הדולר התחזק ב-0.32% מול השקל: בהתאם למגמה העולמית

מנגד, הדולר התחזק בעולם לאחר ההצהרותיו של שר האוצר של לוקסמבורג, זה הביע חשש מפני פגיעת הדולר בכלכלה העולמית
שהם לוי |

הדולר היציג ננעל היום בהתחזקות של 0.32% מול השקל, בהתאם למגמה העולמית, לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא של הפדרל ריזרב האמריקני.

אתמול, הדולר התחזק מול רוב המטבעות העיקריים בשוק. בהיעדר נתונים כלכליים משמעותיים שהתפרסמו בארה"ב התמקדו סוחרי המט"ח במתרחש באירופה. נתונים מעט מאכזבים בגוש האירו לא נתנו סיבה טובה למשקיעים להמשיך ולמכור את הדולר ובתגובה התחזק הדולר מול האירו מה שכנראה השפיע על המסחר בדולר בעולם ומול שאר המטבעות העיקריים שמול רובם התחזק הדולר גם כן.

גם מחיר הנפט ירד משיא של כמעט 120 דולר שלשום לרמה של 117.50 דולר לחבית. התחזקות הדולר בעולם ופרסום מצב המלאי השבועי בארה"ב של נפט שיצא טוב מצפי האנליסטים החלישו את מחיר הזהב השחור.

בזירת המאקרו האמריקנית נתון הזמנות המוצרים בני-קיימא אולי עשוי לספק את אחד הרמזים האחרונים לגבי מידת הפחתת ריבית ה'פד' בשבוע הבא.

נתון נוסף ומשמעותי לא פחות הוא מכירות הבתים החדשים שיספק עוד רמזים באשר למצב שוק המגורים האמריקני. קונצנזוס האנליסטים צופה כרגע קצב מכירות שנתי של 580,000 בתים.

נזכיר כי ביום רביעי הקרוב יפקעו אופציות הדולר-שקל לחודש אפריל כאשר יום המסחר האחרון יהיה ביום שלישי.

האירו

האירו נחלש מול הדולר ונסחר מתחת ל-1.5900 דולר לאירו. מדד מנהלי הרכש באירופה וגרמניה לסקטור היצרני אכזבו וגם הוצאות הצרכנים בצרפת יצאו נמוכים מצפי השוק.

מספר כלכלנים מעריכים שהאנליסטים קפצו קצת גבוה מידי לגבי הסיכוי להעלאה בריבית בגוש האירו וההערכות הם שהריבית לא תעלה בטווח הקרוב. היום יתפרסם האקלים העסקי בגרמניה ה IFO, מאזן הסחר בגוש האירו ונשיא הבנק המרכזי באירופה טרישה אמור לשאת דברים בשעות הצהריים המאוחרות.

בינתיים, הפאונד נחלש מול הדולר למרות שפרסום פרוטוקול הריבית באנגליה יצא טוב מצפי האנליסטים. צפי האנליסטים היה שכל 9 חברי הבנק המרכזי באנגליה יצביעו להורדה של 0.25% בריבית באנגליה אך בפעם הראשונה מזה שנתיים תוצאות ההצבעה היו חלוקות ל-3. 6 חברים הצביעו להורדה של 0.25% חבר אחר הצביע להורדה של 0.5% ו-2 חברים נוספים הצביעו להשאיר את הריבית ללא שינוי.

הפאונד שהתחזק עם פרסום ההחלטה נחלש בהמשך. ההערכות לגבי הריבית באנגליה לטווח הארוך נשארו בעינן. השוק צופה שהריבית באנגליה תרד שוב ביוני ב-0.25% ועד סוף שנת 2009 הריבית באנגליה תרד לרמה של 4%. היום יתפרסמו המכירות הקמעונאיות וסקר הזמנות תעשייתיות באנגליה.

מפינוטק נמסר:

האירו השיל כוחו ביום רביעי האחרון אל מול מרבית המטבעות העיקריים, כאשר הדולר הכי נהנה מהירידות של המטבע האירופאי והחזיר את ההפסדים לאחר שהצמד אירו/דולר נסחר בשפל של כל הזמנים סביב הרמות של 1.6015. השטר האירופאי סבל מהירידות לאחר ששר הפיננסים של לוקסמבורג, ג'אן-קלוד ג'אנקר אשר הביעה דאגתו כי המגמה הדובית של השטר הירוק עלולה לפגוע בצמיחת הכלכלית העולמית.

המטבע האירופאי רשם עליה של 8.9% השנה כנגד הדולר על רקע המסחר

הספקולטיבי כי הלחצים האינפלציונים בגוש האירו לא יעודדו את

הבנק המרכזי האירופאי בראשו ג'אן קלוד טרישה להפחית בריבית

לטווח קצר מרמתה הנוכחית של 4.0%.

בשבוע שעבר ציין האיגוד האירופאי כי האינפלציה בגוש עלתה ל-3.6% במרץ הרמה הגבוה ביותר מזה 16 שנים. לכן, החלשות האירו עשויה להבלם ולחזור לעליות אף מעל הרמות של 1.6000 אל מול הדולר כאשר המגמה של החודש האחרון הנה שורית. יחד עם זאת, הסנטימנט השלילי כלפי האירו עשוי להגדיל ולמשוך את הצמד אירו/דולר מטה עד לרמה של 1.5845 כאשר

פריצת רמת התמיכה עשויה להוריד את הצמד לרמה של 1.5800 ועדיין

להחשב כתיקון.

אין לשכוח כי פער הריביות בין ריבית ה-ECB לפדרל רזרב עומד כעת

על 1.75% לטובת המטבע האירופאי. נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו

הותיר את הריבית החודש פעם נוספת ללא שינוי על 4.0% בזמן שהבנק

המרכזי האמריקאי צפוי להפחתית פעם נוספת בריבית בעוד כחצי אחוז

על פי הערכות האנליסטים ולהעמיד את ריבית הבנק ברמה של 1.75%

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".