יו"ר ה-SEC: נגביל את השורטים על ענקיות המשכנתאות
יושב ראש רשות ניירות הערך בארה"ב, כריסטופר קוקס, אמר היום כי הרשות לניירות ערך תמנע את מכירות השורט (SHORT) ה"ערומות" על ידי הסוחרים במניות ענקיות המשכנתאות, פרדי מק (סימול: FRE) ופאני מיי (סימול: FNM). ביצוע שורט על מניותיהן של פרדי מק ופאני מיי הינה דרך להמר כנגד המניות.
"בנוסף לפעולת החירום, אנו נחוקק חוק חדש שיטפל בנושא ויחול על כל השוק", אמר קוקס בהערותיו בפני הקונגרס בארה"ב. קוקס גם אמר כי הרשות תמנע מכירת שורט במניותיהן של בתי ההשקעות המובילים הכוללים את מורגן סטנלי (סימול: MS), מריל לינץ' (סימול: MER), ליהמן ברדרס (סימול: LEH) וגולדמן זאקס (סימול: GS). נזכיר כי נפילתו של בר סטרנס החלה אחרי שבוצעו עסקאות שורט אדירות על מניותיו של הבנק לפני שקרס.
ה-SEC יוציא הוראת חרום הגורסת כי מכירת שורט במניות אלו תהיה מחוייבת בדרישה ל"הלוואה מראש". הוראה זו תהיה תקפה ל-30 הימים הקרובים. בנוסף, הרשות לניירות ערך מתכוונת להשיק תקנות נוספות לגבי כלל השוק.
בעסקת שורט טיפוסית, הסוחרים מוכרים מניות שלוו בתקווה לרכוש אותם מחדש במחיר נמוך יותר ועל ידי כך לגרוף רווח. בעסקת שורט "ערומות" הסוחרים מוכרים את המניות לפני שלוו אותם קודם לכן, ולעתים נוצר מצב שהמניה נמכרת לפני שהגיעה לרוכש, במה שמהווה עבירה על חוק המסחר במניות בארה"ב.
רשות ניירות הערך בארה"ב חוקרת כעת האם נעשה שימוש לרעה במסחר, כזה שתרם לקריסתו של בר סטרנס ב-78% בחודש מרץ ולירידת ערכה של ליהמן ברדרס ב-81% מאז תחילת השנה. כמו כן, פרדי מק ופאני מיי צנחו גם הן בעשרות אחוזים ברקע לספקולציות שהמשבר בשוק המשכנתאות יוביל את החברות לחדלות פירעון.
מניות חברת פרדי מק, שצנחו טרום הודעתו של קוקס ב-34%, מחקו לאחר ההודעה כמחצית מהירידות. כמו כן, מניותיה של פאני מיי התאוששו גם הן, מצניחה של 30% לירידה של 12% בלבד.
"לדעתי, הממשל לא צריך לאסור את המכירות בחסר, כל עוד ישנה שקיפות מלאה ואין מניפולציות", הגיב רוברט פוזן, יו"ר MFS השקעות, בראיון לבלומברג. "האם אין אנו רוצים שהשוק יעבוד כאן?".

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
