פריזמה מתחילה לסקר את אפריקה: "אל תתנו לתמונת המצב החשבונאית לעוות את תמונת המצב הכלכלית"
בהתחלת סיקור לחברת אפריקה ישראל, אומר היום אורי וויסבורד, מנהל מחקר המחקר בפריזמה בית השקעות, כי הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב.
וויסבורד מנתח את החברה ע"פ מודל NAV (ע"פ השווי ההוגן של הנכסים שלהם בניכוי השווי ההוגן של ההתחייבויות שלהן) וקובע למניית אפריקה ישראל מחיר יעד של 340 שקל ולפיכך המלצת "קנייה".
בפריזמה מתייחסים לפרוייקטים שמבצעת החברה ברוסיה ואומרים שלמרות שמדובר בפרויקטים מורכבים ובעלי היקף גדול, דבר המגדיל את ההשקעה הנדרשת בכל פרוייקט ואת סיכוני ההקמה. עקב גודלם כוללים מרבית הפרוייקטים הקמת מבנים לשימושים שונים. עובדה זו יש בה בכדי לפזר את הסיכון הנובע מחשיפה לתחום יחיד. כמו כן הפרוייקטים מבוצעים במספר שלבים, גורם המגדיל את הגמישות בביצוע, בהשכרה ובמכירה של הנכסים ומקטין את הסיכונים הנובעים מהשפעה של בעיה במקטע אחד על המכלול כולו.
"אנו מעריכים כי החברה תעכב את תחילת ביצועם של מרבית הפרוייקטים בארה"ב הנמצאים בשלב התכנון, כאשר החלטה סופית תתקבל בהתאם למצב הביקושים הנקודתיים בכל אזור פעילות", אומר וויסבורד .
"הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב, שהוא המוציא והמביא בכל הקשור לפעילותה של החברה ברוסיה ובמדינות חבר העמים", אומר וויסבורד. "החברה סבלה מחילופים תכופים בשדרת הניהול שלה, דבר שלדעתנו פוגע בעיקר בפעילויות שבהן מעורבותו של מר לבייב נמוכה יחסית, כדוגמת דניה".
כ- 60% משווי אפריקה נובע מחברות בת ציבוריות, כך שמשקיעים המעוניינים בחשיפה לתחום ספציפי יכולים לשקול בחיוב רכישה ישירה של מניות החברה הרלוונטית, אומר וויסבורד.
העסקה למכירת אקווה מרין 2 שבוצעה בסוף מאי מעידה כי הערכות השווי שבוצעו לפרוייקטים של החברה ברוסיה משקפות נאותה את מצב השוק, והן אף שמרניות ביחס למצב בשטח.
בפריזמה מעריכים, כי בעת הנוכחית הסבירות של מהלך נוסף להצפת ערך בקנה המידה שנוצר בהנפקתה של אפי פיתוח שואפת לאפס.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
