מדוע ירד השוק בתחילת מבצע "עופרת יצוקה"?
מבצע "עופרת יצוקה" הוביל לירידות שערים בינוניות ביום א' השבוע.
השאלה הגדולה הנה מי היו עיקר המוכרים ביום א' ומדוע השוק ירד בצורה מתונה יחסית.
על מנת לענות על שאלה זו ננסה לאפיין את השחקנים בשוק. כאשר ישנו אירוע חריג כגון מלחמה או מבצע צבאי גדול מתחלקים השחקנים בשוק לארבע קבוצות. שלוש קבוצות עיקריות וקבוצה רביעית שהיא זניחה יחסית.
הקבוצה הראשונה המהווה את הקטליזאטור העיקרי לירידות כוללת משקיעים פסימיים (או לדעתם "ריאליים") הרואים באירוע שהחל רק את קצה הקרחון שבהמשכו צפויים אירועים בעיתים וקשים נוספים. לדעתם, מכאן ואילך המצב רק ילך ויחמיר. משפטים המאפיינים קבוצה זו הינם: "זאת רק ההתחלה", "טילים עוד יפלו במרכז הארץ", "הבוץ העזתי עמוק מהלבנוני", "המנהיגים שלנו לא יודעים לנהל " וכו'.
קבוצה זאת מוכנה למכור את אחזקותיה בשוק ההון גם בירידות, מתוך הערכה שבעתיד הקרוב כאשר התחזית השחורה שלהם תתגשם המחירים ימשיכו לרדת בחדות.
הקבוצה השניה, קבוצת ה"ממתינים על הגדר"- כוללת את מרבית המשקיעים המעדיפים להמתין ולא לבצע מהלכים משמעותיים עד אשר יתבהר המצב.
הקבוצה השלישית הינה "מחפשי המציאות", או "משקיעים לטווח ארוך", קבוצת משקיעים זו תהיה מוכנה לרכוש מניות שהיא חושבת שהינן מעניינות, אולם רק במידה ויהיו ירידות שערים חדות.
השילוב של שלושת הקבוצות יוצר בדרך כלל מצב של ירידות שערים בשלב הראשון, במידה והקבוצה הראשונה מונה מספר קטן יחסית של משקיעים נראה את אשר ארע ביום א, כלומר ירידות שערים קלות עד בינוניות תוך מחזור מסחר נמוך.
במידה וישנם רבים הנתפסים לחששות אזיי הירידות יהיו חדות והקבוצה השלישית "תכנס" למשחק ותעלה את המחזורים בצורה משמעותית.
הציבור הרחב אשר הינו "הידיים החמות", המוכר במהירות כאשר ישנו אירוע חריג, כבר כמעט ואינו משמעותי בשוק ההון כיום. כיום השחקנים העיקריים בשוק הינם משקיעים מוסדיים השייכים בעיקר לקבוצת ה"ממתינים".
מצד אחד, השוק כבר ירד בצורה חדה מאד, ועוד ירידה מסוימת לא משנה הרבה את כדאיות הרכישה של מניה ספציפית או מדד ספציפי. מצד שני יש תחושה שלא בוער לקנות והשוק לא יברח למעלה עם כל הבעיות הכלכליות שסביבנו.
המסקנה של רוב המשקיעים הגדולים הינה שניתן להמתין ולראות לאן מתפתחים הדברים לפני נקיטת צעד דרמטי. ומה לגבי האופטימיים? זו הקבוצה הרביעית והקטנה מכולן בדרך כלל משקיעים הסבורים שגם אם המצב כרגע בעייתי, הרי שהפעולה צפויה לשפר את המצב ולכן מבחינתם כדאי לקנות, אפילו בעליות. הבעיה היא שקבוצה זו הינה קטנה, בעיקר בשלבים הראשונים של המלחמה/המבצע.
בימים הראשונים של מבצע "עופרת יצוקה" לא ראינו את האופטימים, כנראה משום שכולנו כבר למודי מבצעים צבאיים, ומעטים מביננו חושבים שניתן לפתור במהירות בעיה למול החמאס במבצע צבאי קצר ופשוט.
ומה קורה לאחר ימי הפתיחה? כאן כבר מתחיל הניתוח הכלכלי.
מה תהיה ההשפעה של המלחמה/מבצע על הכלכלה. האם הדבר יגרום לשינוי הרגלי צריכה אצל הציבור? האם יגדיל הוצאות וגרעון ממשלתי בצורה משמעותית?
העניין הוא שלפחות בינתיים עוד אין לנו תשובה ברורה לשאלות אלו, ונראה שעדיין ההשפעות של משבר האשראי העולמי יהיו הרבה יותר משמעותיות לשוק ההון הישראלי מהפעילות בעזה, ולכן אנו מעדיפים בינתיים להיות בקבוצה השנייה ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ולעבור לקבוצה השלישית ולרכוש מניות שאנו מעריכים כאשר יהיה מעט יותר ברור מה ההשלכות של "עופרת יצוקה", או מה שיותר חשוב לאן הולכת הכלכלה בחודשים הקרובים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
