יו"ר ה-SEC: נגביל את השורטים על ענקיות המשכנתאות

כך עולה מדבריו של כריסטופר קוקס בפני הקונגרס בארה"ב. זאת, בהמשך לצניחתן של ענקיות המשכנתאות במסחר בוול סטריט
אילן קליקה |

יושב ראש רשות ניירות הערך בארה"ב, כריסטופר קוקס, אמר היום כי הרשות לניירות ערך תמנע את מכירות השורט (SHORT) ה"ערומות" על ידי הסוחרים במניות ענקיות המשכנתאות, פרדי מק (סימול: FRE) ופאני מיי (סימול: FNM). ביצוע שורט על מניותיהן של פרדי מק ופאני מיי הינה דרך להמר כנגד המניות.

"בנוסף לפעולת החירום, אנו נחוקק חוק חדש שיטפל בנושא ויחול על כל השוק", אמר קוקס בהערותיו בפני הקונגרס בארה"ב. קוקס גם אמר כי הרשות תמנע מכירת שורט במניותיהן של בתי ההשקעות המובילים הכוללים את מורגן סטנלי (סימול: MS), מריל לינץ' (סימול: MER), ליהמן ברדרס (סימול: LEH) וגולדמן זאקס (סימול: GS). נזכיר כי נפילתו של בר סטרנס החלה אחרי שבוצעו עסקאות שורט אדירות על מניותיו של הבנק לפני שקרס.

ה-SEC יוציא הוראת חרום הגורסת כי מכירת שורט במניות אלו תהיה מחוייבת בדרישה ל"הלוואה מראש". הוראה זו תהיה תקפה ל-30 הימים הקרובים. בנוסף, הרשות לניירות ערך מתכוונת להשיק תקנות נוספות לגבי כלל השוק.

בעסקת שורט טיפוסית, הסוחרים מוכרים מניות שלוו בתקווה לרכוש אותם מחדש במחיר נמוך יותר ועל ידי כך לגרוף רווח. בעסקת שורט "ערומות" הסוחרים מוכרים את המניות לפני שלוו אותם קודם לכן, ולעתים נוצר מצב שהמניה נמכרת לפני שהגיעה לרוכש, במה שמהווה עבירה על חוק המסחר במניות בארה"ב.

רשות ניירות הערך בארה"ב חוקרת כעת האם נעשה שימוש לרעה במסחר, כזה שתרם לקריסתו של בר סטרנס ב-78% בחודש מרץ ולירידת ערכה של ליהמן ברדרס ב-81% מאז תחילת השנה. כמו כן, פרדי מק ופאני מיי צנחו גם הן בעשרות אחוזים ברקע לספקולציות שהמשבר בשוק המשכנתאות יוביל את החברות לחדלות פירעון.

מניות חברת פרדי מק, שצנחו טרום הודעתו של קוקס ב-34%, מחקו לאחר ההודעה כמחצית מהירידות. כמו כן, מניותיה של פאני מיי התאוששו גם הן, מצניחה של 30% לירידה של 12% בלבד.

"לדעתי, הממשל לא צריך לאסור את המכירות בחסר, כל עוד ישנה שקיפות מלאה ואין מניפולציות", הגיב רוברט פוזן, יו"ר MFS השקעות, בראיון לבלומברג. "האם אין אנו רוצים שהשוק יעבוד כאן?".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.