פריזמה מתחילה לסקר את אפריקה: "אל תתנו לתמונת המצב החשבונאית לעוות את תמונת המצב הכלכלית"
בהתחלת סיקור לחברת אפריקה ישראל, אומר היום אורי וויסבורד, מנהל מחקר המחקר בפריזמה בית השקעות, כי הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב.
וויסבורד מנתח את החברה ע"פ מודל NAV (ע"פ השווי ההוגן של הנכסים שלהם בניכוי השווי ההוגן של ההתחייבויות שלהן) וקובע למניית אפריקה ישראל מחיר יעד של 340 שקל ולפיכך המלצת "קנייה".
בפריזמה מתייחסים לפרוייקטים שמבצעת החברה ברוסיה ואומרים שלמרות שמדובר בפרויקטים מורכבים ובעלי היקף גדול, דבר המגדיל את ההשקעה הנדרשת בכל פרוייקט ואת סיכוני ההקמה. עקב גודלם כוללים מרבית הפרוייקטים הקמת מבנים לשימושים שונים. עובדה זו יש בה בכדי לפזר את הסיכון הנובע מחשיפה לתחום יחיד. כמו כן הפרוייקטים מבוצעים במספר שלבים, גורם המגדיל את הגמישות בביצוע, בהשכרה ובמכירה של הנכסים ומקטין את הסיכונים הנובעים מהשפעה של בעיה במקטע אחד על המכלול כולו.
"אנו מעריכים כי החברה תעכב את תחילת ביצועם של מרבית הפרוייקטים בארה"ב הנמצאים בשלב התכנון, כאשר החלטה סופית תתקבל בהתאם למצב הביקושים הנקודתיים בכל אזור פעילות", אומר וויסבורד .
"הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב, שהוא המוציא והמביא בכל הקשור לפעילותה של החברה ברוסיה ובמדינות חבר העמים", אומר וויסבורד. "החברה סבלה מחילופים תכופים בשדרת הניהול שלה, דבר שלדעתנו פוגע בעיקר בפעילויות שבהן מעורבותו של מר לבייב נמוכה יחסית, כדוגמת דניה".
כ- 60% משווי אפריקה נובע מחברות בת ציבוריות, כך שמשקיעים המעוניינים בחשיפה לתחום ספציפי יכולים לשקול בחיוב רכישה ישירה של מניות החברה הרלוונטית, אומר וויסבורד.
העסקה למכירת אקווה מרין 2 שבוצעה בסוף מאי מעידה כי הערכות השווי שבוצעו לפרוייקטים של החברה ברוסיה משקפות נאותה את מצב השוק, והן אף שמרניות ביחס למצב בשטח.
בפריזמה מעריכים, כי בעת הנוכחית הסבירות של מהלך נוסף להצפת ערך בקנה המידה שנוצר בהנפקתה של אפי פיתוח שואפת לאפס.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
