"אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג"
שוקי המניות ברחבי העולם ממשיכים להיסחר בתנודתיות רבה ושולחים את המשקיעים שציפו שתיקון בשווקים יגיע במהלך הרבעון השלישי, להסתכל כעת קדימה אל תוך הרבעון הרביעי ואולי אפילו עד 2009. בתוך כך, ב-UBS החליטו היום לשתף את המשקיעים בישראל ברשמים מסבב פגישות עם משקיעים זרים על הבורסה בישראל.
מנהלי ההשקעות בענק הבנקאות השוויצרי אומרים היום, כי המשקיעים הזרים מראים התעניינות גבוהה בישראל, כאשר רבים מהם אף מעניקים לה משקל יתר בתיק ההשקעות בהשוואה לשאר השווקים, בזמן שהם רואים סיכון נמוך בשוק הישראלי, הנתפס בעיניהם כדפנסיבי. ב-UBS נפגשו עם משקיעים בארצות הברית, קנדה, בריטניה ואירלנד.
"באופן כללי, המשקיעים מודעים לכך שהכלכלה הישראלית ממשיכה להיות חזקה וטובה יותר משאר השווקים המפותחים והמתפתחים וזאת מבלי שהיא מראה סימני האטה (עדיין)", כותבים האנליסטים ב-UBS. חשוב לציין, שהמשקיעים הזרים מתבוננים על השקעותיהם בבורסה בישראל, כהשקעה במטבע זר, דבר אשר תרם לא מעט לתשואה הדולרית שהצליחו לרשום בשנים האחרונות בישראל.
למרות זאת, המשקיעים בחו"ל אינם עיוורים למצב בישראל ולאור זאת מביעים חששות ממספר גורמים:
תחילה, רוב המשקיעים חוששים מכך שרוב החוב הממשלתי, הפרטי והקונצרני הינו צמוד למדד המחירים לצרכן, דבר אשר עשוי לפגוע מאוד בתוצאות החברות, הממשלה, בביטחון המשקיעים ואף להכביד על הצמיחה (התוצר המקומי הגולמי). האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בישראל עומדת על 4.8%.
כמו כן, המשקיעים מודאגים מהחשיפה של ישראל להאטה בארה"ב למרות שהם מודעים לדפנסיביות היחסית של חברות הטכנולוגיה הישראליות.
הזרים מתבוננים מקרוב גם על נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ומודעים למצב הבעייתי בו הוא שרוי, מצד אחד מאויים ע"י התחזקות האינפלציה ומנגד מהמשך התחזקות השקל.
הכותרות האחרונות הפוקדות את העיתונים ברחבי העולם בנוגע לתקיפה אפשרית של ישראל על תוכנית הגרעין האיראנית, עומדות גם הן מול עיניהם של הזרים.
המניות הנבחרות בשוק הישראלי
משיחות ספציפיות על מניות נבחרות, שמותיהן של כימיקלים לישראל וטבע בלטו במיוחד. חברות התקשורת הסלולריות היו מביןהמניות הדפנסיביות ביותר וגם בזק. מניות הבנקים הישראלים עלו גם הן, בתור שחקני הערך המובילים, למרות שלרוב המשקיעים עדיין אין את התאבון לחזור אל הסקטור. בצד השלילי, המשקיעים כמעט ולא הראו כל עניין בחברות נדל"ן או חברות האחזקה הישראליות.
הסיפור של כי"ל - שינוי מגמה?
כאמור שמה של כיל עלה הרבה בשיחות עם המשקיעים, אך ב-UBS מעדכנים שלא תמיד היה מדובר בתאבון נוסף למניית הדשנים. "אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג. בעוד שהרבה משקיעים שפגשנו עדיין אוהבים את סיפור האשלג ואת היסודות בשוק, חל גידול משמעותי במספר המשקיעים המביעים דאגה בנוגע לפגיעה בביקושים כתוצאה מהעלויות הגבוהות של האשלג ומהירידה במחירי הגרעינים".
חלה גם התחזקות משמעותית בחששות המשקיעים מהראלי האחרון במחירי האשלג, שנראה כי נעשה תוך התעלמות מתמחור ריאלי.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
