פריזמה מתחילה לסקר את אפריקה: "אל תתנו לתמונת המצב החשבונאית לעוות את תמונת המצב הכלכלית"
בהתחלת סיקור לחברת אפריקה ישראל, אומר היום אורי וויסבורד, מנהל מחקר המחקר בפריזמה בית השקעות, כי הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב.
וויסבורד מנתח את החברה ע"פ מודל NAV (ע"פ השווי ההוגן של הנכסים שלהם בניכוי השווי ההוגן של ההתחייבויות שלהן) וקובע למניית אפריקה ישראל מחיר יעד של 340 שקל ולפיכך המלצת "קנייה".
בפריזמה מתייחסים לפרוייקטים שמבצעת החברה ברוסיה ואומרים שלמרות שמדובר בפרויקטים מורכבים ובעלי היקף גדול, דבר המגדיל את ההשקעה הנדרשת בכל פרוייקט ואת סיכוני ההקמה. עקב גודלם כוללים מרבית הפרוייקטים הקמת מבנים לשימושים שונים. עובדה זו יש בה בכדי לפזר את הסיכון הנובע מחשיפה לתחום יחיד. כמו כן הפרוייקטים מבוצעים במספר שלבים, גורם המגדיל את הגמישות בביצוע, בהשכרה ובמכירה של הנכסים ומקטין את הסיכונים הנובעים מהשפעה של בעיה במקטע אחד על המכלול כולו.
"אנו מעריכים כי החברה תעכב את תחילת ביצועם של מרבית הפרוייקטים בארה"ב הנמצאים בשלב התכנון, כאשר החלטה סופית תתקבל בהתאם למצב הביקושים הנקודתיים בכל אזור פעילות", אומר וויסבורד .
"הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב, שהוא המוציא והמביא בכל הקשור לפעילותה של החברה ברוסיה ובמדינות חבר העמים", אומר וויסבורד. "החברה סבלה מחילופים תכופים בשדרת הניהול שלה, דבר שלדעתנו פוגע בעיקר בפעילויות שבהן מעורבותו של מר לבייב נמוכה יחסית, כדוגמת דניה".
כ- 60% משווי אפריקה נובע מחברות בת ציבוריות, כך שמשקיעים המעוניינים בחשיפה לתחום ספציפי יכולים לשקול בחיוב רכישה ישירה של מניות החברה הרלוונטית, אומר וויסבורד.
העסקה למכירת אקווה מרין 2 שבוצעה בסוף מאי מעידה כי הערכות השווי שבוצעו לפרוייקטים של החברה ברוסיה משקפות נאותה את מצב השוק, והן אף שמרניות ביחס למצב בשטח.
בפריזמה מעריכים, כי בעת הנוכחית הסבירות של מהלך נוסף להצפת ערך בקנה המידה שנוצר בהנפקתה של אפי פיתוח שואפת לאפס.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
