משבר וולט -האם הציבור באמת יסיר את האפליקציה?
צריך לחשוב פעמיים לפני ש"דופקים" את הצרכנים, אבל בוולט יודעים - אין באמת תחליף לשרות שלהם. בסופו של דבר הציבור לא באמת יעזוב את השירות, גם בהינתן העלייה בדמי התפעול
בשנת 2023 נוספו "דמי תפעול" בסך 2 שקלים לכל הזמנה, אבל המהלך ששבר את הסבלנות היה ההודעה הנוכחית על שינוי מדיניות החישוב של דמי התפעול, שמעלה את הסכום מ-2 שקלים למשלוח לחישוב דינמי בהתאם לגובה ההזמנה, עד לתקרה של 5.90 שקלים למשלוח.
הפגיעה בצרכנים:
עליית מחירים: העלייה הראשונה בעמלת התפעול כבר הייתה חסרת תקדים, אך ההעלאה הנוספת בינואר 2025 העלתה משמעותית את ההוצאות להזמנות רבות. בעוד שהעלות הקודמת הייתה קבועה, כעת היא תלויה בגודל ההזמנה, דבר שמשפיע במיוחד על משפחות וצרכנים עם תקציבי מזון קטנים יותר.
איכות השירות: הצרכנים הרגישו שהם משלמים יותר עבור אותו שירות, ואף יותר מכך, לא חוו שיפור באיכות השירות. היו דיווחים על איחורים בהזמנות ושליחים פחות מרוצים מהתנאים החדשים.
חוסר שקיפות: חוסר השקיפות בנוגע לעלייה הנוספת בעמלת התפעול, שכללה חישוב דינמי מורכב, גרמה לתסכול רב בקרב הצרכנים, כאשר הם לא מצאו את הדרך לחזות את עלות ההזמנה הסופית.
- נוגסת במצבת העובדים: תן ביס מקצצת גם בעובדי המטה
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת הצרכנים:
מעבר למתחרים: הצרכנים החלו לעבור במהירות לשירותים אחרים כמו ג'ט, תן ביס ואפילו חזרה להזמנות ישירות ממסעדות או שימוש במשלוחים פרטיים.
החרמות ומחאות: ההתנגדות למהלך של וולט זכתה לתנופה חדשה. פוסטים ברשתות החברתיות, מאמרי דעה בכלי התקשורת, וקריאות לחרם הפכו לנושאים מרכזיים בדיון הציבורי. צרכנים רבים התחייבו להסיר את אפליקציית וולט מהטלפונים שלהם ואף להפיץ את הבשורה בקרב חברים ומשפחה.
פנייה לרשויות: התלונות לרשות להגנת הצרכן ולמשרד הכלכלה התגברו, עם דרישה לבדוק האם העלייה בדמי התפעול אינה בגדר התנהגות מונופוליסטית או לא תחרותית.
האם זה יעבור?
תגובת וולט: וולט, בעקבות הזעם הצרכני, הודיעה על השקת מסלול מנויים (Wolt+) ב-49 שקל לחודש, שמציע ללא דמי משלוח, אך עדיין כולל את דמי התפעול המעודכנים. הצעד זה נתפש כניסיון למתן את המחאה, אך לא ברור אם הוא יספיק להרגיע את הצרכנים.
השפעה על השוק: ההעלאה הנוספת בעמלת התפעול יכולה לשנות את הדינמיקה בשוק משלוחי המזון, עם אפשרות לירידה משמעותית בנתח השוק של וולט אם המחאה תמשיך להתגבר.
רגולציה: התערבות רגולטורית יכולה להיות בפתח, במיוחד אם התגובה הציבורית תמשיך להיות חזקה. זה עשוי לכפות על וולט לשנות את מדיניות המחירים שלה או להגביר את השקיפות.
המשך המחאה: הצרכנים נחושים להמשיך במאבקם, עם קריאות לתמיכה בשירותים חלופיים והפצת מידע לגבי מדיניות המחירים האחרונה של וולט.
- 14.אבנר 28/01/2025 09:03הגב לתגובה זואיפה כתוב שחייבים להשתמש באפליקציה היא יכולה להישאר ללא שימוש
- 13.מיכאל 27/01/2025 10:55הגב לתגובה זולא לחזור אליהם תנו להם למות
- 12.אבי 27/01/2025 00:06הגב לתגובה זודוחף עוד ועוד אנשים למחוק גם כן רובנו מזמינים בסכומים שעולים על 4א בחודש כל אחד נגמרה ההתמכרות לעצלנות גרמו למדינה שלמה להתמכר והכניסו שרוול.
- 11.מיירל 26/01/2025 23:52הגב לתגובה זועל פי הפיסקה האחרונה ניתן להבין שזה ממון על ידי וולטבמקום לבזבז כסף על פירסום תורידו מחירים!!!
- 10.להתעורר 26/01/2025 11:00הגב לתגובה זואתמול רציתילהזמין גלידה ואיך שנכנסתי וראיתי את החיובים החדשים החלטתי שאני יורד למטה !!! אפליקציה שהפכה אותנו לעצלנים ועכשיו מנצלת אותנו
- 9.לא מזמין מהם יותר יש תחלופה וגם אפשר להזמין ישירות ממסעדות (ל"ת)אלי 26/01/2025 08:25הגב לתגובה זו
- 8.אלעד 25/01/2025 18:46הגב לתגובה זואין פראייר כמו הצרכן הישראלי עם הזיכרון הקצר וכולם יודעים את זה. שבוע שבועיים וכולם יחזרו לשלם כמו ילדים טובים
- 7.רלי 25/01/2025 18:31הגב לתגובה זותומר כהן מנכל מעולה בטוח שימצא פיתרון טוב לסיפור. חברה תלויה בצרכנים צריכה לעשות שינוי בתפיסה
- לא כזה תותח קופץ מי מיטה למיטה עסקית (ל"ת)מיקי 26/01/2025 12:33הגב לתגובה זו
- 6.אורן 25/01/2025 16:31הגב לתגובה זויש לי חשבון קטן איתם ואין מה לעשות חובות צריך לשלם
- 5.מנשה 25/01/2025 00:11הגב לתגובה זולצאת מהבית ולקנות להזמין ישירות מהמסעדה להזמין משירותי משלוח אחרים
- 4.לעשות חרם שילמדו את הלקח. (ל"ת)שי.ע 24/01/2025 17:11הגב לתגובה זו
- 3.דני 24/01/2025 15:42הגב לתגובה זונראה לי שהגיע הזמן לעצור את העושק
- 2.יוס 24/01/2025 14:54הגב לתגובה זואף פעם לא הזמנתי מהם. הרעיון שאם אני רעב ובמקום מנה של 5060 שח. הופכת לאזור 80 שח כול וולט וטיפ היא מפגרת. ואם אנשים משלמים מאות שקלים בחודש רק עבור הפרש כספי מעבר לעלות החודש זה טמטום
- 1.אני עזבתי זה שרות שיש לו מלא תחליפים בניגוד לכתבה מטעם (ל"ת)קלבסיאלה 24/01/2025 12:23הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
