מדוע ירד השוק בתחילת מבצע "עופרת יצוקה"?

אילן ארצי |

מבצע "עופרת יצוקה" הוביל לירידות שערים בינוניות ביום א' השבוע.

השאלה הגדולה הנה מי היו עיקר המוכרים ביום א' ומדוע השוק ירד בצורה מתונה יחסית.

על מנת לענות על שאלה זו ננסה לאפיין את השחקנים בשוק. כאשר ישנו אירוע חריג כגון מלחמה או מבצע צבאי גדול מתחלקים השחקנים בשוק לארבע קבוצות. שלוש קבוצות עיקריות וקבוצה רביעית שהיא זניחה יחסית.

הקבוצה הראשונה המהווה את הקטליזאטור העיקרי לירידות כוללת משקיעים פסימיים (או לדעתם "ריאליים") הרואים באירוע שהחל רק את קצה הקרחון שבהמשכו צפויים אירועים בעיתים וקשים נוספים. לדעתם, מכאן ואילך המצב רק ילך ויחמיר. משפטים המאפיינים קבוצה זו הינם: "זאת רק ההתחלה", "טילים עוד יפלו במרכז הארץ", "הבוץ העזתי עמוק מהלבנוני", "המנהיגים שלנו לא יודעים לנהל " וכו'.

קבוצה זאת מוכנה למכור את אחזקותיה בשוק ההון גם בירידות, מתוך הערכה שבעתיד הקרוב כאשר התחזית השחורה שלהם תתגשם המחירים ימשיכו לרדת בחדות.

הקבוצה השניה, קבוצת ה"ממתינים על הגדר"- כוללת את מרבית המשקיעים המעדיפים להמתין ולא לבצע מהלכים משמעותיים עד אשר יתבהר המצב.

הקבוצה השלישית הינה "מחפשי המציאות", או "משקיעים לטווח ארוך", קבוצת משקיעים זו תהיה מוכנה לרכוש מניות שהיא חושבת שהינן מעניינות, אולם רק במידה ויהיו ירידות שערים חדות.

השילוב של שלושת הקבוצות יוצר בדרך כלל מצב של ירידות שערים בשלב הראשון, במידה והקבוצה הראשונה מונה מספר קטן יחסית של משקיעים נראה את אשר ארע ביום א, כלומר ירידות שערים קלות עד בינוניות תוך מחזור מסחר נמוך.

במידה וישנם רבים הנתפסים לחששות אזיי הירידות יהיו חדות והקבוצה השלישית "תכנס" למשחק ותעלה את המחזורים בצורה משמעותית.

הציבור הרחב אשר הינו "הידיים החמות", המוכר במהירות כאשר ישנו אירוע חריג, כבר כמעט ואינו משמעותי בשוק ההון כיום. כיום השחקנים העיקריים בשוק הינם משקיעים מוסדיים השייכים בעיקר לקבוצת ה"ממתינים".

מצד אחד, השוק כבר ירד בצורה חדה מאד, ועוד ירידה מסוימת לא משנה הרבה את כדאיות הרכישה של מניה ספציפית או מדד ספציפי. מצד שני יש תחושה שלא בוער לקנות והשוק לא יברח למעלה עם כל הבעיות הכלכליות שסביבנו.

המסקנה של רוב המשקיעים הגדולים הינה שניתן להמתין ולראות לאן מתפתחים הדברים לפני נקיטת צעד דרמטי. ומה לגבי האופטימיים? זו הקבוצה הרביעית והקטנה מכולן בדרך כלל משקיעים הסבורים שגם אם המצב כרגע בעייתי, הרי שהפעולה צפויה לשפר את המצב ולכן מבחינתם כדאי לקנות, אפילו בעליות. הבעיה היא שקבוצה זו הינה קטנה, בעיקר בשלבים הראשונים של המלחמה/המבצע.

בימים הראשונים של מבצע "עופרת יצוקה" לא ראינו את האופטימים, כנראה משום שכולנו כבר למודי מבצעים צבאיים, ומעטים מביננו חושבים שניתן לפתור במהירות בעיה למול החמאס במבצע צבאי קצר ופשוט.

ומה קורה לאחר ימי הפתיחה? כאן כבר מתחיל הניתוח הכלכלי.

מה תהיה ההשפעה של המלחמה/מבצע על הכלכלה. האם הדבר יגרום לשינוי הרגלי צריכה אצל הציבור? האם יגדיל הוצאות וגרעון ממשלתי בצורה משמעותית?

העניין הוא שלפחות בינתיים עוד אין לנו תשובה ברורה לשאלות אלו, ונראה שעדיין ההשפעות של משבר האשראי העולמי יהיו הרבה יותר משמעותיות לשוק ההון הישראלי מהפעילות בעזה, ולכן אנו מעדיפים בינתיים להיות בקבוצה השנייה ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ולעבור לקבוצה השלישית ולרכוש מניות שאנו מעריכים כאשר יהיה מעט יותר ברור מה ההשלכות של "עופרת יצוקה", או מה שיותר חשוב לאן הולכת הכלכלה בחודשים הקרובים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות