"אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג"

ב-UBS חוזרים משיחות עם הזרים על השוק הישראלי עם רשמים די חיוביים. בסבב השיחות חשפו המשקיעים הזרים את חששותיהם מהשוק הישראלי וציינו באיזה מניות הם מתעניינים ובאיזה לא
אריאל אטיאס |

שוקי המניות ברחבי העולם ממשיכים להיסחר בתנודתיות רבה ושולחים את המשקיעים שציפו שתיקון בשווקים יגיע במהלך הרבעון השלישי, להסתכל כעת קדימה אל תוך הרבעון הרביעי ואולי אפילו עד 2009. בתוך כך, ב-UBS החליטו היום לשתף את המשקיעים בישראל ברשמים מסבב פגישות עם משקיעים זרים על הבורסה בישראל.

מנהלי ההשקעות בענק הבנקאות השוויצרי אומרים היום, כי המשקיעים הזרים מראים התעניינות גבוהה בישראל, כאשר רבים מהם אף מעניקים לה משקל יתר בתיק ההשקעות בהשוואה לשאר השווקים, בזמן שהם רואים סיכון נמוך בשוק הישראלי, הנתפס בעיניהם כדפנסיבי. ב-UBS נפגשו עם משקיעים בארצות הברית, קנדה, בריטניה ואירלנד.

"באופן כללי, המשקיעים מודעים לכך שהכלכלה הישראלית ממשיכה להיות חזקה וטובה יותר משאר השווקים המפותחים והמתפתחים וזאת מבלי שהיא מראה סימני האטה (עדיין)", כותבים האנליסטים ב-UBS. חשוב לציין, שהמשקיעים הזרים מתבוננים על השקעותיהם בבורסה בישראל, כהשקעה במטבע זר, דבר אשר תרם לא מעט לתשואה הדולרית שהצליחו לרשום בשנים האחרונות בישראל.

למרות זאת, המשקיעים בחו"ל אינם עיוורים למצב בישראל ולאור זאת מביעים חששות ממספר גורמים:

תחילה, רוב המשקיעים חוששים מכך שרוב החוב הממשלתי, הפרטי והקונצרני הינו צמוד למדד המחירים לצרכן, דבר אשר עשוי לפגוע מאוד בתוצאות החברות, הממשלה, בביטחון המשקיעים ואף להכביד על הצמיחה (התוצר המקומי הגולמי). האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בישראל עומדת על 4.8%.

כמו כן, המשקיעים מודאגים מהחשיפה של ישראל להאטה בארה"ב למרות שהם מודעים לדפנסיביות היחסית של חברות הטכנולוגיה הישראליות.

הזרים מתבוננים מקרוב גם על נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ומודעים למצב הבעייתי בו הוא שרוי, מצד אחד מאויים ע"י התחזקות האינפלציה ומנגד מהמשך התחזקות השקל.

הכותרות האחרונות הפוקדות את העיתונים ברחבי העולם בנוגע לתקיפה אפשרית של ישראל על תוכנית הגרעין האיראנית, עומדות גם הן מול עיניהם של הזרים.

המניות הנבחרות בשוק הישראלי

משיחות ספציפיות על מניות נבחרות, שמותיהן של כימיקלים לישראל וטבע בלטו במיוחד. חברות התקשורת הסלולריות היו מביןהמניות הדפנסיביות ביותר וגם בזק. מניות הבנקים הישראלים עלו גם הן, בתור שחקני הערך המובילים, למרות שלרוב המשקיעים עדיין אין את התאבון לחזור אל הסקטור. בצד השלילי, המשקיעים כמעט ולא הראו כל עניין בחברות נדל"ן או חברות האחזקה הישראליות.

הסיפור של כי"ל - שינוי מגמה?

כאמור שמה של כיל עלה הרבה בשיחות עם המשקיעים, אך ב-UBS מעדכנים שלא תמיד היה מדובר בתאבון נוסף למניית הדשנים. "אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג. בעוד שהרבה משקיעים שפגשנו עדיין אוהבים את סיפור האשלג ואת היסודות בשוק, חל גידול משמעותי במספר המשקיעים המביעים דאגה בנוגע לפגיעה בביקושים כתוצאה מהעלויות הגבוהות של האשלג ומהירידה במחירי הגרעינים".

חלה גם התחזקות משמעותית בחששות המשקיעים מהראלי האחרון במחירי האשלג, שנראה כי נעשה תוך התעלמות מתמחור ריאלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.