משבר וולט -האם הציבור באמת יסיר את האפליקציה?
צריך לחשוב פעמיים לפני ש"דופקים" את הצרכנים, אבל בוולט יודעים - אין באמת תחליף לשרות שלהם. בסופו של דבר הציבור לא באמת יעזוב את השירות, גם בהינתן העלייה בדמי התפעול
וולט בשנת 2023 נוספו "דמי תפעול" בסך 2 שקלים לכל הזמנה, אבל המהלך ששבר את הסבלנות היה ההודעה הנוכחית על שינוי מדיניות החישוב של דמי התפעול, שמעלה את הסכום מ-2 שקלים למשלוח לחישוב דינמי בהתאם לגובה ההזמנה, עד לתקרה של 5.90 שקלים למשלוח.
הפגיעה בצרכנים:
עליית מחירים: העלייה הראשונה בעמלת התפעול כבר הייתה חסרת תקדים, אך ההעלאה הנוספת בינואר 2025 העלתה משמעותית את ההוצאות להזמנות רבות. בעוד שהעלות הקודמת הייתה קבועה, כעת היא תלויה בגודל ההזמנה, דבר שמשפיע במיוחד על משפחות וצרכנים עם תקציבי מזון קטנים יותר.
איכות השירות: הצרכנים הרגישו שהם משלמים יותר עבור אותו שירות, ואף יותר מכך, לא חוו שיפור באיכות השירות. היו דיווחים על איחורים בהזמנות ושליחים פחות מרוצים מהתנאים החדשים.
חוסר שקיפות: חוסר השקיפות בנוגע לעלייה הנוספת בעמלת התפעול, שכללה חישוב דינמי מורכב, גרמה לתסכול רב בקרב הצרכנים, כאשר הם לא מצאו את הדרך לחזות את עלות ההזמנה הסופית.
- נוגסת במצבת העובדים: תן ביס מקצצת גם בעובדי המטה
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת הצרכנים:
מעבר למתחרים: הצרכנים החלו לעבור במהירות לשירותים אחרים כמו ג'ט, תן ביס ואפילו חזרה להזמנות ישירות ממסעדות או שימוש במשלוחים פרטיים.
החרמות ומחאות: ההתנגדות למהלך של וולט זכתה לתנופה חדשה. פוסטים ברשתות החברתיות, מאמרי דעה בכלי התקשורת, וקריאות לחרם הפכו לנושאים מרכזיים בדיון הציבורי. צרכנים רבים התחייבו להסיר את אפליקציית וולט מהטלפונים שלהם ואף להפיץ את הבשורה בקרב חברים ומשפחה.
פנייה לרשויות: התלונות לרשות להגנת הצרכן ולמשרד הכלכלה התגברו, עם דרישה לבדוק האם העלייה בדמי התפעול אינה בגדר התנהגות מונופוליסטית או לא תחרותית.
האם זה יעבור?
תגובת וולט: וולט, בעקבות הזעם הצרכני, הודיעה על השקת מסלול מנויים (Wolt+) ב-49 שקל לחודש, שמציע ללא דמי משלוח, אך עדיין כולל את דמי התפעול המעודכנים. הצעד זה נתפש כניסיון למתן את המחאה, אך לא ברור אם הוא יספיק להרגיע את הצרכנים.
השפעה על השוק: ההעלאה הנוספת בעמלת התפעול יכולה לשנות את הדינמיקה בשוק משלוחי המזון, עם אפשרות לירידה משמעותית בנתח השוק של וולט אם המחאה תמשיך להתגבר.
רגולציה: התערבות רגולטורית יכולה להיות בפתח, במיוחד אם התגובה הציבורית תמשיך להיות חזקה. זה עשוי לכפות על וולט לשנות את מדיניות המחירים שלה או להגביר את השקיפות.
המשך המחאה: הצרכנים נחושים להמשיך במאבקם, עם קריאות לתמיכה בשירותים חלופיים והפצת מידע לגבי מדיניות המחירים האחרונה של וולט.
- 14.אבנר 28/01/2025 09:03הגב לתגובה זואיפה כתוב שחייבים להשתמש באפליקציה היא יכולה להישאר ללא שימוש
- 13.מיכאל 27/01/2025 10:55הגב לתגובה זולא לחזור אליהם תנו להם למות
- 12.אבי 27/01/2025 00:06הגב לתגובה זודוחף עוד ועוד אנשים למחוק גם כן רובנו מזמינים בסכומים שעולים על 4א בחודש כל אחד נגמרה ההתמכרות לעצלנות גרמו למדינה שלמה להתמכר והכניסו שרוול.
- 11.מיירל 26/01/2025 23:52הגב לתגובה זועל פי הפיסקה האחרונה ניתן להבין שזה ממון על ידי וולטבמקום לבזבז כסף על פירסום תורידו מחירים!!!
- 10.להתעורר 26/01/2025 11:00הגב לתגובה זואתמול רציתילהזמין גלידה ואיך שנכנסתי וראיתי את החיובים החדשים החלטתי שאני יורד למטה !!! אפליקציה שהפכה אותנו לעצלנים ועכשיו מנצלת אותנו
- 9.לא מזמין מהם יותר יש תחלופה וגם אפשר להזמין ישירות ממסעדות (ל"ת)אלי 26/01/2025 08:25הגב לתגובה זו
- 8.אלעד 25/01/2025 18:46הגב לתגובה זואין פראייר כמו הצרכן הישראלי עם הזיכרון הקצר וכולם יודעים את זה. שבוע שבועיים וכולם יחזרו לשלם כמו ילדים טובים
- 7.רלי 25/01/2025 18:31הגב לתגובה זותומר כהן מנכל מעולה בטוח שימצא פיתרון טוב לסיפור. חברה תלויה בצרכנים צריכה לעשות שינוי בתפיסה
- לא כזה תותח קופץ מי מיטה למיטה עסקית (ל"ת)מיקי 26/01/2025 12:33הגב לתגובה זו
- 6.אורן 25/01/2025 16:31הגב לתגובה זויש לי חשבון קטן איתם ואין מה לעשות חובות צריך לשלם
- 5.מנשה 25/01/2025 00:11הגב לתגובה זולצאת מהבית ולקנות להזמין ישירות מהמסעדה להזמין משירותי משלוח אחרים
- 4.לעשות חרם שילמדו את הלקח. (ל"ת)שי.ע 24/01/2025 17:11הגב לתגובה זו
- 3.דני 24/01/2025 15:42הגב לתגובה זונראה לי שהגיע הזמן לעצור את העושק
- 2.יוס 24/01/2025 14:54הגב לתגובה זואף פעם לא הזמנתי מהם. הרעיון שאם אני רעב ובמקום מנה של 5060 שח. הופכת לאזור 80 שח כול וולט וטיפ היא מפגרת. ואם אנשים משלמים מאות שקלים בחודש רק עבור הפרש כספי מעבר לעלות החודש זה טמטום
- 1.אני עזבתי זה שרות שיש לו מלא תחליפים בניגוד לכתבה מטעם (ל"ת)קלבסיאלה 24/01/2025 12:23הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
