"אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג"
שוקי המניות ברחבי העולם ממשיכים להיסחר בתנודתיות רבה ושולחים את המשקיעים שציפו שתיקון בשווקים יגיע במהלך הרבעון השלישי, להסתכל כעת קדימה אל תוך הרבעון הרביעי ואולי אפילו עד 2009. בתוך כך, ב-UBS החליטו היום לשתף את המשקיעים בישראל ברשמים מסבב פגישות עם משקיעים זרים על הבורסה בישראל.
מנהלי ההשקעות בענק הבנקאות השוויצרי אומרים היום, כי המשקיעים הזרים מראים התעניינות גבוהה בישראל, כאשר רבים מהם אף מעניקים לה משקל יתר בתיק ההשקעות בהשוואה לשאר השווקים, בזמן שהם רואים סיכון נמוך בשוק הישראלי, הנתפס בעיניהם כדפנסיבי. ב-UBS נפגשו עם משקיעים בארצות הברית, קנדה, בריטניה ואירלנד.
"באופן כללי, המשקיעים מודעים לכך שהכלכלה הישראלית ממשיכה להיות חזקה וטובה יותר משאר השווקים המפותחים והמתפתחים וזאת מבלי שהיא מראה סימני האטה (עדיין)", כותבים האנליסטים ב-UBS. חשוב לציין, שהמשקיעים הזרים מתבוננים על השקעותיהם בבורסה בישראל, כהשקעה במטבע זר, דבר אשר תרם לא מעט לתשואה הדולרית שהצליחו לרשום בשנים האחרונות בישראל.
למרות זאת, המשקיעים בחו"ל אינם עיוורים למצב בישראל ולאור זאת מביעים חששות ממספר גורמים:
תחילה, רוב המשקיעים חוששים מכך שרוב החוב הממשלתי, הפרטי והקונצרני הינו צמוד למדד המחירים לצרכן, דבר אשר עשוי לפגוע מאוד בתוצאות החברות, הממשלה, בביטחון המשקיעים ואף להכביד על הצמיחה (התוצר המקומי הגולמי). האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בישראל עומדת על 4.8%.
כמו כן, המשקיעים מודאגים מהחשיפה של ישראל להאטה בארה"ב למרות שהם מודעים לדפנסיביות היחסית של חברות הטכנולוגיה הישראליות.
הזרים מתבוננים מקרוב גם על נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ומודעים למצב הבעייתי בו הוא שרוי, מצד אחד מאויים ע"י התחזקות האינפלציה ומנגד מהמשך התחזקות השקל.
הכותרות האחרונות הפוקדות את העיתונים ברחבי העולם בנוגע לתקיפה אפשרית של ישראל על תוכנית הגרעין האיראנית, עומדות גם הן מול עיניהם של הזרים.
המניות הנבחרות בשוק הישראלי
משיחות ספציפיות על מניות נבחרות, שמותיהן של כימיקלים לישראל וטבע בלטו במיוחד. חברות התקשורת הסלולריות היו מביןהמניות הדפנסיביות ביותר וגם בזק. מניות הבנקים הישראלים עלו גם הן, בתור שחקני הערך המובילים, למרות שלרוב המשקיעים עדיין אין את התאבון לחזור אל הסקטור. בצד השלילי, המשקיעים כמעט ולא הראו כל עניין בחברות נדל"ן או חברות האחזקה הישראליות.
הסיפור של כי"ל - שינוי מגמה?
כאמור שמה של כיל עלה הרבה בשיחות עם המשקיעים, אך ב-UBS מעדכנים שלא תמיד היה מדובר בתאבון נוסף למניית הדשנים. "אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג. בעוד שהרבה משקיעים שפגשנו עדיין אוהבים את סיפור האשלג ואת היסודות בשוק, חל גידול משמעותי במספר המשקיעים המביעים דאגה בנוגע לפגיעה בביקושים כתוצאה מהעלויות הגבוהות של האשלג ומהירידה במחירי הגרעינים".
חלה גם התחזקות משמעותית בחששות המשקיעים מהראלי האחרון במחירי האשלג, שנראה כי נעשה תוך התעלמות מתמחור ריאלי.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
