פריזמה מתחילה לסקר את אפריקה: "אל תתנו לתמונת המצב החשבונאית לעוות את תמונת המצב הכלכלית"
בהתחלת סיקור לחברת אפריקה ישראל, אומר היום אורי וויסבורד, מנהל מחקר המחקר בפריזמה בית השקעות, כי הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב.
וויסבורד מנתח את החברה ע"פ מודל NAV (ע"פ השווי ההוגן של הנכסים שלהם בניכוי השווי ההוגן של ההתחייבויות שלהן) וקובע למניית אפריקה ישראל מחיר יעד של 340 שקל ולפיכך המלצת "קנייה".
בפריזמה מתייחסים לפרוייקטים שמבצעת החברה ברוסיה ואומרים שלמרות שמדובר בפרויקטים מורכבים ובעלי היקף גדול, דבר המגדיל את ההשקעה הנדרשת בכל פרוייקט ואת סיכוני ההקמה. עקב גודלם כוללים מרבית הפרוייקטים הקמת מבנים לשימושים שונים. עובדה זו יש בה בכדי לפזר את הסיכון הנובע מחשיפה לתחום יחיד. כמו כן הפרוייקטים מבוצעים במספר שלבים, גורם המגדיל את הגמישות בביצוע, בהשכרה ובמכירה של הנכסים ומקטין את הסיכונים הנובעים מהשפעה של בעיה במקטע אחד על המכלול כולו.
"אנו מעריכים כי החברה תעכב את תחילת ביצועם של מרבית הפרוייקטים בארה"ב הנמצאים בשלב התכנון, כאשר החלטה סופית תתקבל בהתאם למצב הביקושים הנקודתיים בכל אזור פעילות", אומר וויסבורד .
"הצלחתה של אפריקה תלויה במר לב לבייב, שהוא המוציא והמביא בכל הקשור לפעילותה של החברה ברוסיה ובמדינות חבר העמים", אומר וויסבורד. "החברה סבלה מחילופים תכופים בשדרת הניהול שלה, דבר שלדעתנו פוגע בעיקר בפעילויות שבהן מעורבותו של מר לבייב נמוכה יחסית, כדוגמת דניה".
כ- 60% משווי אפריקה נובע מחברות בת ציבוריות, כך שמשקיעים המעוניינים בחשיפה לתחום ספציפי יכולים לשקול בחיוב רכישה ישירה של מניות החברה הרלוונטית, אומר וויסבורד.
העסקה למכירת אקווה מרין 2 שבוצעה בסוף מאי מעידה כי הערכות השווי שבוצעו לפרוייקטים של החברה ברוסיה משקפות נאותה את מצב השוק, והן אף שמרניות ביחס למצב בשטח.
בפריזמה מעריכים, כי בעת הנוכחית הסבירות של מהלך נוסף להצפת ערך בקנה המידה שנוצר בהנפקתה של אפי פיתוח שואפת לאפס.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
