנו שאין ברירה - המחירים עולים כי מדובר ב"עליות מחירים בלתי נמנעות", "מחסור עולמי" ו"שערי מטבע משתנים". אבל בשורה התחתונה,ובהינתן הגזרות על משקי הבית, הם חוסכים בקניות וזה מתבטא בירידה ברכישות.


2025 התחילה עם גל של גזירות כלכליות – העלאת המע"מ, הקפאת קצבאות, הקפאת מדרגות המס, ובקיצור, יש פחות כסף. ההשפעה על משפחה ממוצעת מגיעה לעד 1,000 שקלים בחודש, אלו גזרות גדולות ובהינתן שגם ככה די קשה לגמור את החודש, המצב הזה הפך לקשה יותר ומשפחות רבות הגדילו חיסכון. מנסים לקנות מה שצריך, ללכת עם רשימות מסודרות לסופרים.


יש נטייה לרכוש יותר דרך מבצעים ודרך מותג פרטי. יש חשיבה לפני הקנייה. זה כמובן לא כוללני, אבל אלו כבר כמויות גדולות של אנשים שחושבים פעמיים לפני שהם מכניסים לסל הקניות מוצרים מסוימים. המצב הזה מביא לירידה ברכישת מוצרים. זה גם ברשתות המזון וזה גם ברשתות האופנה. יש ירידה בהיקף העסקאות וזה מתבטא בשיחות עם בכירים בתחום וברשתות. 

השאלה אם זה יחלחל לדוחות של החברות האלוץ נזכיר שהיתה להם שנה מצויינת עם דוחות טובים. רשתות המזון הגדילו רווחים בקצב מרשים, שופרסל היתה המובילה. גם רשתות האופנה נהנו משנה מצויינת. ינואר אומנם לא מעיד על השנה כולה, אבל בהינתן שהצרכן הישראלי מוציא פחות על רכישות ברשתות, ובמקביל השמיים בהדרגה נפתחים והוא יכול לטוס ושם גם לעשות קניות, הרי שהרשתות עשויות להיפגע משמעותית בדוחות השנה. נזכיר שבממוצע בכל רגע נתון האוכלוסיה בארץ בשנה שעברה היתה גבוה מאשר בשנים קודמות בכמה מאות אלפים. האנשים האלו צרכו כאן, פחות יצאו למסעדות והגדילו את העסקאות בסופרים וברשתות האופנה.

השנה יש שני איומים - גם פחות כסף לצריכה בגלל הגזרות וגם כמות האנשים הרוכשת תרד. זה ישפיע על התוצאות הכספיות, אם כי, צריך לזכור שהרשתות העלו מספר פעמים בשנה האחרונה את המחירים כך שהרווחיות שלהם גבוהה והיא באופן מסויים תקזז את הירידה הצפויה. כמו כן, שופרסל עצמה נמצאת עדיין בתהליך של רה ארגון שצפוי להימשך לתוך השנה. זה התחיל עם רכישת הרשת על ידי האחים אמיר וזה תהליך ממושך כך שגם אם תהיה פגיעה ברכישות הצרכניות, החיסכון בהוצאות עשוי לקזז על הירידה הזו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אני עצרתי כל הוצאה גדולה מעל 10K מלבד חופשות עד שתתברר התמונה לאן המדינה הולכת נומבר 26 (ל"ת)
    אנונימי 20/03/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 20/03/2025 01:13
    הגב לתגובה זו
    אצלם בכלל הייתה ירידה בחצי שנה האחרונה. מעמ מים חשמל ארנונה שזה כתוב על דף ונייר אין כאן פרשנות ואין מה לבדוק יותר מדי עלו. אצלהם מודדים על הירח.
  • 5.
    תשתדלו לקנות במבצעים (ל"ת)
    אנונימי 03/02/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 03/02/2025 16:06
    הגב לתגובה זו
    קיצצתי במוצרים מטורקיה ועברתי לתוצרת הארץ.שווה לנפש
  • 3.
    גד 03/02/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    ככל שתהיה ירידה חזקה יותר בצריכה הקמעונאים יתחילו עם מבצעי הנחות. לצרכנים יש הרבה כח וצריך לנצל זאת. פשוט לא לקנות יותר ממה שצריך.
  • 2.
    אלון77 03/02/2025 13:22
    הגב לתגובה זו
    נמאס לי מהעלויות הגבוהות והחלטתי לחתוך בהוצאות המיותרות.אני לא במצוקה ויכול להרשות לעצמי פחות או יותר כל מוצר צריכה .אבל הגיע הזמן של כולם להבין שאם לא נחדל מלהושיט יד באופן אוטומטי למדף אם לא נרכוש באימפולסיביות מאתרי אינטנרט אם נבין שמחיר ארוחת בוקר הוא לא 80 שקלים וקפה לא שווה 14 שקלאם לא נגיב לכל זה לילדינו לא יהיה עתיד
  • 1.
    נגמרה החגיגה (ל"ת)
    אנונימי 03/02/2025 12:28
    הגב לתגובה זו
  • בראל 03/02/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    מלחמה במחירים והעלאת מכסים תגיע גםלפה וזה רק כנראה ההתחלהשל טראמפ הוא מכסח איפה שרק ניתן
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 1.26%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.