"אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג"
שוקי המניות ברחבי העולם ממשיכים להיסחר בתנודתיות רבה ושולחים את המשקיעים שציפו שתיקון בשווקים יגיע במהלך הרבעון השלישי, להסתכל כעת קדימה אל תוך הרבעון הרביעי ואולי אפילו עד 2009. בתוך כך, ב-UBS החליטו היום לשתף את המשקיעים בישראל ברשמים מסבב פגישות עם משקיעים זרים על הבורסה בישראל.
מנהלי ההשקעות בענק הבנקאות השוויצרי אומרים היום, כי המשקיעים הזרים מראים התעניינות גבוהה בישראל, כאשר רבים מהם אף מעניקים לה משקל יתר בתיק ההשקעות בהשוואה לשאר השווקים, בזמן שהם רואים סיכון נמוך בשוק הישראלי, הנתפס בעיניהם כדפנסיבי. ב-UBS נפגשו עם משקיעים בארצות הברית, קנדה, בריטניה ואירלנד.
"באופן כללי, המשקיעים מודעים לכך שהכלכלה הישראלית ממשיכה להיות חזקה וטובה יותר משאר השווקים המפותחים והמתפתחים וזאת מבלי שהיא מראה סימני האטה (עדיין)", כותבים האנליסטים ב-UBS. חשוב לציין, שהמשקיעים הזרים מתבוננים על השקעותיהם בבורסה בישראל, כהשקעה במטבע זר, דבר אשר תרם לא מעט לתשואה הדולרית שהצליחו לרשום בשנים האחרונות בישראל.
למרות זאת, המשקיעים בחו"ל אינם עיוורים למצב בישראל ולאור זאת מביעים חששות ממספר גורמים:
תחילה, רוב המשקיעים חוששים מכך שרוב החוב הממשלתי, הפרטי והקונצרני הינו צמוד למדד המחירים לצרכן, דבר אשר עשוי לפגוע מאוד בתוצאות החברות, הממשלה, בביטחון המשקיעים ואף להכביד על הצמיחה (התוצר המקומי הגולמי). האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בישראל עומדת על 4.8%.
כמו כן, המשקיעים מודאגים מהחשיפה של ישראל להאטה בארה"ב למרות שהם מודעים לדפנסיביות היחסית של חברות הטכנולוגיה הישראליות.
הזרים מתבוננים מקרוב גם על נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ומודעים למצב הבעייתי בו הוא שרוי, מצד אחד מאויים ע"י התחזקות האינפלציה ומנגד מהמשך התחזקות השקל.
הכותרות האחרונות הפוקדות את העיתונים ברחבי העולם בנוגע לתקיפה אפשרית של ישראל על תוכנית הגרעין האיראנית, עומדות גם הן מול עיניהם של הזרים.
המניות הנבחרות בשוק הישראלי
משיחות ספציפיות על מניות נבחרות, שמותיהן של כימיקלים לישראל וטבע בלטו במיוחד. חברות התקשורת הסלולריות היו מביןהמניות הדפנסיביות ביותר וגם בזק. מניות הבנקים הישראלים עלו גם הן, בתור שחקני הערך המובילים, למרות שלרוב המשקיעים עדיין אין את התאבון לחזור אל הסקטור. בצד השלילי, המשקיעים כמעט ולא הראו כל עניין בחברות נדל"ן או חברות האחזקה הישראליות.
הסיפור של כי"ל - שינוי מגמה?
כאמור שמה של כיל עלה הרבה בשיחות עם המשקיעים, אך ב-UBS מעדכנים שלא תמיד היה מדובר בתאבון נוסף למניית הדשנים. "אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג. בעוד שהרבה משקיעים שפגשנו עדיין אוהבים את סיפור האשלג ואת היסודות בשוק, חל גידול משמעותי במספר המשקיעים המביעים דאגה בנוגע לפגיעה בביקושים כתוצאה מהעלויות הגבוהות של האשלג ומהירידה במחירי הגרעינים".
חלה גם התחזקות משמעותית בחששות המשקיעים מהראלי האחרון במחירי האשלג, שנראה כי נעשה תוך התעלמות מתמחור ריאלי.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 3.35% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
