מדוע ירד השוק בתחילת מבצע "עופרת יצוקה"?

אילן ארצי |

מבצע "עופרת יצוקה" הוביל לירידות שערים בינוניות ביום א' השבוע.

השאלה הגדולה הנה מי היו עיקר המוכרים ביום א' ומדוע השוק ירד בצורה מתונה יחסית.

על מנת לענות על שאלה זו ננסה לאפיין את השחקנים בשוק. כאשר ישנו אירוע חריג כגון מלחמה או מבצע צבאי גדול מתחלקים השחקנים בשוק לארבע קבוצות. שלוש קבוצות עיקריות וקבוצה רביעית שהיא זניחה יחסית.

הקבוצה הראשונה המהווה את הקטליזאטור העיקרי לירידות כוללת משקיעים פסימיים (או לדעתם "ריאליים") הרואים באירוע שהחל רק את קצה הקרחון שבהמשכו צפויים אירועים בעיתים וקשים נוספים. לדעתם, מכאן ואילך המצב רק ילך ויחמיר. משפטים המאפיינים קבוצה זו הינם: "זאת רק ההתחלה", "טילים עוד יפלו במרכז הארץ", "הבוץ העזתי עמוק מהלבנוני", "המנהיגים שלנו לא יודעים לנהל " וכו'.

קבוצה זאת מוכנה למכור את אחזקותיה בשוק ההון גם בירידות, מתוך הערכה שבעתיד הקרוב כאשר התחזית השחורה שלהם תתגשם המחירים ימשיכו לרדת בחדות.

הקבוצה השניה, קבוצת ה"ממתינים על הגדר"- כוללת את מרבית המשקיעים המעדיפים להמתין ולא לבצע מהלכים משמעותיים עד אשר יתבהר המצב.

הקבוצה השלישית הינה "מחפשי המציאות", או "משקיעים לטווח ארוך", קבוצת משקיעים זו תהיה מוכנה לרכוש מניות שהיא חושבת שהינן מעניינות, אולם רק במידה ויהיו ירידות שערים חדות.

השילוב של שלושת הקבוצות יוצר בדרך כלל מצב של ירידות שערים בשלב הראשון, במידה והקבוצה הראשונה מונה מספר קטן יחסית של משקיעים נראה את אשר ארע ביום א, כלומר ירידות שערים קלות עד בינוניות תוך מחזור מסחר נמוך.

במידה וישנם רבים הנתפסים לחששות אזיי הירידות יהיו חדות והקבוצה השלישית "תכנס" למשחק ותעלה את המחזורים בצורה משמעותית.

הציבור הרחב אשר הינו "הידיים החמות", המוכר במהירות כאשר ישנו אירוע חריג, כבר כמעט ואינו משמעותי בשוק ההון כיום. כיום השחקנים העיקריים בשוק הינם משקיעים מוסדיים השייכים בעיקר לקבוצת ה"ממתינים".

מצד אחד, השוק כבר ירד בצורה חדה מאד, ועוד ירידה מסוימת לא משנה הרבה את כדאיות הרכישה של מניה ספציפית או מדד ספציפי. מצד שני יש תחושה שלא בוער לקנות והשוק לא יברח למעלה עם כל הבעיות הכלכליות שסביבנו.

המסקנה של רוב המשקיעים הגדולים הינה שניתן להמתין ולראות לאן מתפתחים הדברים לפני נקיטת צעד דרמטי. ומה לגבי האופטימיים? זו הקבוצה הרביעית והקטנה מכולן בדרך כלל משקיעים הסבורים שגם אם המצב כרגע בעייתי, הרי שהפעולה צפויה לשפר את המצב ולכן מבחינתם כדאי לקנות, אפילו בעליות. הבעיה היא שקבוצה זו הינה קטנה, בעיקר בשלבים הראשונים של המלחמה/המבצע.

בימים הראשונים של מבצע "עופרת יצוקה" לא ראינו את האופטימים, כנראה משום שכולנו כבר למודי מבצעים צבאיים, ומעטים מביננו חושבים שניתן לפתור במהירות בעיה למול החמאס במבצע צבאי קצר ופשוט.

ומה קורה לאחר ימי הפתיחה? כאן כבר מתחיל הניתוח הכלכלי.

מה תהיה ההשפעה של המלחמה/מבצע על הכלכלה. האם הדבר יגרום לשינוי הרגלי צריכה אצל הציבור? האם יגדיל הוצאות וגרעון ממשלתי בצורה משמעותית?

העניין הוא שלפחות בינתיים עוד אין לנו תשובה ברורה לשאלות אלו, ונראה שעדיין ההשפעות של משבר האשראי העולמי יהיו הרבה יותר משמעותיות לשוק ההון הישראלי מהפעילות בעזה, ולכן אנו מעדיפים בינתיים להיות בקבוצה השנייה ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ולעבור לקבוצה השלישית ולרכוש מניות שאנו מעריכים כאשר יהיה מעט יותר ברור מה ההשלכות של "עופרת יצוקה", או מה שיותר חשוב לאן הולכת הכלכלה בחודשים הקרובים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.