"אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג"

ב-UBS חוזרים משיחות עם הזרים על השוק הישראלי עם רשמים די חיוביים. בסבב השיחות חשפו המשקיעים הזרים את חששותיהם מהשוק הישראלי וציינו באיזה מניות הם מתעניינים ובאיזה לא
אריאל אטיאס |

שוקי המניות ברחבי העולם ממשיכים להיסחר בתנודתיות רבה ושולחים את המשקיעים שציפו שתיקון בשווקים יגיע במהלך הרבעון השלישי, להסתכל כעת קדימה אל תוך הרבעון הרביעי ואולי אפילו עד 2009. בתוך כך, ב-UBS החליטו היום לשתף את המשקיעים בישראל ברשמים מסבב פגישות עם משקיעים זרים על הבורסה בישראל.

מנהלי ההשקעות בענק הבנקאות השוויצרי אומרים היום, כי המשקיעים הזרים מראים התעניינות גבוהה בישראל, כאשר רבים מהם אף מעניקים לה משקל יתר בתיק ההשקעות בהשוואה לשאר השווקים, בזמן שהם רואים סיכון נמוך בשוק הישראלי, הנתפס בעיניהם כדפנסיבי. ב-UBS נפגשו עם משקיעים בארצות הברית, קנדה, בריטניה ואירלנד.

"באופן כללי, המשקיעים מודעים לכך שהכלכלה הישראלית ממשיכה להיות חזקה וטובה יותר משאר השווקים המפותחים והמתפתחים וזאת מבלי שהיא מראה סימני האטה (עדיין)", כותבים האנליסטים ב-UBS. חשוב לציין, שהמשקיעים הזרים מתבוננים על השקעותיהם בבורסה בישראל, כהשקעה במטבע זר, דבר אשר תרם לא מעט לתשואה הדולרית שהצליחו לרשום בשנים האחרונות בישראל.

למרות זאת, המשקיעים בחו"ל אינם עיוורים למצב בישראל ולאור זאת מביעים חששות ממספר גורמים:

תחילה, רוב המשקיעים חוששים מכך שרוב החוב הממשלתי, הפרטי והקונצרני הינו צמוד למדד המחירים לצרכן, דבר אשר עשוי לפגוע מאוד בתוצאות החברות, הממשלה, בביטחון המשקיעים ואף להכביד על הצמיחה (התוצר המקומי הגולמי). האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בישראל עומדת על 4.8%.

כמו כן, המשקיעים מודאגים מהחשיפה של ישראל להאטה בארה"ב למרות שהם מודעים לדפנסיביות היחסית של חברות הטכנולוגיה הישראליות.

הזרים מתבוננים מקרוב גם על נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ומודעים למצב הבעייתי בו הוא שרוי, מצד אחד מאויים ע"י התחזקות האינפלציה ומנגד מהמשך התחזקות השקל.

הכותרות האחרונות הפוקדות את העיתונים ברחבי העולם בנוגע לתקיפה אפשרית של ישראל על תוכנית הגרעין האיראנית, עומדות גם הן מול עיניהם של הזרים.

המניות הנבחרות בשוק הישראלי

משיחות ספציפיות על מניות נבחרות, שמותיהן של כימיקלים לישראל וטבע בלטו במיוחד. חברות התקשורת הסלולריות היו מביןהמניות הדפנסיביות ביותר וגם בזק. מניות הבנקים הישראלים עלו גם הן, בתור שחקני הערך המובילים, למרות שלרוב המשקיעים עדיין אין את התאבון לחזור אל הסקטור. בצד השלילי, המשקיעים כמעט ולא הראו כל עניין בחברות נדל"ן או חברות האחזקה הישראליות.

הסיפור של כי"ל - שינוי מגמה?

כאמור שמה של כיל עלה הרבה בשיחות עם המשקיעים, אך ב-UBS מעדכנים שלא תמיד היה מדובר בתאבון נוסף למניית הדשנים. "אחד מהדברים שבלטו היה השינוי בגישה כלפי שוק האשלג. בעוד שהרבה משקיעים שפגשנו עדיין אוהבים את סיפור האשלג ואת היסודות בשוק, חל גידול משמעותי במספר המשקיעים המביעים דאגה בנוגע לפגיעה בביקושים כתוצאה מהעלויות הגבוהות של האשלג ומהירידה במחירי הגרעינים".

חלה גם התחזקות משמעותית בחששות המשקיעים מהראלי האחרון במחירי האשלג, שנראה כי נעשה תוך התעלמות מתמחור ריאלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.