משבר וולט -האם הציבור באמת יסיר את האפליקציה?
צריך לחשוב פעמיים לפני ש"דופקים" את הצרכנים, אבל בוולט יודעים - אין באמת תחליף לשרות שלהם. בסופו של דבר הציבור לא באמת יעזוב את השירות, גם בהינתן העלייה בדמי התפעול
בשנת 2023 נוספו "דמי תפעול" בסך 2 שקלים לכל הזמנה, אבל המהלך ששבר את הסבלנות היה ההודעה הנוכחית על שינוי מדיניות החישוב של דמי התפעול, שמעלה את הסכום מ-2 שקלים למשלוח לחישוב דינמי בהתאם לגובה ההזמנה, עד לתקרה של 5.90 שקלים למשלוח.
הפגיעה בצרכנים:
עליית מחירים: העלייה הראשונה בעמלת התפעול כבר הייתה חסרת תקדים, אך ההעלאה הנוספת בינואר 2025 העלתה משמעותית את ההוצאות להזמנות רבות. בעוד שהעלות הקודמת הייתה קבועה, כעת היא תלויה בגודל ההזמנה, דבר שמשפיע במיוחד על משפחות וצרכנים עם תקציבי מזון קטנים יותר.
איכות השירות: הצרכנים הרגישו שהם משלמים יותר עבור אותו שירות, ואף יותר מכך, לא חוו שיפור באיכות השירות. היו דיווחים על איחורים בהזמנות ושליחים פחות מרוצים מהתנאים החדשים.
חוסר שקיפות: חוסר השקיפות בנוגע לעלייה הנוספת בעמלת התפעול, שכללה חישוב דינמי מורכב, גרמה לתסכול רב בקרב הצרכנים, כאשר הם לא מצאו את הדרך לחזות את עלות ההזמנה הסופית.
- נוגסת במצבת העובדים: תן ביס מקצצת גם בעובדי המטה
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת הצרכנים:
מעבר למתחרים: הצרכנים החלו לעבור במהירות לשירותים אחרים כמו ג'ט, תן ביס ואפילו חזרה להזמנות ישירות ממסעדות או שימוש במשלוחים פרטיים.
החרמות ומחאות: ההתנגדות למהלך של וולט זכתה לתנופה חדשה. פוסטים ברשתות החברתיות, מאמרי דעה בכלי התקשורת, וקריאות לחרם הפכו לנושאים מרכזיים בדיון הציבורי. צרכנים רבים התחייבו להסיר את אפליקציית וולט מהטלפונים שלהם ואף להפיץ את הבשורה בקרב חברים ומשפחה.
פנייה לרשויות: התלונות לרשות להגנת הצרכן ולמשרד הכלכלה התגברו, עם דרישה לבדוק האם העלייה בדמי התפעול אינה בגדר התנהגות מונופוליסטית או לא תחרותית.
האם זה יעבור?
תגובת וולט: וולט, בעקבות הזעם הצרכני, הודיעה על השקת מסלול מנויים (Wolt+) ב-49 שקל לחודש, שמציע ללא דמי משלוח, אך עדיין כולל את דמי התפעול המעודכנים. הצעד זה נתפש כניסיון למתן את המחאה, אך לא ברור אם הוא יספיק להרגיע את הצרכנים.
השפעה על השוק: ההעלאה הנוספת בעמלת התפעול יכולה לשנות את הדינמיקה בשוק משלוחי המזון, עם אפשרות לירידה משמעותית בנתח השוק של וולט אם המחאה תמשיך להתגבר.
רגולציה: התערבות רגולטורית יכולה להיות בפתח, במיוחד אם התגובה הציבורית תמשיך להיות חזקה. זה עשוי לכפות על וולט לשנות את מדיניות המחירים שלה או להגביר את השקיפות.
המשך המחאה: הצרכנים נחושים להמשיך במאבקם, עם קריאות לתמיכה בשירותים חלופיים והפצת מידע לגבי מדיניות המחירים האחרונה של וולט.
- 14.אבנר 28/01/2025 09:03הגב לתגובה זואיפה כתוב שחייבים להשתמש באפליקציה היא יכולה להישאר ללא שימוש
- 13.מיכאל 27/01/2025 10:55הגב לתגובה זולא לחזור אליהם תנו להם למות
- 12.אבי 27/01/2025 00:06הגב לתגובה זודוחף עוד ועוד אנשים למחוק גם כן רובנו מזמינים בסכומים שעולים על 4א בחודש כל אחד נגמרה ההתמכרות לעצלנות גרמו למדינה שלמה להתמכר והכניסו שרוול.
- 11.מיירל 26/01/2025 23:52הגב לתגובה זועל פי הפיסקה האחרונה ניתן להבין שזה ממון על ידי וולטבמקום לבזבז כסף על פירסום תורידו מחירים!!!
- 10.להתעורר 26/01/2025 11:00הגב לתגובה זואתמול רציתילהזמין גלידה ואיך שנכנסתי וראיתי את החיובים החדשים החלטתי שאני יורד למטה !!! אפליקציה שהפכה אותנו לעצלנים ועכשיו מנצלת אותנו
- 9.לא מזמין מהם יותר יש תחלופה וגם אפשר להזמין ישירות ממסעדות (ל"ת)אלי 26/01/2025 08:25הגב לתגובה זו
- 8.אלעד 25/01/2025 18:46הגב לתגובה זואין פראייר כמו הצרכן הישראלי עם הזיכרון הקצר וכולם יודעים את זה. שבוע שבועיים וכולם יחזרו לשלם כמו ילדים טובים
- 7.רלי 25/01/2025 18:31הגב לתגובה זותומר כהן מנכל מעולה בטוח שימצא פיתרון טוב לסיפור. חברה תלויה בצרכנים צריכה לעשות שינוי בתפיסה
- לא כזה תותח קופץ מי מיטה למיטה עסקית (ל"ת)מיקי 26/01/2025 12:33הגב לתגובה זו
- 6.אורן 25/01/2025 16:31הגב לתגובה זויש לי חשבון קטן איתם ואין מה לעשות חובות צריך לשלם
- 5.מנשה 25/01/2025 00:11הגב לתגובה זולצאת מהבית ולקנות להזמין ישירות מהמסעדה להזמין משירותי משלוח אחרים
- 4.לעשות חרם שילמדו את הלקח. (ל"ת)שי.ע 24/01/2025 17:11הגב לתגובה זו
- 3.דני 24/01/2025 15:42הגב לתגובה זונראה לי שהגיע הזמן לעצור את העושק
- 2.יוס 24/01/2025 14:54הגב לתגובה זואף פעם לא הזמנתי מהם. הרעיון שאם אני רעב ובמקום מנה של 5060 שח. הופכת לאזור 80 שח כול וולט וטיפ היא מפגרת. ואם אנשים משלמים מאות שקלים בחודש רק עבור הפרש כספי מעבר לעלות החודש זה טמטום
- 1.אני עזבתי זה שרות שיש לו מלא תחליפים בניגוד לכתבה מטעם (ל"ת)קלבסיאלה 24/01/2025 12:23הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
